מאמרים

הגנה מן הצדק: פרקליטי אלוביץ' דורשים לבטל את האישומים בתיק 4000 לאור הגילויים במשפט

עו"ד ז'ק חן, פרקליטם של בני הזוג אלוביץ', הגיש לבית המשפט בקשה להגנה מן הצדק. המסמך מנוסח בחריפות ומתאר תהליך של תפירת תיקים בשיתוף פעולה של התקשורת (כולל קישור למסמך המלא)
רביב דרוקר (ויקיפדיה)

המסמך שחיברו פרקליטי אלוביץ', בראשם ז'ק חן, המבקש מבית המשפט לבטל את המשפט בתיק 4000 מטעמי הגנה מן הצדק – הוא מסמך מאלף. הוא פורס בהרחבה, בפירוט יוצא דופן, את אופן תפירת התיקים, אמנם בלי לציין את המילה "תפירה", אבל בהחלט מתאר איך היא נעשתה.

פרק רחב מאוד במסמך, שכולל מעל ל-200 עמודים, עוסק במכת ההדלפות. דעתי ידועה: בלי תקשורת תומכת ומתמסרת תיקי האלפים לא היו נולדים לעולם.
אם התקשורת היתה עושה את עבודתה ובודקת את דרכי פעולתה של הפרקליטות היא היתה מגיעה למסקנה חד משמעית שהתיקים תפורים. החומרים והמסמכים היו לפניה, בדיוק כפי שהיו לפניי ולפני אבי וייס.

הבעיה היא שאין תקשורת בישראל, במקומה יש בלדרים של מידע מגמתי ושקרי שפועלים מאינטרסים זרים.

אני מביא פה חלקים נרחבים מהאמירות החריפות במסמך נגד גורמים במערכת אכיפת החוק, קרי הפרקליטות והמשטרה ונגד משתפי הפעולה שלהם מהתקשורת.

הגנה מן הצדק

עו"ד ז'ק חן קורא למדליפים "עבריינים" שביצעו "פשעים ואילו לאנשי התקשורת הוא קורא "סייענים" (לעבירות ולעבריינים).

"… מדובר בהדלפות מגמתיות ובלתי פוסקות של חומרי חקירה מצד גורמי האכיפה ופרסומים חריגים בהיקפם ובתדירותם, חלק גדול מהם שקרי, אשר יצרו "אווירה ציבורית עוינת" ו"שפיטה מוקדמת" של החשודים. נכון הוא שתיק המתנהל כנגד ראש הממשלה, יעורר עניין ציבורי ויגרור עיסוק תקשורתי רב מאוד, אך במקרה של תיקי האלפים נחצה הגבול באופן חסר תקדים. לא רק בנוגע להיקפם ולתדירותם של הפרסומים, אלא גם בניסיונות המכוונים של גורמי אכיפה להשפיע באופן פסול על מקבלי ההחלטות, על עדים ועל שופטים. ייחודו של הסיקור הוא גם במעורבותם החריגה וחסרת התקדים של גורמי אכיפת החוק ועדים בסיקור התקשורתי, ובתרומתם יוצאת הדופן ללינץ' התקשורתי שנערך כנגד נתניהו ואלוביץ'.

"הפרסומים נעשו גם בשלב המשפט ועסקו באופן ספציפי בהערכת העדויות שנשמעו בו, בטרם נשמעו בבית המשפט ואף הטילו מורא על עדים. מבוקר עד ערב, כמעט מידי יום, לאורך תקופה ארוכה של שנים, נערכו כתבות והודלפו עדויות, שמטרתן הייתה להשפיע על מהלך החקירה והמשפט ועל דעתם על השופטים ולטעת בראשם מסקנה אחת ויחידה, בעוד הראיות מצביעות על תרחישי חפות רבים.

"הפרסומים וההדלפות בתיק חריגים לא רק מבחינת כמותם אלא גם מבחינת איכותם. המטרה היתה להרשיע את המעורבים בתיק ב"משפט שדה" בטרם נערך משפטם.

"הפרסומים וההדלפות בתיק כללו מגוון רב של חומר, לרבות פרטים מוכמנים מחדרי החקירות; פרטים חסויים; הדלפת התייעצויות בין הפרקליטים אשר טיפלו בתיק; הדלפת דעתם והתייחסותם של פרקליטים בכירים באשר לתשתית הראייתית הקיימת לשיטתם בתיק; פרטים מגמתיים מעדותם של עדי מפתח; גרסתם של עדים בטרם נגבתה מהם הודעה; ועוד.

"יתירה מזו – רבות מההדלפות בוצעו שעה שהחומר שהודלף היה בחזקתן הבלעדית של רשויות החקירה והתביעה, או בשליטתן הבלעדית דרך חיוב עדיהן, באופן שמוביל למסקנה אחת ויחידה בדבר מקור ההדלפות: רשויות האכיפה ועדיהן.

"מעבר לצורך, נראה שלהדלפות בענייננו נודעת חומרה יתרה באשר חלקן אף היה מתוזמן ומכוון (הכוונה לתקופת בחירות). אולם ממילא, כפי שפורט לעיל, אין במניעיהן של רשויות החקירה כדי לשנות מהתמונה המצטיירת לפיו נוהל (ועודנו מתנהל) נגד המבקשים "משפט שדה" בכיכרה של עיר, אשר פגע באופן משמעותי בזכותם להליך הוגן.

"מדובר בהיקף ובתדירות של פרסומים והדלפות אשר חורגים מגדר הסביר בכל קנה מידה אשר מתפרשים על פני תקופה ארוכה. במשפט השדה שנערך למבקשים בכיכר העיר הם כבר נשפטו, הורשעו, ונגזר עונשם.

"את מלאכת שליחתם למאסר מאחורי סורג ובריח, הותירו המדליפים העבריינים, גורמים מוטים שאכלו מכף ידם והקהל צמא הדם שבכיכרות, "ברוב טובם" – לבית המשפט, אף שהתיימרו להורות לו את הדרך בה עליו לנהוג.

"העונשים הכבדים מנשוא שלא כתובים עלי ספר – כבר הוטלו על המבקשים. הם נקשרו לעמוד הקלון, בשרם נסרק במסרקות ברזל של השמצות וביזוי, הם הפכו ללעג ולקלס בעיני הבריות וכבודם נרמס.

"פשעים אלה שחוללו המדליפים וסייעניהם לא יסולחו. בבקשה זו, מתבקש בית המשפט הנכבד להעמיד למבקשים את הגנת הצדק המתבקשת גם נוכח התנהלות שערורייתית זו של רשויות האכיפה.

"רשויות אכיפת החוק היו משולחות רסן בהתנהלותן מול התקשורת והן לא נרתעו מהדלפת מידע כוזב. מטרתן הייתה כפולה: האחת, הפעלת לחץ על עדים; והשנייה, יצירת מצג שווא של חקירה מוצלחת. בזירה התקשורתית הושקעו מאמצים כבירים וגם בה, כמו בחקירה הפלילית, נחצו כל הגבולות המקובלים".

רביב דרוקר עושה משפט שדה

המסמך של פרקליטי אלוביץ' כולל כאמור פירוט רב על ההדלפות המרכזיות. מככבים בהן, כצפוי, אביעד גליקמן, ברוך קרא, רביב דרוקר, גיא פלג, אמנון אברמוביץ', חן מענית, אילנה דיין ועוד.
מי ש"כיכבה" במסמך היא תוכנית "המקור" של רביב דרוקר שהשתתפו בה גם ברוך קרא ודליפמן.

באחת הפעמים, ב-21.5.2020, שודרה תכנית "המקור" שנשאה את השם היומרני ״המשפט הפומבי של נתניהו נפתח״.

בתוכנית ראיין דרוקר עם מספר עדי תביעה על גרסאותיהם. בנוסף, הם עומתו עם גרסאות של נחקרים אחרים ומסמכים מחומר החקירה שהודלפו לכתב.

דרוקר ערך את משפט השדה מכוער שלא זכור כדוגמתו, כולל חציית כל קו אדום בהסכמתם של מספר עדי תביעה להתראיין לתוכנית בנושא עדותם תוך הפרת האיסור המפורש שהוטל עליהם לעשות כן; הוא עשה זאת בכוונת מכוון כדי לנסות להשפיע, בצורה פסולה ואסורה, על יתר עדי התביעה ועל בית המשפט. אין פלא שדרוקר הפסיק כמעט לחלוטין להתעסק במשפט נתניהו, לאחר שנחשפו כל מעלליו.

דרוקר היה באמוק להשפיע על המשפט וביום 10.6.2020 פורסם בערוץ 13 פרק נוסף של תכנית "המקור" תחת הכותרת "ההקלטות שסיבכו את ביבי" ובה שודרו חומרי חקירה שלא היו בידי ההגנה באותה תקופה, וכללו שיחות מוקלטות בין שאול ואיריס אלוביץ' לבין עד התביעה אילן ישועה.

עורכי הדין של אלוביץ' פנו למנדלבליט בזמנו בבקשה לבדוק את ההדלפות אך זה סירב והסניגורים עתרו לבג"ץ. זה מתח אמנם ביקורת חריפה על ההדלפות אך קיבל את עמדת מנדלבליט כי מדובר בקבוצה גדולה מאוד של גורמים אפשריים שהיוו מקור להדלפות ולכן לשיטת המדינה חקירה פלילית מחייבת קבלת צווים של קבלת נתוני תקשורת של עובדי ציבור רבים, ללא חשד קונקרטי, צעד המהווה פגיעה גדולה מדי שאינה מוצדקת.

אלא שמנדלבליט עשה פה תרגיל כדי להגן על דרוקר וגם על ישועה. הוא הרחיב שלא לצורך את מעגל הנחקרים הפוטנציאלי, וניתן להצביע על מדליף לפחות בעניין אחד, העברת ההקלטות – עד התביעה אילן ישועה. תגובת מנדלבליט בנוגע לישועה היתה גם מגוחכת: הדבר ישפיע על מהימנותו בהליך הפלילי ובכך יכול להשפיע על עדותו.

כך כתב סולברג בפסק דינו:

"אכן, מחד גיסא, רואה היועץ המשפטי לממשלה "בחומרה רבה", כלשונו, מסירת מידע האסור בגילוי; אך מאידך גיסא, חקירה אין, אין מי שנותן את הדין, ורעה חולה זו של 'הדלפות' פּוֹשָׂה במקומותינו. בנסיבות העניין שעל הפרק, דעתי כדעתו של חברי, השופט קרא, על סמך נימוקיו, כי דינה של העתירה להידחות. חקירת אילן ישועה, שהוא אינו עובד מדינה, והוא, לדעת העותרים, 'החשוד המיידי', לא תוכל כנראה לבסס אישום בפלילים. ברם, במבט צופה פני עתיד, שׂוּמָה להתריע, שלא תהא אותה "חומרה רבה" שב"מסירת מידע האסור בגילוי", שהכּל תמימי-דעים לגביה, מס-שפתיים בלבד: צריך לעשות מעשה".

בזמן הקרוב אמורה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לענות לבג"ץ לעתירה דומה נוספת – של עו"ד עמית חדד בעניין ההדלפות בנושא ספין התכשיט של שרה נתניהו.

הפעם אי אפשר יהיה לטעון שהרשימה של החשודים הפוטנציאליים רחבה, כי היה היתה מאוד מצומצמת. הפעם זה יהיה מבחן לשופטי העליון שכתבו ש"צריך לעשות מעשה".
זה באמת הזמן לעשות מעשה ולחקור את המדליפים העבריינים.

📌 הגנה מן הצדק – הקליקו לעיון במסמך המלא

מה חדש?

יואב תלם (צילום: אלי ציפורי)

תיק 'הצוללות': החוקר נכנס למקלחת?

יואב תלם נכנס באמצע מקלחת של מיקי גנור ביום השני לחקירתו שבו נחקר עד 4 לפנות בוקר – וניסה להפוך אותו לעד מדינה כשהוא מדבר על "שחיתות שלטונית והון שלטון. קח דף, תחתום עליו ותצא הביתה" (הכוונה לנתניהו); תלם בתגובה: "לא זוכר"

הקליקו לתוכן »
פרח לרנר, לשעבר יועצת לנתניהו (צילום: אלי ציפורי)

תיק 2000: היועצת לשעבר של נתניהו הגיעה לעדות

פרח לרנר, היועצת לשעבר של נתניהו, ריסקה בעדותה את התיאוריות המופרכות של ליאת בן ארי: נתניהו הנחה כל העת לבלום את חוק "ישראל היום". וגם: החיטוט הלא חוקי בטלפון של לרנר, הסתרת מסמכים מזכים בחקירותיה, וניסיון לשתול גרסאות שיפלילו את נתניהו

הקליקו לתוכן »