גידי וייץ, התופר הראשי של תיק 4000, היה זחוח מדי, עד כדי כך שתיעד איך תפר את התיק בכתבה פרי עטו בוואלה, בה התפאר בפלופ העיתונאי הכי גדול בעשור האחרון לפחות.
"בשבועות הבאים נפגשתי ושוחחתי עם עשרות עיתונאים ובכירים במשרד התקשורת כדי לנסות לפצח את קשרי התן וקח בין אלוביץ' לדיירי המעון הממלכתי", כך כתב וייץ והמשיך: "כמה פגישות רגישות התקיימו בבית שלי בעיקר עם עיתונאים מוואלה בעבר ובהווה, שגילו אומץ לב ושיתפו אותי באופן שבו מנסים להפוך אותם בעל כורחם למדבררי השלטון.
'מה שקורה שם, בעיקר מאז הניצחון של נתניהו בבחירות, זו לא עיתונות אלא פלטפורמה לחלוקת טובות הנאה לראש הממשלה ורעייתו", אבחן בכיר לשעבר באתר.
לכולם זה היה ברור: גידי וייץ תפר את תיק 4000 על בסיס שיחות שניהל עם "עיתונאים" בוואלה, כאלה שעבדו בזמנו באתר וכאלו שכבר נדדו למקום עבודה אחר.
זו היתה כתבת רכילות, לא כתבת תחקיר.
שתי בעיות ערכיות ואתיות קשות
האחת של גידי וייץ, שלא ציין בכתבתו שרבים מאלו שניהלו איתו שיחות "רגישות" (איזה ניפוח!) היו חברים שלו, מכרים שלו ובוודאי שותפים לאידיאולוגיית השמאל הקיצונית שלו.
את אף אחד מהם לא עניינו ערכים עיתונאים וכל המילים היפות והגבוהות שנוהגים לנפנף בהם. לכולם היתה מטרה אחת: ללכלך את נתניהו, במטרה שייפתח נגדו תיק פלילי וכך יסולק מהחיים הציבוריים.
הבעיה האתית השנייה היא של אותם "עיתונאים". אם הם חשבו שיש פה מערכת יחסים מושחתת – הם היו צריכים לפנות היישר למשטרה. מה שהם עשו זה לעבוד וללכלך על מקום עבודתם בו זמנית. זה אומר משהו לא טוב עליהם, על הערכים שלהם, ערכים שהם מתפארים בהם מעל דוכן העדים.
לאורך כל עדויות האווירה של אנשי וואלה (לבד מינון מגל, שיגיע בשבוע הבא) לא היה קשה להבחין שכולם לא מאוהבי נתניהו, לשון המעטה.
צוותי ההגנה שלפו התבטאויות עבר שלהם שמהן עלתה תמונה ברורה מאוד: הם מתעבים את נתניהו. כלומר, הם בהגדרה עדים מוטים, שיש להם אינטרס בהרשעת נתניהו.
על דוכן העדים הם מנסים לצייר את עצמם כאובייקטיבים, כעיתונאים אמיתיים, שעובדים בשביל הציבור – אלו תיאורים נלעגים ומגוחכים. האג'נדה שלהם ברורה ממה שהם מצייצים וכותבים: שנאה לימין ולנתניהו ולעג בלתי פוסק לאנשים שלא מיישרים איתם קו.
בעיה משפטית
מעבר לבעיה האתית והערכית יש פה גם בעיה משפטית. לאיש מהם לא היה קשר ישיר לנתניהו או לאלוביץ', הם הובאו על-ידי הפרקליטות כדי לספק "אווירה" של התערבויות בוואלה.
כיוון שהכתובת לכל זה היתה אילן ישועה, המנכ"ל ועורך העל של האתר, שהתערב בכל פרט באתר, לא ברור מדוע הפרקליטות טרחה להביא לדוכן העדים את אנשי כת רק לא ביבי, לבד מההסבר שבפרקליטות מומחים בניפוח סיפורי אלף לילה ולילה.
בעיה משפטית שנייה היתה הזיכרון המתעתע של החבורה הזו. את האירועים סביב נתניהו הם זכרו כמעט לפרטי פרטים.
את האירועים סביב פוליטיקאים אחרים, הם נטו לשכוח. הבעיה היא שהאתר עצמו לא שוכח. הוא מתעד את הכתבות החנפות להרצוג בבחירות 2015 ואת ההתקפות הבוטות והמכוערות על נתניהו.
בעיה עיתונאית
ויש גם בעיה עיתונאית: מוצר תקשורתי, בין אם זה עיתון, טלוויזיה, רדיו או אתר, הוא מוצר תקשורתי, בדיוק כמו מוצר אחר. כלומר, כשאתה רוכש אותו או צופה בו אתה לא יודע, לא מכיר וגם לא מתעניין במיוחד במפעל הנקניקיות, ממנו יצא המוצר (אני מדבר על הרוב הגדול של האזרחים).
כלומר, מה קרה מאחורי הקלעים, מי התערב או ניסה להתערב, מאילו חומרים עשוי המוצר – כל זה מאוד מעניין, אפילו רכילות לא רעה, אבל היא לא רלוונטית.
מה שמעניין הוא מה פורסם בסופו של דבר – זו השורה התחתונה.
במבחן העיתונאי מה שפורסם לציבור בשורה התחתונה בוואלה היתה ערמת רעל נגד נתניהו בעוצמות גבוהות לעומת ערמות של דבש לפוליטיקאים אחרים ובראשם יצחק הרצוג.
הפרקליטות ניסתה לתאר את מה שקרה מאחורי הקלעים כ"היענות חריגה" לנתניהו שחלחלה גם לשורה התחתונה, אבל בשורה התחתונה לא היתה "היענות חריגה", וגם אין שום קנה מידה להשוואה מה חריג או לא.
נהפוך הוא, לפי ההתכתבויות שהוסתרו, התברר שהיענות חריגה במושגים של הפרקליטות אכן היתה גם היתה. אבל היחיד שלא נהנה ממנה הוא נתניהו.
גידי וייץ התפאר שהוא ניהל איזשהו "תחקיר" יוצא דופן עם פגישות "רגישות". הבל הבלים.
צריך להבין: וואלה היתה בעבר בבעלות משותפת עם קבוצת "הארץ" בבעלות עמוס שוקן, מו"ל "הארץ". ה-DNA של האתר היה תמיד שמאל ואף שמאל קיצוני – עד עצם היום הזה. לכן, לא היה צריך לדובב את החבורה הזו, היא התנדבה לדובב את עצמה כדי לשרת את המטרה.
מדרבנים את גידי
לגידי וייץ היתה אם כן סביבה תומכת והוא אף תיאר אותה בשיחות עם הבוס שלו, עמוס שוקן, ועם אחרים.
באחד התיאורים השקריים שלו הוא תיאר את וואלה כ"שפחה" של בני הזוג נתניהו, רחוק מאוד מהמציאות, אותה הוא לא טרח כלל לבדוק.
"במקביל לג'סטות האלה, כך על פי המידע שנמסר, התגברה המגמה, בעיקר אחרי מערכת הבחירות האחרונה, להפוך את וואלה לשפחה התקשורתית של בני הזוג נתניהו.
עמיתי חיים לווינסון שהעביר לי באותה תקופה כמה קצות חוט משמעותיים על המתרחש במסדרונות וואלה הפציר בי שוב ושוב למשוך אותם. 'יש כאן סיפור גדול' העריך לווינסון".
היו בטוחים שחיים לווינסון לא היה היחיד בדרבון גידי וייץ לתפור את תיק 4000.
