בשבוע הבא תסתיים עדותו של עד המדינה שלמה פילבר אחרי קרוב ל-3 חודשים (ברוטו).
בינתיים נדבק בקורונה אחד משופטי נתניהו, הדיון ביום שני הקרוב (21.06.2022) בוטל ו"מסיבת הפרידה" של פילבר מהמשפט תתעכב לזמן מה.
בכל מקרה, אחרי פילבר יגיע לעדות קצרה מאוד שי חייק, לשעבר דוברו של נתניהו, ואחריו אמורה להגיע לעדות הדס קליין, העדה המרכזית בתיק 1000.
הפרקליטות תזמנה את בואה של הדס קליין בניגוד לסדר הטבעי של המשפט כדי לייצר כותרות על שמפניה וסיגריות.
אל דאגה, אני יכול להבטיח לכם שמה שקרה עם פילבר בחקירתו הנגדית יקרה גם עם הדס קליין בחקירתה הנגדית.
על קליין אפשר לומר שהיא שייכת לכת רק-לא-ביבי, שפיתחה שנאה חולנית לנתניהו. את שנאתה היוקדת של קליין למשפחת נתניהו אפשר לראות בחקירותיה במשטרה – בכל פעם שהיא מתייחסת לבני הזוג נתניהו. העדות שלה מלאה בחורים, השערות ומשדרת אי אמינות.
ומעל לכל, מרחף שיתוף הפעולה שלה עם בן כספית וכנראה עם עיתונאים נוספים – קליין היתה המקור של כספית וזה בהחלט יעלה בחקירה הנגדית.
עושה לכם סדר בתיק 1000:
במה מואשם נתניהו בתיק 1000?
הפרקליטות מייחסת לנתניהו עבירה של הפרת אמונים פעמיים – פעם אחת, משום שנתניהו קיבל כביכול טובות הנאה מארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר בזיקה לתפקידו.
לשיטת הפרקליטות עצם קבלת טובות הנאה בזיקה לתפקיד מקימה עבירה פלילית של הפרת אמונים.
בפעם השנייה, משום שנתניהו טיפל בכמה עניינים הקשורים למילצ'ן. לפי כתב האישום, עצם הקרבה של נתניהו למילצ'ן העמידה אותו בניגוד עניינים ועל כן אסור היה לו לעסוק בענייניו.
האם החוק קובע שאסור לעובד ציבור לקבל מתנות?
ממש לא, החוק מאפשר קבלת מתנות בתנאי שזה לא בזיקה לתפקידו הציבורי של עובד הציבור.
כלומר, מותר לאיש ציבור לקבל מתנות מידידים – וזה בדיוק המקרה של נתניהו-מילצ'ן.
החוק קובע:
"ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד הציבור מתנה – בין בישראל ובין בחוץ לארץ…."
כלומר, לפי חוק המתנות אסור לקבל מתנה שניתנה לעובד הציבור "באשר הוא עובד ציבור", אבל מותר לעובד ציבור לקבל מתנות בשל חברות.
האם מילצ'ן ונתניהו היו חברים?
בהחלט כן. נתניהו ומילצ'ן קיימו מערכת יחסים חברית ארוכת שנים, שהתבטאה ביחסים קרובים בין שתי המשפחות, ברמת אמון מיוחדת, וכן – גם בכך שמילצ'ן נתן לנתניהו מדי פעם סיגרים.
נתניהו ומילצ'ן הכירו לראשונה בשנת 1996 והקשר בין השניים התחזק והפך לקשר חברי, דווקא לאחר הבחירות בשנת 1999 בהן הפסיד נתניהו.
במסגרת הקשר החברי הם שוחחו בטלפון כל כמה ימים, מילצ'ן ונתניהו היו נפגשים יחד עם בנות זוגם לארוחות ערב משותפת; הם היו מציינים יחד שמחות כגון ימי הולדת והם קיימו שיחות ארוכות על נושאים שונים.
כלומר, אין בכלל ספק שנתניהו ומילצ'ן היו חברים קרובים (בניגוד, למשל, ליחסי נתניהו ואלוביץ', שהוגדרו בטעות כ"קשר חברי").
הקשר החברי, אגב, עולה בבירור הן מעדויות נתניהו והן מעדויות מילצ'ן וגם מעדויות של צדדים שלישיים (כמו פילבר וחפץ למשל).
חשוב להדגיש כי מילצ'ן לא היה היחיד שהביא מדי פעם סיגרים לנתניהו, כי זה אחד התחביבים שלו. בנוסף, כל התיאורים על "קו אספקה שוטף" של סיגרים מנותקים לחלוטין מהמציאות כי נתניהו, על פי עדויות של אנשים שעבדו איתו, רכש סיגרים לעצמו באמצעותם ושילם להם – בעשרות אלפי שקלים.
בכל מקרה, נתניהו לא דרש מעולם סיגרים ממילצ'ן – ובזה גם מילצ'ן הודה.
יתר על כן, תיאוריית ה"עזרה" של נתניהו למילצ'ן בעניינים שונים לא מחזיקה מים כי נתניהו, בכמה הזדמנויות, פעל נגד האינטרסים של מילצ'ן, כפי שהודה מילצ'ן בעצמו.
למשל, ברפורמת חלקי חילוף ברכב (מילצ'ן היה שותף בסוכנות של סוזוקי). מילצ'ן סיפר כי כאשר תהה בפני נתניהו על כך, נתניהו השיב לו: "אני שר אוצר, זה מה שטוב למדינה".
מילצ'ן הוסיף:
"זה היה כל הכבוד. אני מוכרח להגיד להגנתו, שהוא לוקח את תפקידו ברצינות מלאה, הוא, יש בו משהו משיחי".
האם נתניהו התייעץ בזמן אמת לגבי סוגיית המתנות?
אכן כן, במה שנקרא בעגה המשפטית "הגנת ההסתכמות" – קבלת חוות דעת משפטיות בזמן אמת.
נתניהו קיבל ייעוץ משפטי מד"ר יעקב וינרוט ז"ל לפיו מותר לו לקבל מתנות מחברים. וינרוט אישר זאת בעדותו:
"במשך השנים מ-1999 ועד היום עלו מפעם לפעם שאלות שהוא היה שואל אותי בעניין מתנות. ואני הייתי אומר לו, ביבי תראה, זה חוק נורא פשוט, החוק אומר שאם אתה מקבל איזושהי מתנה שהיא ניתנת לך כעובד ציבור בשל היותך כעובד ציבור, אתה חייב לדווח על זה… הוא שאול אותי פעם אחת אם מותר לו לקחת מחברים ארוחות, סיגרים, בקבוקי יין. אמרתי לו, תראה ביבי, אם זה מחבר וזה נעשה מתוקף מעמדך כחבר, ולא כאיש ציבור, לא כראש ממשלה או כנושא תפקיד, אתה לא חייב לדווח".
וינרוט אף הוסיף:
"אני אמרתי לו שאם מילצ'ן נותן לו דרך קבע סיגרים במשך שנים – אני לא רואה בעיה אם הוא חבר… אמרתי לו שבחוק אין לימיט".
ומה עם השמפניות?
נתניהו איננו שותה שמפניות וכל כתב האישום בתיק 1000 מתבסס למעשה על הסיגרים שקיבל מדי פעם מחבריו. זה הכל.
מה שעשתה הפרקליטות בתיק 1000 זה דבר דומה למה שהיא עשתה בתיק 4000: היא ניפחה את כתב האישום וצירפה את שרה נתניהו כאילו היא ובעלה הם אישיות אחת, למרות ששרה נתניהו אינה נאשמת כלל בשני התיקים.
כלומר, הפרקליטות מיזגה בין שני אנשים כדי לנפח את כתב האישום.
ובכלל, שרה נתניהו היא אדם עצמאי, גם היא היתה בקשרי חברות עם מילצ'ן ומשפחתו – ושמפניה שקיבלה שרה נתניהו אינה שמפניה שקיבל בנימין נתניהו.
גם העובדה שנתניהו ידע או לא ידע על כך שאשתו מקבלת שמפניה ממילצ'ן – חבר אישי גם שלה –לא מעלה ולא מורידה למניין המתנות שקיבל ראש הממשלה.
ובכל זאת, כתב האישום מייחס לנתניהו קבלת מתנות בהיקף של מאות אלפי שקלים. זה ראוי?
"מייחס" זה לא אומר שזה נכון, כפי שראינו בתיק 4000.
אלו העובדות: כתב האישום אכן מייחס לנתניהו קבלת מתנות ממילצ'ן במשך שש שנים בהיקף של 462,602 שקלים ומפאקר במשך שלוש שנים ב-229,194 שקלים, כלומר קרוב ל-700 אלף שקלים.
אלא שעם המספרים האלה יש בעיה – הם מנותקים מהמציאות: ראשית, הפרקליטות נקבה במספרים על חודו של שקל, למרות שאין בידיה שום הוכחה לכך.
מה שקרה הוא שהפרקליטות לקחה את כל התצרוכת של פאקר ומילצ'ן והשיתה את רובה (על פי הערכות: כ-80% על נתניהו) למרות שמילצ'ן ופאקר רכשו גם לתצרוכת כללית, בין אם שלהם ובין אם לחבריהם.
שנית, המספרים כוללים כמובן את השמפניות שאינן שייכות לנתניהו – הרי מדובר בשני אנשים שונים.
במהלך חקירתה של הדס קליין התנהל שיח הזוי שבו היא והחוקרים מנסים לכמת את היקף הסיגרים והשמפניות שקיבל לכאורה נתניהו ומעיפים מספרים לאוויר – 50%, 60%, 70% מהתצרוכת הכללית, עד שקליין בעצמה אומרת שהיא לא יכולה לדייק.
אז איך הכניסו לכתב האישום מספרים על חודו של שקל? כרגיל, ניפוחים וניחושים.
למה פאקר בכלל נכנס לכתב האישום?
שאלה טובה. אין חולק על כך כי לפאקר לא היו שום אינטרסים כלשהם בישראל. גם אין ראיה לכך שנתניהו, ואף הגב' נתניהו, היו מודעים לחלוקה הפנימית בין מילצ'ן ופאקר, בכל הקשור לבקשותיה אם בכלל, של הגב' נתניהו.
בנוסף, היה קשר מאוד הדוק בין נתניהו לפאקר, אף סוג של קשר אבהי.
מילצ'ן בעדותו: "אני מעריך שביבי הציל את חייו של פאקר".
מה עם סיפור התכשיט של שרה נתניהו?
יש שני סיפורים: האחד נכנס לכתב האישום, תכשיט בשווי של 10,900 שקל. השני, ספין התכשיט, לאחר כתב האישום, בשווי של עשרות אלפי דולרים.
הפרקליטות החליטה לא להכניס את הסיפור השני שצץ "פתאום" כי פשוט אין לה ראיות ובזה הסתיים הספין.
בסיפור הראשון, אכן שרה נתניהו קיבלה את התכשיט, אבל קבלת התכשיט על ידה איננה הופכת לקבלת תכשיט עבור נתניהו בזיקה לתפקיד.
וזה הסיפור: התכשיט ניתן אגב יום הולדתה של נתניהו וחשוב מכך, נתניהו קיבל חוות דעת משפטית ספציפית שהתירה לגב' נתניהו לקבל תכשיט ממילצ'ן לכבוד יום הולדתה.
נתניהו התייעץ בזמנו עם ד"ר וינרוט ז"ל בקשר לקבלת התכשיט וזה אישר לו לקבל המתנה. וינרוט אישר זאת בעדותו:
"הוא שאל אותי האם אישתו מותר לה לקבל תכשיט כמתנה? שאלתי אותו, באיזו הזדמנות? אגב מה? הוא אמר לי אגב, אני יודע, יום נישואים או יום הולדת או איזה אירוע אחר. אמרתי לו זה שוב אותו כלל (כמו של הסיגרים), אם זה ניתן על ידי חבר באשר הוא חבר, אין לך בעיה".
הפרקליטות טוענת שנתניהו עזר למילצ'ן בכל מיני עניינים ולכן נוצר פה ניגוד עניינים והפרת אמונים?
ראשית, הפרת אמונים היא עבירת סל די כללית ודי אמורפית, וניגוד עניינים עשוי להיות פגם אסתטי, מנהלי או משמעתי וממש לא פלילי.
זה שכמעט כל ניגוד עניינים הופך אצל הפרקליטות לסוגייה פלילית (במיוחד לאנשים מסויימים) – היא עיוות של המציאות.
דבר אחד צריך להיות ברור: קשרי חברות לא מקימים חשש לניגוד עניינים פלילי. דבר נוסף, למילצ'ן לא היו אינטרסים כלכליים משמעותיים בישראל ולא היה לו כל צורך בנתניהו כדי שיקדם את ענייניו, נהפוך הוא.
מי שהודה בכך הוא מילצ'ן בפה מלא:
חוקר: "מעולם לא ביקשת ממנו עזרה בשום דרך שהיא…?"
מילצ'ן: "ממש לא".
חוקר: "שקשורה לעסקיך?"
מילצ'ן: "ממש לא. דרך אגב, אני, אם הייתי מבקש, הוא לא היה נותן".
אחד העניינים שעלו בתקשורת זה נושא הוויזה של מילצ'ן
אכן כך וזה גם נכנס לכתב האישום.
הפרקליטות טוענת שנתניהו סייע למילצ'ן בנושא הוויזה שלו לארה"ב כשהוא מצוי בניגוד עניינים בכך ששוחח בנושא עם שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, ועם מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי.
אלא שגם פה עיוותה הפרקליטות לחלוטין את העובדות.
נתניהו לא ביצע עבירה כלשהי, להיפך, הוא פעל בדיוק בהתאם למצופה ממנו ודווקא הימנעות מפעולה היתה הפרה של חובותיו הלאומיות למדינת ישראל כלפי מי שתרם לביטחונה לאורך עשרות שנים.
וזה הסיפור: כבר בשנות ה-70 גוייס מילצ'ן ללשכה לקשרי מדע כדי שיסייע לישראל להשיג טכנולוגיות רגישות שלא ניתן היה להשיגן באופן גלוי.
במהרה הפך מילצ'ן למוציא ולמביא של סוכנויות הביון הישראליות וזאת בשל קשריו ועסקיו בעולם.
המשימה שהוטלה על מילצ'ן היתה להשיג את התוכניות הסודיות של צנטריפוגות שיאפשרו למדינת ישראל להעשיר אורניום בצורה יעילה. הפעילות הזו, כמובן, נותרה חסויה מעיני הציבור, ובצדק נותרה.
על הרקע של פעילותו הבטחונית, אגב, עוכבו הליכי חידוש הוויזה של מילצ'ן.
זה הלך כך: במהלך שנת 2013 הוצעה למילצ'ן להתראיין לתוכנית "עובדה". מילצ'ן סירב בתחילה אך נתניהו וחברו הקרוב של מילצ'ן, מאיר דגן ז"ל, המליצו לו להתראיין.
בעקבות הראיון התפרסמה ואמירותיו של מילצ'ן על עברו הבטחוני התפרסמה כתבה ב-CNN לפיה מילצ'ן עזר לסוכנות הריגול הישראלית, ובעקבותיה שטף גל כתבות את אתרי החדשות בארץ ובעולם.
בעקבות הראיון, כאמור, עוכב אישור חידוש הוויזה שלו.
מילצ'ן כמובן חשש, כי כל עסקיו ומשפחתו נמצאים בארה"ב. הוא גם פחד מנקמת האמריקאים, חשש שיהפוך לפולארד 2, חשש שהבנקים לא יעניקו לו הלוואות, וחשש שייעצר מיד עם הגיעו לארה"ב. חשש בצדק.
ככל הנראה, בעקבות פנייתו של מילצ'ן לנתניהו אכן התקיימה שיחה בין נתניהו לשגריר ארה"ב שפירו.
אף אחד לא יודע לספר מה נאמר בשיחה בין נתניהו לשפירו, אלא שבכך התמצה פועלו של נתניהו בחלק הזה – שיחת הבהרה בינו לבין שפירו, שקדמה לה שיחה ישירה בין מילצ'ן לשפירו.
ברור שעיקר הטיפול בבעיות הוויזה בוצע על ידי שפירו בעצמו בשל שיחה עם מילצ'ן ללא מעורבות נתניהו. מה שתמוה הוא, שדן שפירו לא התבקש למסור את גרסתו לאירועים.
אותה תופעה כמו בתיק 4000: עדים שמתבקשת עדותם לא מוזמנים, כי זה לא מתאים לתיזות של הפרקליטות.
ככל הנראה אכן התקיימה שיחה בין נתניהו לבין מזכיר המדינה האמריקאי דאז, קרי, בעניינו של מילצ'ן. בשיחה זו הבהיר נתניהו לקרי שהוא לא מתערב בשיקולים של האמריקאים ביחס להחלטה האם להאריך למילצ'ן את הוויזה. יחד עם זאת, הוא ביקש למנוע טעות בהקשרים האלו, שמא יהיה ניסיון להפוך את מילצ'ן למרגל.
מה שעולה מחומרי החקירה, שסביר להניח כי הארכת הוויזה של מילצ'ן לשנה, ולאחר מכן הארכת הוויזה לצמיתות אירעו ללא קשר לנתניהו ולשיחותיו עם קרי ושפירו – אלא בשל פעולות עצמאיות של שפירו, קרי, רון דרמר ואחרים.
אלא שצריך להסתכל על מכלול הדברים נכוחה. העיכוב של חידוש הוויזה של מילצ'ן נותר בגלל סיבה אחת ויחידה – הראיון שהעניק לתוכנית "עובדה", במסגרתו חשף את עזרתו לתוכנית הגרעין הישראלית.
נתניהו היה אחד הגורמים שהובילו את מילצ'ן לראיון. מילצ'ן סבר בצדק כי נתניהו הוא היחיד שיכול להתיר את הספקות אצל האמריקאים ביחס לקשר של מילצ'ן לגופי הביון הישראלים, ולכן פנה לנתניהו וביקש ממנו שיבהיר לגורמים האמריקאים שאין לו קשר מעשי לתוכנית הגרעין הישראלית.
אמירה כזו יכולה להיאמר רק מפיו של ראש הממשלה – נתניהו. האם יעלה על הדעת שמול חששות מהסוג הזה נתניהו לא יבצע את הפעולה המינימלית – להודיע לאמריקאים שמילצ'ן אינו מרגל?
המסקנה היא שנתניהו היה מחויב לפעול ולסייע למילצ'ן. מדובר בחובה כפולה – הן בשל כך שנתניהו הוא שנתן למילצ'ן את העצה להתראיין, והן בשל העובדה שמילצ'ן נפגע בעקבות תרומתו למדינה.
לא מדובר פה בכניסה לטריטוריה משפטית ופלילית – מדובר פה בפעולה ערכית ומוסרית מוצדקת לחלוטין.
עברנו לפטור לתושבים חוזרים – עוד עניין בכתב האישום
כתבתי על זה רבות; הפרקליטות הפכה את היוצרות פה. מדובר בהארכת הפטור לתושבים חוזרים ל-10 שנים, ומי שטיפל בעניין בניגוד עניינים חמור הוא יאיר לפיד, אז שר האוצר וחברו הטוב של מילצ'ן.
לפיד אירח את מילצ'ן ואת נציגיו (עורך דינו פיני רובין) במרתף ביתו בצפון ת"א וכל זה לבקשתו של מילצ'ן, שהודה שהוא לא ביקש דבר מנתניהו.
מה שמדהים הוא, שבמקום להעמיד לדין את לפיד העמידו לדין את נתניהו, ומה שעוד יותר מדהים שהיתה תרשומת לפגישה בין לפיד ומילצ'ן שנכתבה ע"י רותם רולף ממשרד האוצר.
וכך היא כתבה:
"לבסוף לפיד הטיל עליי את המשימה לעשות את הבדיקה מול הגורמים המקצועיים ולחוות את דעתי ולהמליץ לו".
כלומר, לפיד טיפל בעניינו של חברו מילצ'ן, ניסה לקדמם – ועדותו במשטרה נסתרה לאורכה ולרוחבה. במובן כלשהו, לפיד "תפר" את נתניהו בסיפור הזה, כדי לחלץ את עצמו.
נושא שצץ כבר בעדות פילבר – עסקת מיזוג רשת-קשת
אכן, וגם פה הושמדו כבר 17 סעיפים ע"י שלמה פילבר שהעיד בנושא.
בקיצור ולעניין: נתניהו לא נקט בשום פעולה שלטונית כלשהי בכל הסיפור הזה, וממילא אין פעולה שלטונית בניגוד עניינים.
כל המהלך כולו התמצה בשיחות, שלא התקדמו מעבר לך. כשאין פעולה שלטונית, ממילא אי אפשר לדבר על עבירה פלילית של הפרת אמונים.
זה רק מדגיש עד כמה חמור המקרה של לפיד: בסיפור המומצא של רשת-קשת נתניהו דן עם מילצ'ן על עניין מסחרי לחלוטין, מבלי שהוא מבטיח לו הקלה רגולטורית כלשהי.
במקרה של לפיד הוא דן עם מילצ'ן על עניין אישי שלו שנמצא בתחום סמכותו הבלעדי של לפיד כשר אוצר.
במקרה של רשת-קשת נתניהו ביקש מפילבר להגיע כדי לסקור את מצב הדברים החוקי. במקרה של לפיד הוא ביקש מיועצת שר האוצר לענייני כלכלה לבדוק את בקשתו של מילצ'ן.
ואת מי מעמידים לדין? את נתניהו.
והיה גם את סיפור מיזם טאטא
לפי כתב האישום, מילצ'ן פנה לנתניהו בבקשה לקדם מיזם בשיתוף עם איש העסקים ההודי ראטן טאטא, הכולל הקמת אזור סחר חופשי בשיתוף בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית – וזה כולל את סיפור הטיסה שארגן נתניהו.
שימו לב מה קורה פה: יש פה מיזם חשוב לכלכלה הישראלית וחובתו של נתניהו לקדם מיזמים כאלה כראש הממשלה, לא לסכל אותם.
לא רק שנתניהו לא ידע שלמילצ'ן אינטרס כלכלי כלשהו במיזם, אלא שגם יתר עדים בסיפור הזה מספרים שמילצ'ן פעל לקידום המיזם מתוך חזון לאומי ושלמיטב ידיעתם מילצ'ן לא צפוי היה להפיק רווח מהמיזם – למרות שבכתב האישום נכתב כי היה לו אינטרס כלכלי, בלי שום ראייה לכך.
ואחרון חביב: ערוץ 10
זה סיפור באמת מדהים: מילצ'ן היה בעל מניות בערוץ 10 והפסיד לא מעט. לא רק שנתניהו לא סייע לו, הוא רצה מאוד לסגור את הערוץ – לרעת האינטרסים של מילצ'ן – וקיבוע הפסדים של עשרות מיליוני דולר.
התוצאה העקומה: נתניהו פועל נגד האינטרסים של מילצ'ן וחוטף כתב אישום על עזרתו למילצ'ן.
תפירת תיקים כבר אמרנו?!
