ההתפטרות של קנצלר אוסטריה, סבסטיאן קורץ, לאחר שנחשד בדברים שלכאורה דומים לכתב האישום נגד נתניהו בתיק 4000, הקפיצה את כל העיתונאים שדורשים את ראשו של נתניהו זה מכבר – כדי להשוות בין המקרים ולומר לנתניהו: קח דוגמא מקורץ, היית צריך להתפטר מזמן.
הפיתוי להשוות בין שני המקרים ש"מתנגנים" דומה טרמינולוגית (סיקור אוהד כמתת ותמורה על חשבון הציבור) הוא גדול, אבל אלוהים תמיד נמצא בפרטים הקטנים. וכשצוללים אליהם, רואים שאין בכלל דמיון בין שני המקרים, נהפוך הוא. לכן החלטתי לעשות סדר בין שני האירועים.
במה נחשד קנצלר אוסטריה
קורץ נחשד, יחד עם גורמים נוספים, שב-2016 ולאחר מכן, בהיותו שר החוץ, העביר משרד האוצר האוסטרי, שהיה בשליטת מפלגתו, כספים לכלי תקשורת כדי להטות סקרים וכתבות כך שיובילו לבחירתו כקנצלר, דבר שאכן קרה. קורץ מכחיש את הטענות נגדו – והתיק נמצא בשלב החקירה.
במה הואשם נתניהו
שקיבל מתת משאול אלוביץ' באמצעות "היענות חריגה" באתר וואלה בשליטתו ובתמורה הוא העניק הטבות רגולטוריות בהיקף של 1.8 מיליארד שקל לקבוצת בזק. גם נתניהו מכחיש את הטענות נגדו.
עד כאן, לכל קורא סביר נראה שהמקרה של נתניהו הרבה יותר חמור מקורץ – לפחות מבחינת היקף ההטבות או הכספים שזרמו לכאורה גורמים פרטיים, אלא שפה בדיוק נופלת ההשוואה על הפרטים הקטנים.
נלך צעד-צעד מהקל לכבד:
1. היענות חריגה מול הטיית סקרים וסיקור אוהד
לאיש אין ספק היום שאתר וואלה היה בשורה התחתונה אתר שעוין את נתניהו, שמרבית הסיקור בו היה שלילי בצורה קיצונית לנתניהו ולבני משפחתו.
זה השתקף היטב, בין היתר, מבדיקה פנימית של וואלה עצמה בהוראת ישועה (שהוסתרה בתחילה) שמצאה אף שהסיקור של שרה נתניהו היה יותר שלילי מאתר Ynet שלא בדיוק נמנה על תומכי נתניהו.
כמו כן הדברים הללו נבדקו על ידי גורמים נוספים ונמצא שוואלה תקף את נתניהו ובמקביל העניק סיקור אוהד למתחריו כמו יצחק הרצוג, ציפי לבני, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ועוד.
הפרקליטות טוענת שהיתה פה "היענות חריגה", למרות הסיקור השלילי, אך לא הביאה שום כלי מדידה לכלי תקשורת אחרים או לפוליטיקאים אחרים.
2. במקרה של קורץ, זה הפוך לגמרי
לפי החשדות היה סיקור אוהד וגרוע מזה הטיית סקרים לטובת קורץ ולטובת בחירתו. נתניהו מעולם לא נחשד שהוא או אנשיו היטו סקרים לטובתו – ולסקרים מוטים יש כמובן השפעה לא מעטה בסחף של מצביעים בימים האחרונים שלפני הבחירות.
בשורה התחתונה: קורץ, על פי החשד, קנה שלטון באמצעות כספי ציבור ששולמו על סקרים מוטים לטובתו – זו חשד חמור פי כמה וכמה מנתניהו, שמעולם לא נהנה מתמיכה תקשורתית ובוודאי שלא מהטיית סקרים.
3. הטבות רגולטוריות מול הזרמה ישירה ממשרד האוצר
נתניהו הואשם במושג הכוללני הזה של "הטבות רגולטוריות" לקבוצת בזק, אחרי ששתי עסקאות – מיזוג בזק-יס ועסקת המכירה של אתר יד2 – אושרו על-ידי כל הגורמים המקצועיים ברגולציה הישראלית.
החשד שמייחסת הפרקליטות לנתניהו – ש"דחף" את העסקאות הללו וקיבל בתמורה "היענות חריגה" – למרות שאין שום אקדח מעשן או ראיית זהב לכך.
במקרה של קורץ זה נעשה באמצעות הזרמה ישירה ממשרד האוצר לכלי תקשורת, ולא באמצעות אישור עסקה כזו אחרת בין שני גופים פרטיים עסקיים. לכאורה, יש בידי החוקרים האוסטרים תכתובות המאשרות זאת.
4. עכשיו נפרק את ה-1.8 מיליארד שקל
זה סכום שנשמע עצום והפרקליטות טרחה להדגיש אותו שוב ושוב כדי לייצר מראית עין של הטבות ענק לגורמים פרטיים ולא היא.
במקרה של עסקת יד2 בהיקף של 800 מיליון שקל, העסקה לא הרעה את מצבו של הציבור אלא הטיבה איתו, כיוון שמדובר בעסקת מכירה לתאגיד הגרמני אקסל שפרינגר, עסקה שהעשירה את הקופה הציבורית במיסים – ובכלל: כל כניסת גורם זר היא מבורכת למשק הישראלי.
יתירה מזו: עדותו של אילן ישועה תמכה באופן אבסורדי בנתניהו. ישועה אמר בעצמו שהוא פנה לגורמים לזרז את אישורי העסקה הטכניים (אישורים שבדרך כלל אין צורך בהם, אבל פה נולד הצורך רק בגלל זהותה של בזק כחברה ממשלתית בעבר) לאחר שהתעכבו במשרד התקשורת והיה צריך לעמוד בלוח הזמנים של העסקה.
5. העסקה השנייה – מיזוג בזק יס בשווי כמיליארד שקל
פה העסק מורכב מאוד והפרקליטות ניצלה את אי הבהירות כדי לשווק את התיאוריה שנתניהו שלשל לכיסו של אלוביץ' מיליארד שקל, אבל לנתניהו לא יכול להיות שום קשר לכך.
אסביר: כל מיזוג בישראל צריך להיות קודם כל להיות מאושר על-ידי רשות התחרות (לשעבר רשות ההגבלים העסקיים),
הרגולטור הראשי בעסקאות מיזוג ובדרך כלל גם אישור של הרגולטור ה"מקומי" בתחום הספציפי.
במקרה שלנו: אישור מרשות התחרות ואישור ממועצת הכבלים והלוויין. מיזוג בזק-יס אושר ע"י רשות התחרות והנושא עבר למשרד התקשורת שהיה אמור להעביר אותו למועצת הכבלים והלוויין.
אלא שמשרד התקשורת החליט להתחכם, לעשות את המוות לבזק, ניסה להתנות את האישור של המיזוג בתנאים לא רלוונטיים ומרח את הנושא במשך כשנה(!), עד שהנושא קודם, בטענת הפרקליטות, ע"י נתניהו.
אלא שהאישור עבר דרך מועצת הכבלים והלווין פה אחד, ללא שום לחץ של נתניהו ועל כך העידה ד"ר יפעת בן חי שגב, שעמדה אז בראש המועצה.
משום מה הפכה בן חי שגב לעדת תביעה, למרות שעדותה תומכת בגרסת נתניהו והיא אף נזפה בחוקרים שניסו להכניס לה מילים בפה.
6. למה מדביקים לנתניהו מיליארד שקל?
כי זה מוכר ומצלצל טוב הסכומים העגולים הללו. הנה ראש ממשלה שהעביר מיליארד שקל לחברו אלוביץ' על חשבון הציבור.
אבל זה לא עובד כך.
במקביל לאישור המיזוג מתנהל מו"מ בין שני תאגידים פרטיים על שווי העסקה – במקרה הזה בזק ו-יס – ששאול אלוביץ' הוא מה שמוגדר "בעל עניין", כי הוא בעל השליטה של בזק וגם בעלים חלקי של יס.
לנתניהו אין שום קשר למו"מ הזה ולשווי העסקה שנקבע – כי זה מו"מ עסקי בין שני דירקטוריונים של שני תאגידים פרטיים והיו בו הערכות שווי של בעלי מקצוע. גם אם העסקה נופחה, הטענות אינן לנתניהו, שלא היה כלל צד בעניין – והן יתבררו במסגרת תיק אחר, תיק בזק רשות ני"ע.
אז מה קשר לנתניהו והמיליארד שקל? אין שום קשר.
7. הדמיון של מקרה קנצלר אוסטריה לשעבר לפוליטיקאים ישראלים אחרים
אחרי שראינו שאין כל בסיס להשוואה בין קורץ לנתניהו, יש דווקא בסיס להשוואה בין קורץ לפוליטיקאים ישראלים אחרים שנהנו מהטיית סיקור ברורה ומובהקת בוואלה.
מדובר, בין היתר, בנפתלי בנט, יצחק הרצוג, אביגדור ליברמן ועוד. בכל המקרים הללו הבטיח ישועה הרים וגבעות מבחינת הסיקור וגם קיים – ובמקביל קרץ לתקציבי הפרסום של המפלגות.
זוהי עסקת שוחד קלאסית – מצד אחד כספי מפלגות (שהם כספי ציבור – חוק מימון מפלגות) זורמים לוואלה – ומצד שני ישועה מבטיח להם שיעשה את הכל בשבילם – עד חצי המלכות.
סיקור אוהד או הטיית סיקור – כשתקציבי הפרסום שהוזרמו לוואלה היו ברקע – היו לכל הפוליטיקאים הללו ועכשיו צריך למצוא את התמורה (תקציבי הפרסום).
קל מאוד לעשות זאת: בדיקה-חקירה פשוטה בספרי וואלה בסעיף הכנסות באותן שנים היתה מגלה כמה כסף זרם.
אלא שהיועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה מסרבים לעשות את הבדיקה הזו ואתם יכולים לנחש גם למה.
