הסיוט של יואב תלם, לצערו, לא הסתיים אתמול אלא יימשך גם היום לעוד חצי יום, עם חקירתו הנגדית ע"י עו"ד עמית חדד, חקירה קצרה ע"י פרקליטתו של מוזס וחקירה חוזרת על-ידי הפרקליטות.

אתמול עו"ד בן צור המשיך לכתוש את תלם, שבחלקים הרחבים די גמגם, בחלקים אחרים הסתתר מאחורי צווי חיסיון ובחלקים נוספים פשוט הודה בביצוע עבירות.

***

להלן הדברים העיקריים שנחשפו אתמול:

רשימת עברייני תרגיל החקירה הלא חוקי של ניר חפץ

סוף סוף פורסמה אתמול במהלך הדיון הרשימה המלאה שכוללת, לבד מתלם, גם את אלי אסייג, מפקד היאל"כ שכבר פרש, ובאופן לא מפתיע את יהודית תירוש, התובעת הראשית בתיק 4000, ואת ציפי גז, לשעבר מנהלת מחלקת החקירות והמודיעין ברשות ני"ע והיום שופטת שלום בישראל.

שורה ארוכה של קציני מודיעין ובלשים השתתפו בישיבה שאישרה את התרגיל הלא חוקי, ומה שמדהים הוא ששופטת בישראל היתה חלק מהתרגיל הזה.

בכל מקרה, עכשיו ברור למה תירוש התעקשה במהלך השבועות האחרונים להסתיר את הרשימה המלאה, אבל בסופו של דבר השופטים החליטו שהפרקליטות תמסור להגנה את הרשימה.

רק תארו לעצמכם כמה דברים עוד מסתירה תירוש תחת "תרשומות פנימיות", צווי חיסיון וכד'.

שימוש בפגסוס

למרות לוליינות וחמקמקות הלשון של תלם, הוא הודה שהפעלת הרוגלות נגד שלמה פילבר ואיריס אלוביץ' בתיק 4000 היתה לא חוקית.
למרות זאת הוא טען שהוא עצמו לא עבר שום עבירה ולא הנחה לעבור שום עבירה, וניסה לגלגל את האחריות ל"בכירים במשטרה ובפרקליטות".

תלם ניסה להרחיק את עצמו מהאירוע כמה שיותר, ואף טען שהוא לא יודע אם הופעלו רוגלות נגד אנשים נוספים בתיק הזה, כמו מקורבי נתניהו או בני משפחתו.

את הריצה שלו לאולפנים וההסברים המגוחכים שנתן ("אנומליה טכנולוגית אוטומטית") הוא תירץ בכך, שהיום הוא יודע את מה שלא ידע אז (דרך מכובסת להגיד שהוא שיקר או נשלח לשקר). כדרך התגוננות הוא אמר שהוא "נקרא לדגל" להסביר את הדברים וצריך לשאול את מי ששלח אותו למשימה כהגדרתו.

במהלך הדיון הוצג צו לא חוקי בתיק 3000 לרעייתו של אבריאל בר יוסף, עליזה בר יוסף, שכלל "האזנה מיקרופונית", אותה האזנה שנעשתה לדוד שרן דרך הטלפון שהפך למתקן האזנה באמצעות רוגלה.

אין ספק, אם כן, שמדובר בשיטה שהופעלה בתיקי האלפים ורב הנסתר עוד על הגלוי.

שערוריית בדיקת הסיקור

תלם הודה בנוגע לליבת כתב האישום ("היענות חריגה" בוואלה) שהיחידה החוקרת לא עשתה שום בדיקה כוללת על אתר וואלה לאורך כל תקופת האישום (ארבע שנים) ביחס לנתניהו; שלא נעשתה גם שום בדיקה פרטנית לגבי רשימת 315 האירועים ה"חריגים כביכול".

חמור מכך: שלא הוצגו לנתניהו מלוא הראיות ל"היענות החריגות" ולדברי החוקרים אף הוצג לו "קמצוץ שבקמצוץ" – המשמעות שהיא שבפני החשוד המרכזי לא הוצגו כל הראיות.

תלם אף הודה שלא נעשתה השוואה כלשהי לכלי תקשורת אחרים או השוואה כלשהי לגבי פוליטיקאים אחרים.
בקיצור, לא נעשתה שום בדיקה כדי לוודא שהצלע הזו של המתת – קבלת סיקור אוהד או היענות חריגה – אכן עונה להגדרות התיזה, שבלאו הכי היתה חדשנית.

התשובה של תלם לכל התהיות הללו היתה, כהרגלו, מנותקת מהמציאות:

"בדקנו את זה בזיקה לכריכה של ההטבות הרגולטוריות".

עוד ביטוי שהמציא תלם – "בזיקה לכריכה". סליחה? גם הצלע של ההטבות נפלה אחרי הבל הפה של פילבר, והתירוץ של תלם לא מספק תשובה למה הם לא בדקו את מה שהם היו חייבים לבדוק.

גם השופט בר-עם תהה בפני תלם, האם השוואה כזו היא לא רלוונטי לבדיקת ה"חריגות" ותלם ענה שזה אכן רלוונטי אבל הם לא ראו בזה צורך.
תלם כל הזמן השתמש במילה הפופולארית של הפרקליטות "תזה" כדי להצדיק את נעילת החקירה על וואלה ונתניהו, אלא שההסברים שלו לא ממה הניחו את שלושת השופטים.

חקירות נתניהו

תלם השתתף ב-3 מתוך 4 החקירות של נתניהו, ולאורך עדותו אתמול וגם בריענון הוא טען שנתניהו הודה בהתערבות בסיקור של וואלה מול אלוביץ', דבר שהוא פשוט שקרי.

נתניהו טען לאורך כל חקירותיו שהשיחות הספורות שלו עם אלוביץ' נגעו לאיזון האתר שלו באופן כללי, ושיחות כאלה היו לו לרוב גם אם בעלים ועורכים של כלי תקשורת אחרים. נהפוך הוא, השיחות עם אלוביץ' היו מעטות יחסית לבוסים של כלי תקשורת אחרים.
בנוסף, נתניהו ביקש מחוקריו, בין היתר תלם, שיבדקו את הסיקור הכולל בוואלה ואמר בצדק שהאתר עוין אותו מאוד, במיוחד בתקופת בחירות.

החוקרים, באופן לא מפתיע, התעלמו מבקשותיו של נתניהו.

ה"הרשעה" של תלם

דבר חדש לגמרי שנחקר אתמול בדיון קשור לחיקור הדין של העד זאב רובינשטיין, מקורב לנתניהו ולאלוביץ'.

לרובינשטיין מיוחסים כ-70 פניות לאתר וואלה שאף אחת מהן לא נבדקה כראוי מול המציאות.
לאורך השנים השתרשה הדעה שרובינשטיין החליט לשמור על זכות השתיקה בחיקור הדין ובן צור חשף שלא כך היה.

כזכור, בארה"ב מאפשרים לעורכי הדין להיות נוכחים בחקירת חשודים, דבר שאסור בישראל. עורך הדין האמריקאי של רובינשטיין הסביר לתלם בהתחלה שמרשו ישתף פעולה עם החקירה וימסור את גרסתו. או אז פצח יואב תלם במונולוג, שארך שני עמודים וחצי, שבו למעשה הגיש כתב אישום נגד נתניהו, כינה אותו מושחת, כינה את קשריו עם אלוביץ' מושחתים, ואמר שהיתה מערכת יחסים מושחתת של תן וקח עם אלוביץ'.

תלם הזהיר את רובינשטיין שמוטב לו לשתף פעולה עם החקירה כי להם כבר ראיות ושני עדי מדינה. אלא שעורך הדין של רובינשטיין לא קנה את הפגנת השרירים הזו ואמר לתלם את הדברים הבאים: "נער הייתי וגם זקנתי, לא ראיתי מעולם הצהרה כזו של תובע בארה"ב".

הוא הציע לרובינשטיין לא להשיב על השאלות משום שתלם בא נעול על התיזה וכל תשובה שלא תספק אותו בעניין – תוצג כאי אמירת אמת כביכול ע"י רובינשטיין.
כלומר, ההחלטה של רובינשטיין לא להשיב נעשתה רק לאחר האיומים של תלם ולא מראשית החקירה, תיאור שתלם שוב טעה בו בריענון העד שלה.

בן צור השווה את מצבו של חפץ לרובינשטיין, כדוגמא להבדל בין השיטה בארה"ב לישראל. בחפץ התעללו, הפעילו את כל הארסנל, איימו עליו והחליפו בסופו של דבר את עורך הדין.

אצל רובינשטיין, בארה"ב, נסוגו כיוון שעורך הדין נכח בחיקור הדין. תלם ניסה לאמר שזו השוואה של תפוזים ותפוחים, אבל נדמה לי שהוא הבין את המסר של בן צור: בחפץ הם התעללו עד שנשבר, ברובינשטיין הם ניסו אבל לא הצליחו, כי רובינשטיין היה אזרח אמריקאי.

השיח מחוץ לחדר החקירות – חוקי או לא חוקי, טרש או צלש

זה הדבר שהכי מרתיח את תלם – טענת ההגנה שהוא וציפי גז ניהלו את השיח הזה, שלכאורה מדבר על התקנת רוגלות.

תלם ניסה לשכנע שהעלילו עליו ובהסבר, שנשמע קלוש מאוד, טען שמדובר בשיח בין רשמת ביחידה לבין קצין ביחידה על "זרימת מידע" באפליקציית מידע כדי "לסנכרן" עוד יותר טוב את המידע.

הוא אומר שזה עיצבן את החוקרים כיוון שהעמיס עליהם עבודה. תלם לא הצליח להסביר למה השתמשו במינוח חוקי או לא חוקי, ובהסבר שבאולם גיחכו עליו, אמר שהם התכוונו שלא היה לזה ערך ראייתי.

השופטת פרידמן-פלדמן לא ממש קנתה את הסבריו ואמרה לו שמדובר בהשערות שלו ולא בידיעה ותלם נאלץ לאשר זאת.

עו"ד בן צור תהה בפניו אם בדק את ההשערה הזו עם שני האנשים שהוא מייחס להם את השיח הזה, ותלם שוב נאלץ להודות שלא עשה כך. כלומר, כל ההסברים שלו הם בבחינת השערות שלו ולא בבחינת עובדות.