אמר השופט:
📌 "גליקמן התעלם מהמסמכים לנגד עיניו ודיווח פרטים שגויים"
📌 "הדיווח של גליקמן היה רחוק מדי מהמציאות, כלל מספר לא מועט של פרטים לא מדויקים וחטא לאמת"
📌 "הדיווח אינו הולם עיתונאות זהירות וראויה"
📌 "אין חולק שהדיווח של גליקמן הוא לשון הרע"
***
השופט יאיר דלוגין קבע שורה של פסיקות קשות נגד אביעד גליקמן ועל עבודתו העיתונאית וחייב את אותו ואת הערוץ לשלם קרוב ל-100 אלף שקל לתובע יוסף דעבול.
פסק הדין ניתן ב-21.5 ולבד מדיווח די מגמתי של אתר "העין השביעית" (ע"י אורן פרסיקו) שמספק סיקור אוהד למערכת המשפט וגם לחדשות 10, שאר הכתבים המשפטיים, הקולגות של גליקמן, התעלמו ממנו עד עתה.
גליקמן הוא למעשה דובר הפרקליטות בתיקי האלפים ובכלל, ופרסם אין ספור הדלפות פליליות שקריות כדי לשרת את מטרת הפרקליטות – להטות בחירות כדי להפיל את נתניהו.
האמירות הקשות של השופט על גליקמן:
"כפי שיפורט להלן בהרחבה, הפרסום כולל מספר לא מועט של פרטים לא מדויקים, אשר גם אם ניתן היה להגדיר כל אחד מהם בנפרד כפרטי לוואי שאין בהם פגיעה של ממש בתובע (לפי הסיפא של סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע) אזי הצטברותם ומשקלם המצטבר, מציג במכלול, דיווח עיתונאי שהוא רחוק מדי מהמציאות ועל כן חוטא לאמת. בהתאם לכך, גם הדעה שהובאה במסגרת הדיווח, בדבר אפשרות של "פרשת שחיתות" ו"ניגוד עניינים ברמה הכי מדהימה שיכולה להיות", לא עומדת בהגנת תום הלב, כפי שעוד יפורט".
"לנוכח האמת העובדתית, גם עולה שאלה לגבי קיומו של עניין ציבורי בפרסום, שגם הוא מהווה תנאי לקיומה של הגנת האמת בפרסום. לו היה נדרש גליקמן לדווח את האמת העובדתית, ספק אם היה עניין ציבורי לפרסם את הידיעה שלו, שהיוותה ידיעה על אודות מקרה שבו לא נפל כל פגם בהתנהלות התובע, ואוסיף בשולי הדברים, לדידי ספק אם גליקמן עצמו היה מוצא עניין לפרסם דברים מסוג זה".
"לצד כל האמור לעיל, חלק מהשגיאות שנעשו בכתבה, לא נבעו מכך שגליקמן לא אפשר לתובע זמן תגובה הולם, אלא מכך שגליקמן פשוט התעלם מדברים העולים במפורש מהמסמכים שכבר עמדו לנגד עיניו ודיווח פרטים שגויים או התעלם מפרטים אחרים שהיה מקום לציין אותם לצרכי דיווח אמת, כפי שפורט לעיל בהרחבה".
"זאת ועוד, מאחר שהוכח בעדותו של התובע, שהייתה אמינה עליי, וכן מכלל נסיבות העניין, כי המידע שהועבר לגליקמן, כמו גם למשטרה, הועבר כנראה על ידי בעלי אינטרס שרצו ברעתו של התובע, גם עובדה זו הייתה צריכה להציב תמרור אזהרה בפני גליקמן ולגרום לו, במקרה הזה במיוחד, לברר היטב את הנטען, לפני שהוא מפרסם ידיעה כה קשה כלפי התובע".
"הפניה של גליקמן אל התובע בצהרי יום שישי, בעת שהאחרון נמצא בברית מילה של נכדו, והדרישה לקבל ממנו תגובה מידית מעכשיו לעכשיו, קרי תוך שעות ספורות, בעניין שארע לפני שנים, ובפרט כשהכוונה לפרסם ידיעה שתפגע בשמו של התובע בצורה ניכרת, לא הייתה מידתית בנסיבות העניין ואינה הולמת במקרה הזה התנהלות של עיתונאות זהירה וראויה".
"העובדה שהתובע לא חזר אל גליקמן באותו יום שישי, לא הצדיקה פרסום של הכתבה מידית, לפני ביצוע בדיקה מעמיקה. עיתונאות זהירה, ראויה והוגנת מחפשת כאמור לגלות את האמת ולא לפרסם בכל מחיר סקופ חדשותי, וזאת גם אם "מחיר" הבדיקה העיתונאית הזהירה והראויה, היא לעיתים השהיית הפרסום או אפילו אובדן הסקופ, ובמקרה זה, אגב לא הייתה דחיפות כלשהי בפרסום הידיעה, ולכל הפחות לא נטען כי הייתה כזו".
"מיותר לציין ואין אפילו מחלוקת בין הצדדים בעניין זה, כי הדיווח של גליקמן מהווה לשון הרע, שכן הוא מטיל דופי ואף דופי חמור למדי בהתנהלות התובע, בכך שמייחס לו ניגוד עניינים חמור ואף מחווה דעה כי הדבר עשוי להתברר כפרשת שחיתות. המחלוקת בין הצדדים היא, אפוא, האם עומדת לנתבעים הגנת האמת בפרסום והגנת תום הלב".
"העובדה שבדיווח מצא לנכון גליקמן להתנסח באופן שמכוון את הזרקור על התובע בלבד, ביחס לאישור שניתן לאותה קרקע, כאשר התובע הוא רק אחד מתוך שורה של חברי וועדה שהצביעו כולם פה אחד עבור הגדלת הזכויות של אותו פרויקט, מעידה כי מדובר בדיווח שלא משקף בצורה הולמת את מצב הדברים, ובפרט שישנה חשיבות לעניין זה בהקשר של ניגוד עניינים, ודאי לגבי עוצמת הניגוד".
סיפור התביעה
מי שתבע הוא יוסף דעבול, שכיהן בתקופה הרלוונטית לתביעה כחבר מועצת עיריית ראשון לציון וכיו"ר האופוזיציה בעיר, יו"ר ועדת ביקורת וכן היה חבר בוועדות שונות של העיריה, לרבות בענייני תכנון ובנייה ובהן וועדת המכרזים.
כיום יוסף דעבול הוא חבר מועצת העיר ראשל"צ ומשנה לראש העיר.
דעבול העיד על עצמו כי פעל כחושף שחיתויות בעיר. בהקשר זה עלה שמו של התובע בנוגע לפרשת השחיתות בעיריית ראשון לציון שנחקרה באותה עת על ידי משטרת ישראל, ובה היו מעורבים, בין היתר, ח"כ דוד ביטן וראש העיר דאז מר דב צור ואחרים. בסמיכות זמנים לחשיפת הפרשה הנ"ל, הגיע מידע אודות התובע אל חדשות 10 שדעבול מעריך כי נמסר על ידי ראש העיר דב צור או מקורביו, בניסיון להכפיש את שמו וכפעולת נגד לתרומתו של התובע לחשיפת פרשת השחיתות, שבמסגרתה נחשדו כאמור ראש העיר ואחרים כמפורט לעיל.
התביעה כללה לבד מחדשות 10 וגליקמן את ליאור קינן שראיינה את דעבול ואת אילה חסון, שהגישה את "שישי" בו גליקמן שידר את הדברים.
לפי הדיווח של גליקמן, התובע שימש כמתווך של קבוצת נדל"ן מאוד גדולה הפועלת בראשון לציון; התובע חתם על מסמך התקשרות עם מישהו שנחשב כיעד מודיעני מספר אחד של המשטרה בקשר עם רכישת קרקע בראשון לציון; התובע קיבל שכר טרחה של כ-5 מיליון שקל וחצי שנה לאחר מכן, ישב התובע בישיבה, כחבר בוועדת תכנון ובניה, ואישר לאותה חברת נדל"ן משהו בקרקע שגרם להקפצת שוויה ב-20 מיליון שקל.
השופט סיכום את הדיווח של גליקמן ואת הפערים העצומים בינו לבין האמת העובדתית:
הדיווח
התובע הוא מתווך של קבוצת רכישה, שהיא חברת נדל"ן מאוד גדולה שפועלת בראשון לציון. התובע חותם על מסמך התקשרות עם קונה, שהוא יעד מודיעיני מספר אחד של המשטרה, בקשר עם רכישת הקרקע מחברת הנדל"ן.
התובע מקבל שכר טרחה של 5 מיליון ש"ח. לאחר חצי שנה התובע מאשר לחברת הנדל"ן בתוקף תפקידו כחבר וועדת תכנון ובנייה משהו באותה קרקע שבעניינה תיווך כאמור, שמגדיל את שוויה של הקרקע ב-20 מיליון ש"ח.
מדובר בסיפור מדהים. מדובר בניגוד עניינים ברמה הכי מדהימה שיכול להיות. יכול להיות שהתובע מסובך בפרשת שחיתות. המשטרה בודקת את העניין.
האמת העובדתית
התובע, בשם קבוצה של אנשים המכונים בהסכם "יועצים", חתם על הסכם תיווך/ייעוץ עם קונה שנחשב יעד מודיעיני מספר אחד של המשטרה, ואשר היה מיועד לרכוש קרקע של חברת נדל"ן מאוד גדולה הפועלת בעיר ראשון לציון; קרקע זו היא בית עלמין פרטי בעיר ראשון לציון שאין ביחס אליה זכויות בנייה.
לפי ההסכם, היועצים יהיו זכאים לדמי תיווך מאת הקונה בסך 5 מיליון ש"ח, אם עסקת המכר תתבצע.
התובע לא ייצג את חברת הנדל"ן המוכרת. הוא לא נפגש עמה במסגרת העסקה המיועדת ולא היו לו קשרים אחרים עמה. העסקה לא יוצאת לפועל בכלל. בהתאם לכך, היועצים, ובהם התובע, לא מקבלים ולו שקל אחד לכיסם מהקונה, כמובן גם לא מהמוכרת, אותה לא ייצגו כלל ולגביה לא הוכחו קשרים כלשהם עם התובע.
לאחר יותר מעשרה חודשים, התובע, יחד עם חמישה חברי וועדה אחרים, מצביעים פה אחד עבור הגדלת זכויות בקרקע אחרת בכלל, השייכת, לא לקונה, שאותו ייצג התובע בעסקה, אלא לקבוצת הנדל"ן, שאותה לא ייצג התובע ועמה לא היה לו כאמור קשר כלשהו, לא לפני, לא במהלך ולא אחרי אותה עסקה, שכלל לא יצאה לפועל.
המשטרה בודקת את העניין וזאת בעקבות פנייה שנעשתה אליה על ידי איש העסקים משה יוסף, אשר נחקר על ידי המשטרה במסגרת פרשת שחיתות בעיר ראשון לציון הידועה כ"פרשת ביתן", במסגרתה נחקר גם ראש העיר דב צור וכן ח"כ דוד ביטן, פרשה שהתובע היה מעורב בחשיפתה.
והשופט סיכם
ההבדלים בין הדיווח לאמת העובדתית הם אפוא רבים וחלקם משמעותיים ביותר ואף רלבנטיים ביותר ביחס לשאלת ניגוד העניינים, כגון העובדה שהתובע לא ייצג בכלל את חברת הנדל"ן (פרשקובסקי) בעסקה, לא ישב עמה או פגש את נציגיה, לא היו לו יחסים עמה לפני או אחרי העסקה, אלא הוא ייצג רק את הקונה, כך שלא קיבל ולא היה אמור לקבל מפרשקובסקי בכל מקרה תשלום כלשהו, גם אם העסקה הייתה יוצאת לפועל, ואילו בישיבת הוועדה, האישור ניתן היה כאמור לקרקע של פרשקובסקי ולא של אותו קונה.
השופט דלוגין החליט לקבל את התביעה נגד גליקמן ולדחות התביעה נגד קינן.
כמובן שגליקמן לא ישלם כנראה אגורה אלא חדשות 10 המתמוטטת ברייטינג תשלם על פי פסק הדין לדעבול קרוב ל-70 אלף שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
כמו כן ישלם ערוץ 10 שכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל ובנוסף ישלמו לדעבול 14.5% מסכומי האגרות וזאת לפי החלק היחסי של הסכום שנפסק מתוך הסכום שנתבע.
