משפט נתניהו: עדותו של יהודה וינשטיין, היועהמ"ש לשעבר (חקירה ראשית)

תמלול החקירה הראשית של יהודה וינשטיין, היועמ"ש לשעבר, על ידי יוני תדמור, שעד כה ברח כמעט לחלוטין מדיוני משפט נתניהו:

תדמור: באיזו מידה פנה אליך נתניהו בקשר לקבלת מתנות מאנשים?

וינשטיין: מעולם לא אמר לי

תדמור: באיזו מידה פנה אליך נתניהו ושאל בדבר גבולות מותר ואסור בקבלת מתנות?

וינשטיין: מעולם לא שאל אותי

תדמור: שיחת אקראי במסדרון

וינשטיין: גם בשיחה כזו לא.

עו"ד חדד: הוא שאל שאלה וקיבל תשובה.

תדמור: חוות דעת נתת בנושא הזה? (השאלות מטעות כי נתניהו התייעץ עם עורך דינו ויינרוט ז"ל).

וינשטיין: שום חוות דעת, לא בעל פה ולא בכתב ולא נתבקשתי

תדמור: באיזה אופן מועברות פניות?

וינשטיין: בכתב אבל גם בעל פה. דברים אלה באים לידיעתי, אם יש פנייה כזו חייב להיות תיעוד.

תדמור: מי אמור לעסוק ביחס לעובד ציבור.

וינשטיין: לא פנו אלי. אבל היפותטית אולי ליועץ המשפטי של המשרד, אני מניח ששר פונה ליועץ של המשרד שלו או של היועץ המשפטי לממשלה. היועצת של נתניהו לא פנתה אליי, בתקשורת שמעתי את שמו של מילצ'ן.

תדמור: מה ידעת על ג'יימס פאקר.

וינשטיין: רק עכשיו שמעתי בזמן המשפט, לא סיפר לי עליו כי לא שמעתי על שמו

תדמור: איזה קשר היה לך עם נתניהו לפני שהיית יועץ?

וינשטיין: סניגורו לפני 25 שנה. מים רבים זרמו מאז, ייצגתי אותו עם ויינרוט.

עו"ד חדד: אי אפשר לדבר עכשיו על דברים שהיו לפני שנים.

תדמור: העד מעיד בעקבות גרסה שנמסרה בזמן החקירה.

עו"ד חדד: ראש הממשלה נתן תשובה אחרת לגמרי ממה שחברי אומר. אף אחד לא טען שהייתה התייעצות אתו באופן ודאי. אפשר לשאול האם אי פעם נתת ייעוץ כזה? זה בסדר. אבל תוך כדי זה להעלות דברים שלא קשורים למשפט ואין סיבה להעלות רק כדי לסתור טענה קיימת, לפני שהיית יועץ אחרי שהיית יועץ – זו הדרך. 

תדמור: ברור שהכוון הוא לשאול אם היה יעוץ בתקופה הזו. השאלה מה היה האירוע שבגינו נדרש וינשטיין לייצג.

השופטת פרידמן-פלדמן: זה רלוונטי לעניין.

תדמור: יש את הסוגייה של אם ניתן או לא ניתן ייעוץ בהקשר של מתנות. יש מענה לכתב אישום. ניסינו לייתר העדת העד. לא נכנס לפרטי הפרטים

עו"ד חדד: ממילא אי אפשר לדבר על שיחות מה הוחלף בינך לבין הלקוח שלך

השופטת פרידמן-פלדמן: לשם לא הגענו

תדמור: מה שאני שואל זה דברים פומביים

עו"ד חדד: מה זה פומביות?

השופטת פרידמן-פלדמן: שהשאלות ישאלו ביתר זהירות

תדמור: באיזה מידה נתת לנתניהו חוות דעת בגבולות האסור?

עו"ד חדד: דיברתי על חסיון. מה זה לדבר בכלל על מה נתת לו או מה לא נתת לו. יש מסמך יסודי בתיק שלנו שהוא מענה לכתב אישום (חדד מציג לשופטים).

בשלב זה וינשטיין מתבקש לצאת ושרה נתניהו נכנסת לאולם.

בהמשך:

תדמור: ייצגת את נתניהו באופן פרטי. באיזו מידה נתת לו חוות דעת על מותר ואסור בקשר למתנות.

וינשטיין: עברו 25 שנה, כל זה תחת חיסיון עו"ד-לקוח.

תדמור: הלקוח טען דברים בעניין הזה בחקירת המשטרה והם רלוונטיים למשפט, לכן החיסיון הוסר.

עו"ד חדד: לא נכון.

השופטת פרידמן-פלדמן: הרגע קראנו.

עו"ד חדד: לפני שמישהו מוותר על חיסיון בחקירה במשטרה מבהירים לו את הדברים, בהקשר לעניינים ספציפיים. עם כל הכבוד, החלטות שלכם בהקשר הזה, חיסיון עיתונאי שהוא קל בהרבה מחיסיון עו"ד לקוח בהקשר הזה, עד כמה שאני זוכר ואני, הראינו כי הדס קליין מספרת בעצמה על עיתונאים ומה עשתה בחקירות המשטרה.
חבריי התנגדו בטענת חיסיון עיתונאי. דיברנו על זה והשופט שחם בחן את הדברים ועלו תהיות ביחס לוויתור חיסיון עיתונאי (מתכוון לבן כספית). בית המשפט קבע שלא, המשטרה עשתה זאת ביחס אליי, לעו"ד שמרון, המשטרה ביקשה ויתור על חיסיון. אבל בקשר ליועץ לא נתבקש ויתור. אין כאן ויתור. אי אפשר להגיד שיש כאן ויתור. מדובר על 25 שנה לפני. נחזור לפרוטוקולים אחורה, אני אראה מה טענתי כאן בדיוק.

השופט בר-עם: לא היה מקום בחקירה להודיע לנחקר שיש חיסיון?

תדמור: הציג טענת הגנה וחושף עניינים בינו לבין הלקוח. הוא הסתיר את החיסיון. וינשטיין נשאל רק על דברים שנאמרו, אז לא היינו פונים לוינשטיין. הלקוח מודע לכך שיש חיסיון ומה טען כטענת הגנה.
החיסיון ככל שיהיה מוסר על הלקוח, גם וינשטיין נתן תשובות. לא קיים חיסיון.הדברים נמסרו בחקירות משטרה ואין סיבה שלא יהיו בפני בית המשפט. מדברים על השאלה אם ניתן ייעוץ.

בשלב זה השופטים מתייעצים ועמית חדד ניגש לחבק את שרה נתניהו.

עו"ד חדד: בתיק הזה הזה אומר ראש הממשלה בחקירתו שהוא התייעץ. או שזה היה ויינרוט או שזה היה וינשטיין. לגבי ויינרוט, האם מוכן להסיר את החיסיון, נתניהו מסיר את החיסיון ביחס לויינרוט. לגבי וינשטיין לא הייתה פנייה דומה.
למה הטריחה המשטרה להסיר החיסיון מויינרוט וביחס לדוד שמרון? אם הדברים נכונים והתיזה נבדקה כאן, מחפש עדיין את הפרוטוקול, הוא יחסי ורך יותר, בית המשפט יכול להסיר אותו.

השופטת פרידמן-פלדמן: וינשטיין פה כרגע, על מה חברי טוען?

עו"ד חדד: ביחס לשאלה אם מותר לענות על השאלה. אומר העד יש חיסיון. רבע מאה חלפה, כוחו של החיסיון נשאר יפה כמו שהיה אז.
חברי טוען שיש פה ביטול משתמע על החיסיון. כי בתשובה של ראש הממשלה שראיתם, וזה הכי נכון, שאם אפשר לראות שראש הממשלה ויתר על החיסיון (בנוגע לויינרוט).
אני אומר שהטענה אינה נכונה במישור ההתנהגותי של המשטרה. אנו רואים אותו דבר, המשטרה עונה לראש הממשלה ואומרת לו – האם אתה מוכן לוותר על חיסיון ביחס לעו"ד ויינרוט? אותה דבר עשתה עם וינשטיין. את זה לא מציגים לכם.

השופטת פרידמן-פלדמן: אם יקריאו לעד מה אמר נתניהו? זה הכל.

השופט שחם: לא יצטרף להוסיף דבר מעבר.

עו"ד חדד: אם זה לא קשור לחיסיון אין בעיה.

השופט שחם: נשמע מה אומר העד.

עו"ד חדד: בחודש מרץ מבקשים מראש הממשלה לוותר על חיסיון, ויתר לויינרוט אבל לא לוינשטיין.

השופטת פרידמן-פלדמן: מה השאלה שהוא נשאל? מר וינשטיין? בחקירה במשטרה וינשטיין השיב?

תדמור: ודאי שהשיב, מה שאני אשאל שאלות בחקירה ראשית? זו לא שאלה של חיסיון, אם הוסר אז הוסר.

עו"ד חדד: אני תמה, גם אם עוד מסיר, החיסיון עומד במלואו עוזו.

תדמור: זה לא האירוע כאן כי החיסיון הוסר.

השופטת פרידמן-פלדמן: מה נשאל נתניהו, כאשר נתן את התשובה הזו?

תדמור: מפנה לחקירת נתניהו על ידי מומי משולם.

השופטת פרידמן-פלדמן: מה הייתה השאלה? (מבקשת שתדמור יקריא את השאלה, ואז נראה אם העד יכול להעיד על זה).

עו"ד חדד: אין לנו תשובות של העד.

תדמור: מה אין תשובות, מה אמר וינשטיין? אני מקיים מה שבית המשפט אומר לי. הוא לא אמר שהוא היה יועמ"ש של ראש הממשלה, אני מקריא מחקירת מומי משולם. נתניהו אמר שהוא שאל את ויינרוט בודאות כל הזמן.

השופטת פרידמן-פלדמן: מבקשת מהעד להתייחס לדברים האלה.

וינשטיין: מאחר והסוגייה הייתה בחיסיון עו"ד לקוח אז ראוי שראש הממשלה יאשר את החיסיון. הדברים נמצאים לגמרי בשוליים, הדברים מאוד פשוטים.
בחקירה כן עניתי לשאלה מאוד פשוטה, לא בטוח שעשיתי זאת בתבונה. אולי זה היה בהיסח הדעת או כי הדברים היו בשולי הדברים ולא היו נראים חשובים יתר על המידה.

השופטת פרידמן-פלדמן: האם אתה עומד מאחורי הדברים שאמרת בחקירה.

וינשטיין: אני עומד מאחורי מה שאמרתי בחקירה.

עו"ד חדד: יש חיסיון עו"ד לקוח גם אם עו"ד במזיד מפר. יש חיסיון. לא יעלה על הדעת שייקחו את העד, יחקרו על נושא שלא קשור לכתב האישום. יש כללים ויש חיסיון וזה קודש הקודשים.
יש דברים שאני כסניגור לא יודע להתיר. אין לזה עניין בתיק. וינשטיין יגיד שכן עלה או לא זוכר ואם אני מרענן את זכרונו ויגיד שיש דבר כזה. יש חיסיון זה קודש הקודשים. יש לו רק חיסיון עו"ד לקוח. זה מה שיש לסניגור.

השופט בר-עם: הדברים נאמרו וזה נרשם. אפשר לבקש מוינשטיין להפר את החיסיון.

תדמור: אין חיסיון, הדברים כבר ניתנו, לא נותנים לבית המשפט לשמוע למרות שיש להם רלוונטיות לתיק.

השופטת פרידמן-פלדמן: מבקשת שתדמור יקריא את הדברים מהחקירה לגבי סוגיית המתנות. וינשטיין אמר: לפי מיטב זכרוני התשובה היא שלילית, זה היו סוגיות שהיו בעבר, היה סיפור של עבר, האם לקחו מתנות… הגברת לקחה מתנות. ממני כסניגור לא קיבל חוות דעת ולא נדרשתי.

וינשטיין: התיק נסגר בסופו של דבר על ידי היועמ"ש. היה חשד שהתברר ויועץ סגר את התיק.

תדמור: באיזו מידה ראית את נתניהו מעשן סיגרים?

וינשטיין: ראיתי, עשה זאת בפומבי. היינו בלשכה, עישן סיגר. בישיבות לא זוכר, לא ראיתי אותו מעשן.

תדמור: אתה זוכר את הדברים שאמרת לו בישיבות.

וינשטיין: אולי כן, לא זוכר. כשהוא מעשן, הוא מעשן וכשלא אז לא מעשן.

תדמור: מקריא לך פה…

עו"ד חדד: למיטב ידיעתי זה שמישו אומר משהו אחר בחקירה, זה לא מבחן זיכרון על החקירה. באים לפה להגיד אמת. אמר בישיבות שהוא לא עישן.

וינשטיין: התכוונתי לישיבות ממשלה. ישבתי עם העוזרים שלי והוא היה מעשן, לפעמים היה מפריע, לי זה לא הפריע.

עו"ד חדד: בזמן כהונתך כיועץ משפטי מה היה עם ערוץ 10.

וינשטיין: התנגדתי לסגירת הערוץ, ראש הממשלה ביקש ממני בשתי הזדמנויות לסגור את הערוץ, כי הערוץ לא עמד בהתחייבויות שנתן. לכן, חשב ראש הממשלה שיש מקום לסגור את הערוץ אז התנגדתי. בסופו של דבר, מסתבר שראש הממשלה הגיע למסקנה שאין לסגור את הערוץ.
פעם שנייה למיטב זכרוני זה היה לפני בחירות 2016, אם אינני טועה. אז שוב הערוץ לא עמד בהתחייבות שנטל על עצמו. שוב ביקש ראש הממשלה לסגור. הייתה ישיבה של ראש הממשלה בלשכתו, במשרד הגדול. היתה גם יו"ר הרשות השנייה, היועצת המשפטית שלה, מי שנשא בעול הדיון זו הגברת של הרשות השנייה. להגיד מדוע אסור לסגור את הערוץ. ראש הממשלה היה נחוש ולא השתכנע.
אני אמרתי שהגעתי דעה שלא אתן לסגור את הערוץ. ראש הממשלה עד כמה שידוע לי קיבל את עמדתי. אמרתי לנוכחים שם בחדר את הדברים, והוא קיבל את עמדתי. אולי היה לו נוח להיתלות בעמדה שלי, הוא אימץ אותה. לא אמרתי לו איך אתה רוצה לסגור את הערוץ, ידעתי שיש אנשים ששולטים בערוץ.

תדמור: ידעת על הקשר עם מילצ'ן?

וינשטיין: ידעת על הקשר של מילצ'ן?

תדמור: לא.