מאמרים

משפט נתניהו: תעשיית ההדלפות של הפרקליטות ושל התקשורת

כך נרתמו רביב דרוקר, ברוך קרא ואביעד גליקמן להפיכה השלטונית נגד נתניהו, בשירות ליאת בן ארי ויהודית תירוש: הדלפות פליליות, המצאת ראיות, ושתילת ידיעות כוזבות כדי לשבש הליכי משפט
רביב דרוקר, ברוך קרא, אביעד גליקמן (ויקיפדיה)

במשך השנים האחרונות כתבתי לא מעט על השימוש שעשתה הפרקליטות בסריסי החצר שלה כדי לבצע הפיכה שלטונית בישראל.
מי שבלט בשירות הנאמן הזה לליאת בן ארי ויהודית תירוש הם רביב דרוקר, ברוך קרא ואביעד דליפמן.

המסמך של עו"ד ז'ק חן, פרקליטם של בני הזוג אלוביץ', להגנה מן הצדק פירט אחד לאחד את מה שעוללו השלושה, ואני מתמקד רק בהדלפות סמוך לתחילת המשפט ולא במהלך החקירה.

***

כך למשל, ביום 20.5.2020 פורסם בערוץ 13 קדימון לקראת תכנית "המקור" של דרוקר שהתהדרה בכותרת "המשפט הפומבי של נתניהו נפתח כבר בחמישי בערוץ 13".

בקדימון הבטיח הערוץ לצופיו מעין תכנית "ריאליטי" של המשפט, המציגה קטעים מחומר הראיות, תמלילים מהחקירות ואף עדויות מצולמות של גורמים שונים, חלקם עדי תביעה בתיק.
היוצרות התהפכו: לא הנעשה במשפט מסוקר בתקשורת, אלא שמתנהל משפט בתקשורת עובר לעריכתו באולם המשפט, באופן שנועד להשפיע על דעת הקהל ועל בית המשפט.

בעקבות פרסום הקדימון פנו צוותי ההגנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לנקוט בפעולות בגדר סמכותו למנוע את השידור. בחלוף יום התקבל מענה לפנייה לפיו "לאחר שנדרשנו למכלול ההיבטים המשפטיים ולנסיבות העניין, לא מצאנו מקום לפעול כבקשתכם".
כלומר, מנדלבליט הגן על דרוקר והגן גם המדליפים מהפרקליטות.

ביום 21.5.2020 שודרה תכנית "המקור" שנשאה את השם ״המשפט הפומבי של נתניהו נפתח״.

בתוכנית שודרו ראיונות עם מספר עדי תביעה על גרסאותיהם. בנוסף, הם עומתו עם גרסאות של נחקרים אחרים ומסמכים מחומר החקירה שהודלפו לדרוקר בצורה פלילית.
המטרה של דרוקר היתה ברורה: להטות את דעת הקהל לקראת פתיחת המשפט. כזכור, דרוקר ביקש שאגיע לתוכנית והסכמתי רק בתנאי שזה יהיה בשידור חי, אבי וייס הלך לתוכנית ודבריו שובשו בכוונת מכוון.

ימים ספורים לאחר מכן, ביום 24.5.2020, התקיימה ישיבת ההקראה בתיק, בה ביקשו צוותי ההגנה מבית המשפט שיורה למאשימה להזהיר את עדי התביעה מפני ראיונות לתקשורת בעניין עדותם.
נציגי הפרקליטות השיבו שעוד לפני הפנייה הם קיבלו החלטה לפנות לכל עדיהם ולהתריע בפניהם כמבוקש.
בית המשפט קבע בהחלטתו שהוא רושם לפניו את התחייבות הפרקליטות.

***

בכך לא תמה מסכת ההדלפות והפרסומים המגמתיים. להפך, היא רק התעצמה. למשל, ביום 24.5.2020, בערבו של יום הדיונים בו ניתנה החלטת בית המשפט בעניין, פרסם אביעד גליקמן ידיעה נוספת תחת הכותרת "הראייה החדשה והמשמעותית בתיק 4000" ובה פרסם רישומים פנימיים של עד המדינה שלמה פילבר.

תקציר הכתבה, כפי שפורסמה ברשתות החברתיות, מבהיר מאין הגיע המידע לידי גליקמן:

"לידי הפרקליטות הגיעו בשבועות האחרונים רישומים פנימיים של עד המדינה שלמה פילבר בזמן אמת על נושאים שאתו שוחח ראש הממשלה בנימין נתניהו.
באותם רישומים שהגיעו מחקירה אחרת (חקירת בזק) רושם פילבר על אותה פגישה המכונה 'פגישת הכורסאות' שבמסגרתה נתניהו הורה לפילבר עם האצבע להיטיב עם אלוביץ' ובזק. נתניהו הכחיש את דבר קיומה של הפגישה ואותם רישומים מצביעים כי אכן נערכה פגישה שכזו. ברישומים אף נרשם שמו של אלוביץ'.
לפני כחודש וחצי בצעד חריג העיד פילבר ואישר את הרישומים ואת העובדה שאכן רשם על אותה פגישה. מדובר בראיה חזקה מאוד לטובת התביעה".

***

ביום 2.6.2020 פרסם ברוך קרא מחדשות 13 קטעים מתוך השלמת החקירה שנערכה לעד המדינה פילבר. לדבריו, בהשלמת החקירה הציגו לפילבר רישום שערך בעניין פגישתו עם נתניהו.

ברשתות החברתיות תיאר הכתב את הדברים כ"ראייה שמוגדרת על ידי גורמי החקירה – ראיית זהב". בעקבות הפרסום פנו צוותי ההגנה ליועץ המשפטי לממשלה בשנית והפצירו בו שיורה על חקירת מקור ההדלפה.

לא יהיה זה מיותר להזכיר שבחקירתו הנגדית של פילבר על אותה "ראיית זהב" – 'דפדפת צהובה' – התברר, על יסוד חומר חקירה המצוי בידי הפרקליט, אותו היא לא טרחה להצליב מול הנטען על ידה בנוגע לרישומים אלה – שלא מניה ולא מקצתיה.
אם תרצו, אותה 'ראיית זהב' כביכול לה טענה המאשימה בתדרוכיה לעיתונאים, התבררה דווקא כ'ראיית זהב' המשרתת את ההגנה (בקשר עם קעקוע הטענה בדבר מועד פגישת ההנחיה שלא היתה). 

אין זה מיותר להוסיף ולהזכיר שאותה הדלפה לא רק שהיתה פסולה, אלא שהיא גם ביקשה להביא לפרסום מסולף של דברי פילבר בחקירתו.
על פי הפרסום פילבר כינה "סטינקי" את 'פגישת ההנחיה' הנטענת שכביכול מצאה לה אחיזה ברישום בדפדפת.
אולם, כפי שעולה בבירור מהודעתו במשטרה ועל כך פילבר גם העיד בבית המשפט, כוונתו הייתה הפוכה. הוא דיבר על כך שמישהו שיחק עם המספרים בחוות הדעת, שטענותיו של אלוביץ' בהקשר זה היו נכונות ולפיכך הגיע למסקנה כי נעשה שם משהו "מסריח" נגד אלוביץ'.

שאלה: ולכן כשבאו והדביקו את החקירה, את ראיית הזהב, ראינו את ראיית הזהב כבר, פח חלול לא מתקרב, את ראיית הזהב הזו שקושרים את זה לדברים שאתה אמרת סטינקי, השתמשת בביטוי סטינקי בחדר החקירות?

תשובה: נכון, נכון

שאלה: אבל השתמשת בהקשר אחר לדרך הפעולה שהייתה שעשו שם איזה פבריקציה מסוימת באקסלים נכון?

תשובה: כן, שהתלונה לכאורה על פניו נראית נכונה כי ממה שאני הבנתי עשו איזשהם מניפולציות שבאמת גרמו למחירים לרדת יותר ממה שהיו צריכים לרדת.

שאלה: ולכן כשכתב פה מי שכתב, כנראה זה מה שמסרו לו שאתה כינית את הפגישה הזו כמשהו, סליחה אני מצטער על הביטוי, סטינקי או מסריח מהיסוד לא היה ולא נברא נכון?

תשובה: בדיוק הפוך, לא התייחסתי לפגישה, התייחסתי למה שבדקתי אחר כך ביחס למה שנתבקשתי ובדקתי ביחס למחירים.

***

ביום 10.6.2020 פורסם בערוץ 13 פרק נוסף של תכנית "המקור" תחת הכותרת "ההקלטות שסיבכו את ביבי" ובה שודרו חומרי חקירה שלא היו בידי ההגנה באותה תקופה, וכללו שיחות מוקלטות בין המבקשים לבין עד התביעה, אילן ישועה. בעקבות הקדימון, צוותי ההגנה כבר באותו יום וטרם שידור התוכנית, פעם נוספת ליועץ המשפטי לממשלה.

לאחר שפנייתם לא נענתה, הגיש ז'ק חן עתירה לבג"ץ כנגד סירובו של היועץ המשפטי לפעול בעניין איתור מקור ההדלפות והפסקתן. העתירה מפרטת את הפגיעה החמורה בזכותם של המבקשים להליך הוגן, הפגיעה באמון הציבור ברשות ובפעולותיה והפגיעה באינטרס הציבורי בניהול חקירה ומשפט תקין.

בעתירה, התבקשו היועץ המשפטי לממשלה ומ"מ פרקליט המדינה לנמק מדוע לא הורו על חקירה פלילית בעקבות הדלפות אסורות של חומרי חקירה ומדוע אינם משתמשים בכל הכלים החוקיים שבידיהם למניעת התופעה.

בתגובתה טענה המדינה שהפגיעה בעותרים אינה קשה משום שמדובר בחומר חקירה אשר ממילא יוצג בבית המשפט במסגרת ניהול ההליך ושאין טעם בחקירה לחשיפת המדליף משום שייתכן ועד התביעה (אילן ישועה) שמסר את ההקלטות למשטרה במסגרת החקירה, מסרן גם לגורמים אחרים, אולי אף טרם החקירה.

כלומר, במקום שההליך יתברר לראשונה בבית המשפט, ההליך עובר לכיכר העיר. לשיטת המדינה בתשובתה, מה למשיבים כי ילינו. הרי ממילא אותם חומרים ייחשפו בבית המשפט בבוא העת והדלפות אינן מצדיקות אפילו פתיחה בחקירה.

לאחר דיון בעתירה שהתקיים ביום 14.9.2020, בו ביקש בית המשפט מהמדינה לשקול את עמדתה בשנית, נעשתה בדיקה במשרדי היועץ המשפטי לממשלה והוגשה הודעה מעדכנת ביום 2.10.2020. לפיה, נעשה מיפוי ולאחריו בדיקה של הגורמים האפשריים שהיוו מקור להדלפות, שהניב מספר רב של גורמים. לעמדת המדינה, חקירה פלילית מחייבת קבלת צווים של קבלת נתוני תקשורת של עובדי ציבור רבים, ללא חשד קונקרטי, צעד המהווה פגיעה גדולה מדי שאינה מוצדקת ואינה מתחייבת מן הדין ומהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. לעמדת ז'ק חן היועץ המשפטי לממשלה הרחיב שלא לצורך את מעגל הנחקרים הפוטנציאלי, וניתן להצביע על מדליף לפחות בעניין אחד, העברת ההקלטות – עד התביעה אילן ישועה. תגובת היועץ המשפטי לממשלה הייתה שהדבר ישפיע על מהימנותו בהליך הפלילי ובכך יכול להשפיע על עדותו – תגובה די מגוחכת שבאה להגן על דרוקר וישועה.

בסופו של דבר העליון החליט לדחות את העתירה בשל הגישה הנקוטה לפיה, מידת ההתערבות בהחלטה על העמדה לדין היא מצומצמת וצריכה להיעשות רק במקרים חריגים. יחד עם זאת, בפסיקתו, הביע בית המשפט ביקורת חריפה על היועץ המשפטי לממשלה, שאמנם לדבריו, רואה בחומרה רבה את תופעת ההדלפות, אך לא עושה נגדה דבר. בית המשפט ביקר את פעולות החקירה אותן הזכיר היועץ המשפטי לממשלה כנדרשות לצורך התחקות אחר המדליף כרחבות מדי, וככאלה שלמעשה הכשילו מלכתחילה את הסיכוי לערוך חקירה:

במהלך הדיון בעתירה תהינו אם לא נכון היה להתמקד בפעולות חקירה ראשוניות, מקדמיות, ממוקדות; תחת זאת, במקום להתכנס למעגל מצומצם, קיבלנו מהיועץ המשפטי לממשלה סקירה נרחבת, מעגלים רבים ורחוקים של עובדי רשות ניירות ערך, שוטרים, פרקליטים, ושאר עובדי ציבור – כ-150 מספרם ברשימה ה"מצומצמת", וכ-260 ברשימה ה"מורחבת" – אשר עסקו בקלטות והכירו אותן. תיאור מרחיב שכזה, על שלל הקשיים הנובעים ממנו, כמוהו כ"חומה גבוהה דלתיים ובריח" (דברים ג, ה) מפני חקירה.

אכן, מחד גיסא, רואה היועץ המשפטי לממשלה "בחומרה רבה", כלשונו, מסירת מידע האסור בגילוי; אך מאידך גיסא, חקירה איִן, אֵין מי שנותן את הדין, ורעה חולה זו של 'הדלפות' פּוֹשָׂה במקומותינו. בנסיבות העניין שעל הפרק, דעתי כדעתו של חברי, השופט ג' קרא, על סמך נימוקיו, כי דינה של העתירה להידחות. חקירת אילן ישועה, שהוא אינו עובד מדינה, והוא, לדעת העותרים, 'החשוד המיידי', לא תוכל כנראה לבסס אישום בפלילים. ברם, במבט צופה פני עתיד, שׂוּמָה להתריע, שלא תהא אותה "חומרה רבה" שב"מסירת מידע האסור בגילוי", שהכּל תמימי-דעים לגביה, מס-שפתיים בלבד: צריך לעשות מעשה.

על אף דחיית העתירה, ה"משחק הכפול" של רשויות החקירה והתביעה בעניין ההדלפות לא נסתר מעיני בית המשפט העליון. הוא קבע בריש גלי שהתנהלות זו אינה יכולה להימשך. מדובר בתופעה חמורה אותה יש למגר.

***

ומה קרה מאז? לא זו בלבד שהתופעה לא מוגרה, היא נמשכה, ואף החמירה.  
שטף ההדלפות של חומרי חקירה, של פרטים הנאמרים במסגרת ראיונות עדים ובעקבות תדרוכים מגמתיים בכלי התקשורת.
לעיתים לומדת ההגנה על עניין כלשהו מהתקשורת לפני שהיא מעודכנת בו על ידי הפרקליטות.

מה חדש?

עו"ד חדד, ליאת בן ארי (צילום: אלי ציפורי)

עכשיו ליאת בן ארי שמה גם את עו"ד חדד על הכוונת

ליאת בן ארי יורדת לשפל המדרגה: השופר שלה "אור כרמי" טען שתיקי האלפים הם התיק הראשון בחייו של עו"ד עמית חדד בו הוא מנהל הוכחות. העובדות: חדד הוביל רק לאחרונה לזיכוי שני שוטרים אחרי שמח"ש (הפרקליטות) הגישה נגדם כתב אישום

הקליקו לתוכן »