זה היה אחד מאותם ימי דיונים מתישים בענייני רגולציה, עמוסים במסמכים, עמוסים במושגים מעולם המשפטי-רגולטורי, עם שני עדים לא בכירים, שניהם עורכי דין.
***
עיקרי הדברים בנוגע לעדותם של דודו קובסניאנו ויעל מלם יפה
העד: דודו קובסניאנו, לשעבר היועץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין
למה הפרקליטות החליטה להביא אותו כעד תביעה?
בניסיון מאולץ ודי עקום להראות כי ד"ר יפעת בן חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, פעלה בצורה חריגה לטובת אישור מיזוג בזק-יס ע"י המועצה.
מסתבר שהיה מתח בין השניים ובפרקליטות ובמשטרה כנראה חשבו לנצל זאת כדי לחזק את התיזה המופרכת של "הטבות רגולטוריות".
משום מה העד נחקר רק בתחילת אפריל 2019, אחרי פרסום הגשת כתב החשדות, ומשום מה הוא הביא איתו רק חלק קטן מהמסמכים על תפקיד המועצה לאורך השנים במיזוג בזק-יס – מסמכים שקרובים לאישור המיזוג.
בכל מקרה, הפרקליטות ויתרה על חקירתו הראשית – וזה מדבר בעד עצמו.
מה הוכיחה החקירה הנגדית?
שאישור מיזוג בזק-יס (במינוח הרשמי, העברת השליטה) בהיבטים של המועצה לכבלים ולוויין אושר כדת וכדין, שהדד-ליין היה ידוע ולגיטימי היה לפעול לפיו.
הניסיונות של הפרקליטות לייחס מניעים זרים כביכול לד"ר בן חי שגב כשלו כבר בחקירתו המאוחרת של העד, והמתיחות בין השניים לא קשורה לעניין המיזוג.
עצם חקירתו המאוחרת רק מראה עד כמה לפרקליטות לא היו שום ראיות כדי להצדיק את התזות ההזויות שלהם, ושהם חיפשו מתחת לאדמה גם אחרי סיום החקירה הרשמית וגם אחרי כתב האישום (למשל, בהשלמות החקירה של שלמה פילבר וגם של הדס קליין).
העדה: יעל מלם יפה, עורכת דין בלשכה המשפטית של משרד התקשורת
עבדה בתקופת כתב האישום תחת דנה נויפלד, היועצת המשפטית לשעבר של המשרד. אתמול הסתיימה חקירתה הראשית של מלם יפה, החלה החקירה הנגדית לקראת סיום יום הדיונים אתמול, וזו תימשך היום עד לצהריים.
למה הפרקליטות החליטה להביא אותה כעדת תביעה?
כדי לנסות לייצר אווירה שפילבר פעל בצורה חריגה לטובת בזק, כולל העברת טיוטות לבזק.
בחקירתה הראשית אתמול המטירו עליה עשרות מסמכים, בחלקם לא היתה מעורבת כלל ולא היתה צד למסמכים, רק כדי שהיא תגיד שזה "לא מקובל" או "לא נהוג" להעביר טיוטות לבזק.
מלם יפה היא מה שנקרא "דרג ביניים" והיתה מעורבת בעיקר בהליך ההסדרה של שוק הטלפוניה.
אגב, חלק גדול מהשאלות בחקירה הראשית נגעו בכלל לתקופת צחי הנגבי כשר התקשורת, לא קשור בכלל נתניהו – אלא שזו בדיוק ה"אווירה" שהפרקליטות רוצה להדביק לתיק 4000: שרוחו של נתניהו וההנחיה המדומיינת שלו לפילבר "ריחפה" מעל משרד התקשורת גם בתקופה שהוא לא כיהן כשר התקשורת.
מה הוכח בחקירה הנגדית?
כאמור, היא רק החלה אתמול, אבל כיוון שסוגיית הערוץ "החשאי" של פילבר עם בזק נטחנה עד דק עם עדים אחרים, כולל כמובן עם פילבר, אפשר לאמר שני דברים בולטים על העניין.
האחד, אין שום חוק או תקנה שאוסרת על העברת טיוטות למפוקחים, בשלב כזה או אחר.
אתמול, כשהשופט בר-עם שאל את העדה אם יש איזשהן תקנות בעניין, היא ענתה את התשובה הכללית ש"זה מה שמקובל ונהוג".
זה בדיוק לב העניין: בשום מקום אין כללים מנחים לגבי התנהגות של מנכ"לים של משרדי ממשלה עם מפוקחים, כולל העברת מסמכים – וזה בהחלט במסגרת מרחב הגמישות וההחלטות של מנכ"ל משרד ממשלתי.
זה שיועצת משפטית סבורה שזה "לא מקובל" או "לא נהוג" זו עמדתה בלבד ואין לה שום תוקף חוקי.
זה מזכיר בהחלט את עניין "מתחם סבירות", מה סביר או לא סביר בעיני המשפטנים שמפרשים את עצמם לדעת.
שנית, פילבר פעל עם בזק בדיוק כפי שנהג עם חברות מפוקחות אחרות, למשל הוט, סלקום ופרטנר – כולל העברת מסמכים וטיוטות.
העדה הודתה שהחוקרים לא הראו לה התכתבויות כאלה ולא ציירו לה את התמונה הרחבה אלא כרגיל התמקדו רק בבזק.
הבעיה היא של הפרקליטת ושל המשטרה: הם ידעו שפילבר מתנהג כך עם שאר המפוקחים, הוא סיפר להם שהוא מתנהג כך, היו ברשותם ההתכתבויות כהוכחה למדיניות פילבר, אבל הם החליטו על תזה ואין בילתה, וכופפו את העובדות בשביל לשרת את התזה הזאת כדי להגיש כתב אישום.
אתמול זה שוב התפוצץ וזה ימשיך להתפוצץ עם שאר העדים.
