1. פליטות הפה של תירוש
בשלהי חקירתו של פילבר ע"י הפרקליטות, נפלטו לתובעת יהודית תירוש שני משפטים רבי משמעות, שהעידו על מצבו של התיק מנקודת מבטה של תירוש והפרקליטות.
כשפילבר דיבר על האטימות של החוקרים וחוסר הרצון שלהם לשמוע את הסבריו המלאים, היא אמרה לו:
"מר פילבר, אני מבינה שסבלת בחקירות, אבל גם אנחנו סבלנו בקריאת ההודעות שלך"
עומדת התובעת הראשית בתיק 4000 ומודה בפה מלא שההודעות של עד המדינה המרכזי שלה למעשה אינן ברורות ואינן חד משמעיות.
בפליטת פה נוספת, אחרי שניסתה לחבר את פגישותיו של פילבר עם ניר חפץ לאותה פגישת הנחיה (למרות שחפץ עצמו העיד שלא העביר אף פעם מסר רגולטורי מנתניהו), היא הודתה בפני השופטים, לאחר התנגדות צוותי ההגנה, שהיא מנסה לחזק את מהימנות גרסתו של פילבר בקשר לפגישת ההנחיה.
כלומר, תירוש מחפשת חיזוקים לפגישה הכי מרכזית בכתב האישום, משום שהיא מבינה היטב שאין לה ראיות תומכות לקיומה, לבד מהודעתו של פילבר.
פליטות הפה האלה של תירוש רק המחישו את הברור מאליו: לפרקליטות אין שום אקדח מעשן או ראיית זהב לתזת כתב האישום שהיא הגישה.
2. התיזה של הפרקליטות
צריך לשים לב מאוד לדקויות: לא לחינם שופרות הפרקליטות, אפילו הם, נוהגים להשתמש במילה "תיזה" בכל הנוגע לכתב האישום בתיק 4000.
כלומר, גם הפרקליטות מבינה שמדובר ב"תיאוריה" כלשהי, שנבנתה מפאזל של ראיות נסיבתיות, אבל אין לה שום ראיות חפציות.
זה מדהים, התיק הזה מכיל מאות ואלפי מסמכים מתחום הרגולציה, אבל אין ולו בדל של מסמך, בדל של הקלטה, ל"תיזה" של כתב האישום.
לכבוד התיזה הזו, המציאה הפרקליטות שלושה מושגים שמובילים את כתב האישום: "פגישת ההנחיה", "שיחת המעקב" ו"שיחת הנזיפה".
המילים הנחייה, מעקב ונזיפה, הם המצאה של הפרקליטות, כדי לייצר רצף של פעולות לכאורה ע"י נתניהו על מנת להיטיב לכאורה עם בזק ואלוביץ'.
הבעיה: לשלושת מרכיבי התיזה, הפגישה ושתי השיחות, אין כלל תימוכין עד כדי כך שהפרקליטות עצמה אינה יודעת מתי בדיוק התקיימו, אלא נוקבת בטווח זמנים כלשהו, אבל ממש לא במועד מסוים.
כלומר, מה שיש לה אלו ההודעות של פילבר ותו לא. וההודעות האלה, גם בגרסתן היותר קיצונית לכאורה במשטרה, מתוארת בצורה מאוד מעורפלת.
פילבר התקשה מאוד לחזור בכלל על המילה "הנחיה", לא רק אני שמתי לב לכך, תירוש אמרה זאת בפירוש כשביקשה להכריז עליו כעד עוין.
3. פילבר מפרק את התיזה (1)
תירוש ניסתה לצייר את פגישת ההנחיה לאורך כל עדות של פילבר כמי שהתוותה איזושהי מדיניות של נתניהו להגיע להסכמות עם בזק ולא לפיצוצים.
אלא שיש בעיה קשה עם התיאוריה הזו: בלי משים לב, פילבר הוא שפוצץ לתירוש את התיזה הזו כבר ביום עדותו הראשון.
פילבר אמר שהוא זה שכינס את ישיבת הנהלה של משרד התקשורת ביום שני בבוקר, עוד לפני פגישת ההנחיה (הוא אמר שהיתה ביום שני או שלישי בערב) והתווה את מדיניות ההסכמות, ולא הפיצוצים, עם בזק – הוא הדגיש שזו היתה מדיניות שלו ורק שלו ("ביני לביני") – להפסיק לדבר עם בזק דרך בתי המשפט ולהנהיג מדינות פתוחה.
הנה כי כן, פילבר הרס לפרקליטות את התיזה שרוחו של נתניהו מרחפת מעל כל ניסיון הידברות עם בזק.
פירוט על העניין הדרמטי הזה ביומן הבוקר באתר שלי.
4. פילבר מפרק את התיזה (2)
בשלהי עדותו הטיח פילבר בתירוש ובבן ארי שהתיזה שלהם למעשה מופרכת. הוא כמובן לא אמר זאת באלו המילים, אבל ניסח אחרת בצורה אחרת, כהרגלו.
הוא אמר להן שיש לו מחלוקת עמוקה עם ה"פרשנות" שלהן, וזו 180 מעלות מהן.
המשמעות היא כבדת משקל: פילבר אומר בעצם לפרקליטות – המצאתם תיאוריות, המצאתם תיזות, המצאתם פרשנויות שאין בהם דבר.
הוא הקפיד לומר שלא דבק שום דבר פלילי בפעילותו, מקסימום סוגיות אתיות, כך שכל התיאוריות שהוא סייע לשוחד, או שמונה לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת כחלק מעסקת שוחד, התאיידו באוויר.
נוסף לכל, כל המעורבים בעבירות שיוחסו לו, אותו "ערוץ חשאי" עם בזק נוקו מכל חשד, אז נשארנו עם כלום.
אם רוצים לקחת את זה עוד צעד קדימה: פילבר נסחט להפוך להיות עד מדינה על כלום ושום דבר. בלשונו, הוא "ניהל סיכונים" והגיע למסקנה שעדיף להיות עד מדינה מאשר לבזבז כמה מיליונים וכמה שנים.
5. פילבר: אני נקי
בהמשך לנקודה הקודמת: פילבר הוא עורך דין, הוא עשה שיעורי בית. כשהוא אמר בסוף עדותו שהוא לא מצא בחוק או בתיקונים שום תיאור על איך עושים רגולציה, או איך מכינים את ה"נקניקיות" של הרגולציה בלשונו, פילבר יודע על מה הוא מדבר.
אכן, אין שום חוק שאוסר על החלפת טיוטות עם מפוקח, למשל, או על פגישות עם בכיריו בבתי קפה או בבתים פרטיים – וטוב שכך.
העובדה שהפרקליטות מציגה פגישות בבתים פרטיים כ"חשאיות" או כ"אסורות" היא מגוחכת. מקסימום אפשר לדבר על הנראות, אבל להפוך את זה לעבירה פלילית?
גם עניין ה"הטבות" לבזק, הן דבר שפילבר סתר. הוא אמר שמתוך כ-20 החלטות שקיבל בנוגע לבזק, כ-10 היו לרעתה והשאר לטובתה. כך שהוא בעצמו אומר שלא פעל לטובת בזק, אלא לפי משנתו המקצועית.
6. פילבר נגד "אנשי המקצוע"
כתב האישום ניסה לבדל בין "אנשי המקצוע" במשרד לבין פילבר חסר המקצועיות, זאת כדי לשרת את ה"תיזה" שפילבר ב"הנחית" נתניהו כופפו את "אנשי המקצוע".
אלא שפילבר סתר לחלוטין גם את התיאוריה הזו. ראשית, אין ספק שפילבר הוכיח שהוא בקיא בתחומים הרלוונטיים של משרד התקשורת לפרטי הפרטים, כך שלהציג אותו כמן בובה חסרת יכולות מקצועיות זה לעג לרש.
ההופעה המקצועית שלו על דוכן העדים היתה מרשימה משמעותית מזו של אבי ברגר, קודמו בתפקיד, שצמח בשוק התקשורת כמהנדס.
שנית, פילבר הפנה אצבע מאשימה נגד אחד מאותם "אנשי המקצוע" – הרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל הכלכלה במשרד. הוא בודד את אגף כלכלה משאר המשרד והטיח בלבאות ובאגף שלו מילים קשות: גרם נזק גדול למשק, המציא נתונים, הדליף לתקשורת, תקע מהלכים והיה נציג של חברת פרטנר במשרד.
בחיבור לחוקרים, אמר פילבר שאחד מהם היה "יותר הרן מהרן" וגילה "מעורבות רגשית". הווה אומר: החוקרים "קנו" את התיזה של הרן לבאות ושללו את זו של פילבר, למרות שדווקא לבאות נתפס מדליף לפרטנר ומונע מהלכים לטובת הציבור בשירות פרטנר.
7. פילבר נגד חברת פרטנר
המתקפה של עד המדינה על חברת פרטנר ובעליה דאז, המיליארד חיים סבן, היתה חריפה מאוד.
פילבר אמר שחיים סבן איים על נתניהו, איים על שגריר ישראל בארה"ב, שיו"ר פרטנר אדם צ'סנוב, יד ימינו של סבן, איים עליו אישית ש"יחסל" אותו.
הוא אמר שפרטנר בחשה במשרד התקשורת, בחשה בדוח מבקר המדינה, בחשה בתקשורת ובחשה בפוליטיקאים כדי לתקוע לו מקלות בגלגלים.
פילבר אף אמר שפרטנר "שתלה" את כל נושא הטלפוניה הסיטונאית הנייחת כ"גלולת רעל" כדי לבלום את מהלכיו לקידום התשתיות.
אלו האשמות חמורות מאוד (אגב, חלקן מגובות בעדויות נוספות) – שנותרו ללא בדיקה של הפרקליטות. וזו עוד עדות שאת הפרקליטות לא עניינה האמת, מה שעניין אותה זה המשולש שיצרה בדמיונה נתניהו-אלוביץ'-בזק.
כל שאר החברות בשוק התקשורת – פרטנר, סלקום, הוט – וההתנהלות של משרד התקשורת איתם – כלל לא עניינו את הפרקליטות.
זה אותו עיקרון של נעילת חקירה כמו בסיקור הלכאורה אוהד: מה שעניין את תירוש זה הסיקור של נתניהו בוואלה, אבל כל היחסים בין אילן ישועה ו-וואלה בין פוליטיקאים אחרים – הוסתר.
לא פעם כתבתי בעבר כי חיים סבן ופרטנר שיחקו תפקיד חשוב בכל תפירת תיק 4000 – עכשיו זה צף בדיונים ואני מניח שיצוף בעוצמה רבה בחקירה נגדית.
8. פילבר נגד ה"עיתונאים"
עד המדינה הזכיר את התקשורת לא מעט – במיוחד את "דה מרקר" (נתי טוקר) ואת "גלובס" (גדי פרץ). מי שעבד במיוחד עם "דה מרקר" הוא אבי ברגר, קודמו של פילבר בתפקיד, שלדבריו טינף ולכלך עליו ועל מהלכיו.
הדברים מתאימים גם לעדות ניר חפץ שאמר שברגר "עבד" בדה מרקר. גם גדי פרץ עבד עם ברגר, אבל ניזון גם מהדלפותיו של הרן לבאות (אותה הדלפה על ההפרדה המבנית, שלבאות הדליף אותה גם למנכ"ל פרטנר).
כלומר, ברגר ולבאות לא רק חתרו נגד פילבר בתוך המשרד (ברגר כבר היה מחוץ למשרד), אלא בחשו נגדו במלוא העוצמה באמצעות אותם "עיתונאים".
לכן, באופן מפתיע למדי הכריז עו"ד ז'ק חן באחד הדיונים שגדי פרץ יזומן כעד הגנה בבוא העת. כלומר, הכוונה של ההגנה היא להראות שיחסים פסולים בין "עיתונאים" לבין פקידים במשרד התקשורת טירפדו מהלכים תוך יצירת מצגי שווא.
9. הפרקליטות לפילבר: אתה שקרן
לא יעזרו כל הצווחות של שופרי הפרקליטות כאילו פילבר "סיפק" את הסחורה. ברגע שתירוש ביקשה להכריז עליו כעד עוין, היא למעשה פקפקה במהימנותו ובגרסתו של עד המדינה המרכזי שלה בדוכן העדים, והמשיכה לעשות כן גם אחרי שנעשתה פשרה – לאפשר חקירה נגדית בלי הכרזה רשמית כעד עוין.
מה שתירוש רוצה הוא שבית המשפט "יאמין" לגרסתו של פילבר במשטרה ולא על דוכן העדים. אלא שצוותי ההגנה ייקחו את זה צעד קדימה ויבקשו לא להאמין לפילבר בכלל.
בכל מקרה, גם השופטים שמו לב להבדלי הגרסאות של פילבר ולכן הם עשויים לתת משקל נמוך לעדותו. איך אפשר לסמוך על עד מדינה אם הפרקליטות בעצמה טוענת שהוא לא ממש אמין?
10. מה בכל זאת נתן פילבר לפרקליטות?
ובכן, בגדול זה "פירורים" של התיזה והתיאוריות שלה, וכולם תחת איומים מרומזים ועבים מאוד שיואיל בטובו להתיישר אחרת כתב אישום מרחף מעל לראשו.
הבעיה הגדולה של הפרקליטות, שזו בסך הכל תיזה ושפילבר ריסק אותה בעצמה לאורך כל עדותו. הפרקליטות רוצה שבית המשפט יאמין לפילבר של המשטרה במקום לפילבר על דוכן העדים, אבל זו בעיה בפני עצמה: גם עדותו במשטרה מחוררת ומעורפלת ונותנת הרבה תחמושת לצוותי ההגנה, קל וחומר עדותו על דוכן העדים. זו תירוש שאמרה שהיא סבלה למקרא הודעותיו במשטרה, אז עכשיו היא רוצה שבית המשפט יאמין ל"סבל" הזה?
בכל מקרה, ה"סבל" של תירוש יתחדד עוד יותר בחקירה הנגדית. פילבר השאיר אחרי עדותו כל כך הרבה מוקשים שההגנה תחגוג עליהם ו"תשאב" את ה"פירורים" שהשאיר לתביעה.
למשל, העובדה שחוקר ברשות ני"ע הציע, לפי הרגשתו והבנתו של פילבר, שיביא את ראשם של נתניהו ואלוביץ' וישחורר לדרכו.
החשיפה הזו הציבה את תירוש ובן ארי במבוכה. באותה עת תיק 4000 כלל לא היה קיים וכלל לא היה אישור של מנדבליט לחקור את נתניהו, אז איך שמו של נתניהו "מרחף" באוויר ואיך פילבר מבין שיש אור ירוק להסדר בעניין?
הדבר השני הוא שפילבר אומר שהחוקרים במשטרה רימו אותו (כלומר, בהכוונת תירוש). שאמרו לו שהוא היה כלי משחק בידיהם של נתניהו ואלוביץ' ולכן התנהלותו נגזרה מכעסו על כך.
הוא מקפיד לומר שאמר אמת (מפחד פן יבולע לו), אבל אומר שהיה בסערת רגשות ולכן אמר דברים קיצוניים.
בקיצור, צפו להרבה הפתעות אחרי פגרת הפסח.
