במהלך יולי 2018 דיווח עמית סגל על מה שנראה כהדלפה מחקירת תיק 4000 שתומכת בגרסת נתניהו. אלא שהסיפור של ההדלפה הזה הוא לחלוטין הפוך: לא רק שסגל לא הבין מה הודלף לו ושוב חשף את הבורות והחפיפניקיות של כל התשקורת בענייני תיק 4000, אלא שהוא הזיק מאוד לנתניהו.
אבי וייס ואנוכי עושים סדר בפרשה הזו, שמוכיחה שוב עד כמה התדמית שמנסה סגל לשווק לעצמו – רחוקה מאוד מהמציאות.
1. מה "חשף" עמית סגל ולמה
ב-11 ליולי 2018, יום לאחר חקירתו הראשונה באזהרה של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בתיק 4000, פרסם סגל במהדורת החדשות של ערוץ 12 דיווח תחת הכותרת:
"רה"מ כופף אנשי מקצוע בתיק בזק? תיק 4000: חוקרי המשטרה טוענים שנתניהו כופף את הדרגים המקצועיים עם איש העסקים שאול אלוביץ' – צפו בהצצה למסמך שממנו ציטט אתמול ראש הממשלה בפני החוקרים, לפיו יועמ"ש משרד התקשורת ממליצה לאשר את העסקה שהיטיבה עם אלוביץ'".
החשיפה הזו עוררה בזמנו רעש עצום בתשקורת, כיוון שלכאורה סגל חשף את אחד המסמכים הסודיים – מסמך שמטהר אותו מכל אשמה או חשד פלילי. הרי על-פי החוק המלצה של היועץ המשפטי לממשלה, או כל יועץ משפטי של משרד ממשלתי, היא בגדר הוראה שהשר חייב לחתום עליה (מנדלבליט אמר בעבר: "פעולה בניגוד לחוות דעת של יועץ משפטי היא פעולה בניגוד לחוק").
את הפרסום בערוץ 12 ליווה שקף, המצטט מהמסמך, אך לא מציג אותו. בציטוט נכתב כי היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד כותבת לשר התקשורת דאז בנימין נתניהו את הדברים הבאים:
"הואיל ומדובר בהעברת אמצעי שליטה כאשר כל החברות הן בשליטה של אותם יחידים, אנו סבורים כי אין מניעה לאשר את השינוי באחזקות (הכוונה לאחזקות בחברת yes) כמפורט בבקשה. לאור כל האמור, המלצתנו היא לאשר את הבקשה בהתאם לסמכותך".
לא רק המספרים שסגל הפריח בדיווח שלו על ההטבות כביכול היו מדוייקים (הוא התבלבל לחלוטין במושגים), אלא הדברים היו חמורים בהרבה: הציטוטים מתוך המסמך המקורי לא היו מדוייקים אלא מעין "הכלאה וסינתזה" מטעה, כנראה בכוונה, של 2 משפטים – שנמצאים בנפרד במסמך – אבל בניסוחים שונים.
יודגש, שבמסמכים רגולטוריים משפטיים, יש חשיבות עצומה לכל מילה ובמיקומה בכל משפט – ושיבוש המקור, תוך השמטת מילים רבות ממנו, משפיע על התוכן וההבנה של הקוראים ומשבש את האמור במסמך המקורי.
השורה התחתונה: הציבור הוטעה לחשוב ע"י סגל שיש כאן אישור מסוף יוני 2015 ע"י עו"ד דנה נויפלד, היועמ"שית של משרד התקשורת, למיזוג בזק-yes.
2. מה קרה אחרי "החשיפה" של עמית סגל?
החשיפה של סגל עוררה את כל שופרי הפרקליטות שתקפו אותו בחמת זעם כאילו הוא המציא מסמך שלא קיים כדי לשרת את נתניהו.
סגל, מצידו, ענה להם שיש בידו לכאורה את המסמך בן 4 עמודים, אך שוב לא הציג אותו – ו"שופרי" הפרקליטות שוב תקפו אותו שהוא הציג מסמך שאיננו רלוונטי.
ובכן, סגל אכן הציג מסמך לא רלוונטי ששייך לתהליך רגולטורי ישן בנוגע לעסקה, אישור שהתחיל כבר ב-2014. אלא ששופרי הפרקליטות גם הטעו כהרגלם: יש ויש מסמך רלוונטי (ועוד מאותו יום) ואותו דווקא סגל לא חשף וכמובן שאיש מהם לא חשף עד עצם היום הזה.
3. ניגוד העניינים של עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת
לסגל היתה טעות נוספת קריטית: המסמך שהוצג על-ידו כלל לא נחתם ע"י דנה נויפלד, אלא על ידי יולי קומפורט.
וכאן צריך הסבר: דנה נויפלד היא בת הזוג של עו"ד דוד תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. כיוון שמשרדו של תדמור (אגב, ממתנגדי נתניהו), עסק בענייני קבוצת בזק – נויפלד לא יכלה לטפל בענייני הקבוצה והשאירה זו למי מטעמה, בדרך כלל סגניתה, עו"ד ברוריה מנדלסון.
כך נוצר מצב עקום לחלוטין: שמה של דנה נויפלד מתנוסס במסמכים הרשמיים של משרד התקשורת אבל לא היא חתומה בפועל – אלא חתימה של מי מטעמה.
יולי קומפורט היתה בכלל מתמחה (!), עדיין לא עו"ד, והיא זו שחתמה מטעמה של מנדלסון (מה ששוב ממחיש שהמסמך לא היה כזה חשוב).
אגב, הן נויפלד והן מנדלסון הן עדות תביעה נגד נתניהו בתיק 4000.
4. מי המקור של עמית סגל למכתב הלא רלוונטי הזה?
מבדיקה שעשה אבי וייס לעומק הוא שלל את האפשרות שסביבת נתניהו הדליפה את המסמך. הרי למה לנתניהו להדליף מסמך שהוא לא רלוונטי ועושה צחוק מטענות ההגנה?
וייס הגיע למסקנה שזה אחד מעדי התביעה במשפט נתניהו.
5. כיצד ההטעיה הזו של עמית סגל סייעה לתפירת התיק לנתניהו?
זה מאוד פשוט: מפני שהפרקליטות נוכחה שהמסמך השני (והחשוב) של עו"ד דנה נויפלד, לא דלף במהלך החקירה והוא נשאר סודי. כלומר, הפרקליטות הייתה בטוחה אחרי החשיפה השגויה של עמית סגל, שניתן להמשיך בתפירת התיק לנתניהו מהסיבה הפשוטה: אין לנתניהו שום 'קלף מנצח' להגנתו והאישור, שנחשף בתקשורת ע"י עמית סגל, לא רלוונטי לעסקת המיזוג.
במקביל, הציפה הפרקליטות את התשקורת במידע על "ראיות זהב" לכאורה שלא היו ולא נבראו כדי לייצג מצג שווא של "תיק בטון", כפי שהגדירה זאת.
כך, נחרט הרושם והידע בציבור – בסיוע הדלפות של המשטרה והפרקליטות שנתניהו הוא זה שדחף לאישור העסקה באמצעות שלמה פילבר – למרות התנגדות בכירים במשרד והתנגדות היועצת המשפטית של משרד התקשורת (מה שלא היה נכון בכלל, במציאות ובזמן אמת).
השורה התחתונה: עמית סגל, כנראה מלהיטותו לפרסם "סקופים" שמגיעים לו מן היקב ומן הגורן – בלי לבדוק את משמעותם ואמיתותם – יצר את הנזק הכי גדול מבחינה ראייתית לנתניהו בתיק 4000.
6. למה בכלל משרד התקשורת ועו"ד דנה נויפלד החלה לעסוק באישור "עסקת בזק -yes"?
עוד הסבר על התהליכים הרגולטוריים המורכבים במשרד התקשורת:
הבקשה לעסקת המיזוג הופנתה ע"י חברת yes למועצת הכבלים והלוויין שיש לה מערך ייעוץ משפטי נפרד והיא אמורה היתה לאשר את העסקה בנוסף לממונה על ההגבלים העסקיים.
הסיבה לעיסוק של משרד התקשורת בעסקה היה כיוון של-yes היו עוד 3 רישיונות, מעבר לרישיון לשידורי טלוויזיה שטופל במועצת הכבלים והלוויין.
מדובר ברישיונות די שוליים ודי טכניים, אבל כרגיל במערך המשפטיזציה הישראלי, כל רישיון צריך אישור משפטי. כל הליך האישורים החל בתקופתו של אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, בלי שום מעורבות של נתניהו – עד שהמסמכים הובאו לפניו.
נקודה חשובה: תהליכי האישור החלו גם לפני ששלמה פילבר נכנס לתפקידו במקום ברגר – עוד הוכחה שנתניהו לא היה מעורב בכל הליך האישורים הרבים.
7. למה עו"ד נויפלד הוציאה שני מכתבי אישור ב-23.6.15 ולא אחד?
הסיבה פשוטה: בגלל שעו"ד דנה נויפלד לא הייתה מ"אוהדי בזק", בדיוק כמו כל החונטה המשפטית ו"המקצועית" במשרד התקשורת והאוצר, נויפלד החליטה שהיא תדקדק דקדוקי עניות בנושא זה, מה שלא עשתה מעולם.
נויפלד לא נהגה כך בשום מקרה אחר דומה, בשום אישור רגולטורי, שעבר אי פעם תחת ידה.
כאמור, המסמך השני, החשוב יותר, נחשף ע"י אבי וייס רק אחרי תום החקירה. המסמך חתום כאמור ע"י עו"ד ברוריה מנדלסון, סגניתה של נויפלד, ומופנה לנתניהו, תחת הכותרת "בקשה לאישור שינוי החזקה בחברת די.בי.אס שירותי לוויין (הכוונה ל-yes)".
במסמך בן 6 העמודים מפורטים כל האישורים שניתנו לעסקה תוך שהוא כותב במפורש כי עמדת גורמי המקצוע במשרד התקשורת תמכה באישור ("סמנכ"ל בכיר הנדסה ורישוי, סמנכ"ל בכיר ניהול ספקטרום ורישוי תדרים, סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה וסמנכ"ל בכיר כלכלה מסרו, כי מבחינתם אין מניעה לאשר את הבקשה").
לבסוף, נכתב בצורה הכי ברורה כי "לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים כי אין מניעה משפטית לאשר את הבקשה".
בפרקליטות קיוו והאמינו, שהמסמך הזה של עו"ד דנה נויפלד ועוד מסמכים המאשרים את העסקה – לא ייחשפו – אבל הם טעו.
8. מה אמרה מנדלסון בעדותה במשטרה?
הנה קטע מעדותה של מנדלסון שמדבר בעד עצמו:
שאלה: "קרה פעם ששר התקשורת לא קיבל את ההמלצה בנוגע להעברת אמצעי שליטה?".
תשובה: "אני לא זוכרת שום שינוי ששר אי פעם עשה באישור העברת השליטה. זה לא שאין לו סמכות, הוא יכול, אבל אני לא זוכרת שאי פעם נעשה דבר כזה".
בהמשך:
שאלה: "מתכתובות המיילים ניתן להבין שגם את וגם אחרים מאוד מסוייגים מאותה החלטה של שר התקשורת לאישור המיזוג של בזק-ס ללא תנאים שהופיעו באישור המועצה. תסבירי
תשובה: "זה היה מקרה מאוד נדיר ששר התקשורת דאז מתערב בהמלצות של הגורמים המקצועיים ומחליט שלא לכלול אותן בנוסח האישור הסופי (שהיא הכינה!)".
כלומר, המזכר הסופי הוכן ע"י מנדלסון, בפיקוחה של נויפלד. האחרונה השתתפה בדיונים שקדמו להחלטת האישור.
נויפלד ומנדלסון מוגדרות כ"שומרות סף", ואם הן סברו שנפלו פגמים בתהליך, או שאין לתת את האישור, או היה עליהן להתריע על כך. הן לא עשו כן.
המחלקה המשפטית של משרד התקשורת הכינה מזכר נקי, שאינו כולל הגבלות או התניות כלשהן על אישור העסקה, מעבר להתניות שנקבעו באישור של רשות ההגבלים העסקיים והן מולאו ע"י בזק.
מה ציפו בפרקליטות? שנתניהו לא יחתום על זה?
9. נתניהו חתם רק לאחר ששורה ארוכה של גורמי מקצוע אישרו את העסקה
השורה התחתונה: נתניהו חתם על אישור העסקה כאשר עומדים בפניו כל האישורים הרגולטוריים הנחוצים ומזכר של היועצת המשפטית של משרד התקשורת. הרי במצב כזה לא יעלה על הדעת שראש הממשלה לא יחתום. המנהל התקין מחייב דווקא שראש ממשלה יחתום, על יסוד גורמי המקצוע והיועצת המשפטית של המשרד הרלוונטי.
הנה קטע קצר מעדותו של מימון שמילה, בכיר במשרד התקשורת שהביא את המסמכים לחתימתו של נתניהו:
"נכנסתי לראש הממשלה לכחצי שעה. אמרתי לו שיש שני נושאים, האישור והבולים. הסברתי לו על המיזוג שזה נושא שכבר שנה שוכב ועכשיו נבדק. נתניהו שאל על ידי מי נבדק, הצגתי לו את המסמך של ההגבלים, השלכה המשפטית, המועצה. שאל איפה חותמים, חתם ולהתראות".
בהמשך:
חוקר: "את המסמך הזה הצגת לראש הממשלה (מציג לשמילה את המסמך)?
שמילה: "לדעתי כן".
חוקר: "האם עלו שאלות או סייגים מצד ראש הממשלה לגבי האישור?"
שמילה: "הוא שאל מי בדק את זה. אמרתי לו שהלשכה המשפטית בחנו את הנושא לעומק, גורמים בטחוניים בקשר לישראליות, ועדת ריכוזיות ומועצת כבלים ולוויין ויש התניות שנסמכות על מועצת הכבלים והלוויין".
אלו קטעים שמפריכים שוב את תיזת השוחד. הרי אם נתניהו יודע, כביכול, כי העסקה אושרה בהליך בזק ותוך כיפוף רצונם של גורמי המקצוע – הדבר האחרון שהוא יעשה זה לשאול דווקא את שמילה (שנחשב איש מקצוע) כיצד נבדקה העסקה טרם אישורה.
10. מה עמית סגל אומר בתגובה לכתבה?
סגל קיבל את הכתבה טרם פרסומה והחליט שלא להגיב.
