היום הראשון של עדות עו"ד דוד שמרון עסק במרביתו במערכת היחסים של נתניהו ואלוביץ'.
שמרון נתן לנתניהו חוות דעת שאין יחסים חבריים קרובים בינו ובין אלוביץ', ובחקירה הראשית של יהודית תירוש היא ניסתה לטעון שנתניהו הסתיר ממנו דברים על ניגוד העניינים לכאורה בינו לבין נתניהו.
השופרות של תירוש "חגגו" אתמול על סתירה בין חוות הדעת של שמרון לבין תצהיר מטעמו לבג"ץ שבו נכתב על חברות. אלא ששמרון הסביר שהוא לא כתב את התצהיר אלא רק חתם עליו אחרי שעורכי דין במשרדו ערכו אותו. סתירה שהביכה אמנם את שמרון, אבל אין לה שום רלוונטיות לכתב האישום.
בחקירה הנגדית בן צור ריסק את כל התיאוריות של תירוש על הסתרה של נתניהו כביכול את יחסיו עם אלוביץ' והראה עד כמה נתניהו ענה בפירוט על כל השאלות שהופנו אליו ע"י שלומית ברנע פרגו ואף הוסיף דברים מיוזמתו.
אך לטעמי הדברים היותר חשובים היו בחקירה הראשית של אלון גילדין בקשר ליחסים של נתניהו עם נוני מוזס.
שמרון דיבר על הסחיטה שהבין שמוזס מבצע, על האיומים, ועל כך שזה קשור למשפחת נתניהו. אמר לא יסף.
הדברים העיקריים מחקירת שמרון על-ידי יהודית תירוש
הקשר עם נתניהו
ראשית אנו קרובי משפחה. מאז שאני זוכר אותי משנת 1978 שימשתי עורך דין שלו עד לפני קרוב ל-8 שנים. חלק מהעניינים טופלו על ידי עו"ד אחרים ממשרדי. הייתי מאוד קרוב אליו בכל הרמות.
על המעורבות בניסיון למכירת וואלה
למעשה לא דובר בינינו על מכירת וואלה ככזו, אלא שמר נתניהו ברגע מסויים באחת מהפגישות אמר לי שכנראה האתר הזה עומד למכירה ואמר לי שהוא הציע שאני אברר אם הדבר אכן צריך בדיקות ואם כן אז שמישהו יפנה אליו.
זה פחות או יותר כל מה שדובר בינינו בנושא הזה עד כמה שאני יכול לזכור. 10-11 שנים. זה מה שדובר בינינו לא יותר ולא פחות. אני חושב שלא היה מישהו נוכח איתנו בשיחה הזו. מניח שאמרתי בחקירה דברים דומים לאלה. לא זוכר אם אמרתי שהיה עוד מישהו. אם היה עוד משהו זה לא מטריאלי.שאלו אותי אנשים על אדם אמריקאי הקשור לתיק הזה, לא נתקלתי בו מימי. השם של אלוביץ' עלה בשיחה.
אני הצעתי כי אני מכיר את אילן ישועה הרבה שנים חשבתי שכדאי לדבר איתו ונתניהו אמר לי שעדיף שאני אדבר עם שאול.דיברתי באופן כללי ולא פרטני. שאול הציע להיפגש עם ישועה. כך היה. היו יחסים מאוד טובים. נוסטלגיה. הבנתי שהאתר יכול להימכר אבל אף אחד לא פנה אליי.
לא זוכר באופן פרטני אבל עדכנתי את נתניהו. הייתה שיחה מאוד קצרה בעניין של הבירור. אני עדכנתי את נתניהו. היחסים בינינו כאלה שלא צריך ימים ארוכים להסביר משהו. ההבנה שלי הייתה גבוהה.מאחר שאף אחד לא פנה העניין נשכח ממני. בחקירה שאלו אותי אני זוכר, על שם של מישהו, מצלצל לי איטלקי אבל הוא אמריקאי. אדם שלא נפגשתי אתו מעולם.
שאלו אותי בחקירה על שלדון אדלסון. אני לא זוכר שנתניהו דיבר על זה. אם כן, הייתי זוכר. מוכרח לומר שיש שתי מילים שחזרתי עליהם בחקירה מספר פעמים. לא זוכר וגם עכשיו לא זוכר שנאמר לי אדלסון. אמרתי אז שייתכן ואני אומר גם עכשיו, יכול להיות שהשם הזה עבר לי בראש. אולי כן אולי לא.
על הרצון של נתניהו בגיוון תקשורתי
אני יודע שמר נתניהו היה מאוד מעונין לאורך שנים, עוד לפני שהיה ראש ממשלה, היה מאוד מוטרד מהמונוליטיות התקשורתית בישראל. זה מאוד מאוד עניין אותו. לכן שבא ואמר שיש אתר תקשורתי למכירה זה הסתדר לי עם השכל.
על חוות הדעת המשפטית שהכין לנתניהו על היחסים שלו עם אלוביץ'
נתניהו נכנס באותה תקופה להיות שר התקשורת. הוא ביקש שאכין חוות דעת ואני הכנתי.
היו לי איתו אחת או שתי שיחות והבנתי ממנו על מצב היחסים בינו לבין שאול אלוביץ'. על יסוד זה הכנתי את חוות הדעת. בסופו צריך לפנות בעניינים אלה ליועץ. כך כתבתי לו. לכן זה מופיע ממש בשורה אחרונה לפחות של חוות הדעת. זו חוות דעת שנתתי לו. הייתה על בסיס מה שאמר לי על מערכת היחסים.
כמו שאמרתי יש בינינו יחסים ארוכי שנים. אני יודע להגיד, לא יכול להישבע, אני יודע מי באי הבית, מי מוזמן לאירועים בבית, יודע מי האנשים החברים הקרובים, יודע לומר וללמוד אותם בתקופות שונות.
את שאול אלוביץ' לא פגשתי מעולם, לא במעון רשמי של רוה"מ בבלפור. וכמדומני גם לא הגיע לאזכרה של יוני. אז להגיד שהוא חבר קרוב – זה לא. על רקע זה כתבתי מה שכתבתי.
על השימוש במילה "מכר" ולא חבר
אין לי סרגל מדוייק או זמין שיודע להעיד בדיוק מי מכר ומי ידיד ומי חבר. יש בשפה עוד מילים מקבילות. אני יודע מה זו ידידות קרובה ומה לא. הדיוק הזה בין מכר לחבר לידיד זה דברים מאוד אינטואיטיביים.
השתמשתי כאן במילה מכר כי זה לא חבר קרוב. אבל התייחסתי בגוף המסמך על מהות שמה שכתוב בפנים אז כתוב "אין ביניכם יחסי היכרות קרובה או יחסי ידידות מיוחדים" אנו יודעים מה לא ואנו יודעים שהם לא זרים. במנעד יש הבדל עצום. יש מקומות שבהם אתה יש לך חבר קרוב א' ויש לך מישהו שאינו חבר קרוב ב'.
אני יודע מידיעתי שאין ביניהם יחסי קרבה מיוחדים. עם אחרים אני יודע שיש יחסים קרובים. כאן אני יודע שלא.
על השאלה אם ביקש מנתניהו פרטים על יחסיו עם אלוביץ'
קשה לי לזכור מהם המילים בהם השתמשתי באותה שיחה. ברור לי ששאלתי משהו. אם לא הייתי שואל לא הייתי כותב בתוך חוות הדעת "כן הבהרת לי" משמעו ששאלתי שאלה קונקרטית.
קשה לזכור מה הייתה אותה שאלה, אולי זה היה בטלפון או משהו אחר. ברור שמן הסתם לא שאלתי שאלה סתמית. שאלתי כדי לקבל תשובה. אותה ציינתי בחוות הדעת.
החקירה הייתה לפני 6 שנים, שנתיים אחרי חוות הדעת אז הגיוני שזכרתי משהו לפני שש שנים משהו שהיום אני לא זוכר. אני רק מפנה את תשומת הלב.
על הפגישות בין נתניהו לאלוביץ'
זה מאוד תלוי. כל אחד מאיתנו, שפוגש אותם, יש יותר ויש שפחות. זה לא בהכרח מציין את עוצמת הקשר.
יש אנשים שפוגשים מעט והם חברים מאוד קרובים ויש אחד יותר ואין קשר ממשי. לכן להגיד לך מדויק איך אני ממיין זה מאוד אינדיבידואלי ומשנה מסיבה.יש אנשים מהתיכון והצבא שבקושי רואים אבל אני רואה בנקודות זמן בחיים את הקשר.
על שאלת השופטת אם ביקורים בבתים מייצרת חברות
לפעמים כן ולפעמים לא. ביקורים מייצרים חברות קרובה ויש שיגידו שלא. ביקרת לא ביקרת זה לא חשוב. לא זוכר השאלות ששאלתי בדיוק את נתניהו. אם הייתי זוכר הייתי אומר ששאלתי א, ב, ג אבל לא זוכר. נקודת המוצא היא שלא הכרתי. לכן שאלתי. מה השאלות לא זוכר. השאלות היו ככל הנראה מספיק מספקות כדי שאוכל לכתוב מה שאני כותב.
נקודת המבט שלי כשאני מטפל מייצג מסייע ללקוח לשמור על אינטרס שלו ולא לכתוב על דבר שיעזור בנקודה מסוימת ויכשיל בצורה אחרת.
שאלתי שאלות אבל קשה לי לזכור, אבל ברור לי שהכוונה שלי הייתה להתרחק מרע. מניח ששאלתי את השאלות הנכונות…בשאלה המרכזית עוסקים אם יש חברות טובה או לא. אני אמרתי ואני אומר ועומד על זה שבין חבריי הקרובים אני קרוב לאנשים שלא הייתי בביתם והם לא היו בביתי. והם עדין חברים קרובים שלי. זה לא טכני.
על השאלה המכשילה אם נתניהו דיבר איתו על בקשות סיקור משאול אלוביץ' (לא היו בקשות, היו פניות כמו לכל כלי תקשורת) אמר שמרון שלא
אילו נתניהו היה מספר לי בקשר לחוות הדעת שיש לו קשר הדוק עם שאול והוא מבקש ממנו דברים, אם היה מספר לי יכול להיות שחוות הדעת הייתה משתנה. הייתי כותב את הדבר הזה בתשתית עובדתית. הייתי חושב אם זה לא רלבנטי ואם זה משנה או לא אלו, דברים שהיה צריך לחשוב עליהם.
לא יכול לשלוף פה חוות דעת מהראש. ודאי שהייתי מציין זאת (כאמור, הדברים לא נכונים)… אם הייתי מקבל נתונים כאלה, ומסיק המסקנה כן היה או לא היה זה שאלות שאתם יודעים יותר טוב ממני.אם היו נאמרים דברים מעין אלה הייתי שואל שאלות, מה נעשה ומה לא. הייתי שוקל מה להסיק. הייתי מסיק מסקנה או זו או אחרת. לא יודע להגיד בוודאות. תלוי בעובדות. לא משנה את תשובתי במובן זה….
השאלה היא מה בדיוק מערכת היחסים שמתקיימת? יש מערכת של תן וקח או שזו מערכת אחרת. אם הנושא הזה היה עולה אחרת ורוה"מ היה מספר לי שיש דבר כזה הייתי מביא זאת בחשבון ושוקל.האם התשובה שלי הנכונה היא זו של היום, או אז לדעתי זו שאני נותן היום… אולי הייתי פזיז לכך בתשובה בחקירתי במשטרה (שהייתה מעט שונה) – נסיבות, אירוע, חקירה, אולי זה משפיע על פזיזות התשובה. בעיני התשובה היא השקולה והנכונה זו שאני מכיר עצמי בעיני זה מה שאני עונה עכשיו.
חייב להביא בחשבון ולשקול. או שהייתי מגיע למסקנה על בסיס עובדות או בצורה אחרת שלמרות וכך וכך והנסיבות מסויימות זה עדיין בסדר. לא יודע בוודאות (שוב, הדיון הוא תיאורטי בלבד).
על המודעות שלו שאלוביץ' לא חבר של נתניהו
אמרתי כאן ואני מוכרח לומר שזה לב העניין. לידיעתי אז וגם בזמן חוות הדעת המודעות שלי היא שאין חברות קרובה עם אלוביץ. לא היתה חברות קרובה.
תיארתי כאן בהרחבה על סממנים של חברות קרובה. קונטקסט של משפחת נתניהו. לא ראיתי אותו באזכרות ליוני. לא ראיתי אותו שם ולא באירועים של משפחת נתניהו, ולא מסיבות אינטימיות. לא ראיתי מעולם. פשוט לא.
אם את שואלת אותי אם אני צריך לאמוד מה מהדברים, נכון, אם קיימת חברות קרובה או לא לדעתי לא קיימת חברות עד כמה שידיעתי מגעת. מה שכן כאן מבטא דבר לחברות קרובה וחוות הדעת לא מבטא. אלה עובדות.
לא יכול לברוח מהפער בין המסמכים ואין ויכוח (על התצהיר המאוחר שקבע שיש חברות). קיימת חברות קרובה או לא?
לפי דעתי שאני אישית יודע היכרות עם ראש הממשלה אין חברות קרוב. אני לא כתבתי את התצהיר (שמרון חתם עליו, אחד מעורכי הדין במשרדו הכין את התצהיר). חוות הדעת הראשונה היא הנכונה.
חקירה ראשית של אלון גילדין בנושא תיק 2000 והקלטות מוזס-נתניהו
על השיח סביב מוזס
אני מוזמן על ידי נתניהו טלפונית לפגישה במוצ"ש כמדומני בבלפור ושאלתי אם זה חשוב ודחוף אמר לי כן. הגעתי.
פגשתי את נתניהו ביחד עם אדם נוסף דובי אייכנוולד (מקורבו של מוזס ומנכ"ל הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות). היה פטיו שם וישבנו שם.
דובי הוא העורך או שותף או רוח חיה של הוצאת ידיעות ספרים. הוא לא חבר שלי אבל מכיר אותו מקצועית. איש שאני מכיר. אני יודע שהוא שותף של מוזס או קשור למוזס. זה אני יודע.
אני לא זוכר כרגע אם בפגישה הזאת היה גם ארי או לא היה. לא זוכר. היו עוד פגישות. זו פגישה ראשונה שדובר. מי שנכח בוודאות זה נתניהו, דב ואנוכי. זה בוודאות. אם ארי היה או לא היה באותה פגישה אני לא זוכר…
כשהסתיימה הפגישה ישבתי עם רוה"מ ודיברנו. אני לא זוכר עד לרגע זה אם כבר אז או רק בפגישה הבאה אמר לי רוה"מ שנוני מנסה לסחוט אותו כלשונו… זוכר שדובר על עניין הסחיטה אולי בחדר עבודה או בפגישה הבאה.
מה קרה בשיחה עם נתניהו על הסחיטה
לא שאלתי, לא חשבתי שאני צריך לשאול על סחיטה. זה סחיטה בגדול. צריך להבין את היחסים של נוני ונתניהו.
אסביר, העובדות הן כאלה, שנוני באותה תקופה נחשב לסוג של אויב נפש כזה של נתניהו. לא רק נגד נתניהו. פעל נגדו לאורך מספר שנים באמצעות "ידיעות אחרונות".
יש כתבות מאוד מופרזות ומוגזמות ופרשת הנעליים ופרשה כזו וכזו. יום שישי "ידיעות אחרונות" עמודים גדולים על תביעה של משפט אזרחי של ליליאן פרץ שעבדה אצל נתניהו. זה היה אופי הדברים. זה היה לאורך תקופה.
לא יודע לשים אצבע על רגע מדויק שהתחיל אבל זה כלל את בני המשפחה.היחסים שלי עם נתניהו הם שלא שכל דבר צריך לשאול. הבנתי שמדובר על משהו אישי, מה הסיפור שנוני רוצה לסחוט לא הבנתי… לא יכול לספר פרטי פרטים של שיחה מסוג זה. לא זוכר. לא ניהלתי פרוטוקול. לא זוכר.
אני כן יודע שלא ביררתי מהו הסיפור של נוני שעומד לנסות לסחוט באמצעותו ומה נתניהו התרשם, הבנתי שזה סחיטה…אני רוצה להזכיר לך שאנו מדברים על טרם הפגישה ביניהם. נתניהו יכול היה להעריך וגם אני יכולתי. להעריך מה עומד לקרות.
הערכה יכולה להיות נכונה או שגויה. להגיד מראש, לא היה לנו תסריט מה יקרה על במת האירוע. רק על שיחת הסחיטה, מה רצונו של נוני לא ידעתי ולא שאלתי. לא יודע מה נתניהו ידע או לא ידע. היה ברור שהרעיון היא פגישה למטרת סחיטה.לא שאלתי איך נראה לו שנוני מנסה לסחוט. זה הסתדר עם השכל. נתניהו לא ידע במה הוא מאיים. היו לו הערכות. נאמר על פגישה שעומדת להיות. בפגישה נתניהו סבור מאמין ואומר שהתכלית של הפגישה היא סחיטה וזה הנושא…
חשוב היה שתהיה הקלטה. אז לא ידעתי איך מקליטים. ארי אמר שיודע והוא מסוגל להקליט.
אני מעריך ואז גם שכלי הסחיטה של נוני הוא סוג של איום באופן כזה או אחר, סוג של איום שהוא יפרסם דבר מה מבלי להכליל את משפחת נתניהו אלא אם.
אלא אם – אין לי מושג. לא הייתי מעורב אז בענייני "ישראל היום" לשאלתך.ידעתי שיש חוק שימנע זה היה סוד גדול במדינה. אני לא זוכר שהדבר הזה בכלל דובר או נכנס להקשר. אינטרס של נוני מיום הקמתו של "ישראל היום" היה ברור לחסל את "ישראל היום".
במרחק השנים והיום ב-2024 כולנו נחשפנו לשטף של ידיעות ואמירות כאלה ואחרות על דברים האלה. אח"כ לזקק מתוך מה שאני היום יודע מה היה לי בראש בתאריך פלוני לא יודע להגיד לך.קשה לזקק את הרגע ההוא מה ידעתי באותו רגע. כן יכול להגיד בוודאות שהסחיטה ולא התמורה או האיום, מה תכלית האיום, אבל מה שהיה לי בראש זה איומים וסחיטה משהו שקשור למשפחת נתניהו. לא רוצה לפרט. אם השיחה תהיה "סחיטה" יש לך ראיה.
האם הוא המליץ לנתניהו ללכת למשטרה
עוד לא, תהיה פגישה. בפגישה עולים כל מיני דברים. אולי זו לא סחיטה. דיברו על דא ועל הא ולא קרה כלום. אז אין סחיטה, אין משטרה ואין כלום אבל יכול להיות מצד שני סחיטה. הנחה שיש סחיטה זה מובהק – עושים שימוש או משטרה או משהו אחר. אולי יועץ משפטי. קודם שיהיה בשר.
מה שקורה לאחר מכן יש מספר פגישות של דובי וכמה פגישות עם רוה"מ, גם עם הרו. ארי אומר שיודע להקליט.
אני מסביר על חוק האזנות סתר, מה מותר. אתה לא יכול להניח את ההקלטה וללכת. לשים עליך את המכשיר. אומר עוד כמה דברים כלליים. על תוכן הסחיטה עוד לא ידעתי. אני רק אומר היבט משפטי. השני זה הידברות בין רוה"מ לאדם שלא רוה"מ. הקשור תן וקח. שלא ישתמע ממשהו שיש כאן תן וקח.
מה קרה אחרי הפגישות של נתניהו מוזס
אני שואל מה קרה עם הסחיטה? הוא עשה לי תנועת יד – "עזוב את זה". לא יודע מה הבנתי אז. אבל הבנתי "עזוב את זה" אז עזבתי.
בזיכרון שלי היתה תנועת יד של נתניהו. נעבור לנושא הבא. זה מה שאני זוכר. לא סיפר לי ולא חקרתי על תוכן הפגישה. לא רלבנטי. זה מה שאני הבנתי שזה נושא של העבר. לא זוכר מילים מדויקות שנאמרו. אני מניח ששאלתי מה היה בפגישה ונעניתי "עזוב".
על רכישת הווילה של פאקר ליד נתניהו
יש מתווך בבני ברק מנחם זילברג הזדמן לי לעשות מספר עסקאות שהיה מעורב בהן. התקשר אליי יום אחד וסיפר לי שיש בית בקיסריה שעומד למכירה שאל אם זה יכול לעניין. אמרתי תבדוק.
באחת השיחות עם נתניהו סיפרתי לו על קיומו של הבית. הוא שמע. מה הגיב לא זוכר. אחרי מספר ימים התקשרה גברת שהציגה עצמה כהדס קליין ואמרה שעובדת עם מילצ'ן ושאלה על הבית הזה. אני הפניתי אותה למנחם זילבר וזהו.
אח"כ מישהו שאל אותי אם אני רוצה לטפל בעסקה. אני לא רציתי לטפל מצד הקונה. לא ידעתי מי זה הקונה. אח"כ הסתבר בדיעבד. בזה הסתיים האירוע מבחינתי. שמעתי שהבית נרכש.
לא יודע למה פנתה אליי דווקא. אני סיפרתי לנתניהו על הבית. היא הציגה עצמה כמי שעובדת עם מילצ'ן.
על הפגישות שלו עם מילצ'ן
פגשתי אותו מספר פעמים, יחד עם רעייתו. ישבתי לידו עם נתניהו ועם אנשים שהיו ביחסים מיוחדים עם נתניהו. לא פגשתי אותו בקונטקס שונה מאשר סביב נתניהו. פעם הציע לי דייט בניו יורק…. פעם פגשתי אותו בוושינגטון, פעם ביום הולדת בבלפור, פעם פגשתי אותו בקיסריה בבית של נתניהו או מקום אחר סמוך לבית נתניהו. לא זוכר הכל, לא זוכר רושם מהפגישות. רק שיח נעים.
על גבולות החיסיון שלו עם נתניהו
אני הוזמנתי לחקירות בנושא הזה, חשבתי שאין בעיה של חיסיון לפיכך התייעצתי עם יעקב ויינרוט שייצג את נתניהו.
קיבלתי ממנו רשות מוגבלת לדבר דברים שהם חסויים דרך הטבע אבל הוא נתן לי הסכמה מוגבלת.ראיתי עצמי כמי שכל מה שלא נמצא בתוך גזרת ההיתר אסור. מטעם זה כל מה שלא היה בתוך הגזרה של היתר היה מבחינתי אסור. לכן זו הייתה התייחסות שלי במהלך החקירה. מה שלא מותר לי הוא אסור. קיבלתי היתר מסויים. זה אני מאוד משתדל לשמור עליו. מקווה שלא הפרתי אותו.
הדברים העיקריים מחקירת בעז בן צור שתימשך מחר
עו"ד בן צור עבר איתו מסמך אחרי מסמך ופירק לגורמים את התיאוריות המופרכות של הפרקליטות על הסתרת של נתניהו את "יחסיו" עם אלוביץ'.
בן צור: אני עובר איתך על מסמכים חשובים שלא הציגו במשטרה ולא כאן בבית משפט. התכתבות שלך עם היועץ המשפטי לממשלה, תרשומת שערכה עו"ד שלומית ברנע פרגו שהוגשה כאן, הודעות של מתמחים שלך, מה הכינו בכתב התשובה. דעת מתמחים שמסרו הודעות?
וכצפוי שמרון אמר שלא הציגו לו דבר – כך זה עובד בפרקליטות – הסתרת מסמכים מזכים.
בהמשך בן צור הראה לשמרון שחוות הדעת שכתב משתלבת עם חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, תוך שהוא עובר כאמור מסמך אחרי מסמך.
שמרון חזר על עמדתו שניגוד עניינים זה רק מקום שבו מדברים על חברות קרובה או ידידות מיוחדת ושניהם לא התקיימו במקרה של אלוביץ'.
שמרון: מצב הידיעה שלי זה שאין חברות מיוחדת, אפילו לא חברות, ודאי לא מיוחדת על רקע זה התשובות שלו היו מספקות. היכרות עמוקה שלי אז לא היה צורך בחקירה מיוחדת.
אני יודע מי חבריו הקרובים של נתניהו. שאול אלוביץ' לא נמנה עם חבריו הקרובים… אגדיר כך – חבר זה מישהו שיש לי איזה סוג של אכפתיות. חבר קרוב שיש לי אתו יחסים מיוחדים. זה לא בן משפחה. נותנים לו מסגרת פורמלית. מכר זה מישהו שאני יכול לדון בעניינו. לשקול שיקולי באופן קר (אלוביץ' היה מכר ולכן לא היה שום ניגוד עניינים כפי שהפרקליטות מנסה לטעון)…
נתניהו עבד הרבה בבית בחדר העבודה שלו. בפטיו. היו אנשים שונים. ראיתי שם שרים, ראשי מפלגות אנשים, אנשים פוליטיים, חברים ואינם חברים.
זה היה מקום עבודה ולא רק בית כמו שאנו רגילים שרואים בית אלא זה חלק מעבודתו. לשכות בירושלים ותל אביב וחלק ניכר מעבודתו היא בביתו. כולל פגישות רבות ומגוונות….רמת אפיון על רקע חוות הדעת שלי ממה שאני הבנתי שאין חברות קרובה ואין יחסים מיוחדים… צריך לרדת לרמה הבינאישית של הדברים.
אם יש יחסים מיוחדים או לא צריך לבחון את זה. מה הסובייקטיביות של אדם שרואה עצמו מול אדם. מבחינה זו לא יודע ואין לי לצערי ולנו כלי מדויק למדוד.
האם היחסים עברו הרף או לא. במקרה של נתניהו ואלוביץ' הם לא עברו את רף מערכת היחסים הקרובה.בן צור: היועץ גם אמר שאין יחסים קרובים למען הנראות. בבדיקה שלנו במשך 15 שנים התקיימו 7 מפגשים. נכון שלא הציגו לך שום דבר?
שמרון: נכון שלא ראיתי.
בן צור: מה שראית אצל נתניהו, בתהליך, בחוות הדעת שהיית מעורב, אין פער. יש היכרות אישית, יחסי ידידות ואין חברות קרובה. זה מה שאתה בדקת וזה מה שהיועץ בדק.
שמרון: מוסכם, מוסכם, זה בחוות הדעת הסופית. רואים המהלך.
בהמשך בן צור מציג לשמרון את השאלות שנשאלו על ידי שלומית ברנע פרגו אחרי כתבת הכזבים של גידי וייץ, שאלות על היכרויות ומפגשים שמהן עולה שנתניהו לא הסתיר דבר.
ברנע פרגו ערכה תרשומת ויש הערות של נתניהו על התרשומת שלה. לפי מה שהוצג שנתניהו קיבל החלטות בנוגע לבזק בהתאם להמלצות המקצועיות, שהפגישות עם אלוביץ' היו בממוצע אחת לכמה חודשים.
הפניות הספורות לאלוביץ' בענייני סיקור היו במקביל לפניות אחרות לבעלים של כלי תקשורת אחרים (כמובן שאת כל זה לא הציגו לשמרון ולמעשה הטעו אותו – כי נתניהו הוסיף מיוזמתו פרטים על השאלות שנשאל ולא הסתיר דבר).
לפי בן צור היו 4 פניות של נתניהו לאלוביץ' במשך 4 שנים ולפי כתב האישום היו בסך הכל 16 פניות של נתניהו לאלוביץ'.
כל זה לא הובא לידיעתו של שמרון.