בכמה מקרים במהלך דיוני משפט נתניהו, כשפרקליטי אלוביץ' ונתניהו הפנו ליהודית תירוש, התובעת הראשית בתיק 4000, מספר שאלות וקושיות, היא ענתה "אני לא בחקירה" – בבחינת על ראש הגנב בוער הכובע.
נקודת המוצא של אנשי הפרקליטות שהם לעולם לא יחקרו, הם לעולם לא יתושאלו, שהם חסינים מביקורת, שהם חסינים מהעמדה לדין – וזאת בניגוד לחוקרים ולשוטרים שמוזמנים כעדים בתיקים.
נקודת המוצא הזו נשברה לגמרי עם הקמת ועדת הרוגלות. וזה אחד ההישגים הגדולים של ועדת הרוגלות, עוד לפני שהחלה לעבוד.
כולם יצטרכו עורכי דין
באורח נדיר, פרקליטים ופרקליטות יצטרכו להשיב על שאלות וכנראה שכולם ייאלצו לשכור עורכי דין.
לא, בשלב העדות בוועדה הם לא נאשמים, אבל בהחלט עם פוטנציאל להפוך לנאשמים, תלוי בהמלצות הוועדה. זו בדיוק הסיבה למתקפות ההיסטריות והפרועות של השופרות נגד הקמת הוועדה. הם משקפים את הלחץ האטומי שבהם מצויים אנשי הפרקליטות ואנשי המשטרה – כן, הם בהחלט בסכנה לעמוד לדין.
על המוקד: הפרקליטות והמשטרה
לאור שאלות רבות שהופנו אליי, כדאי להתחיל מהבסיס: אין צל של ספק שבוצעו עבירות פליליות חמורות ואין לי גם ספק שכרגע מתבצעות פעולות של תיאום עדויות וטיוח של ראיות, אבל עם מה שכבר יש – אני מקווה מאוד שנגיע גם לכתבי אישום.
שלמה פילבר, איריס אלוביץ', דוד שרן, נתן אשל, מיקי גנור, אבריאל בר יוסף ואשתו, פרשת חדרה – בכל אלה נעשה שימוש לא חוקי ברוגלות ואף היתה הודאה מעשית בכך, בעטיפה של תקלות ושגגות מצערות. במקביל, יש מרוץ לגלגול אחריות, בין גופים ובין אנשים – זה אך טבעי.
על המוקד נמצאים שני גופי מערכות אכיפת החוק: הפרקליטות וקבלנית הביצוע שלה – משטרת ישראל.
מהעדויות של שני קציני משטרה יחסית בכירים, בתיקי האלפים ובתיק חדרה, התירוצים שלהם היו משעשעים: הם לא מבינים בטכנולוגיה ו/או הפרקליטות ליוותה אותנו על כל צעד ושעל. הווה אומר, כל מה שעשינו, היה באישור הפרקליטים המלווים.
ממה שחווינו עד עתה בתגובות הפרקליטות הכיוון הוא, מן הסתם, הפוך: הם מפילים את האחריות על המשטרה, מנסים להמעיט בערך הפרשה במילים כמו "שגגות", "נתונים עודפים", "שימוש אגבי" וכד'.
ועדת הפגסוס ותיקי האלפים
התפתחות מעניינית במקביל תהיה בתיקי האלפים: בתיקי נתניהו אמורים להגיע שני החוקרים הכי בכירים בתיקים: אלי אסייג, שכבר הספיק לפרוש מהמשטרה, וכורש ברנור, ראש יאח"ה לשעבר.
בתיק הצוללות יגיע מיודענו יואב תלם וכולם יישאלו שוב על פגסוס ושימושיו.
איש איש וגרסתו, איש איש ואחריותו, כל אחד מהם חושב על דבר אחד: איך הוא מציל את עצמו – ואיך הוא מגלגל את האחריות ממנו – זה יהיה תענוג לראות את החבר'ה האלה מתקוטטים.
אני מציע להתמקד בשלב הראשון של הוועדה – הוא חשוב מעין כמותו – ולא למהר בינתיים לשאלות מה יקרה אם תהיינה המלצות לפתיחת חקירה פלילית – מי בכלל יחקור.
לוועדה אמורים להיות מוזמנים היועהמ"שים לשעבר, פרקליטי מדינה לשעבר, ממונים על צווי האזנות סתר וסייבר לשעבר, מפכ"לים לשעבר, ראשי לה"ב 433 לשעבר ועוד – וכמובן כל בעלי התפקיד הנוכחיים.
זו תהיה חגיגה אדירה של שקיפות, בבחינת אור השמש מחטא.
רק העדויות של אנשים כמו מנדלבליט, שי ניצן, רוני אלשיך, רוני ריטמן ועוד רבים אחרים יהפכו להצגה הכי טובה בעיר – והציבור ישמע וישפוט – למרות שהשופרות ינסו להעלים זאת (לא יצליחו, כפי שנכשלו בתיקי נתניהו).
הייתי באולם הדיונים כשיואב תלם ומומי משולם גמגמו, התפתלו וניסו לגלגל אחריות על פעולות לא חוקיות. זה מה שיקרה עם חבורת הלשעברים, אבל עצם ההתחמקות, עצם ההתפתלות – ידברו בעד עצמם.
האנשים האלה יכינו את עצמם, כל מילה שלהם תהיה מדודה, אבל בעדות קשה להיות מתוכנן ומתוכנת.
ארגונים שמסכנים את הדמוקרטיה
אני יכול להבטיח לכם: אם הדיונים במשפט נתניהו חשפו איך הפרקליטות והמשטרה מתנהלות כמו ארגון מאפיוזי, הדיונים בוועדת הרוגלות יוכיחו שלא רק מדובר בארגונים מאפיוזיים, יש פה ארגונים שמסכנים את הדמוקרטיה ויצרו מפלצת האזנות לא חוקית אחרי אזרחים.
