הפרוטוקולים של משפטי נתניהו, שמתפרסמים באתר הרשות השופטת כשבועיים לאחר הדיונים, מאפשרים מבט מעמיק ויסודי על התנהלות החקירות והבנייה של תיקי האלפים, תוך שימוש באמצעים פסולים. הפעם גם בתיק 2000 (נוני מוזס).
***
עו"ד חדד: אתה מכיר אדם בשם שחר שהרבני?
דוד שרן: כן, מה זה קשור?
עו"ד חדד: אוקיי. שחר שהרבני, מה הוא? תספר לבית המשפט. מי הוא?
שרן: שחר שהרבני הוא חבר ילדות שלי מבית הספר. מלווה אותי הרבה שנים. חבר טוב מאוד. חבר נפש.
עו"ד חדד: חבר נפש. זאת אומרת, אדם מאוד קרוב אליך.
עו"ד חדד: הבנתי. אתה יודע, אתה יודע שבשיחה שהתקיימה ביניכם, אתה פגשת אותו. אני אומר לך, שאתה פגשת אותו ב-6 באוגוסט 2017 בבית קפה. אתה זוכר מפגש כזה? יש לך זיכרון של מפגש כזה?
שרן: לא זוכר תאריכים. אני יודע שנפגשתי איתו כמה פעמים בסמוך לכל האירועים האלה שנחתו עליי.
עו"ד חדד: אני אומר לך שפגשת אותו בבית קפה ב-6 באוגוסט 2017, לפי תמליל שיחה שקיבלנו. שכתוב עליו "סודי. חומר זה איננו חומר חקירתי אלא מודיעיני בלבד". וזה למעשה שיחה מה-6 באוגוסט 2017, שזה שלושה שבועות לפני שנעצרת בתיק 3000. נכון? אני אומר לך שזה שלושה שבועות לפני שנעצרת בתיק 3000.
שרן: אבל זה אחרי שכבר נתתי עדות. לא?
עו"ד חדד: אני לא מכיר. אין לי את חומרי החקירה.
שרן: כן, הייתי עד בהתחלה ב-3000.
עו"ד חדד: לפי השיחה זה עולה שכן. דרך אגב, מהשיחה אני רואה שאתם נמצאים בבית קפה. אתם מדברים, שיחה עם מלצר למשל. 'תודה, איפה הקערות, סליחה, לא קיבלנו'. כלומר, זו שיחה שאתם מנהלים בבית קפה. אתה יושב עם חבר נפש שלך, שחר שהרבני, בבית קפה.
בשלב זה מתערב עו"ד אלון גילדין מהפרקליטות וטוען שזה חומר מתיק אחר – תיק הצוללות – והוא לא רלוונטי. כמובן שזו היתממות כי מדובר בשיטה שבה הופעל פגסוס על מקורבי נתניהו כדי לאסוף לכלוך מכל הבא ליד. וחדד אומר לשופטים:
עו"ד חדד: אני חושב שמאוד רלוונטי שבית משפט יידע שעשו שימוש ברוגלת הפגסוס כדי ללכת, כדי להפוך את דוד שרן למכשיר הקלטה 24 שעות… רק תאשר לי שהשיחה בינך לבין שחר שהרבני היא לא שיחה שהתנהלה בטלפון. נכון?
עו"ד חדד: אתם יושבים בבית קפה. זה לא הגיוני שדיברתם אחד עם השני בטלפון.
שרן: לא, הגיוני שגם. אבל זו שיחה שהיינו בבית
בהמשך:
עו"ד חדד: יופי. עכשיו, תאשר לי שאתה לא יושב במקום קבוע בבית הקפה.
שרן: נכון.
עו"ד חדד: נכון. כלומר, כשאתה מגיע, אתה הולך, בוחר שולחן או לאן שהמארחת לוקחת אותך.
עו"ד חדד: ואתה יושב שם. דרך אגב, אתה הקלטת את השיחה הזאת?
עו"ד חדד: לא. עכשיו, שוב, אני, כמובן צריך. שחר, שחר לא נחקר, בטח לא בתיק שלנו. אבל אתה שמעת ממנו או יש לך איזה שהיא אינדיקציה ששחר שהרבני הקליט את השיחה הזאת בעצמו?
שרן: אין לו, למיטב הבנתי, להקליט שיחה ביני לבינו.
עו"ד חדד: הבנתי. נדמה לי שבזה המיצוי העובדתי נגמר. כמה שאלות קצרות בעניין תיק 2000. רגע, אני יודע שלא חקרו אותך בנושא הזה. רק ביחס לטיב היחסים בין מר נתניהו למר מוזס. ממש שאלות ספורות. נעשה את זה פשוט אפילו, נעשה את זה פשוט. בחודש דצמבר 2014 אתה בלשכת ראש הממשלה אמרנו, עד שלהי 2016.
שרן: כן.
עו"ד חדד: נכון? ולאורך השנים האלה, אני מניח, שנחשפת ליחסי האיבה בין מר מוזס לבין מר נתניהו ובני משפחתו.
שרן: כן, שמעתי אמרות וגם שמעתי שנים לפני כן.
עו"ד חדד: שמה? אמרות שמה? שיש יחסים עכורים?
שרן: יש יחסים עכורים. שהוא מנסה לגמור את ראש הממשלה. שהוא תמיד,
שרן: חד משמעית.
עו"ד חדד: חד משמעית. עכשיו, אומר נתניהו בחקירה שלו, אני אקריא לך ותגיד לי אם זה מתאים לדברים שאתה שומע בזמן אמת. דרך אגב, אני אומר לכבודכם, בתקופה הזאת, דצמבר 2014, זו התקופה שכתב האישום מדבר בה, לכן יש חשיבות. אומר נתניהו: "אני לא יודע אם הוא האמין. שני אנשים, אני יודע, כל אחד לא מאמין לשני". אני מדלג טיפה. "אין מגעים. לפחות מהצד שלי חוסר אמון מוחלט. ואני יוצא מתוך הנחה שגם אצלו. מידת האמון הייתה אפסית. אני לא חושב שהוא האמין לי ואני לא האמנתי לו". האם זה מתאים לטיב הקשר שאתה ראית בין מר נתניהו לבין מר מוזס? הדברים ששמעת במשפחת נתניהו, אצל מר נתניהו?
שרן: כן. מעולם לא ידעתי שבכלל יש איזה שהיא מערכת יחסים ביניהם. ותמיד אם הוא הזכיר אותו זה היה בנושא שלילי. וכל מי שהופיע בידיעות ואפילו כתבות אז ראש הממשלה היה אומר 'ברור, זה מוזס והם רודפים אותנו'.
עו"ד חדד: רודפים אותנו. זאת אומרת, התחושה הייתה שמוזס רודף, מפרסם, נוקט בקו שלילי נגד חברי הכנסת מטעם הליכוד. נכון?
שרן: מי שתומך במר נתניהו מקבל יחס שלילי. ראיתי את זה גם אצל מר שטייניץ בזמנו. ומי שפתאום מאתגר את ראש הממשלה או משהו כזה, פתאום זוכה לכתבות אוהדות ומרימים אותו.
עו"ד חדד: והייתה, זה היה גלוי וידוע בלשכה, לך, שהעיתון מפרסם בכוונה כתבות שליליות מאוד נגד מר נתניהו ובני משפחתו, כדי לפגוע בו.
עו"ד חדד: נכון. והיו גם הרבה פניות, אני מניח שאתה זוכר, הרבה פניות של כתבים מידיעות אחרונות בסוגיות אישיות של משפחת נתניהו, לא רק בעניינים מקצועיים.
שרן: נכון. גם תיארתי אירוע אחד שראש הממשלה דיבר דרך מר חפץ עם סגן עורך או ממלא מקום העורך.
עו"ד חדד: וזו הייתה תדירות חריגה ביחס לעיתונים אחרים. נכון?
עו"ד חדד: כן. בוא נדלג טיפה. עכשיו, ממה ששמעת ממר נתניהו, הוא חשב שנוני מנסה לפגוע בו בכל הפרסומים האלה. נכון?
עו"ד חדד: הפרסומים נגד המשפחה שלו. זה לא כדי לפגוע בו באופן אישי, דרך אגב, אלא כדי לפגוע בדרך שלו.
שרן: כן, כן, זה שנים, נרטיב שחזר על עצמו. וגם כששטייניץ ניסה לקדם כל מיני יוזמות חקיקה אז הבנו את זה ככה.
עו"ד חדד: שרוצים לפגוע בימין ולכן פוגעים בו באופן אישי.
שרן: כן.
עו"ד חדד: אבל זה לא מאבק אישי. אלא פשוט בגלל שנתניהו מסמן,
עו"ד חדד: הבנתי. אתה הכרת בתפקידים הציבוריים שלך את היוזמות שנועדו להגביל את העיתון ישראל היום?
שרן: כן. היה את החוק שרצו להגביל את ישראל היום, את היכולת לחלק אותו כחינמון. לא הייתי אז בלשכת נתניהו. אבל שמעתי על זה מן הסתם, זו הייתה סערה גדולה.
עו"ד חדד: אבל אחרי, אחרי הבחירות, תאשר לי, אתה נמצא עם מר נתניהו אחרי הבחירות ב-2015, נכון?
עו"ד חדד: אחרי הבחירות, או למעשה אולי לפני כן. במערכת הבחירות אנחנו רואים פוסט של מר נתניהו מה-9 בפברואר, ששם הוא כותב במפורש על נוני מוזס. על העובדה שיש אינטרסים שהעיתון הזה מקדם בכתבות שלו. שזאת לא עיתונות אובייקטיבית. הוא ממש אמר לראשונה אמר את השם של נוני מוזס כמעין צד פוליטי אפילו במפה הישראלית.
שרן: כן. וזה לא שונה ממה שהוא חשב לאורך הזמן שאני מכיר אותו.
עו"ד חדד: כשאתה אומר 'לא שונה' הכוונה שהוא ראה בנוני מוזס שחקן פוליטי. נכון?
עו"ד חדד: שיש לו חברי כנסת שסרים למרותו.
שרן: כמו רוב המו"לים של העיתונים. הם משיקים לעולם הפוליטי, הם לא לבד.
עו"ד חדד: ואז כשהם רוצים יש להם חברי כנסת שהם עושי דברם. נכון?
שרן: כן. אם אתה, אם אתה חיובי, אז אתה פתאום מקבל איזה כתבה נחמדה או גיליון סוף שבוע שאתה לא אמור להופיע בו. פתאום איזה חקיקה זוטרה שלך פתאום היא עמוד השער. כל מיני דברים כאלה.
עו"ד חדד: וכך היה ביחס לחברי הכנסת שתמכו בחוק ישראל היום. לפחות זאת הטענה.
שרן: אני לא בדקתי את זה, אבל זו הייתה ההרגשה.
עו"ד חדד: זאת הייתה התחושה בלשכה.
שרן: כן.
עו"ד חדד: כן. עכשיו, אחרי הבחירות אתה יודע שבהסכם הקואליציוני נכתב במפורש שבכל מה שקשור לענייני תקשורת, והכוונה הייתה לחוק ישראל היום, צריך אישור של שר התקשורת שזה היה הוא.
עו"ד חדד: נכון. כי הוא רצה למנוע למעשה את האפשרות לחוקק חוק שיגביל את ישראל היום.
שרן: נכון. כי הוא האמין שהוא היחיד, ואמרתי את זה גם פה פעם, הוא היחיד שיעמוד בלחצים מול ידיעות אחרונות, מול ynet, יעמוד בפרץ והוא לא רצה שאיזה שר יתכופף ופתאום יניח הצעת חוק שהוא לא היה מוכן לה.
עו"ד חדד: שתגביל את עיתון ישראל היום.
שרן: שתגביל את ישראל היום ותחזק את ידיעות אחרונות.
עו"ד חדד: עכשיו, כשהוא מדבר על ישראל היום, זה כי ישראל היום זה עיתון שמשקף את הימין.
עו"ד חדד: ולמעשה בנימין נתניהו חשב שזה כמעט קול בודד בים הקולות האחר של התקשורת. נכון?
שרן: לפני הקמה של ערוץ 14, זו הייתה ההרגשה, כן.
עו"ד חדד: זו הייתה ההרגשה. נדמה לי שזהו. אתה מודע למעורבות של חוקר בשם אבי רוטנברג באיזה שהיא צורה? אתה שמעת את השם?
שרן: כן. זה החוקר שפרש, שהפרישו אותו?
עו"ד חדד: כן. אבל חוץ מהתקשורת, אתה מכיר משהו באופן אישי, מהחקירות שלך? דיבר איתך?
שרן: מהחקירות שלי אני לא זוכר. אני פגשתי אותו לאחר החקירות שלי, באיזה משהו, פגישה אישית. שהוא כמובן אמר איזה מזל, רצינו לשים אותך על הגריל ב-1000 אבל לא שמנו אותך. זה היה החוקר שהיה חבר של גב' מוזס, לא?
עו"ד חדד: סליחה רגע. מתי, איזה פגישה אישית?
שרן: פגשתי אותו. אחרי שאני סיימתי את הפרשות שלי והוא כבר לא היה, כבר לא היה ביחידה החוקרת.
שרן: פגשתי אותו באיזה שהוא,
שרן: לא, לא, לא, מחוץ, מחוץ, הוא כבר לא היה במשטרה. אני לא הייתי למזלי, במשטרה. נפגשנו באיזה מקום. דיברתי איתו ועם עוד איזה שותף שלו.
עו"ד חדד: אוקיי.
שרן: ואז הוא, אתה יודע, כדי להראות שהוא חזק, אז הוא רצה להגיד לי מזל שלא שמתי אותך על הגריל ב-1000. כי, אמרתי לו יכולת לעשות מה שאתה רוצה, עם כל הכבוד. אתה מדבר על החוקר שהיה חבר של הגב' מוזס.
שרן: אוקיי, כן, כן. אז פגשתי אותו.
עו"ד חדד: אני פשוט מופתע. עוד משהו שהוא אמר לך?
שרן: לא. ואז דיברנו על דברים כלליים. לא איזה משהו שהשאיר בי איזה רושם.
עו"ד חדד: הוא אמר לך משהו על המעורבות שלו בתיק 1000?
שרן: חוץ מזה שהוא אמר שהוא שמע אותי והוא חשב שכאילו ניצלתי מהגריל, מהתופת. לא, לא סיפר לי על, דברים בעומק של התיק שהוא התעסק.
השופט בר עם: הוא היה באותה תקופה חוקר פעיל ביחידה?
שרן: לא, לא, הוא כבר לדעתי היה עורך דין. אני חושב שהוא עורך דין. אני חושב שהוא היה כבר בחוץ. יכול להיות שהוא רצה לקחת אותי כבן אדם שהוא פתאום מייצג אותי מול המערכת.
