מאמרים

בן ארי, תירוש ופילבר לא המציאו רק את "פגישת ההנחיה", הם המציאו גם את "תיאוריית הזיהום"

אחרי שהם הבינו שיש בעיה עם התזה של "פגישת ההנחיה", הם התחילו להטמיע, יחד עם העד, תיאוריה חדשה שתאפשר להם להחזיק את העד בגרון ולהאשים את נתניהו. לוליינות מילולית ומשפטית
שלמה פילבר, ליאת בן ארי (ויקיפדיה, אלי ציפורי)

בסוף השבוע הבא, או לכל המאוחר בתחילת השבוע שלאחר מכן, תתברר האמת שחשפנו כאן אבי וייס ואנוכי – פגישת ההנחיה הומצאה על ידי פילבר והפרקליטות.
לכן, נשמט כל הבסיס הרעוע ממילא לכתב האישום התפור.

תזכורת: פילבר מתעקש שהפגישה היתה ביום שני או שלישי בערב, בשבוע הראשון למינויו בלשכת נתניהו בירושלים.

יש שתי בעיות עם ההמצאה הזו: הראשונה, פילבר בכלל לא היה בירושלים בימים האלה לפי איכוני הסלולר, אלא היה בת"א, במשרדי משרד התקשורת במגדל שלום בת"א.
השנייה, ביום שני בערב נתניהו היה בכנסת ובשלישי בערב הוא היה ב"כנס הרצליה" – יומנו מעיד על כך ולא מעט אנשים מעידים על כך.
לכן, אין לפרקליטות תיק וחמור מכל: היא ידעה, או היתה צריכה לדעת זאת, עם הגשת כתב האישום ובכל זאת הגישה כתב אישום על בסיס פגישה שלא התקיימה.

חשוב לי להדגיש: גם אם לוקחים את הגרסה הכי קיצונית של פילבר בנוגע לפגישה שהמציא – אין בה לבסס כתב אישום.
ראשית, משום שאין לה שום הוכחה. שנית, משום שמדובר בשני משפטים שהתייחסו כביכול למיזוג בזק-יס, ותנועת יד לא ברורה בקשר למחירים בשוק הסיטונאי, תנועת יד שאין לה שום רלוונטיות.
שלישית: קשה להבין כיצד מאותה פגישה של שני משפטים אפשר לייחס לנתניהו אחריות כלשהי לשלל הפעולות שנקט פילבר. מדובר בעשרות ומאות פעולות, הנפרשות על פני שלל נושאים ומתמשכות על פני למעלה משנה וחצי.

אין אף טענה כי נתניהו התעניין בפעולותיו של פילבר, נתן לו הנחיות חוזרות, קיים מנגנון ביקורת כלשהו על קיום ההנחיה המקורית. אין כלום.
לכן, אין כל היגיון בניסיון לתלות את כל פעולותיו של פילבר בהנחיה קצרה, תמציתית ודלה שניתנה בתחילת הדרך – וזאת אם בכל זאת מקבלים את הגרסה של פילבר.

לאורך ארבעת ימי החקירה הנגדית של פילבר ע"י ז'ק חן, הוכח ההיפך. שהתנהלותו של פילבר נבעה ממניעיו שלו, יהיו אשר יהיו, ובוודאי שלא נבעה מ"שיחת ההנחיה" שלא היתה ולא נבראה.
אחרת, אין כל הסבר תקף אחר לכך שלאחר הסדר ניגוד העניינים, לאחר שפילבר מנתק כל קשר עם נתניהו בענייני טלקום, לאחר שפילבר פועל באופן עצמאי לחלוטין ממשיך להתנהל באותו אופן, ואף ביתר שאת.

הן פילבר והן הפרקליטות הבינו שיש פה בעיה קשה מבחינת תיזת כתב האישום. פילבר התעקש וממשיך להתעקש שכל ההחלטות שלו היו מקצועיות, אז איך מסבירים שבכל זאת אלו היו החלטות ש"הטיבו" עם בזק, כלומר, החלטות לא מקצועיות?
ממציאים עוד תיאוריה, ופילבר דיבר עליה בקצרה השבוע: "תיאוריית הזיהום", כמיטב הלוליינות המילולית של פילבר.

עד המדינה רוצה לאמר: אני פעלתי מקצועית, כל החלטה שלי היתה עניינית, אבל לא ידעתי על מה שקרה בין נתניהו לאלוביץ', לא ידעתי על ההיכרות ביניהם, לכן ההחלטות המקצועיות נצבעו ב"זיהום" ובית המשפט יחליט אם היתה פה או לא היתה עסקת שוחד.
התיאוריה הזה של פילבר משעשעת כי אין לה ממש תוקף משפטי ובוודאי שלא כלכלי.

"תיאוריית הזיהום" – החוקרים ופילבר תופרים תיק

אני חושף פה איך רקחו יחדיו, החוקרים ופילבר, את "תיאוריית הזיהום" כדי לתפור את תיק 4000. בשלב ראשון החוקרים מסבירים לפילבר כי השיקולים המקצועיים שלו היו "מזוהמים".

חוקר: "אבל גם… אז בוא אני אגלה לך סוד, גם אם ניכנס לצד המקצועי עד הסוף…"

פילבר: "נו".

חוקר: "וגם אם בצד המקצועי השיקולים שלך היו זכים".

פילבר: "ברור לי".

חוקר: "כשלג…".

פילבר: "כן".

חוקר: "ברגע שהוספת את העובדה, השיקול שלי… מזוהם… כתוצאה מזה…".

פילבר: "זה הכל…"

חוקר: "סליחה, לא זכים, המילה זכים לא נכונה… מקצועיים".

פילבר: "מקצועיים… נכון, נכון, נכון".

חוקר: "אז לא הפסדנו"

זה בעקבות אמירתו של פילבר, שאם הם ייכנסו לעניינים מקצועיים החוקרים יפסידו. בשביל החוקר אם ההחלטות "זוהמו" אז הם ניצחו – עוד דוגמא לסימון המטרות של הפרקליטות והמשטרה).

בהמשך מאמץ פילבר את תיאוריית הזיהום:

חוקר (מבין שיש בעיה בכל התיאוריות המומצאות): "… פעם אחת משיקול זר ופעם שיקולים… איך זה מסתדר גם שיקול זר וגם שיקול…"

פילבר: "לפעמים דברים יכולים להסתדר ביחד. יכול להיות שהשיקול המקצועי הוא אמיתי ונכון. רק אני מערב פה כמו שאמרתי, אתה מזהם את השיקול המקצועי שלך בעבודה שאתה פועל תחת הנחייה של מישהו שאסור לו. לי לא היה ניגוד עניינים עם בזק. ניגוד העניינים הוא של השר (נתניהו)".

מה שהפרקליטות ופילבר המציאו פה כאמור זו תיאוריה חדשה: כאילו שהשיקולים המקצועיים "זוהמו" על ידי ההנחיות שקיבל מנתניהו.
זו טענה מוזרה ואף מנותקת מהמציאות. ראשית, השאלה היא אחת ויחידה ואין בלתה: האם ההחלטה היתה נכונה וראויה והאם פילבר קיבל את ההחלטה רק בשל ההנחיה כביכול, או האם קיבל אותה בשל שיקולים מקצועיים?

לפי פילבר התשובה חד משמעית: קיבלתי את כל ההחלטות על יסוד שיקולים מקצועיים ולטובת הציבור.
מרגע שזו התשובה, לא יכול להיות שוחד, בוודאי לא שוחד עבור היענות חריגה או סיקור חיובי או כל המצאה אחרת של הפרקליטות.

יתר על כן: פילבר טען בחקירתו כי כלל לא ידע שיש בין נתניהו לבין אלוביץ' היכרות כלשהי, וכי בפעם הראשונה שבה נודע לו על ההיכרות היתה כאשר פורסם כי ייתכן שנתניהו יהיה מנוע מלכהן כשר התקשורת בעקבות הסדר ניגוד העניינים שלו:

חוקר: "אתה יודע שאלוביץ' חבר של ביבי?"

פילבר: "אז אני לא יודע".

חוקר: "אז לא ידעת. אנחנו נדבר על זה. כי זה אחד הדברים היותר חשובים. לא העובדה שהוא אמר לך, זה לא מעניין אותי".

פילבר: "אבל אני, אני לא ידעתי על זה".

חוקר: "זה ברור לי כשמש".

פילבר: "מה?"

חוקר: "לא העובדה שהשר אמר, זה ברור כשמש, זה לא מעניין".

פילבר: "לא ידעתי כמה הוא חבר, כמה הוא נפגש, אני לא ידעתי כמה הם נפגשו".

חוקר: "זה חשוב".

פילבר: "עד שהתפרסם לפני…"

חוקר: "אה, לא ידעת כמה הם נפגשו".

פילבר: "לא, לא, לא, לא".

חוקר: "אמרת לא ידעתי שהוא חבר".

פילבר: "סליחה".

חוקר: "אחרי זה אמרת לא ידעתי כמה הוא חבר, ואחרי זה אמרת לא ידעתי כמה נפגשו".

פילבר: "אני אומר לך".

חוקר: "אז מה זה?"

פילבר: "אז לא ידעתי שהוא חבר. כשנודע לי שהם חברים בכלל, שיש קשר ביניהם, אמרתי לכם…"

חוקר: "מתי?"

פילבר: "היום. כשכל העסק התחיל לצאת והלכתי לשאול אותו, ואז הוא אמר… אה… חברות".

חוקר: "הוא אומר מה… גם מהבדיקה של היועץ המשפטי. של דינה זילבר, נכון?"

פילבר: "בסביבות פחות או יותר ינואר 2016".

בהמשך:

חוקר: "לא הבנת שהם חברים?"

פילבר: "סוג של פייק ניוז כזה (כך חשב פילבר בעקבות הפרסומים בתקשורת), אני אמרתי אולי יש שם משהו…"

חוקר: "שאלת אותו?"

פילבר: "לא, אז לא. כי זה לא היה נראה לי…"

חוקר: "החלטת על דעת עצמך שזה לא נכון?"

פילבר: "רגע, לא. שנייה אחת. אני אמרתי לכם את זה היום. אני קיבלתי קיתונות… יום אחרי יום, שעה אחרי שעה, של כתבות מכפישות כאלה, מעציבות כאלה, מספרות סיפורי אלף לילה ולילה על כל מיני דברים נוראיים ואיומים שאנחנו עושים במשרד התקשורת. זה היה אחד מהם מבחינתי… אמרתי לכם… נפל לי האסימון כשיצאה הכתבה של גידי וייץ השנייה, שבאה ואמרה מתגבשת חוות דעת שתאסור על נתניהו להיות שר התקשורת. אז עליתי ל… באותו יום לתקשורת והתראיינו כאילו… אני הרבה פעמים התקוטטתי עם העיתונאים, אז אמרתי זה נורא נחמד שגידי וייץ מחליט מי יהיה שר התקשורת, מי לא יהיה שר התקשורת.
ואז פלוס מינוס ופחות או יותר סביב הזמן הזה גם פגשתי את היועץ המשפטי בלשכה ושאלתי אותו, שאלתי אני חושב על כל העניין הזה, יכול להיות שזה היה כמה ימים קודם, אני לא זוכר. סביב העניין הזה של הכתבה השנייה, זה פחות או יותר. עכשיו אפשר לבדוק מתי. שבועיים קדימה, שבועיים אחורה.
זה היה הזמן שבו אני הבנתי שיש יחסים חבריים בין אלוביץ' לנתניהו".

מה שאומר פילבר הוא מדהים. הוא אומר למעשה שכל ההחלטות שהתקבלו לפני הידיעה על הכנת הסדר ניגוד העניינים של נתניהו התקבלו על ידו מבלי שהוא בכלל יודע כי קיימת חברות/היכרות כלשהי בין נתניהו לבין אלוביץ'.
אז איך בדיוק אם כל ההחלטות התקבלו ע"י פילבר בהתבסס על שיקולים מקצועיים, ומבלי שהוא יודע כי קיים כביכול שיקול אחר כלשהו – איך יכול להיות שההחלטות הללו "זוהמו"?
מה, יש עכשיו עוד מושגים חדשים: "זיהום לאחור"? "זיהום רטרואקטיבי", "זיהום של חוכמה בדיעבד?"

לכן, הטענה כאילו פילבר קיבל החלטה על בסיס שיקולים מקצועיים, ומצד שני שיקול דעתו "זוהם" לאור הנחייה מדומיינת שקיבל מנתניהו אינן יכולות לגור יחדיו.
מדובר כאמור ב"זיהום בדיעבד" שהומצא על-ידי הפרקליטות ופילבר לאחר שההחלטות התקבלו.

כלומר, יש פה תיאוריה תקדימית של זיהום על תיאוריית תקדימית של "היענות חריגה" על תיאוריה תקדימית של "הטבות" – כל כך הרבה תיאוריות תקדימיות – רק כדי להפיל את שלטון נתניהו.

מה חדש?

ערוצים 11 12 13

האינטרסים והכוחות הכלכליים והתקשורתיים רבי העוצמה שהובילו להפיכה השלטונית נגד נתניהו

אחרי הבחירות ב-2015 הבינו בליכוד כי התקשורת הממסדית היא שחקן פוליטי לכל דבר. המסקנה היתה שצריך להגביר את התחרות בשוק התקשורת. כתגובה התקשורת התחילה "לתפור" את נתניהו. מפת האינטרסים

הקליקו לתוכן »
יהודית תירוש, שלמה פילבר (צילום: אלי ציפורי)

היעד: שלמה פילבר; המטרה: בנימין נתניהו – כך פעלו ליאת בן ארי ויהודית תירוש

הפרקליטות סימנה יעדים ומטרות וכבשה אותם – היא הצליחה להפיל את נתניהו מהשלטון, אבל לא לקחה בחשבון שהוא לא ירים ידיים. היום כבר ברור שזו הסיבה ללהיטות הגדולה שלה להסדר טיעון, תוך ויתור על סעיף השוחד

הקליקו לתוכן »