מאמרים

התקפלות מפוארת של הפרקליטות: עסקת טיעון אפשרית היא ההוכחה הטובה ביותר להפיכה השלטונית ולתפירת התיקים נגד נתניהו

על רקע הפרסומים בתקשורת והדיון הציבורי בנושא של עסקת טיעון אפשרית במשפט נתניהו, ריכזתי עבורכם את התשובות לשאלות העיקריות בנושא
אביחי מנדלבליט, בנימין נתניהו (ויקיפדיה)

על רקע הפרסומים על עסקת טיעון כלשהי בין נתניהו והפרקליטות – עשיתי סדר בנושא:

האם יש אכן מו"מ על עסקת טיעון בין נתניהו לפרקליטות?

כן, המגעים נוהלו על פי הפרסומים בין בעז בן צור, פרקליטו של נתניהו, וצוות מצומצם מאוד של אנשים הכוללים את מנדלבליט, ליאת בן ארי ועמית איסמן, פרקליט המדינה.

מי יזם את הפנייה?

הפרקליטות טוענת שנתניהו "מחזר" אחריה, אבל זו תמונה שמעוותת את המציאות.

עוד לפני הגשת כתב אישום ואפילו בתקופה ארוכה שלפני ההגשה, הפרקליטות שיווקה באמצעות מחצרציה את רעיון עסקת הטיעון ו"חיזרה" אחרי נתניהו, תוך שהיא מהלכת אימים על נתניהו שכדאי לו להגיע לעסקת הטיעון אחרת ימצא את עצמו בכלא מעשיהו בסרבל כתום (אלו המונחים שהשתמשו בן כספית וגיא פלג).

למעשה, הפרקליטות היתה בטוחה שנתניהו יגיע לעסקת טיעון עוד לפני פתיחת המשפט אבל התבדתה. התפתחות המשפט וחשיפת תפירת התיקים מהווה מוטיבציה ברורה לפרקליטות לסיים את המשפט כמה שיותר מהר באמצעות עסקת טיעון. ככל שמתקדם המשפט – כך נחשפת הפרקליטות יותר ויותר במערומיה. ולכן, הפרקליטות מוכנה לרדת על ברכיה ולהתקפל מרוב האישומים החמורים.

מה המטרה של הפרקליטות אם היא שידרה לאורך כל הזמן שהתיקים בטוחים ויצוקים מבטון?

המטרה שלה היא ברורה: לגרום לנתניהו לפרוש מהחיים הפוליטיים לעד ולחסוך מעצמה את המבוכות בזיכוי, גם אם חלקי של נתניהו, במיוחד בתיק 4000 ובמיוחד בסעיף השוחד.

זה הרי מה שמנדלבליט אמר במפורש – שנתניהו מסוכן לדמוקרטיה ולשלטון החוק ולכן צריך לסלקו והוא סולק לשיטתו ב"חסדי שמיים".
ממש לא. הוא סולק באמצעות שיטפון של הדלפות פליליות וכתב אישום מופרך במיוחד על שוחד שלא היה ולא נברא.

אז למה נתניהו מנהל מגעים לעסקת טיעון?

מפני שקשה להאמין שנתניהו יזכה למשפט צדק, כפי שפרופ' רות גביזון המנוחה העריכה.

חשוב להבין: בשלושת התיקים, 1000, 2000 ו-4000 מואשם נתניהו בסעיף הכללי והאמורפי "מרמה והפרת אמונים", שמאפשר לבתי המשפט מרחב גמישות די סובייקטיבי להחליט אם להרשיע ואם לאו – ותלוי במידה רבה בתחושה האישית של כל שופט ושופט.
לכן, נתניהו ועורכי דינו מבקשים לגדר סיכונים – להודות ב"משהו" מהסעיפים האלה אבל בתמורה נתניהו דורש שזה יהיה בלי קלון, כמו ב"מתווה דרעי", כדי להמשיך את הקריירה הפוליטית שלו, בין אם מיד ובין אם אחרי 2-3 שנים אחרי החתימה על הסדר הטיעון (פרישה זמנית).

ומה הפרקליטות רוצה לתת ב"תמורה" לעסקה?

בקצרה: התקפלות מפוארת של הפרקליטות. ובהרחבה: זו נקודה חשובה ומשמעותית מאוד שלא הובלטה בשיח הציבורי על עסקת טיעון.

הפרקליטות מסכימה זה מכבר לרדת מסעיף השוחד בתיק 4000, לסגור את תיק 2000 (שניהם עוסקים בסוגיית הסיקור) ולסגת משני אישומים של מרמה והפרת אמונים ולהשאיר את הפרת האמונים.
כלומר, העבירה החמורה ביותר בתיקי נתניהו, העבירה שהודהדה ע"י הפרקליטות ואנשי שלומה בתקשורת, שהיתה אחת הסיבות להטיית דעת הקהל נגד נתניהו – עפה כלא היתה.
זו העבירה שגרמה לנתניהו הפסד של 2-3-4 מנדטים ובסופו של דבר, בגלל הטיית דעת הקהל נגדו, הוא איבד את השלטון.

זו התפתחות דרמטית והניסיון לגמד אותה או להעלים אותה – היא מובנת. הפרקליטות מודה, ולא בפעם הראשונה, שעבירת השוחד שיוחסה לנתניהו מופרכת והומצאה בכתב האישום, כפי שנחשף בדיוני משפט נתניהו מדי יום. היא גם מודה שכל תיק ותיק נופח למימדי ענק, שהם מנותקים מכל המציאות והכל כדי להפיל את נתניהו.

האם הפרקליטות תסכים להסדר הטיעון בלי קלון?

נראה שלעת עתה כי סיכוי קלוש מאוד לכך מהטעם הפשוט: המטרה שלה היא לסלק את נתניהו מהחיים הפוליטיים לעד, אם כי כנראה שהמודל שפועלים לאורו זה מתווה אריה דרעי שמאפשר פתח לנתניהו לחזור לפוליטיקאי תוך התפטרות זמנית מהכנסת.

אם כך, זה נראה שאין סיכוי לעסקת טיעון כזו?

לא, ממש לא. כל עוד מתנהל המשפט האפשרות של עסקת טיעון תמיד מרחפת באוויר.
סיכוי קטן או גדול, המו"מ התפוצץ או לא, תמיד זה מונח תיאורטית על השולחן, כמו כל מיני ניסוחים יצירתיים של משפטנים כדי ליישב את נקודות המחלוקת (בדיוק במקרה של דרעי).

למה זה הודלף דווקא עכשיו ומי הדליף?

זה גם עניין משמעותי מאוד. ברור שהעניין הודלף מסביבת הפרקליטות לבן כספית ומשום בתדרוכים לשורה של מחצרצי הפרקליטות כמו אמנון אברמוביץ', גיא פלג, ברוך קרא ואביעד גליקמן.

ומה האינטרס של המדליפים?

עברתי על הטקסטים של המודלפים – מכספית דרך אברמוביץ' ועד קרא וגליקמן והמסר שלהם ברור: ראשית, כדאי לנתניהו לעלות על הרכבת של עסקת הטיעון כבר אצל מנדלבליט אחרת זה עלול להיות מאוחר; שנית, המסר של הפרקליטות לנתניהו: אתה חצוף בדרישה להסיר את הקלון, כדאי לך לרדת מזה; השלישי – אם נתניהו לא ייקח עכשיו ומייד את עסקת "החלומות", היועמ"ש/ית הבאה עלולים להחמיר איתו, אז קדימה, נתניהו, קח את העיסקה לפני שמנדלבליט פורש (בעוד כשבועיים וחצי); הרביעי – נתניהו כבר "הודה" בעבירת הפרת האמונים (למרות שאין שום הודאה לפני חתימה על ההסכם).

המסר, אם כן, ברור: הפרקליטות ומנדלבליט דוחקים בנתניהו לחתום על עסקת הטיעון וממליצים לו לרדת מעניין הקלון.

המטרה, לדעתי, היא ללחוץ על נתניהו והלחץ הזה הוא רק בגלל שהפרקליטות מבינה שהיא הסתבכה במשפט, במיוחד בעניין השוחד. היא מעדיפה לרדת מתיק 2000, לרדת מעבירת השוחד בתיק 4000 באמצעות עסקת טיעון ולא לעשות את הצעד ההגיוני וההגון: לרדת מזה בעצמה ולהמשיך במשפט רק על מרמה והפרת אמונים.

היא מבינה היטב שנסיגה חד צדדית שלה מסעיף השוחד תחזק את נתניהו ותדרדר עוד יותר את האמון במערכת המשפטית. המסר השני הוא לערער את התמיכה בנתניהו: הנה, תראו, הוא הסכים "להודות" בהפרת אמונים אחרי שאמר שלא יהיה כלום.
זה כמובן טיעון קלוש – כי הדבר המשמעותי כאמור הוא הירידה מסעיף השוחד; המסר השלישי הוא שוב להלך אימים על נתניהו – כדאי לך עכשיו, כי אחרת מחכה לך כלא. בקיצור, התדרוכים הללו רק ממחישים עד כמה הפרקליטות היא זו שבלחץ ולא ההיפך.

השורה התחתונה – לא תהיה עסקת טיעון בשלב זה?

הנבואה ניתנה כידוע לשוטים, אבל חיים רמון תיאר את תמונת המצב באופן יפה. נקודת המוצא של רמון ואני מסכים איתה היא שנתניהו לא יסכים לעסקה עם קלון, אלא יסכים לעסקה שתשאיר לו אופציה לחזור לחיים הפוליטיים אחרי עסקת הטיעון, בין אם עכשיו ובין אם תוך שלוש שנים.

במבחן כיפופי הידיים, אומר רמון, ידו של נתניהו על העליונה. הוא הרי יכול לחתור לעסקת טיעון גם בעוד שנה, שנתיים, שלוש או ארבע. הרי על-פי הערכות המשפט, כולל ערעור צפוי לעליון על הרשעה כלשהי, עשוי/עלול להמשיך 10 שנים, במהלכן יוכל נתניהו להתמודד עוד פעמיים ואף לחזור לראשות הממשלה.
זה הסיוט הכי גדול של הפרקליטות – חזרה של נתניהו לשלטון ומהלכים של ממשלתו נגד המערכת המשפטית כי כולם מבינים שהעת בשלה לכך.

לפי רמון גם יציאה של נתניהו להפסקה בת 3 שנים היא הסיוט של יאיר לפיד, כי בשלב הזה הצל של נתניהו ייעלם לזמן מה ולכן המוטיבציה של מרכיבי הממשלה הנוכחית להחזיק אותה מעל פני המים בכל מחיר – תיעלם.

אבל גם לנתניהו יש סיכונים?

ברור שכן, כי כשאתה נכנס למשפט אתה לעולם לא יודע איך תצא ממנו. אין ספק שנתפרו פה תיקים אבל אין גם ספק שיקשה על נתניהו לקבל משפט צדק, למרות שהשופטים, לפחות בתיק 4000, מביעים את אי שביעות רצונם מההתנהלות של הפרקליטות והמשטרה, הן בקולם והן בהחלטותיהם.

בכל מקרה, בשדה הזה של עבירת "מרמה והפרת אמונים" קשה לצפות מה תהיה ההחלטה. אני יכול להבטיח לכם שאם יסרקו כל איש ברזל במסרקות ברזל כפי שסרקו את נתניהו – ימצאו עליו משהו במתחם הזה, כולל מנדלבליט, כולל בכירים בפרקליטות וברף עבירה הרבה יותר גבוה מנתניהו.

סיכון נוסף הוא סיכון פיננסי – התארכות המשפט היא כמובן עניין כספי – משהו שיכול להגיע ליותר מ-10 מיליון שקל.
נתניהו הוא אמנם הוא איש אמיד ויוכל לספוג את ההוצאה הזו, אבל זו עדיין הוצאה כבדה מאוד. מהצד השני, ככל שמשפט נתניהו ממשיך, הוא רק מחזק את נתניהו כיוון שהוא חושף את מערך תפירת התיקים נגדו.

סיום תפקידו של מנדלבליט משנה את תמונת המצב כפי שטוענת הפרקליטות?

ממש לא. הפרקליטות מנסה לייצר את הרושם שכדאי לנתניהו לחתום עם מנדלבליט כי זה נמצא או-טו-טו לקראת פרישה והוא רוצה לנקות את שולחנו, אפרופו ההסדרים עם אריה דרעי וחיים כץ.
לפי התיאוריה הזו מנדלבליט "רחום" יותר מאלו שיבואו אחריו.

וזה אכן כך?

לא בטוח. השניים הבולטים הם גלי בהרב מיארה ורז ניזרי, המשנה של מנדלבליט.

בהרב מיארה היא המועמדת של גדעון סער ומעולם לא נשמעה דעתה, לפחות בפומבי, בעניין תיקי נתניהו. ניזרי, לעומת זאת, היה מעורב בתיקי נתניהו וסבר שצריך לסגור את תיק 2000 ולהסיר את עבירת השוחד בתיק 4000. כלומר, עמדתו של רז ניזרי היתה הרבה פחות מחמירה ממנדלבליט ולכן דווקא איתו עסקת טיעון כפי שנתניהו רוצה, תהיה קלה לגיבוש לכאורה מול ניזרי.

לגבי בהרב מיארה, הרושם שנוצר ממכתבי ההמלצה שקיבלה ומהרצתה ע"י סער – שהיא חלק מה"חונטה" לסילוק נתניהו, אבל אני כלל לא בטוח בכך.
היא תיכנס, אם תיכנס לתפקידה, במשבר אמון ענק במערכת המשפטית ואחת המטרות שלה תהיה לשקם את האמון הזה. הודאה כלשהי בכשלי תיקי נתניהו – היא חלק משיקום האמון הזה – אם כי תהיה לה אופוזיציה חזקה לכך (ליאת בן ארי למשל).

הערכה שלי

אני, כמו רבים אחרים, הייתי רוצה לראות את נתניהו הולך עד הסוף כפי שלא ויתר עד עתה – הרי נתניהו יכול היה לחתום עוד לפני המשפט על עסקת טיעון שבה הוא פורש לגמרי מהחיים הפוליטיים תמורת ויתור על מרבית האישומים.

אין ספק גם שבשלה העת לניקוי אורוות במערכת המשפטית וממשלה בראשות עתידית בראשות נתניהו תוכל ליישם זאת סוף סוף.
אין גם ספק שהתמשכות ההליכים, בשלב הקצר והבינוני, משחקת במיוחד לידיים של נתניהו ולרעת הפרקליטות.

מהצד השני, צריך להיות ריאליים ופרקטיים – תמיד יש שיקולים אישיים ומשפחתיים שמעורבים בסוג של הסדרים כאלה, המאופיינים בניהול סיכונים.

המערכת המשפטית רודפת את נתניהו ומשפחתו שנים ארוכות ובצורה מרושעת, נתניהו הוא בן 72 ולפניו עוד שנים ארוכות של משפט עם סיכונים לא מבוטלים.
הייתי רוצה מאוד לראות את נתניהו ממתין לפחות לעדות של שלמה פילבר. להערכתי אחריה מעמדו ומצבו רק יתחזק הן בדעת הקהל וגם מול הפרקליטות.
אכן, כפי שתיאר זאת חיים רמון, הפרקליטות, לפחות כרגע, היא שזו שבידי נתניהו ולא ההיפך.

כך או אחרת, גם אם תיחתם עסקת טיעון היא תהיה מקלה מאוד כאמור עם נתניהו, תבטל את כל האישומים החמורים והמופרכים – והיא גם תהיה ההוכחה הטובה ביותר שאכן נעשתה פה הפיכה שלטונית באמצעות כלים משפטיים.
אחרת, הפרקליטות לא היתה יורדת כל כך בקלות ומהר מניפוח כתבי אישום למימדי ענק והיתה מתעקשת ללכת עד הסוף כדי להוכיח שלא היתה פה תפירת תיקים.

בקיצור, הם מפחדים שם בפרקליטות. והם מפחדים במיוחד מעדותו הקרובה של פילבר, שאמור להגיע לבית המשפט לקראת סוף החודש, בדיוק מועד פרישתו של מנדלבליט.
הם מפחדים פחד מוות ממה שפילבר יוצא מפיו ויודעים שהוא ינעץ את המסמר האחרון בתיק 4000.

***

מה חדש?