למרות שדנה נויפלד הוגדרה כעדת תביעה, למרות יחסיה הקרובים עם צוות התביעה מהפרקליטות, למרות שהיא ניסתה לצייר מצב בו פילבר היטיב עם בזק – העדות של נויפלד היתה כתב זיכוי מוחלט לבנימין נתניהו, הרבה משום שפטפוטי עדים זה נחמד, אבל בסופו של דבר – המסמכים מדברים וקובעים – במיוחד המסמכים שהוסתרו והועלמו.
הנה עשר הראיות המזכות לנתניהו שנחשפו במהלך עדותה של נויפלד:
1. האישור הסופי למיזוג בזק-יס: נתניהו רק חתם
המסמך הסופי שהובא לחתימתו למיזוג בזק-יס אושר על-ידי כל הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת, כולל נויפלד עצמה.
משהתקבל אישור רשות ההגבלים העסקיים (למעלה משנה לפני כן), המלצת המועצה והסכמת הגורמים המקצועיים במשרד, כל שנותר היה להחתים את שר התקשורת. לשם כך הכינה המחלקה המשפטית במשרד התקשורת מזכר המסכם את התהליך שנוהל, האישורים וההמלצות שהתקבלו ועמדת המשרד.
המזכר הוכן ע"י עו"ד ברוריה מנדלסון, סגניתה של נויפלד, בפיקוח האחרונה. נויפלד עצמה השתתפה בדיונים שקדמו להחלטת האישור.
הן נויפלד והן מנדלסון הן שומרות סף. אם הן סברו שנפלו פגמים בתהליך, או שאין לתת את האישור, היה עליהן להתריע על כך. הן לא עשו כך.
המחלקה המשפטית הכינה מזכר נקי, שאינו כולל הגבלות או התניות על אישור העסקה, מעבר להתניות שנכללו באישור הרשות להגבלים עיסקיים.
השורה התחתונה: גורמי המקצוע אישרו, ללא יוצא מן הכלל.
2. תהליך אישור מיזוג בזק-יס החל שלושה חודשים לפני כהונת פילבר, ללא מעורבות נתניהו
עוד פגישה שהוסתרה ונחשפה בדיעבד זו פגישה ב-19.3.2015, כשלושה חודשים לפני מינויו של פילבר, בין מנכ"ל יס רון אילון, מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ד"ר יפעת בן חי שגב, היועצת המשפטית של משרד התקשורת דנה נויפלד, וסמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת הרן לבאות.
בפגישה הזו, קרוב לשנה אחרי בקשת המיזוג, הובהר לחברה כי המשרד אינו רואה מניעה באישור המיזוג אך שוקל האם יש צורך להתנות את המיזוג בתנאים נוספים על אלו שקבעה הרשות להגבלים עיסקיים.
לבאות קורא לזה "תנאים טקטיים" ובעדותו אמר בעצמו שהגיע למסקנה שהם בכלל לא רלוונטיים או שהם נכללו כבר באישור הממונה (ראו במשך).
כלומר, באיחור רב מאוד הואיל בטובו משרד התקשורת לקדם בקשת המיזוג, עכשיו צריך רק את אישור מועצת הכבלים והלוויין.
הפגישה במהלך מארס 2015 "הועלמה" ע"י הפרקליטות בכוונת מכוון מחקירתה הראשית של נויפלד, כי היא לא התאימה לתזה שנבנתה כאילו פילבר הוא זה שהוביל לאישור, למרות שהוא ניתן עקרונית שלושה חודשים לפני מינויו.
הפגישה הזו סותרת את ההנחה בכתב האישום כאילו נתניהו הנחה את פילבר להביא לאישורה של עסקת בזק-יס.
תהליך האישור ממילא התחיל לפניו ואמנם הסתיים בתקופתו אך הוא לא היה ממש פקטור בו.
3. אישור מועצת הכבלים והלוויין – נתניהו לא היה מעורב
פרוטוקול אישור מועצת הכבלים והלווין שנחשף במהלך עדותה של נויפלד הקיף 45 עמודים, ולמעשה גם הוא הועלם מחומרי החקירה והגיע לצוותי הגנה כתוצאה מבקשת חוק חופש המידע של גורם חיצוני. הפרוטוקול מוכיח שהמועצה, בראשות ד"ר יפעת בן חי שגב, קיבלה את האישור פה אחד, כולל 3 נציגים בכירים של משרד התקשורת ולאחר תהליך סדור ומקצועי שבו השתתפו נציגי חברת "עדליא" שערכו עבודה כלכלית והחליטו להמליץ על אישור המיזוג.
בן חי שגב אמרה בעבר שלא הופעלו עליה שום לחצים מנתניהו או מאנשיו.
4. התנאים למיזוג הורדו כי לא היו רלוונטיים – נתניהו שוב לא היה מעורב
הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, מי שגרר רגליים במיזוג בזק-יס במשך שנה ומרח את הטיפול, הואיל בטובו להוציא מסמך ב-17.6.2015 מסמך עם "תנאים".
המסמך אחז 2 עמודים ופסקה. 2 עמודים ופסקה בלבד! ומתוך מסמך זה כעמוד וחצי הוקדש לתיאור הרקע ורק עמוד אחד הוקדש לפירוט "התנאים" שלבאות הציע לקבוע.
אלא שצריך להזכיר שוב ושוב: לבאות, שהיה לעומתי מאוד לבזק, ביצע בסופו של דבר את הבדיקה והגיע למסקנה כי אין כל צורך ענייני אמיתי בקביעת תנאים לאישור העסקה, מעבר לתנאים שקבעה רשות ההגבלים העסקיים.
בפועל, מה שעמד מאחורי גרירת הרגלים המכוונת היה רצונו של משרד התקשורת להפעיל לחצים על בזק, כדי שתתקדם ביישום רפורמת השוק הסיטונאי.
המשרד לא יכול לומר את הדברים ברחל בתך הקטנה, כי הוא הבין היטב כי הכריכה היתה בלתי עניינית ובלתי חוקית.
זו הסיבה שלמרות שפע התכתובות סביב העניין, ולמרות פניותיה בכתב של יס, ולמרות פגישה בין מנכ"ל יס רון אילון לאבי ברגר סביב עניין זה בדיוק, משרד התקשורת מעולם לא העז להוציא עמדה רשמית כתובה הקושרת בין אישור העסקה לבין יישום השוק הסיטונאי.
הדרך היתה להשהות את הטיפול בבקשה בתירוצים משונים של כוח אדם ועוד.
עדותו של לבאות נתמכה גם בעדותו של גורם מקצועי נוסף במשרד התקשורת, מימון שמילה, סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד.
שמילה העיד כי במהלך הטיפול בבקשה, הרן לבאות הציע להוסיף התניות ("התנאים") על אלה שקבעה הרשות להגבלים עסקיים. שמילה אמר ללבאות שכל ההתניות מופיעות ברישיונות או בתיק השירות, ובתגובה אמר לבאות שאם כך אזי ההתניות שהוא הציע מיותרות.
אבל מי שמסביר הכי טוב את ספין "התנאים" הוא הרן לבאות עצמו, זה שנחשב כאחד מ"גורמי המקצוע" שהתנגדו למיזוג אבל חתמו עליו לבסוף.
אני חושף כאן קטע מעדותו:
חוקר: "פרט על נסיבות הוצאות אישור להעברת אמצעי שליטה לחברת יס בשנת 2015?"
לבאות: "זה היה תהליך שהתחיל לפני כן, עוד בתקופה שלפני הבחירות. בתהליך היתה דילמה מקצועית… התחבטנו רבות איזה תנאים אנחנו יכולים ורוצים לתת למיזוג הזה וזו ההתלבטות שליוותה אותנו מספר חודשים לפני המיזוג (תיאור מאוד עדין ל"מריחה").
לדעתי היא התחילה אפילו בשר הקודם. אני חייב להודות, עשינו איזושהי עבודה ובה ניסינו לנסח תנאים שסברנו באותה העת שהם יעזרו לחזק את ההפרדה בין בזק לבין יס, וככל שהתקדמנו בעבודה הגענו למסקנה שרוב התנאים שחשבנו בהתחלה שהיו רלוונטיים – או שהם לא יתנו מענה או שהם לא רלוונטיים כי הם קיימים בצורה זו או אחרת ברישיונות.
לכן, כשהמנכ"ל והשר ביקשו לאשר את המיזוג הזה, אז גם ללא קביעת תנאים לא חשנו שיש סיכון לפגיעה בתחרות בשוק נוכח המיזוג, ואני מדגיש וזה חשוב בעיני – ניצול ההזדמנות בעת מיזוג לקבוע תנאים נוספים הוא אולי לגיטימי אבל הוא לא אומר שזה תנאי הכרחי לאישור".
כלומר, גם הגורם הכי לעומתי בכל הסיפור הזה אומר ש"התנאים" שהוא אמון עליהם לא היו רלוונטיים, אין צורך בהם ולכן צריך לאשר המיזוג.
עובדה: לבאות חתם על אישור המיזוג מרצונו החופשי כפי שנהוג לאמר ואף נויפלד אישרה השבוע שהוא זה שהחליט להוריד בעצמו את התנאים.
5. מסמך זילבר: ההסתרה והזיכוי – נתניהו כלל לא היה מעורב בגיבוש העמדה
המסמך, מה-5.3.2017, במענה למבקר המדינה, הוסתר מצוותי ההגנה בתחילה ורק בעקבות העתירה שלי לגילוי (עתירה שנדחתה) הוא נמסר לצוותי ההגנה באיחור אופנתי.
המסמך מזכה בזמן אמת את פעולותיו של נתניהו במשרד התקשורת.
הנה הפסקאות הרלבנטיות:
"בסוגיות אחרות שטופלו על-ידי השאר – נמצאנו חוזרים ביתר שאת על העמדה הבסיסית שתוארה בהתייחסות שמסרנו לטיוטת הדו"ח הקודמת.
ההחלטות הנוגעת לבזק שהתקבלו על ידי ראש הממשלה ושר התקשורת לא היו כרוכות בהפעלת שיקול דעת חריג לגבי בזק, וההחלטה התמצתה באימוץ עמדת הדרג המקצועי ללא דיון.
בנסיבות אלו, גם בהינתן ההנחה שהחשש לניגוד עניינים צריך להשתרע על החלטות עבר – לא נראה כי האיזון הכולל מצריך להידרש לפסלות או לבטלות של אותן החלטות".
"… מדובר בעניינים שונים שבהם הובהר לנו כי מעורבותו של ראש הממשלה ושר התקשורת התמצתה בחתימה על מסמכים שהועברו לעיונו, על בסיס המלצות כתובות.
אמנם כמו כל נושא שמטופל על ידי שר, יש להניח שהשר עיין בהמלצות שנמסרו לו ואישר אותן לפי מיטב שיקול דעתו, אך השתלשלות העניינים, והעובדה שהשר כלל לא היה מעורב בגיבוש העמדה ואף לא מצא לנכון להעיר הערות על העמדה שגובשה ללא מעורבותו – מעמידים את הדברים באור אחר.
כך, ההחלטה בעניין מכירת אלון סלולר לפלאפון – התקבלה על בסיס עבודת מטה של גורמי המקצוע במשרד, וכאמור – ללא מעורבות השר. ההחלטות בעניין שינוי האחזקות ותיקון רישיון יס – התקבלו לאחר תהליך שהחל לפני כניסת ראש הממשלה ושר התקשורת לתפקיד – המלצות הגורמים המקצועיים ניתנו לאחר התייעצות עם המועצה לשידורי כבלים ולוויין, בהתבסס על החלטות קודמות של מנכ"ל המשרד ושל הממונה על ההגבלים העסקיים".
הטענה כאילו אחרי המסמך נפתחה חקירה ונחשפו דברים חדשים היא לעג לרש. ראשית, משום שהמסמך התבסס על אותם אנשי מקצוע שאישרו את המיזוג. שנית, מה שלכאורה התגלה זה אותה "היענות חריגה" בוואלה, שהתבררה כלא כלום.
בכל מקרה, זילבר קבעה בזמן אמת: כל פעולותיו של נתניהו נעשו כדת וכדין.
6. מסמך זילבר והסדר ניגוד העניינים – נויפלד אישרה שנתניהו חתם בהתאם להמלצות הדרגים המקצועיים
צריך להבין: הטיוטה של הסדר ניגוד העניינים של נתניהו – כולל הפיסקה המזכה שכל ההחלטות שהוא קיבל עד ההסדר היו בהתאם להמלצות הדרגים המקצועיים במשרד (כולל מיזוג בזק-יס) – הועברה לעיונה של נויפלד ועברה עיון והוספת הערות של שתי עורכות דין בלשכה המשפטית, עו"ד ברוריה מנדלסון ועו"ד מלם יפה.
באף אחד מסבבים אלה לא העיר משרד התקשורת הערה כלשהי לסעיף הקובע שנתניהו פעל כשורה.
הרי נויפלד הכירה היטב את כל המהלכים הרגולטוריים במשרד התקשורת. היא הכירה היטב את כל פניה של עסקת בזק-יס, כולל מהלכי הטיפול בה, הוצאת מכתב התנעת הבדיקה למועצה, הדיון אם להתנות או לא להתנות תנאים, הדיונים סביב סעיף 7 בנוגע לאפשרות לנקוט מהלכי אכיפה עתידים וכד'.
יתירה מזו, נויפלד הכירה את הבג"ץ בנושא הטלפוניה, את עמדת משרד התקשורת בבג"ץ ואת ההחלטה לצאת בשימוע לגבי "ריסייל" זמני, במקום מתווה הטלפוניה הסיטונאית המקורי.
בקיצור, היא ידעה ה-כ-ל. ובאותו זמן, חייבים לזכור, הועלו טענות חריפות כלפי נתניהו, קשריו עם אלוביץ' והשפעתם על מהלכיו של משרד התקשורת.
על הרקע הזה, הסכים הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת עם הקביעה כי "כל ההחלטות שקיבל נתניהו עד לאותו מועד היו בהתאם להמלצת הדרגים המקצועיים במשרד".
והם הסכימו עם החלטת משרד המשפטים שאין כל מקום לבחון שוב את החלטות העבר או לבטלן.
7. עסקת יד2: אושרה רק מטעמי זהירות – נתניהו כלל לא היה מעורב
נויפלד אישרה שלא היה שום דבר חריג באישור העסקה למכירת אתר הלוחות יד2 לאקסל שפרינגר הגרמנית, והיא אף הוסיפה כי האישור נעשה מטעמי זהירות בלבד:
"אני סבורה בכלל שהאישור לעסקה הוא סוג של עודף רגולציה. נכס כמו י2 לא קשורה בכלל לפעילות משרד התקשורת…".
בהמשך אמרה:
"אני פותחת את המסמכים במחשב, ומראה לכם שכל הגורמים הסכימו לאשר הבקשה, כשסמנכ"ל אחד במשרד, סבר שאת התמורה בעבור המכירה, יש להשאיר כהון עצמי של בזק. סמנכ"לים אחרים סברו שאין הערות לבקשה וכן שירות הביטחון הכללי לא התנה ולא התנגד לעסקה".
כלומר, איש לא התנגד לעסקה וזו היתה גם עמדה של נויפלד:
"הסיכום שלי כיועמ"ש הוא שאין מניעה משפטית לאישור המכירה".
נויפלד אישרה שוב ושוב כי האישור המהיר שניתן לעסקה לא היה חריג, בהתחשב באופיה של העסקה, וגם לא היה שום דבר חריג בלחצים שהופעלו לקבלת האישור (הלחצים, אגב, היו של אילן ישועה שהיה לו אינטרס אישי כספי במימוש העסקה):
"האישור היה מהיר, אבל אני רוצה לציין שלא ראיתי בזה משהו בעייתי, כיוון שלעסקת המכירה אין השלכה על בזק בשוק התקשורת, ולכן לנו כמשרד התקשורת לא היתה בעיה עם זה. זה כמו שבזק תבקש למכור נכס, בניין שבבעלותה".
כששאלו את נויפלד מדוע טיפלה בבקשה בכזו מהירות, היא השיבה כך:
"מהצד שלי, אנחנו הרגשנו חוסר נוחות בעיכוב העסקה בגלל האופן שבו הצו מנוסח, שמחייב אישור, על אף שאין צידוק אמיתי לרגולציה כזו על חברה כמו יד2".
החוקרים לא הרפו וטענו בפני נויפלד כי אין סיכוי שאישור כזה התקבל כה מהר אלא אם הופעל לחץ יוצא דופן ומעורבות של "גורמים משפיעים".
היא אף אמרה שהלחצים הגיעו בכלל מ"וואלה" (אילן ישועה):
חוקר: "בתוך שבוע אחד אושרה בקשה מרגע הגשתה, דרך הבדיקה מול הסמנכ"לים, ועד חתימה ל שר התקשורת ורה"מ. אני אומר לך, שגם אם מדובר בעניין הפעוט ביותר שאי פעם נדון במשרד ממשלתי כלשהו, זה עדיין שיא עולם. מכאן, אני אומר לך, שללא לחץ יוצא דופן ומעורבות גורמים משפיעים, אין סיכוי שאישור כזה היה ניתן בתוך שבוע. תגובתך".
נויפלד: "היה לחץ ורצו לאשר את העסקה. היה חשש שהרוכשים הגרמנים יברחו מהעסקה. החשש היה של וואלה שהגרמנים ייסוגו מהעסקה, כך אני זוכרת, אבל אני לא זוכרת מי אמר לי את זה".
בהמשך אמרה:
"אני זוכרת שהיה לחץ על העסקה. רצו לעשות את זה מהר. כשיש עסקאות, לחץ הוא שגרתי. זה לא משהו נדיר".
8. ארדן נותר שבועיים וחתם על תקנות השוק הסיטונאי – נתניהו לא יכול היה לשנות המחירים
נויפלד אישרה בעדותה כי השר ארדן קיבל ארכה של שבועיים מנתניהו, ובמסגרת הזמן הזו חתם על שורה של מסמכים בנוגע לשוק הסיטונאי, כולל התעריפים.
אישור זה מייתר את כל סיפור תנועת היד, היתה או לא, של הורדת המחירים.
צריך להבין, במהלך הארכה שנתן נתניהו לארדן, הוא הספיק כאמור להשלים מהלכים שונים, לרבות המהלך הפוגעני ביותר לבזק – חתימה על תקנות השוק הסיטונאי.
אז איך בדיוק היטיב נתניהו עם בזק ואלוביץ'? הדברים לא מתיישבים וסותרים את תיזת השוחד, הם רק מוכיחים את גרסתו של נתניהו כי החלטותיו מעולם לא הושפעו מאינטרסים של אלוביץ'.
9. הפרדה מבנית וסיבים אופטיים – נתניהו כבר לא היה ממונה על בזק
חקירתה הראשית והנגדית של נויפלד עסקה רבות בנושאי ההפרדה המבנית והסיבים האופטיים, בניסיון לטעת את הרושם שפילבר, בהנחיית נתניהו, הטיב עם בזק.
ראשית, לא היו פה שום הטבות, ואם היו מתקבלות ההצעות של פילבר, היה נחסך למשק נזק של עשרות מיליארדי שקלים מעיכוב פריסת תשתיות האינטרנט המהיר.
אלא שצירי הזמן בכלל לא מסתדרים בנוגע לנתניהו: הרי בעקבות חוות הדעת בעניין ניגוד העניינים של נתניהו עם אלוביץ', לכאורה הועברו סמכויות שר התקשורת בעניינים של קבוצת בזק לשר צחי הנגבי, כך שכל העבודה של פילבר נעשתה מול הנגבי.
איך נתניהו קשור בכלל לעניין?
פילבר חיזק את הדברים האלה במשטרה ואמר כי מרגע שנודע לו על בדיקת ניגוד העניינים, הוא לא דיבר עם נתניהו בענייני בזק או אלוביץ', מטוב ועד רע:
"אמרתי כבר, מבחינתי הקשר עם נתניהו נותק ברמת דיווחים וברמת הנחיות. אי שם ב-2016 כשנודע לי על ניגוד העניינים והפניה ליועץ המשפטי לממשלה. מאז קיבלתי החלטה אחרת לא לדבר ולא לפנות אליו בשום עניין בקשר לזה…
אני ממשיך לטפל בענייני בזק, אבל מתחילת 2016 ועד שצחי הנגבי התחיל בפועל לנהל את העניינים, אני בפועל עושה את הדברים אבל לא מעדכן את נתניהו".
הנה, פילבר מזכה את נתניהו בנושא ההפרדה המבנית והסיבים האופטיים.
אגב, לכל אורך חקירותיה של נויפלד בנושא הזה, השם היה צחי הנגבי. שמו של נתניהו כלל לא עלה, אז איך כתב האישום מתייחס אליו בנושא?
מנפלאות הפרקליטות.
10. הסתרת המסמכים: ניסיון לשכתב את ההיסטוריה כאילו היו הטבות לבזק
במהלך עדותה של נויפלד המשיכה להיחשף שיטת הסתרת המסמכים המזכים של נתניהו – למעשה, כל מה שלא התאים לתיזה של הפרקליטות נעלם.
זו הרשימה העיקרית שנחשפה השבוע: מסמך זילבר; פרוטוקול מועצת הכבלים והלווין על אישור מיזוג בזק-יס; מסמכים שלא הועברו למבקר שתיארו את התהליך הסדור של מיזוג בזק-יס; הפגישה שהיתה במשרד התקשורת שלושה חודשים לפני מינויו של פילבר בה אושר עקרונית מיזוג בזק-יס; המסמך שהועלם מפילבר על ההפרדה המבנית.
כל המסמכים הללו סותרים לחלוטין את התיזה של כתב האישום כאילו נתניהו סילק את ברגר, מינה תחתו את פילבר והנחה אותו להיטיב עם בזק.
לא היה ולא נברא. כל המסמכים הללו מוכיחים שהתהליכים החלו הרבה לפני פילבר וכולם היו תהליכים ארוכים ומקצועיים.
הסתרת המסמכים בכוונה היא ההוכחה הטובה ביותר שנעשתה פה הפיכה שלטונית תוך עבירות פליליות של פרקליטים.
