יומן הבוקר
הדס קליין, מומי משולם (צילום: אלי ציפורי)
עו"ד חדד: "נביא לפה אנשים שיעידו שאנשים היו סוחבים שמפניות ממילצ'ן לבית הנשיא שמעון פרס וגם למגדלי נאמן". השופט בר-עם נוזף במשולם שאמר שזה לא רלוונטי: "סליחה, לא צריך לבדוק אם זה המון שמפניות?". משולם: "לא קיבלנו מנדט ממנדלבליט לבדוק"

הפרוטוקולים מדברים: ניצב משנה מומי משולם נחקר בחקירה נגדית ע"י עו"ד עמית חדד, פרקליטו של נתניהו, וזוכה גם להערות מהשופטים. חוקרים את החוקרים 💪💪💪

***

עו"ד חדד: אם אני אגיד לך שהגיעו נהגים לנשיא המדינה דאז שמעון פרס ז"ל, והביאו לו שמפניה ושיש לכם בחומר, אמרו לכם איך לבדוק את זה, ש'יש גזוז של מילצ'ן אצל פרס', וגם בבית של פרס במגדלי נאמן, אחרי שהוא עובר לשם, גם שם היו שמפניות של מילצ'ן לרוב, ושהיו מביאים בקבוקים, אנחנו נראה לבית המשפט עדויות בנושא הזה, נביא לפה אנשים שיעידו על זה, שהיו סוחבים, אנשים שעבדו בבית הנשיא שסוחבים שמפניות לבית של פרס, זה לא דבר שצריך לבדוק?

משולם: לא רלוונטי.

עו"ד חדד: לא רלוונטי. אוקיי. האם אתה יודע שגם ראש הממשלה וגם רעייתו הגברת נתניהו אמרו לכם 'תשמעו, יש המון שמפניות שמגיעות לפרס, תבדקו'.

משולם: לא רלוונטי.

עו"ד חדד: לא רלוונטי. בסדר.

השופט משה בר-עם: לא רלוונטי, סליחה, אם זה המון שמפניות,

משולם: לא רלוונטי לחקירה הזאת.

השופט בר-עם (נוזף במשולם): לא, נקודת המוצא זה החשבוניות.  זה לא בהכרח נקודת הסיום, כך גם אני מבין. זאת אומרת צריך לבחון כמה מתוך זה אכן נמסר, ניתן למר נתניהו ולרעייתו אבל אם יסתבר, כך על פי גירסתם, שנמסרו בקבוקי שמפניה לגורם אחר בכמויות גדולות, לא צריך לבדוק את זה?

משולם: אנחנו לא קיבלנו מנדט מהיועץ לבדוק קווי אספקה או אספקה לאנשים אחרים. זה אחד.

השופט בר-עם: אני שואל את אדוני שאלה במישור המקצועי. תעזוב רגע את היועץ. אני שואל את אדוני האם זה רלוונטי, שאכן נמסרו, כפי שנטען, כפי שנמסר, כמויות גדולות של בקבוקי שמפניה לגורמים אחרים?

משולם: לא, מכיוון שלא עלה גם ממילצ'ן שהוא נתן את אותם כמויות שהוא נותן לזוג נתניהו ואנחנו גם בדקנו את הנושא של הכמויות גם מול האינטרסים בשלב מסוים. וזו הייתה החקירה. זו הייתה החקירה. אני לא מעיד את שמעון פרס ז"ל בעניין הזה, ופעם אחת ראש הממשלה הפנה אותנו לשאול אותו איזו שהיא שאלה בנושא שאמרתי 'איך אני יכול לחקור אותו על זה כשהוא לא בין החיים'.

עו"ד חדד: כן. אבל יש את העובדים, עובדי הביטחון אצלו, יש את יונה בר טל, יש עובדים אחרים, יש המון אנשים שיודעים לספר. אני אומר, הם יבואו לפה, אני דיברתי איתם.

משולם: אין בעיה. תביא אותם.

עו"ד חדד: אנשים שיבואו ויגידו 'אנחנו', היה קו, אני לא רוצה לקרוא לזה 'קו אספקה' אבל היו מתנות, פרס קיבל המון שמפניות. הרי אתם לקחתם, אני רוצה,

משולם: פרס העמיד את עצמו בניגוד עניינים מול מילצ'ן?

עו"ד חדד: אבל מה זה שייך לכמות? אתה רוצה שנדבר אז נפתח את זה, אבל לא היום.

משולם: לא, אין בעיה. ברור. אני מחכה לזה.

עו"ד חדד: אני אומר לך שכשאתם הולכים ועושים, כשלוקחים את כל ה-100% של מילצ'ן ושל הרכישות שלו ומזה גוזרים מספר 65%, אתם צריכים להבין שלמעשה נותרים רק 35%. עכשיו, אם אני אומר לך שרק הצריכה האישית של מילצ'ן עולה על 35% לפי מה שהדס אמרה כאן, בהרבה, דרך אגב, בהרבה. היא אפילו יותר מכפולה מזה. אבל על זה צריך להוסיף שמפניות שניתנו במתנה, לאירוחים, ושמפניות לפרס ולעוד גורמים, אנחנו ראינו דרך אגב ממש דפוס פעולה, כשרוצים לתת במתנה למישהו שולחים ואפילו לפעמים בקבוק גדול, כשנותנים במתנה לפרס, אנחנו נביא לפה עדים, אמרנו, זה חוב שלי,

משולם: מאה אחוז.

עו"ד חדד: אז אני שואל אותך אם אתה לא חושב שזה רלוונטי לצורך הכימות של האחוזים?

משולם: לא.

עו"ד חדד: בסדר. לא רלוונטי. מאה אחוז. תגיד, אישרת לי שלא נערכה השוואה בין ההערכות של קליין ומועדי הרכישות בפועל לבין השהות של מילצ'ן ופאקר בישראל. נכון?

משולם: נכון.

עו"ד חדד: לא נערכה. וכשהדס קליין מסרה לכם את החשבוניות ואת הקבלות של הרכישות של מילצ'ן ופאקר ראיתם שהרכישות היו לא רק של שמפניות וסיגרים אלא גם של שורה ארוכה של מוצרים אחרים. נכון?

משולם: יכול להיות. אני לא זוכר.

עו"ד חדד: אתה לא זוכר. אני אומר לך שאפשר לראות במסמכים האלה גם רכישה של מוצרים שאינם שמפניות וסיגרים. למשל אין ספור בקבוקים של שתיה קלה, אין ספור בקבוקים של שתיה חריפה אחרת,

משולם: יכול להיות. אני באמת לא,

עו"ד חדד: ועוד המון המון דברים אחרים.

משולם: יכול להיות. אני לא יודע. אני לא ירדתי לרזולוציה בטבלה.

השופטת פרידמן-פלדמן: גם זה נמצא בטבלה?

עו"ד חדד: כן. זה נמצא לא בטבלה, זה נמצא בקבלות. 

השופטת פרידמן-פלדמן: לא אני לא שואלת על החשבוניות, אני שואלת על הטבלה.

עו"ד חדד: לא, בטבלה לא. ממש לא אפילו. תאשר לי בבקשה שאתם מעולם לא בדקתם או אפילו הצגתם להדס את צריכת היין של מילצ'ן, את צריכת הוויסקי של מילצ'ן, את הצריכה של הטקילה של מילצ'ן, את הצריכה של הוודקה של מר מילצ'ן.

השופטת פרידמן-פלדמן: לא הציגו או לא שאלו אותה?

עו"ד חדד: שלא הצגתם ולא שאלתם אותה שום שאלה בנושא הזה.

משולם: מאשר.

עו"ד חדד: נכון. ולא באתם ואמרתם לה, כי … וגם העדה נשאלה על זה בבית המשפט, שהיפוך הלבבות שלה, שינוי הגירסה בין בראש ובראשונה השמפניות הן למשפחת מילצ'ן, לבין 70-30, 60%, כל המספרים האלה, זה הכל כי היא הסתכלה בחשבוניות. זה מה שהיא אומרת. אתה לא חושב שהיה צריך להראות לה את הכל בחשבוניות? גם את הקניות האחרות, אולי זה היה גורם לה להבין שבעצם הכמויות הן לא כאלה גדולות באופן יחסי?

משולם: לא.

עו"ד חדד: לא. בסדר. עכשיו, תאשר לי שאתם לא חקרתם אף אחד מהעדים בנושא בעניין המשקאות האחרים. לא את הדס, לא את יונתן, לא את שני, לא את ארנון, לא את ג'יימס, לא אף אחד.

משולם: מאשר.

עו"ד חדד: עכשיו תאשר לי שאתם לא הצגתם את ההערכות של הדס – אמרנו את זה כבר אבל בכל זאת – לא למילצ'ן, לא לפאקר, לא לחסון, לא לאף אחד אחר.

משולם: מאשר.

עו"ד חדד: אתה לא חושב שכדי לבדוק את הגירסה כמו שיופה (דני יופה, החוקר של הדס קליין) הבטיח להדס, המינימום זה לפנות לעדים אחרים ולקבל מהם התייחסות?

משולם: עוד פעם, מילצ'ן, הפנה אותנו להדס. אני לא בטוח שהוא הכיר את רמת הרזולוציה של העברת המשלוחים.

עו"ד חדד: אבל הוא שותה את השמפניה. הוא יכול להגיד לך לפחות על הצריכה שלו.

משולם: אז לא שאלנו אותו. שאלת אם שאלנו אותו. כבר שאלת את השאלה הזאת.

עו"ד חדד: תגיד לי, הצגתם לנתניהו, לראש הממשלה, מה הכמות, כמה בקבוקי שמפניה אתם טוענים שהתקבלו? כמה סיגרים? כמה סיגרים זה יוצא?

משולם: הצגנו לו לדעתי מספרים, אני לא זוכר. הוצגו לו מספרים.

עו"ד חדד: לא, לא סכום. כמה בקבוקים קנית 'מר נתניהו, אתה קיבלת, לא אתה, רעייתך, X בקבוקים. מכיר, יודע, לא יודע?'

משולם: אני באמת לא זוכר את מספר הבקבוקים. הוצגו לו הסכומים.

עו"ד חדד: אז נעשה הפוך. אם אני אומר לך שלא הצגתם לנתניהו שום דבר כזה ולא הצגתם לו אירועים ספציפיים של מסירת בקבוקים או סיגרים, שלא שאלתם אותו שאלות ספציפיות בנושא הזה, לא גביתם ממנו התייחסות לגירסאות של הדס, לגרסאות הכלליות שלה, לדברים הספציפיים שהיא מספרת, שום דבר. תגובתך?

משולם: אנחנו שאלנו מה שמצאנו לנכון שהוא רלוונטי.

עו"ד חדד: מה שמצאתם לנכון. בסדר. בוא נמשיך. עכשיו, במהלך החקירות לא ניסיתם להתחקות אחר אירועים וארוחות ערב שארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר קיימו במהלך השהות שלהם בישראל, נכון?

משולם: נכון.

עו"ד חדד: לא בדקתם אם היו מסיבות, שום דבר?

משולם: לא בדקנו.

עו"ד חדד: וכשחישבתם את היקף השמפניות והסיגרים לא מחקתם את אותן רכישות שברור שהלכו לצרכי אירוח,

משולם: את זה אני לא יודע להגיד.

עו"ד חדד: לא יודע. עכשיו תאשר לי שידוע לך כי ארנון מילצ'ן הכחיש בתוקף את הטענה שכל הסיגרים ניתנו לראש הממשלה במתנה, וזה נאמר בחקירה שלו כשאתה חוקר אותו ב-27 בפברואר 2017, אתה שואל "עוד פעם, לבית ינאי, אני חוזר לבית ינאי" "כן בית ינאי יש" "בית ינאי" אומר לך מילצ'ן "יש מקום ליין וסיגרים. כן. ותמיד יש סיגרים ויין". "אוקיי" אתה אומר ואז הוא אומר "ושמפניות". "שהסיגרים זה כאילו לאורחים" "כן" אומר לך מילצ'ן ואז אתה אומר "שאם מגיע אז אתה נותן? מה, מחלק לאורח הוא יוצא לעשן ולשתות" הוא אומר "בין שני סיגרים לקופסה". זה מה שאומר לך מילצ'ן. שהוא נותן בין שני סיגרים לקופסה, לאורחים שבאים אליו.

משולם: אוקיי.

עו"ד חדד: בדקת את זה איתו?

משולם: לא.

עו"ד חדד: לא. בהמשך אותה חקירה נאמר כך "אם אתה בא אלי לארוחת ערב או משהו, אוקיי, שותים משהו, זה אתה רוצה סיגר, סיגר אוקיי, אתה רוצה עוד סיגר, אוקיי, אוקיי, יש לי עוד קופסה, חצי פתוחה, קח אותה". הוא גם אומר, הנה עוד מקום שהוא אומר את זה. בדקת? שאלת אותו מי קיבל את החצאי קופסאות? הקופסאות האלה מי עוד עישן?

משולם: לא. הוא נשאל, לדעתי אגב בלוס אנג'לס הוא נשאל על קופסאות שהוא נותן לאנשים, הוא לא זכר לומר.

עו"ד חדד: תיכף נראה.

משולם: הוא לא זכר אפילו לומר… שאלתי אותו, למיטב זכרוני, אני חושב שזה היה בלוס אנג'לס אם אני לא טועה, למי הוא נתן קופסאות סיגרים, הוא לא זכר שמות.  אני זוכר שזה היה באחת החקירות.

עו"ד חדד: טוב שאמרת, חברי גם רצה שלא נטעה אותך. בוא נראה. בכל זאת, אתה אומר שאתה זוכר ששאלת אותו. בוא נראה אם שאלת אותו או לא. 27 בפברואר 2017, עמוד 30. "אם אתה בא אלי לארוחת ערב או משהו אוקיי, שותים משהו, זה אתה רוצה סיגר, סיגר אוקיי, אתה רוצה עוד סיגר, אוקיי. יש לי עוד קופסה חצי פתוחה, קח אותה". "למי היית נותן לדוגמה" "לא, לא שמתי", "לא היה מישהו שאתה זוכר, אוקיי. בוא נעבור לנושא של הקונגרס".

משולם: אהה.

עו"ד חדד: אתה לא שואל אותו "למי עוד", "בוא תספר לי" אלא אתה אומר "לא היה מישהו שאתה זוכר? אוקיי. בוא נעבור לנושא של הקונגרס". למה אתה לא שואל, הוא רוצה לספר לך. תסתכל, אפילו יש "…". אתה קוטע אותו באמצע. אתה לא חושב שזה מטריאלי?

משולם: תאמין לי, אף אחד, ממש לא. אף אחד לא מנסה לחסום אותו. אף אחד,

עו"ד חדד: חוץ ממך.

משולם: תראה מה זה, אפילו בזמן שאני עונה אתה מכניס לי כל הזמן הערות, כל מיני תזות מופרכות לגמרי. אני שוב אומר, אף אחד לא שם בפיו שום דבר, אף אחד לא ביקש שהם ישרתו את האינטרס החקירתי שלנו. זה מה שהיה. זו הדינמיקה. לא סתמתי לו את הפה, לא שום דבר. תאמין לי, מילצ'ן כשהוא רוצה להגיד משהו הוא אומר, אף אחד מאיתנו לא מנסה לייפות או שהוא יאמר את הדברים שאנחנו רוצים. כל הרמיזות שלך, אני דוחה אותן בשעט נפש ואתה יכול להמשיך עם המגמתיות הזאת, זה בהחלט לא מרשים אותי.

עו"ד חדד: ככה נראית חקירה מגמתית. זה באמת לא מרשים אותי.

משולם: עזוב בחייך, אתה תיקח קטע כזה מתוך קונטקסט,

עו"ד חדד: חקירה של ראש ממשלה שנראית, יש מקום אחר?

משולם: לא, לא עניין של מקום אחר. אתה מוציא משהו אחד מהקשרו, מביא קונטקסט מסוים ומנסה להציג אותנו בצורה כזו או אחרת.

עו"ד חדד: אז בוא נדבר על הקונטקסט. שאלה, "למי היית נותן לדוגמה" "לא, לא שמתי". תגיד, כמה זמן אתה חושב שחלף בין ה"לא שמתי" עד ה"לא היה מישהו שאתה זוכר?" אתה חושב שיש הפוגה? או שאתה קוטע אותו באמצע? רוצה שנשמע את זה? אם אני אומר לך שאתה קוטע אותו באמצע?

משולם: אין לי בעיה שתשמיע את זה. אני אומר עוד פעם, אף אחד לא מנסה לקטוע, יש דינמיקה של שיחה. תאמין לי, לא יהיה מצב שמילצ'ן או כל עד אחר ירצה לומר משהו ומישהו, לא יהיה מצב שעד ירצה לומר משהו ואני לא אאפשר לו, בניגוד אליך, כן, כי זה מתאים לי או לא.

עו"ד חדד: בניגוד אלי?

משולם: כן. אף אחד לא יעשה את זה.

עו"ד חדד: תראה איך נראית החקירה.

משולם: אתה יכול להגיד את זה, איך היא נראית.

עו"ד חדד: חקירה שפעם ילמדו עליה איך אסור לעשות חקירה.

משולם: רק איך לעשות חקירה. זה בית ספר לחקירות.  בית ספר לתישאול. תאמין לי.

עו"ד חדד: אני זוכר שבית ספר מתחיל בכיתה א'. אתה זוכר שכשרצית מעדים מסוימים ראיות שלגישתך מפלילות את נתניהו, כמה ישבת עליהם, דיברת על ליבם, איימתם עליהם אפילו שתחקרו אותם באזהרה על שיבוש אם הם לא יתנו לכם את הדברים, והנה כאן, בנקודה שאין ספק שהיא מטריאלית, שאתה גם אישרת לי שהיא חשובה, מילצ'ן מספר לכם שגם אחרים קיבלו ממנו סיגרים, אתה שואל אותו 'למי' הוא בא לענות, עוד לפני שהוא מספיק לומר,

משולם: אני עניתי על זה. בכל מקרה אני אגיד 'עניתי על כך'.

עו"ד חדד: טוב. דרך אגב, למה אין תיעוד בווידיאו לחקירה הזאת. אתה יודע להגיד לנו?

משולם: כי עד כמה שאני זוכר זה היה בבית שלו, באנו עם מכשיר אודיו, זה הכל. ברמה הטכנית, לא הייתה איזו שהיא,

עו"ד חדד: אז אתם חוקרים אותו בבית שלו?

משולם: כן. חקרנו אותו בבית שלו.

עו"ד חדד: טוב. עכשיו, אם אני אומר לך שמילצ'ן מתחיל להגיד את הדברים, אבל הוא מבין במהלך החקירה שאם הוא יאמר שמות עכשיו זה יסבך אנשים ולכן הוא גם אומר לכם 'לא לא', יש איזה ביטוי של 'לא לא…' משהו כזה, שהמילים לא נשמעות, הכוונה היא שהוא אומר 'אני לא רוצה לסבך אחרים שקיבלו'.

משולם: לא יודע.

עו"ד חדד: אתה זוכר,

משולם: לא זוכר. יכול להיות שהוא אמר את זה.

עו"ד חדד: עכשיו, אתה ידעת שמר מילצ'ן ידוע בהוליווד כמר סיגר או משהו כזה? על שם הסיגרים שהוא נוהג לחלק?

משולם: כמר סיגר? ממש לא. פעם ראשונה אני שומע את זה.

עו"ד חדד: כן. הראינו פה סרטון שרוצים לתת לו פרס על מפעל חיים, הבדיחה היא שמביאים לו סיגר על התרומה האדירה שלו לתעשיית הסיגרים. אתה הכרת את זה?

משולם: פעם ראשונה שאני שומע את זה.

עו"ד חדד: פעם ראשונה. דרך אגב, מילצ'ן בביקור הזה בלוס אנג'לס, כשאתם מבקרים אותו ב-27 בפברואר הוא מציע לך לבקר במרתף הבית לראות את המלאי של הסיגרים והשמפניות.

משולם: אני חושב שהוא הראה שם איזה שהוא מחסן שם. נדמה לי שהוא הראה,

עו"ד חדד: הלכת לראות את זה?

משולם: לא, הסתכלנו רק, אני לא הולך אחר מילצ'ן ובודק את הזה, אני חושב שהוא הציג את זה כמו שהוא הציג דברים אחרים,

עו"ד חדד: אתה לא חושב שזה חשוב לראות?

משולם: לא.

עו"ד חדד: שניה, הרי מר מילצ'ן אומר לכם 'אני מחלק סיגרים לא רק למר נתניהו'. מר נתניהו לא מקבל סיגרים ממילצ'ן בארצות הברית.  נכון?

משולם: נכון.

עו"ד חדד: בטח לא בתקופות הרלוונטית. 

משולם: נכון.

עו"ד חדד: ולכן, אתה לא חושב שזה חשוב לראות אם למילצ'ן יש ערימות של סיגרים גם בלוס אנג'לס?

משולם: ממש לא.

עו"ד חדד: לא חשוב?

משולם: ממש לא.

עו"ד חדד: אתה לא חושב שאולי בכל זאת זה אינדיקטיבי לשאלה האם אחרים גם מקבלים סיגרים?

משולם: ממש לא.

עו"ד חדד: ממש לא. בסדר. אין בעיה. דרך אגב, כשהוא אומר לך 'אתה רוצה לראות' אתה אומר לו 'לא, אין צורך, אין צורך'.

משולם: נכון.

עו"ד חדד: הוא אומר לך 'למה לא?' ואז הוא אומר 'בסדר, אחרי זה נסתכל, אחרי זה נסתכל, אחרי זה תראה'. דרך אגב, לא ראיתם אחרי זה את הדברים. נכון?

משולם: אני חושב שאולי הוא פתח לנו איזה דלת, אני באמת, איזה שהוא מחסן, לא הסתכלנו אפילו. פתח איזו שהיא דלת, לא עניין אותנו. לא רלוונטי לחקירה.

עו"ד חדד: מזכר על ביקור במרתף לראוות את השמפניות, הסיגרים, אין לנו.

משולם: כי באמת לא נכנסנו.

עו"ד חדד: לא נכנסתם.

משולם: אני חושב שהוא פתח דלת הראה איזה שהוא סיגרים, מתוך זה שלא היה נעים לנו. לא בדקנו, זה לא עניין, זה לא רלוונטי.

עו"ד חדד: הבנתי. למה רלוונטי בעצם אם מילצ'ן יש לו כמות סיגרים חדד:..

משולם: לא רלוונטי ממש לא רלוונטי לחקירה עצמה.

מאמרים אחרונים

יואב תלם (צילום: אלי ציפורי)

תיק 'הצוללות': החוקר נכנס למקלחת?

יואב תלם נכנס באמצע מקלחת של מיקי גנור ביום השני לחקירתו שבו נחקר עד 4 לפנות בוקר – וניסה להפוך אותו לעד מדינה כשהוא מדבר על "שחיתות שלטונית והון שלטון. קח דף, תחתום עליו ותצא הביתה" (הכוונה לנתניהו); תלם בתגובה: "לא זוכר"

הקליקו לתוכן »
פרח לרנר, לשעבר יועצת לנתניהו (צילום: אלי ציפורי)

תיק 2000: היועצת לשעבר של נתניהו הגיעה לעדות

פרח לרנר, היועצת לשעבר של נתניהו, ריסקה בעדותה את התיאוריות המופרכות של ליאת בן ארי: נתניהו הנחה כל העת לבלום את חוק "ישראל היום". וגם: החיטוט הלא חוקי בטלפון של לרנר, הסתרת מסמכים מזכים בחקירותיה, וניסיון לשתול גרסאות שיפלילו את נתניהו

הקליקו לתוכן »
שלומית ברנע פרגו (צילום: אלי ציפורי)

השקרים של עו"ד שלומית ברנע פרגו, יועמ"ש משרד ראש הממשלה

לא "זכרה" תכתובות עם נתן אשל למרות שטענה שלא קיבלה פניות מנתניהו על מתנות. התירוצים שלה: "בגלל כל מיני תקלות הרבה תכתובות לא נשמרות… אתה מוזמן לפנות למערך המחשוב שלנו להוסיף על תלונותיי שחיתוכים שונים לא מעלים כל מיני תוצאות" (את מה שהתאים לה היא מצאה וזכרה)

הקליקו לתוכן »