בשבוע שעבר הצגנו במאמר השבועי את מסמכי מיקי גנור הדרמטיים שתיארו איך הוא נחקר ונסחט כדי להפליל את ראש הממשלה נתניהו בלי שהיו אישורים לפתוח בחקירה נגד נתניהו – אישורים שניתנים על פי חוק יסוד רק על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
כזכור, נתניהו מעולם לא היה חשוד בתיק הצוללות, מעולם לא נחקר או נתן עדות – אבל חוקרי גנור ואיתם הפרקליטים המלווים ניסו בכל זאת לחבר את נתניהו בכל מחיר לפרשת הצוללות – על פי התיזה שנבנתה על ידי בן כספית וע"י רביב דרוקר – ושמו של נתניהו הועלה פעם אחר פעם על ידי החוקרים במטרה להפליל אותו.
המטרה של פרקליטי גנור היא לפסול את הודעותיו של גנור כעד מדינה כיוון שנגבו למעשה בניגוד לחוק.
השבוע הגיעה תשובת הפרקליטות עם הרבה פלפולים משפטיים שדוחים את טענות גנור.
סעיף קטן
הפלפולים לא ממש מעניינים, מה שמעניין זה סעיף אחד קטן המתייחס לאישורים לחקירת נתניהו בתיק הצוללות ושלושה סעיפים שנוזפים בפרקליטי גנור על ה"השתלחות" שלהם כביכול במערכת אכיפת החוק.
נתחיל בסעיף המדהים על אישור יועמ"ש לחקירת נתניהו:
"הפרקליטות סבורה כי לא נפל כל פגם, שכן לא נדרש אישור פורמלי (המילה פורמלי הודגשה במקור) מעין זה בנסיבות העניין וכי ממילא היועמ"ש עודכן מעת לעת".
המשפט הזה מדהים בחומרתו: ראשית, הפרקליטות מבדילה לראשונה בין אישור פורמלי לאישור לא פורמלי לחקירת נתניהו, ומשתמע מדבריה כי יש גם אישורים לא פורמליים שמגיעים בצורת "עדכונים מעת לעת" של היועמ"ש.
כלומר, הפרקליטות אומרת בריש גלי שהיא מצפצפת על חוק יסוד ואין צורך באישורים פורמליים וכל זאת "בנסיבות העניין", נסיבות שרק היא יודעת ורק היא קובעת. ומה זה בכלל עדכונים "מעת לעת" של היועמ"ש?
האם הפרקליטות הביאה אסמכתאות כלשהן ל"עדכונים" בנושא נתניהו שהועברו בזמנו למנדלבליט? ממש לא.
המשמעות הדרמטית של הצהרת הפרקליטות שאין היא רואה כל צורך באישורים פורמליים לחקירת נתניהו, אלא מסתפקת בעדכונים "מעת לעת" של היועמ"ש והכל תחת המושג המעורפל מאוד והגמיש מאוד "בנסיבות העניין" – שבפועל מאפשר לפרקליטות לעשות ככל העולה על רוחה ולחקור ראש ממשלה בלי אישורים כדת וכדין לפי "נסיבות העניין".
זו דיקטטורה משפטית לכל עניין ודבר!
ה"נזיפה"
מובילי תיק הצוללות, ירון גולומב וגבי פריאל מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), החליטו להקדיש שלושה סעיפים לפרקליטי גנור תחת הכותרת "לשון הבקשה".
כך כתבו השניים:
"בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם מבקשת הפרקליטות להתייחס לרצף הביטויים והאשמות שמיקי גנור כלל בכתב הטענות, הן כלפי משטרת ישראל והן כלפי הפרקליטות, ביטויים שהנייר אינו סובל וטוב היה לו לא היו נכתבים מלכתחילה.
הפרקליטות תבהיר בזאת באופן מפורש כי היא מתנערת בתוקף מאמירות אלו, ועומדת על כך שהן שקריות ומופרכות, וכל תפקידן השחרת רשויות אכיפת החוק; זאת חל התמודדות אמיתית עם הראיות בתיק ובראשן הודאות המפורטות של גנור לאורך עשרות חקירות.
ראוי היה שגנור היה נזהר יותר בניסוחיו בטרם בחר להפליג ללא כל בסיס ראייתי למחוזות קונספירטיביים דמיוניים במסגרתם עשרות חוקרים וקציני משטרה בדרגות שונות ובזמנים שונים חברו יחד עם פרקליטים זוטרים ובכירים לקנוניה פלילית".
ובכן, א. מי שמכם לחלק ציונים על שפה? ב. על ראש הגנב בוער הכובע: אכן, היתה פה קנוניה פלילית ויש אין ספור ראיות לכך שעלו בדיונים תיקי האלפים ומתחילים לעלות בתיק הצוללות.
אלא שקו אחד מחבר בין הדברים המגוחכים שנכתבו ע"י הפרקליטות לבין התירוצים של שופרות הפרקליטות בתשקורת – גם שם מככבת המילה "קונספירציה" וגם שם מככבת הטענה שלא יכול להיות שעשרות פרקליטים וחוקרים חברו לקנוניה פלילית.
חברו גם חברו והחבר'ה מהפרקליטות שכחו שיש מושג כזה של "רוח המפקד" – במקרה הזה של שי ניצן וליאת בן ארי ובמשטרה של רוני אלשיך, של רוני ריטמן ושל יואב תלם.
זה גם ממש לא מפליא שהצוות של תלם עמד בראש צוות החקירה של תיק 4000 וגם בתיק הצוללות – כך שמדובר באותם אנשים, אותן שיטות ואותה תפירת תיקים שנרתמו להפליל את נתניהו בכל מחיר ורתמו את אנשיהם לכך (כל החוקרים זוטרים מצביעים על כך).
המצוקה
ובכלל, אפשר להבין את המצוקה של הפרקליטות, גם בתיק הצוללות. עד המדינה גנור חזר בו, העד המרכזי שלהם שייקה ברקת הפך לעד הגנה וגרם להם נזק רב.
גנור הציג הוכחות שחיפשו את נתניהו בחקירות והצטרף גם לדוד שרן שאמר זאת בעדותו בתיק 4000.
כלומר, תיק הצוללות צולל וקורס ומה שנותר לפרקליטות זה לחלק ציונים על שפה שלא נראית לירום הודם.
מה קרה? אסור למתוח ביקורת על הפרקליטות? בדיקטטורה המשפטית שלהם כנראה אסור ומותר לחקור ראש ממשלה מתי שמתחשק להם.
