מאמרים

כמו בדיקטטורה: כך עובדת תעשיית החסיונות של הפרקליטות והמשטרה

השבוע הפכה פרשת הריגול הלא חוקי לפרשת החסיונות הלא חוקיים, פרשה שככל הנראה מתגלגלת גם לפתחו של השב"כ, כפי שחשף אבי וייס. האמת יוצאת לאור. סקירה מקיפה
פרשת הריגול הפכה לפרשת החסיונות

מיקור החוץ של תעודות החסיונות

כשאבי וייס ואנוכי התחלנו לברר איך עובדת הוצאת תעודות חיסיון במדינת ישראל, שמסתירה חומרי חקירה וצווים בטענות מגוונות, נשמטה לנו הלסת.
מסתבר שהחל משנת 2017 הנושא עבר מיקור חוץ והוא בידי עורך דין פרטי ששמו אהוד הלוי, לשעבר היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר. הלוי זכה במינוי בפטור ממכרז שעליו חתם רוני חזקיהו החשכ"ל לשעבר.

התפקיד שלו הוא מאוד פשוט: חותמת גומי. בשביל החתימה שלו על תעודות החיסיון שהפרקליטות והמשטרה מארגנים שלו הוא מקבל תמורה – וזו לא תמורה של מה בכך.
בדקתי את הנושא באמצעות דוח ההתקשרויות של משרד לביטחון פנים, ומסתבר שהלוי קיבל עד החציון הראשון של 2020 כמיליון שקלים. לא רע בשביל חתימה בלבד, אבל חתימה מאוד יקרה.

הסיפור הוא כזה: ביולי 2016 התקבלה בכנסת הצעת חוק חיסיון חומר מודיעיני. בהתאם לחוק שהתקבל, השר לביטחון פנים רשאי להאציל את סמכותו לחתום על תעודת חיסיון לאדם שהוא קצין משטרה בכיר בדימוס, פרקליט מחוז או פרקליט מדינה בדימוס, שופט מחוזי בדימוס, יועץ משפטי של משרד ממשלתי בדימוס ויועץ משפטי של גוף ביטחוני בדימוס.

כלומר, איש שהוא בשר מבשרה של המערכת המשפטית – אז למה שיעשה לה בעיות? למה שיעלה תהיות על צווי חיסיון?
כאמור, זה כסף טוב לפנסיונר של המערכת תמורת שרבוט חתימה. אהוד הלוי החל לעבוד בפיילוט וזכה למינוי של קבע עד עצם היום הזה. התוצאה היא אבסורדית: הקליקה המשפטית סידרה לאחד מחבריה ג'וב נפלא, כסף נפלא ובתמורה הוא חותם על מה שהיא רוצה. איפה היו המחוקקים אז? שאלה טובה, הם נתנו לזה יד.

הסיכול הממוקד שעשתה החונטה לגלעד ארדן

כדי להבין איך הקליקה המשפטית עובדת אני מפנה לידיעה שהדליפה הפרקליטות לגיא פלג בתחילת 2020.

מסתבר שגלעד ארדן, לפי הידיעה, ביקש להתערב בתעודות החיסיון של תיקי נתניהו. הקליקה מיהרה לסכל זאת, הדליפה לפלג שארדן מנסה "לעכב הליכים", שהורה לממונה על החסינויות במשרדו לא לחתום על תעודת החיסיון בתיקי נתניהו, ואף דרש ש"תיקים מורכבים" כמו זה יועברו להבא לבחינתו האישית.

כאמור, החונטה הבינה שתפירת התיקים בסכנה לאור העבירות המוסתרות בתעודות החיסיון ומיד הוצאה חוות דעת של דינה זילבר שקבעה שארדן הוא "עד מפתח" בתיק 4000 ולכן לא יכול להתערב (אגב, הוא ממש לא עד מפתח בתיק 4000).

ארדן מסר אז בתגובה:

"לפי החוק, השר הוא בעל הסמכות לאשר חיסיון על ראיות. לאור פניות רבות בנושא ביקש השר מהיועץ המשפטי לקיים דיון עקרוני שבו יוצגו לו השיקולים הכלליים להטלת חיסיון. בניגוד לפרסום, השר לא פנה לממונה על החסיונות במשרד אלא ליועץ המשפטי של המשרד – דבר שנמנע לאור הנחיית היועץ המשפטי לממשלה".

במילים אחרות, החונטה סיכלה את הניסיון לברר איך מוטלים חסיונות בישראל. היא הבינה שיש לה בעיה קשה במיוחד בתיקי נתניהו ומיד הוציאה חוות דעת נגד ארדן.
ייתכן שיש ניגוד עניינים מסוים במעורבותו של ארדן בתעודות החיסיון של נתניהו, אבל האם אין שרים אחרים שיכולים לעשות את העבודה במקומו?

המטרה היתה ברורה: צריך להמשיך לקבור את האמת באמצעות תעשיית תעודות החיסיון.

התמורה הכספית להוצאות תעודות חיסיון

איך זה עובד טכנית? זה מחולק ל-4 תעודות חסיונות:

  • תעודת חיסיון פשוטה, המהווה כ-84% מכלל תעודות החיסיון מכילה עד 3 פריטים בתעודה
  • תעודת חיסיון בינונית, המהווה 12% מכלל התעודות, מכילה בין 4 ל-10 פריטים בתעודה
  • תעודת חיסיון מורכבת, המהווה כ-3% מכלל תעודות, מכילה בין 11 ל-30 פריטים בתעודה
  • תעודת חיסיון מורכבת מאוד, המהווה 1% מהתעודות, מכילה מעל 30 פריטים בתעודה.

המחירים בהתאם: 20 שקלים כולל מע"מ לתעודת חיסיון פשוטה; 50 שקלים לבינונית, 100 שקלים למורכבת ו-1,600 למורכבת מאוד.

שימו לב: על פי נתוני המשרד לביטחון פנים בשנים האחרונות טופלו ע"י הממונה 8,000 תעודות חיסיון מדי שנה(!).
אם נתרגם את המידע של הרכב תעודות החיסיון לתשלום כספי שנתי, אלו התוצאות: הלוי מקבל מדי שנה בממוצע 134 אלף שקלים לתעודות פשוטות, כ-48 אלף שקלים לתעודה בינונית, כ-24 אלף שקלים וכ-128 אלף שקלים לתעודות מורכבת מאוד.
בסך הכל, כולל מע"מ, זה קרוב ל-400 אלף שקלים לשנה, כך שהלוי כבר הרוויח ברוטו קרוב ל-2 מיליון שקלים. כאמור, לא רע בשביל חותמת גומי.

והתהיה הגדולה: האם הממונה על החסיונות דחה אי פעם בקשה להטלת חיסיון? אין מידע על כך וספק אם זה קרה אי פעם.
כשיש 8,000 תעודות חיסיון בשנה, לממונה על החסיונות אין שום סיכוי לבדוק אם הטלת החסיונות הללו נחוצה והוא הופך בפועל לחותם סידרתי על תעודות.

הניסוח של תעודת החיסיון

הניסוח של תעודות חיסיון, מפרסומן בתיקי נתניהו, הוא סטנדרטי. מפרטים את הפריטים החסויים בכמה מילים לקוניות כמו

"תוכנו של מסמך אגף חקירות ומודיעין מתאריך כך וכך"

ואז נוסף הנוסח הקבוע:

"גילוי מידע זה או מסירתו יש בהם כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב, באשר הם עלולים: לסכן שלומם של בני אדם; לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה; לחשוף שיטות עבודה ודרכי פעולה של המשטרה ולפגוע ביעילות פעולותיה".

זה הכל. יש תאריך, יש חתימה של אהוד הלוי וכל החומר החסוי נקבר במרתפי השטאזי של מדינת ישראל.

כמובן שחסיונות כאלה נחוצים, למשל, במקרה של מקור מודיעיני שהסגיר עבריינים בארגון פשע שחשיפתו באמת עלולה לסכן את חייו, אבל איזה קשר יש לו לתיקי נתניהו, תיקים של סיקור אוהד או היענות חריגה וגם רגולציה בתחום התקשורת?
מה הסודות הגדולים פה? איך זה יכול לסכן את שלומם של בני האדם? איך זה יכול לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה?

ונניח שהמשטרה והפרקליטות מעוניינת לא לחשוף שיטות עבודה טכנולוגיות באיתור העבירות לכאורה, למה לא להשחיר את האמצעים הטכנולוגיים (שממילא פורסמו בחודשיים האחרונים) ולמסור את החומרים לצוותי ההגנה?

מה מנסים להסתיר בפרקליטות?

אין לי ספק שבפרקליטות מבקשים להסתיר דברים שלא יהיו נוחים להם, לפחות במקרה של נתניהו, אחרת ההתעקשות של הפרקליטות במקרה של הרוגלות וחומרי פילבר לא היתה כה גורפת – עד כדי כך שהם מבקשים להסתיר את הצווים עצמם.

מה שממחיש את זה עוד יותר, היתה הריצה של הפרקליטות ביום חמישי שעבר, לפני תחילת הדיונים השבוע, כדי להוציא תעודת חיסיון חדשה על כל הפרשה. הריצה היתה בעקבות דרישת צוותי ההגנה לקבל לידיהם את כל החומרים שקשורים ברוגלות ובחומרים שהופקו בפריצה לא חוקית לסלולרי של פילבר. על ראש הגנב בוער הכובע.

מה הם מנסים להסתיר?
כנראה את שיתוף הפעולה עם השב"כ. כזכור, אבי וייס חשף שיש שיתוף פעולה כזה וכל הסימנים מעידים על כך.
NSO הרי הודתה שהיא מכרה למשטרה גרסה מאוד מנוונת שלה, העובדה שיהודית תירוש השתמשה במילה "הצפנה" לטלפון של פילבר (שהרי היה צריך מערכת מתקדמת בשביל זה ולמשטרה לא היתה כזו באותו זמן), וגם הדיווח של רביב דרוקר על ביקור של עיתונאי במטה השב"כ בירושלים שבו נצפו שוטרים מיחידת הסיגינט.
גם הוצאת הצו בזמנו לנתן אשל תחת "צו הוראות ביטחון (יהודה ושומרון)" מכוונת לשב"כ. אם אכן זה כך, זו שערוריית ענק וזה מסביר את המאמץ האדיר של הפרקליטות להסתיר את שיטת העבודה הלא חוקית הזו.

דבר שני שהם מנסים להסתיר, הוא – כנראה – השימוש בעיתונאים כמקורות מודיעיניים. זה נחשף כבר עם בן כספית בתיק 1000 הישן, אבל נמשך כנראה גם בתיקים האחרים.
למשל, המידע הכוזב שבגינו נפתחה חקירה נגד נתן אשל והטלפון שלו הואזן, מתאים מאוד לחלק מהמידע שהסתובב בתקשורת באותם ימים.

נראה שהפרקליטות והמשטרה מנסים להסתיר בכל מחיר את שיתוף הפעולה שלהם עם עיתונאים שהפכו למקורות מודיעיניים בניגוד לחוק.

מה קרה השבוע בבית המשפט?

זה ללא ספק היה עניין חריג. שני ימי דיונים חלקיים ועוד יום דיון אחד מלא נערכו במעמד צד אחד, כלומר דיונים חסויים לציבור שבו נציגי המשטר והפרקליטות מנסים לשכנע את השופטים לשמור את הכל בגדר תעודות החיסיון.

מה שקורה בפועל זה שהשופטים מנהלים כנראה סוג של מיני חקירה, שבה הם מנסים לברר מה החומר ולמה צריך חיסיון עליו.
כמובן שהיכולות החקירתיות שלהם מוגבלת וכמובן שהצד השני לא יהסס למרוח, לבלף ולטייח כדי להשיג את מטרתו. השופטים כנראה מעיינים בכל החומרים שנדרש להם חיסיון, זה הרי מה שביקשו מהפרקליטות להביא, אבל יהודית תירוש לא עשתה כן וצפצפה על החלטתם ביום שני.
נראה שהתארכות הדיונים וקבלת ההחלטה של השופטים נובעת מהיקף החומרים ומהצורך לבדוק אם הם רלוונטיים להגנתם של נתניהו ואלוביץ'.

עם זאת, חייבים להדגיש: הסרת צווי חיסיון היא נדירה מאוד ובדרך כלל השופטים "זורמים" עם הפרקליטות. אבל משפט נתניהו הוא ללא ספק מקרה חריג שבו נדרשת הקפדה על קוצו של יוד.
לא לחינם ביקש עו"ד עמית חדד מהשופטים להיות העיניים שלהם בדיונים החסויים, לתפקד כמו הסנגורים.

המטרה של הפרקליטות ברורה: היא יודעת שפטור בלא כלום אי אפשר, אז היא מנסה להגיע להסכמות עם השופטים שתשוחרר מה שנקרא "פרפרזה" על מה שהוסתר.
כלומר, זה עוד מאותו דבר, עוד מאותה הסתרה. תמצית אניגמטית שלא תחשוף דבר.

מה הלאה? מתי עדות פילבר?

הכל נגזר מהחלטת השופטים ומתגובת צוותי ההגנה. באפשרות הדי קלושה שהם יסירו את תעודות החיסיון, הן כנרת בראשי והן עו"ד תמי גוטליב סבורות שהפרקליטות עשויה לבטל את כתב האישום.

האפשרות היותר סבירה היא משהו באמצע, אותה פרפרזה שצוותי ההגנה ימשיכו להיאבק בה. איך? אחת האפשרויות שנשקלות היא להגיש בקשה לדון בביטול המשפט עכשיו ולא בסופו, מטעמי הגנה מן הצדק ולאור מחדלי הענק של הפרקליטות.

בכל מקרה, עדות פילבר עשויה להתעכב אבל נהיה חכמים יותר אחרי החלטת השופטים.

מה חדש?