ב-1 באפריל 2019, עוד לפני הגשת כתב האישום, עוד לפני השימוע כמובן, שידר אביעד גליקמן בערוץ 13 את הידיעה הבאה, כמובן עם התיוג "פרסום ראשון".
ותיכף נראה שזה כרגיל פרסום ראשון ושקרי מהפרקליטות, בעוד אחד מתרגילי ההונאה של הפרקליטות-תשקורת.
וכך נאמר בידיעה:
"יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, יפעת בן חי שגב, תשמש כעדת תביעה מרכזית בתיק 4000, זאת לאחר שלפי חקירתה במשטרה הופעל עליה לחץ מטעם מקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו לזרז את אישור עסקת בזק-יס. כך פורסם אמש (שבת) לראשונה בחדשות 13.
"כדי לקדם את עסקת מיזוג בזק ויס, צריך אישור של המועצה. בן חי שגב הגיעה למשטרה והעידה שבשנת 2015 הגיע אליה דוד שרן, לשעבר ראש לשכתו נתניהו, ומקורבים נוספים של ראש הממשלה והפעילו עליה לחצים. אותם מקורבים אמרו לה שנתניהו רוצה בדחיפות את עמדת מועצת הכבלים והלוויין, שלב נוסף שצריך לעבור כדי לאשר את העסקה.
"הצורך באישור העסקה במהרה היה חשוב כי היה זמן מוגבל עד שאישור העסקה יפוג וההליך יחל מהתחלה. שאול אלוביץ' היה צריך את הכסף בדחיפות. לכן, כך טענה בפני החוקרים, נתניהו הפעיל לחץ באמצעות דוד שרן כדי שתעביר את חוות הדעת כמה שיותר מהר. עוד הוסיפה ואמרה לחוקרים כי בעיניה אין שום בעיה כי עיסקה זאת תאושר".
דף המסרים ששידר גליקמן נועד לייצר את התמונה הגדולה:
נתניהו לחץ לקבל החלטות לטובת אלוביץ' ובתמורה קיבל הטיית סיקור אוהד בוואלה.
שני צינורות העברת המסרים בטלוויזיה היו גיא פלג וגליקמן – ושניהם, כמה אבסורדי, היטו סיקור לטובת הפרקליטות.
במה דברים אמורים?
אישור עסקת מיזוג בזק-יס היה תלוי בשני אישורים רגולטוריים עיקריים:
האחד, של הרשות להגבלים העסקיים (היום רשות התחרות) ומועצת הכבלים והלוויין. האישור של הרשות התקבל ע"י ד"ר אסף אילת שמשום מה לא מסר עדות.
האישור השני היה אמור לעבור דרך משרד התקשורת למועצת הכבלים והלוויין, שבראשה עמדה אז ד"ר יפעת בן חי שגב. אך משרד התקשורת עיכב מאינטרסים זרים את בקשתו מהמועצה לאשר המיזוג, וכך נוצר לחץ זמנים.
בסופו של דבר, ביום 24.3.2015 נשלח מכתב שר התקשורת (נתניהו) למועצה שבו התבקשה לקדם את בדיקת הבקשה וגיבוש המלצות המועצה. כאמור, המכתב נשלח באיחור של קרוב לשנה.
המועצה היתה רשאית לגבש את המלצתה ללא התייעצות עם מומחה כלכלי. למרות זאת, למעלה מן הצורך, החליטה המועצה לבחור חברת ייעוץ כלכלי ולבקשת את חוות דעתה בעניין.
בתום הליך מכרזי נבחרה חברת 'עדליא' לבצע את עבודת הייעוץ.
במהלך החקירות עלו טענות אינטרסנטיות (שבעיקר צפו בעיתון שהיה שותף ל"תפירת" התיק – "הארץ דה מרקר") כי העבודה בוצעה בלוח זמנים קצר ולחוץ במיוחד, ולכן יש בכך להעיד על ההטבה הרגולטורית שניתנה לבזק.
כלומר, "מישהו" האיץ את אישור וה"מישהו" הוא נתניהו כמובן.
כל הטענות הללו מתעלמות מעובדה אחת בסיסית:
משרד התקשורת "מרח" את הנושא קרוב לשנה ולכן תהליך אישור המועצה החל בעיכוב רב.
יתר על כן: לאחר שהמועצה קיבלה את מכתב ראש הממשלה בסוף מרץ, היא ביקשה לגייס חברת ייעוץ כלכלי. כיוון שהדבר היה טעון הליך מכרזי, והמועצה אינה מנהלת מכרזים עבור עצמה – כל המכרזים נוהלו במשרד התקשורת וגם זה עוכב משום מה.
הליך הגיוס של הייעוץ הכלכלי החל בחודש מרץ 2015 ואחרי חודש כתבה ד"ר יפעת בן חי שגב:
"חרף מאמציי הרבים לקידום העסקת יועץ כלכלי מתאים לביצוע הבדיקה כאמור, הנושא מעוכב מטעמים תקציביים".
כיוון שהאישור היה צריך להתקבל עד ה-13.6 נוצר לחץ זמנים, כל כולו בגלל פקידי משרד התקשורת.
לכל אורך התקופה הזו נתניהו לא היה מעורב ואיש אינו טוען שהוא הנחה דבר וחצי דבר בנוגע למועד אחרון כזה או אחר.
בכל מקרה, בעדות של אמנון אייכלברג, מנכ"ל ובעלים של חברת 'עדליא', הוא אמר כי הם ביצוע עבודה מקצועית טובה. הוא העיד כי נוכח לחץ הזמנים ביצעו את העבודה 4 כלכלנים, ואילו היה להם זמן רב יותר, העבודה היתה מתבצעת על ידי כלכלן אחד – אך לא היה בכך כדי לפגוע במקצועיות העבודה ובמסקנותיה.
עוד העיד שהם סקרו את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים ואת התנאים שהוא קבע והגיעו למסקנה שהתנאים שקבע הממונה נתנו מענה מלא להיבטים התחרותיים הכרוכים בעסקה.
בעקבות עבודתה של 'עדליא' קיימה המועצה דיון והחליטה פה אחד להמליץ לאשר את העסקה (כולל נציגי משרד התקשורת שישבו במועצה).
וכאן אנחנו מגיעים לעדות של ד"ר יפעת בן חי שגב. הפרקליטות הפכה אותה לעדת תביעה למרות שעדותה תומכת ומזכה את נתניהו. הנה עיקריה:
- לאורך כל עדותה החוקרים עשו את מה שהם עשו לכל העדים: הפעילו לחץ רב בניסיון להביא אותה להעיד כי המלצת המועצה ניתנה עקב לחצים שהופעלו עליהם וכי היא עיוותה את שיקול דעתה כדי לרצות גורם כזה או אחר ולהביא לאישור העסקה.
על אף הלחצים, ד"ר שגב עמדה על דעתה כי המלצת המועצה ניתנה כדין, מן הראוי היה לתת אותה, ומבחינה עניינית ומקצועית היא סברה ועדיין סבורה כי ראוי לאשר את העסקה (היא גם אמרה את הדברים בראיון לגלי צה"ל). - ד"ר שגב אף נזפה בסוף עדותה בחוקרים ואמרה כי הם מנסים לקבע עובדות שהיא לא מסרה ומעוותים את מה שהיא אומרת.
הנה הקטע הרלוונטי מהעדות:
חוקר: "בבוקר של ה-23 ליוני 2015, יום החתימה (על אישור מיזוג בזק-יס, א.צ). את מעדכנת את רון איילון (מנכ"ל yes – א.צ) שמבחינתך הכל בסדר. ובהמשך מעדכנת אותו שזה אושר. למה?"
יפעת בן חי שגב: "יכול להיות שהוא עודכן שזה אושר. בעצם ניסוח השאלות שלך אתה קובע עובדות שלא נמסרו על ידי תוך כדי אי נאמנות לדברים ודיוק שאני אומרת פה. וזה מאוד מפריע לי ורגיש לי. ואני רואה איך אתה הופך את הדברים".
חוקר: "כל דבר שאנחנו אומרים לך יש לזה הוכחה לכך. והדבר האחרון זה להכניס לך מילים לפה?"
יפעת בן חי שגב: "אני הערכתי יותר מפעם אחת שזה לא מה שאני אמרתי. יס היא חברה תחת אחריות המועצה לכבלים ולוויין ולכן בכל הנושא הזה של המיזוג הפיננסי הגורם היחידי שנוגע למועצה באופן שוטף זה יס. והי זו גם שפנתה לקדם את העניין. מרגע שהתקבלה החלטת המועצה עודכן… אתה אומר שעודכן וזה לא נראה לי לא תקין. וזה לא פרקטיקה לא מקובלת. זה קרה גם במקרה של הוט. ויש מקרים שאני מבקשת ממישהו לצאת ולעדכן".
- ד"ר שגב קבעה כי המיזוג מיטיב עם הציבור, ומבחינה עניינית לא היתה בעיה לאשר המיזוג.
- ד"ר שגב העידה כי לא סברה שאין מספיק זמן להחלטה מושכלת, והוסיפה כי גם במועד חקירתה המועצה היתה מקבלת החלטה. מבחינה מקצועית, היא העידה, התהליך נוהל ללא רבב, ולא היתה להם בעיה לעמוד בלו"ז.
- עוד העידה כי נתניהו לא דיבר איתה על המיזוג, וכי נתניהו דיבר איתה בעניינים שונים, אך מעולם לא בעניין זה. המנכ"ל פילבר אמר לה שהנושא דחוף וביקש לתת לו עדיפות במועצה. היא לא ראתה סיבות שלא להיעתר לבקשה זו, אבל פעלה לפי כל הנהלים.
- כאשר הוטחה בה הטענה כאילו הבטיחה להעביר את ההחלטה במועצה, היא התנגדה לה בתוקף. היא ציינה כי היא לא שולטת במועצה ואם לא הייתה המלצה של הגורמים המקצועיים, היא משערת שלא הייתה ממליצה.
שורה תחתונה: מכונת שטיפת המוח של הפרקליטות הפכה עוד עדות מזכה לעדות מפלילה.
הפרקליטות גם הוסיפה חטא על פשע:
להערכתי היא הפכה שורה של עדים בעל כורחם ל"עדי תביעה" כדי לנטרל אותם תקשורתית וגם לנטרל אותם מיחסים כלשהם עם ההגנה.
אלא שהאמת זועקת: היא זועקת מהעדויות והיא תזעק גם על דוכן העדים.
