משפט נתניהו יתחדש בשבוע הבא וביום הדיונים השלישי אמורה להעיד עו"ד דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת.
למרות שעדותו של עד המדינה שלמה פילבר, אחרי נויפלד, תמשוך את מרבית הפוקוס התקשורתי, עדותה של נויפלד חשובה לא פחות משום שכל האישורים הרגולטוריים המשמעותיים עברו דרכה, כולל אישור מיזוג בזק-יס
נויפלד היא חלק מקליקת הפרקליטות, ובנוסף היא בת זוגו של עו"ד דוד תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, שהיה מראשי עורכי הדין שמחו נגד נתניהו והרפורמות שהוא מתכנן במערכת המשפטית.
עם זאת, למרות שנויפלד מגיעה כעדת תביעה, צריך לנטרל את כל רעשי הרקע סביבה ולהיצמד לעובדות ולעדותה של נויפלד במשטרה.
אני חושף היום כמה קטעים חשובים מעדותה של נויפלד, קטעים התומכים בנתניהו.
נתחיל מהקל לכבד – מעסקת יד2 ונמשיך למיזוג בזק-יס – שתיהן נכנסו לכתב האישום במסגרת עסקת השוחד המדומיינת בין אלוביץ' לנתניהו.
נויפלד נחקרה על אישורי שתי העסקאות, ובנוגע ל-יד-2 היא אישרה שוב ושוב כי האישור המהיר שניתן לעסקה לא היה חריג, בהתחשב באופייה של העסקה וכי גם לא היה שום דבר חריג בלחצים שהופעלו לקבלת האישור.
נויפלד: "האישור היה מהיר, אבל אני רוצה לציין שלא ראיתי בזה משהו בעייתי, כיוון שאין לעסקת המכירה השלכה על בזק בשוק התקשורת, ולכן לנו כמשרד התקשורת לא היתה בעיה עם זה. זה כמו שבזק תבקש למכור נכס, בניין שבבעלותה".
החוקרים לא הירפו ושאלו אותה מדוע טיפלה בבקשה בכזו מהירות והיא השיבה:
נויפלד: "מהצד שלי, אנחנו הרגשנו חוסר נוחות בעיכוב העסקה בגלל האופן שבו הצו מנוסח, שמחייב אישור, על אף שאין צידוק אמיתי לרגולציה כזו על חברה כמו יד2".
כלומר, נויפלד בעצם אומרת שלא היה צריך בכלל אישור רגולטורי לביצוע העסקה, אבל הוא נעשה מטעמי זהירות.
אלא שגם התשובה הזו לא הניחה את דעתם של החוקרים והם הציגו להSMS שכתבה עו"ד נגה רובינשטיין (שייצגה את הרוכשים בעסקת יד-2 והיתה בעצמה היועצת המשפטית של משרד התקשורת) שכתבה כי מדובר "בשיא עולמי במתן אישור לפי צו התקשורת".
נויפלד הסבירה שוב:
"האישור אכן התקבל במהירות, אך הדבר נובע מכך שלא היתה כל בעיה עם הבקשה".
התשובה הזו שוב לא מצאה חן בעיניהם של החוקרים והם טענו בפני נויפלד כי אין סיכוי שאישור כזה התקבל כה מהר אלא אם הופעל לחץ יוצא דופן ומעורבות של "גורמים משפיעים".
בתשובה מציינת עו"ד נויפלד כי הלחץ הגיע מצד "וואלה" (אילן ישועה), כלומר לא מצידו של נתניהו:
חוקר: "בתוך שבוע אחד אושרה בקשה מרגע הגשתה, דרך הבדיקה מול הסמנכ"לים, ועד חתימה של שר התקשורת וראש הממשלה. אני אומר לך, שגם אם מדובר בעניין הפעוט ביותר שאי פעם נדון במשרד ממשלתי כלשהו, זה עדיין שיא עולם. מכאן, אני אומר לך שללא לחץ יוצא דופן ומעורבות גורמים משפיעים, אין סיכוי שאישור כזה היה ניתן בתוך שבוע. תגובתך?"
נויפלד: "היה לחץ ורצו לאשר את העסקה. היה חשש שהרוכשים הגרמנים יברחו מהעסקה. החשש היה של וואלה שהגרמנים ייסוגו מהעסקה, כך אני זוכרת, אבל אני לא זוכרת מי אמר לי את זה" (כלומר, הלחץ היה של ישועה, שאגב הודה בכך בעדותו וממש לא קשור לנתניהו).
נויפלד גם ציינה בעדותה כי לחץ לאישור עסקאות כגון אלה הינו עניין שגרתי:
נויפלד: "אני זוכרת שהיה לחץ על העסקה. רצו לעשות את זה מהר. כשיש עסקאות, לחץ הוא שגרתי. זה לא משהו נדיר".
המשמעות: ככה מתבצעות עסקאות, לא היה שום דבר חריג בעסקת יד-2, וממילא מי שדחף לאישור העסקה היה אילן ישועה.
לגבי אישור מיזוג בזק-יס (יותר נכון אישור אמצעי העברת השליטה) נשאלה נויפלד מדוע המיזוג אושר ללא תנאים, שאלה שאיננה רלוונטית משום שבקשת אישור רגולטורי לעסקה, שאין בה כל פגיעה בתחרות או ברגולציה, ושכל כולה שינוי מבנה תאגידי בתוך קבוצה קיימת – אינה הזדמנות שיש לנצל ולקבל בעבורה תמורה.
מדובר בהשקפה חמורה ביותר שמן הראוי לעקור מן השורש. סמכויותיו של הרגולטור אינן מטבע עובר לסוחר, ולמפקח אסור לנצל הזדמנות ולסחוט את המפוקח.
בכל מקרה, זו היתה תשובה של נויפלד:
"זה גם עניין של שיקול דעת אם רוצים לאשר את זה בתנאים כי לכאורה אין קשר ישיר בין מיזוג בזק יס לבין השוק הסיטונאי".
עוד ציינה נויפלד:
"זה נושא שמי שבעיקר הוביל אותו היה הרן לבאות"
הרן לבאות הוא סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת לשעבר, שהודה בחקירותיו כי ההתניה לא היתה הכרחית. לבאות העיד כי ערך בחיה מקצועית של העסקה ושקל האם לקבוע תנאים לאישורה והגיע למסקנה כי אין כל פגיעה אמיתית בתחרות וכי אין כל צורך לקבוע תנאים לאישור העסקה מעבר לאלו שכבר קבעה רשות ההבלים העסקיים או שנקבעו ממילא ברישיונות של בזק ו-יס.
הנה כי כן, היועצת המשפטית של משרד התקשורת אומרת למעשה שאין שום קשר בין מיזוג בזק-יס לשוק הסיטונאי, למרות הניסיון של גורמים אחרים במשרד התקשורת לכרוך בין שני הדברים בצורה פסולה.
אגב, הדבר הזה מתועד גם בתכתובות הדואר בין הגורמים השונים במשרד התקשורת במסגרת הדיונים באישור העסקה כאשר המייל האחרון בתכתובות נשלח על-ידי נויפלד ובו היא ציינה כי:
"להבנתי משיחה עם הרן – הוא יורד מכוונתו לכלול תנאים באישור".
וכאן אנחנו עוברים לאותו מזכר-אישור שעליו חתם נתניהו. משהתקבל אישור רשות ההגבלים העסקיים, למעלה משנה לפני כן, המלצת המועצה והסכמת הגורמים המקצועיים במשרד, כל שנותר היא להחתים את שר התקשורת נתניהו.
לשם כך הכינה המחלקה המשפטית בראשותה של נויפלד מזכר המסכם את התהליך שנוהל, האישורים וההמלצות שהתקבלו, ועמדת המשרד.
המזכר הוכן על ידי עו"ד ברוריה מנדלסון, בפיקוחה של נויפלד. עו"ד נויפלד השתתפה בדיונים שקדמו להחלטת האישור כאשר מנדלסון ונויפלד מוגדרות כשומרות סף.
אם הן סברו שנפלו פגמים בתהליך, או שאין לתת את האישור היה עליהן להתריע על כך. הן לא עשו כך בזמן אמת ולכן אין שום משמעות למה שתגיד נויפלד בעדותה, אם תגיד, בבית המשפט.
מה שחשוב הוא שהמחלקה המשפטית הכינה מזכר נקי, שאינו כולל הגבלות או התניות על אישור העסקה, מעבר להתניות שנכללו באישור הרשות להגבלים עסקיים.
במזכר הזה, שהוכן על-ידי היועצת המשפטית של משרד התקשורת, אשר הונח בפני נתניהו, קיים פירוט רב באשר לשורה הארוכה של הגורמים המקצועיים אשר אישרו את הבקשה. כמו כן, בסופו של המזכר מוצגת העמדה הברורה של המחלקה המשפטית של משרד התקשורת:
"לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים כי אין מניעה משפטית לאשר את הבקשה, בהתאם לסמכותך לפי סעיף 6.2.1 לרישיון השידורים, סעיף 12.5 לרישיון מיוחד מס' 1 וסעיף 12.5 לרישיון מיוחד מס' 2, בהתאם לנוסח טיוטת האישור המצורפת למסך זה – נספח ג'".
בנוסף לכך תצטרך נויפלד לספק בחקירתה הנגדית הסברים למה משרד התקשורת לא ענה לבזק ול-יס בנוגע לטיפול באישור המיזוג במשך כ-10 חודשים תמימים. למעשה, היא ועו"ד מנדלסון הודו שהבקשה לא טופלה ולא סיפקו הסבר מניח את הדעת לכך:
מנדלסון: "מדובר בבקשה של בזק שזמן לא מבוטל היתה רדומה במשרד ובשלב מסויים היה לחץ לטפל בה…"
נויפלד: "עד אז לא ממש היה עיסוק בנושא. תראי, אנחנו בתקופה הזאת היינו מאוד עסוקים עם השוק הסיטונאי".
השורה התחתונה:
גם מעדותה של נויפלד בבית המשפט יתברר כי לא נפל כל פגם באישור הבקשה להעברת אמצעי השליטה (מה שמתואר כמיזוג) והוא אכן ניתן על יסוד עמדתם של גורמי המקצוע הרלוונטיים, כולל אישורה של נויפלד.
בפני נתניהו הונח לאישורו תיק מלא שהכיל את אישור רשות ההגבלים העסקיים, המלצת מועצת הכבלים, וכן מזכר מאת נויפלד, אשר סוקר את ההליך ואת ההמלצות של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, כולל המחלקה המשפטית שהיא עמדה בראשותה.
לכן, בניגוד גמור לנטען בכתב האישום אישור העסקה לא נעשה בניגוד לדעתם של הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת. מעורבותו היחידה של נתניהו בעסקת בזק-יס היתה בחתימתו על אישור העסקה, מתוקף כהונתו כשר התקשורת.
