מאמרים

כך נתפר תיק 4000, בלי שנתניהו יהיה מעורב באישור מיזוג בזק-יס. שלב אחרי שלב

השבוע הופרכה לחלוטין התזה עליה נבנה 'תיק 4000' נגד נתניהו. כדי לפשט לכם את התהליכים הכנתי לוח זמנים של האירועים העיקריים, הממחיש כיצד נתפר התיק לנתניהו, בלי שהיה מעורב באישור מיזוג בזק-יס
אביחי מנדלבליט (ויקיפדיה), ליאת בן ארי, יהודית תירוש, דנה נויפלד (אלי ציפורי)

רגולציה היא דבר מאוד מורכב, על אחת כמה וכמה במשרד התקשורת.
המורכבות של הרגולציה אפשרה לפרקליטות ולשופריה לשווק תזה פשטנית ומופרכת שעיקריה היו שמיזוג בזק-יס, למשל, לא אושר ע"י גורמי המקצוע ואז בא שלמה פילבר, בהנחיית נתניהו כביכול, והפך את מדיניות גורמי המקצוע וכפה עליהם את אישור מיזוג בזק-יס.

השבוע הופרכה סופית התזה הזו באמצעות חשיפת מסמכים שהועלמו כרגיל ע"י הפרקליטות:

התהליך של אישור מיזוג בזק-יס החל שלושה חודשים לפני כניסתו של שלמה פילבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, אושר עקרונית ע"י כל גורמי המקצוע הבכירים במשרד התקשורת, תחת שקילת תנאים "טקטיים" (שאין להם שום משמעות, אלא רק ניסיון לא חוקי להלך אימים על בזק) והישורת האחרונה של החתימה הסופית התבצעה בראשית כהונתו של פילבר.

ושוב, החתימה הסופית היתה באישור כל גורמי המקצוע הבכירים במשרד התקשורת, כולל אותה דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שדעתה לכאורה לא היתה נוחה מהמיזוג, יחד עם חבריה במשרד התקשורת.

כדי לפשט לכם את התהליכים, הכנתי לוח זמנים של האירועים העיקריים, הממחיש כיצד נתפר תיק לנתניהו, בלי שהיה כלל מעורב באישור מיזוג בזק-יס

20.10.2013

אבי ברגר מונה למנכ"ל משרד התקשורת.

ברגר, שהיה סמנכ"ל בפרטנר, הנהיג מדיניות מאוד לעומתית נגד בזק ומדיניות מאוד סלחנית למתחרותיה הבולטות, ביניהן פרטנר.
ברגר פעל בשיתוף פעולה הדוק עם הרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת ונויפלד.

לבאות ונויפלד היו חברים מאוד טובים ושותפים לאותה אידיאולוגיה של אנטי-בזק.

16.03.2014

רשות ההגבלים העסקיים (היום רשות התחרות) מאשרת רכישת מניות שאול אלוביץ' ב-יס ע"י בזק בתנאים מגבילים.

הרשות לתחרות היא הרגולטור הדומיננטי באישורי מיזוגים ואחרי עבודה רצינית מאוד היא אישרה את המיזוג בתנאים שבזק הסכימה להם.

מי שהיה חתום על האישור, ד"ר אסף אילת, לא זומן משום מה לעדות בעניין.
מקורביו אמרו לי בזמנו שלא הופעלו עליו ועל הרשות שום לחצים כדי לאשר את המיזוג, והחלטתו המנומקת גלוייה לציבור באתר של הרשות.

26.03.2014

החלטת ד"ר אילת המלאה מתפרסמת – אישור שליטה של בזק-יס כפוף לתנאים.

האישור היה בתוקף של שנה עד 26.3.2015. מכאן הכדור אמור לעבור לאישור רגולטור נוסף, מועצת הכבלים והלוויין, מועצה עצמאית תחת משרד התקשורת, שהיתה אמורה לבדוק את נושא המיזוג מבחינתה ולהעביר המלצתה לשר התקשורת.

אמור אמרנו, אבל מישהו החליט לתקוע את התהליך.

14.06.2014

יס מגישה למשרד התקשורת בקשה לאישור המיזוג וחודש לאחר מכן מוגשת הבקשה הרשמית לשינוי האחזקות ב-יס.

מכאן והלאה, במשך חודשים ארוכים, במשרד התקשורת מתעלמים מהבקשה ולמעשה ברגר, ולבאות בגיבוי נויפלד, מחליטים "למרוח" את הטיפול בבקשה, משיקולים מוזרים של בעיות כח אדם באגף הכלכלה, או משיקולים של "בואו נעשה לבזק את המוות".

במסגרת ניסיונות המריחה מנסים במשרד התקשורת (גם בהנחיית ארדן) לכרוך בין האישור למיזוג לבין ההתקדמות של השוק הסיטונאי, דבר פסול מעיקרו ואף לא חוקי – כריכת מין שאינו במינו.

המטרה היתה: להלך אימים על בזק ולהחזיק אותה בגרונה. במהלך כל החודשים הארוכים הללו משרד התקשורת לא דואג לעדכן את יס בסטטוס של הבקשה והתעלם מפניותיה.

05.11.2014

גלעד ארדן מסיים את תפקידו כשר התקשורת ומשודרג לשר הפנים, לאחר פרישתו של גדעון סער.

מי שמחליף את ארדן כשר התקשורת הוא ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו.
מיוני ועד נובמבר, כאמור, התעקשו בכירי משרד התקשורת לתקוע את בקשת המיזוג וכך זה נמשך עד לרבעון הראשון של 2015.

17.11.2014

שר התקשורת ארדן, שביקש להישאר שבועיים בתפקידו, קובע את התעריפים בעניין הטלפוניה הסיטונאית.

כלומר, אותה תנועת יד שמיוחסת לכאורה לנתניהו בפגישה עם פילבר למתן את הורדת המחירים איננה רלבנטית.
מי שקבע את התעריפים הוא ארדן ואי אפשר לשנותם.

08.12.2014

הולכים לבחירות.

הכנסת מתפזרת בעקבות האישור בקריאה טרומית של חוק "ישראל היום".

פברואר 2015

הרפורמה של השוק הסיטונאי נכנסת לתוקף.

אחרי זמן קצר יחסית של חבלי לידה היא נוחלת הצלחה. כלומר, היישום שגרם נזק לבזק התבצע בתקופתו של נתניהו.
אז איך זו הטבה? זו הטבה בעולם הדמיוני של הפרקליטות.

19.03.2015

פגישה בין מנכ"ל יס רון אילון, מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ד"ר יפעת בן חי שגב, היועצת המשפטית של משרד התקשורת דנה נויפלד וסמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת הרן לבאות.

בפגישה הזו, קרוב לשנה אחרי בקשת המיזוג, הובהר לחברה כי המשרד אינו רואה מניעה באישור המיזוג אך שוקל האם יש צורך להתנות את המיזוג בתנאים נוספים על אלו שקבעה הרשות להגבלים עיסקיים.
לבאות קורא לזה "תנאים טקטיים" ובעדותו אמר בעצמו שהגיע למסקנה שהם בכלל לא רלוונטיים או שהם נכללו כבר באישור הממונה (ראו יומן בוקר).

כלומר, באיחור רב מאוד הואיל בטובו משרד התקשורת לקדם בקשת המיזוג, עכשיו צריך רק את אישור מועצת הכבלים והלוויין.
הפגישה במהלך מארס 2015 "הועלמה" ע"י הפרקליטות בכוונת מכוון מחקירתה הראשית של נויפלד, כי היא לא התאימה לתיזה שנבנתה כאילו פילבר הוא זה שהוביל לאישור, למרות שהוא ניתן עקרונית שלושה חודשים לפני מינויו.

24.03.2015

שר התקשורת נתניהו פונה למועצת הכבלים והלוויין בבקשה לקבל את עמדתם בקשר למיזוג.

את מכתב הפנייה, מה שנהוג לכנות כ"מכתב ההתנעה", מנסחת הלשכה המשפטית בראשות נויפלד והמכתב מאושר גם ע"י ברגר.
כלומר, הפנייה מאושרת ע"י כל גורמי המקצוע מתוך תפיסתם שצריך לאשר המיזוג – ונתניהו רק חותם. הוא לא היה מעורב לפני וגם לא אחרי כפי שנראה בהמשך.

למרות האישור העקרוני למיזוג מנסה ברגר לתקוע מקלות בגלגלים של עבודת המועצה ומעכב את בחירת היועץ הכלכלי שלה.

25.03.2015

בזק הודיעה לממונה להגבלים העסקיים על קיום התנאים שנקבעו בהחלטת הממונה משנת 2014.

30.3.2015

דיון נוסף במשרד התקשורת לקידום תהליכי האישור של מיזוג בזק-יס התקיים בשלכת המנכ"ל אבי ברגר. בדיון השתתפו בנוסף עו"ד דנה נויפלד, עו"ד יולי קומפורט מהלשכה המשפטית, עו"ד איה בן פורת מהשלכה המשפטית, והרן לבאות סמנכ"ל לכלכלה במשרד התקשורת.

15.05.2015

השבעת הממשלה החדשה בראשות נתניהו, אחרי נצחונו בבחירות.

17.05.2015

נתניהו מפטר את אבי ברגר מתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, באותה שיחת טלפון מפורסמת.

הפרקליטות ניסתה לצייר את חילופי המנכ"ל כ"הדחה" או כ"הזזה" כדי לאשר את מיזוג בזק-יס, אבל המציאות הפוכה לגמרי.
החלפת מנכ"ל כשמתחלף שר היא דבר שגרתי מימים ימימה וכלל איננו חריג – ראו החלפת המנכ"לים עם כינונה של ממשלת "השינוי".

יתר על כן, במהלך המשפט נחשף שנתניהו התייעץ בנוגע להחלפת ברגר עם מזכיר הממשלה דאז אביחי מנדלבליט וקיבל את אישורו.
שימו לב גם שנתניהו לא החליף את ברגר באופן מיידי עם כניסתו לתפקיד. אם היתה עסקה שוחדית בין נתניהו לאלוביץ', כפי שמדמיינת הפרקליטות, למה נתניהו לא החליף את ברגר כבר בנובמבר 2014 כשהחליף את ארדן?

ובכלל, על-פי עדויות במשפט (ניר חפץ) ברגר ביקש להישאר והבטיח לעשות כל מה שנתניהו יבקש ובכל זאת נתניהו החליט אחרת.
זו זכותו, אין פה שום "הדחה", משרת מנכ"ל היא משרת אמון ואך טבעי הוא שנתניהו יחליף את ברגר.

17.06.2015

אנשי מועצת הכבלים והלווין בראשות ד"ר יפעת בן חי שגב נפגשים עם נציגי חברת "עדליא".

המועצה שכרה את שירותיה של החברה כדי שתיתן חוות דעת כלכלית על המיזוג.
חוות הדעת אישרה את המיזוג ומועצת הכבלים והלוויין אישרה על בסיסה פה אחד את המיזוג, כולל נציגי משרד התקשורת.
איש מהם לא ערער, לא פקפק, לא הסתייג. אותם "גורמי מקצוע" שתוארו בכתב האישום כמי שהתנגדו כביכול למיזוג – אישרו אותו.

23.06.2015

שר התקשורת נתניהו חותם על עסקת בזק-יס, לאחר שמסמכי אישור העיסקה הובאו לחתימתו באישור אותה נויפלד.

כאמור, היא לא הסתייגה ולא הביעה בדל של התנגדות.

29.10.2015

הארץ מפרסם "תחקיר" מופרך של גידי וייץ שבו מועלת תיאוריית ה"הטבות" לבזק תמורת סיקור אוהד לנתניהו.

וייץ עובד בשיתוף פעולה מלא עם הפרקליטות, ועל בסיס הכתבה נפתחת מאוחר יותר חקירה בפרשת בזק רשות ני"ע ואחריה חקירה בתיק 4000.
הפרקליטות מאמצת באופן מלא את תיאוריית השוחד של הטבות תמורת סיקור אוהד, אך לאחר שהבינה שלא היה סיקור אוהד, היא משנה זאת ל"היענות חריגה", מושג מעורפל שהיא עצמה לא מצליחה להסביר אותו או להוכיח אותו.

יולי 2016

בעקבות חוות הדעת בעניין ניגוד העניינים של נתניהו עם אלוביץ' לכאורה, הועברו סמכויות שר התקשורת בעניינים הקשורים בזק לשר צחי הנגבי.

האבסורד הוא שהחונטה המשפטית סילקה את נתניהו מענייני בזק רק בגלל כמה פגישות עם שאול אלוביץ', ואילו דנה נויפלד המשיכה לטפל בענייני בזק למרות שהיא בת הזוג של עו"ד דודי תדמור, שמשרדו טיפל במיזם הסיבים האופטיים, המתחרה בבזק.

אמנם, לנויפלד היה הסדר ניגוד עניינים שנחתם מאוחר יותר, אך ורק בגלל פנייתו של אבי וייס, אבל נויפלד התעקשה להמשיך לטפל בענייני בזק ופירשה את ניגוד העניינים ככזה שלא מאפשר לה לטפל רק בעניין מיזם הסיבים האופטיים.

עוד הוכחה שיש דין אחד לאנשי שלומנו ויש דין אחר לנתניהו.

21.12.2016

פילבר שולח מכתב לבזק שבו הוא מודיע לה שמשרד התקשורת מקדם את ביטול ההפרדה התאגידית, וזאת בכפוף לכך שבזק תתחייב להאיץ את פריסת הסיבים האופטיים.

חשוב להדגיש: זה היה בתקופת צחי הנגבי ונתניהו לא קשור לעניין – ולמרות זאת זה מופיע כחלק מעסקת השוחד.
איך? מנפלאות הפרקליטות.

בכל מקרה, החונטה התקשורתית והמשפטית מתנפלת על פילבר בעקבות ה"דיל" הזה, היא מפיקה דוח מבקר שקרי על מהלכיו, ה"דיל" מטורפד ולימים זה מתגלגל לחקירות משטרה על בסיס התיזה של הטבות תמורת סיקור, כשאחת ההטבות היא אותה "הפרדה תאגידית".

בינתיים כל קידום תשתיות האינטרנט נתקע למשך שנים ארוכות והמשק מפסיד כ-50 מיליארד שקל.

השבוע התגלה גם שהלשכה המשפטית של משרד המשפטים, בראשותה של נויפלד, הסתירה את כל השתלשלות העניינים בהליך אישור מיזוג בזק-יס ממבקר המדינה, כפי שנוסחו לבקשת רשות ני"ע.
נויפלד היתממה ואמרה שהיתה בחופשת לידה, שאין לה מושג וכד', אבל מי שמכיר את הדינמיקה הפנימית במשרד התקשורת מבין היטב שנויפלד ניהלה את הלשכה המשפטית ביד רמה וידעה על כל צעד ושעל בו, גם אם היתה בחופשת לידה.

מה חדש?