בשלהי "אולפן שישי" בסוף השבוע אמר גיא פלג, שדומה היה שכמעט יוצא לו קצף מן השפתיים, היה צריך להגיש כתב אישום על שוחד נגד נתניהו בתיק 1000 ואז הוא היה "מתחנן" להסדר טיעון.
הלך הרוח הזה של פלג זהה בדיוק, כמה לא מפתיע, להלך הרוח בפרקליטות וליאת בן ארי. שם כועסים מאוד על מנדלבליט שהחליט לא להגיש כתב אישום נגד נתניהו על שוחד בתיק 1000. אלא שפלג, כהרגלו, אינו יודע על מה הוא שח.

***

בכל הקשור לקבלת המתנות, טען כתב האישום היא כי ראש הממשלה ביצע עבירה של הפרת אמונים שנתניהו קיבל מתנות ממילצ'ן ופאקר ב"זיקה" לתפקידו הציבורי.

מכתב האישום ברור שאם המתנות התקבלו שלא בזיקה לתפקיד, אז אין עבירה. לפחות בנוגע לג'יימס פאקר, אין בכלל ספק: לפאקר לא היו עסקים בישראל ולכן אין למתנות שהעניק שום קשר לתפקידו הציבורי של נתניהו. הכנסת פאקר נעשתה אך ורק כדי לנפח את הסכומים – כיוון שפאקר כבר לא יגיע לעדות – כל הנושא שלו יורד מהפרק.

החוק שירות הציבור (מתנות) קובע כי:

"ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד הציבור מתנה – בין בישראל ובין בחוץ לארץ, בין שניתנה לו עצמו ובין שניתנה לבן זוגו החי עמו או לילדו הסמוך על שולחנו – ועובד הציבור לא סירב לקבלה ולא החזירה לנותנה לאלתר, תקום המתנה לקניין המדינה; ובמתנה שאין בה קנין חייב עובד הציבור לשלם לאוצר המדינה את שוויה".

כלומר, לפי חוק המתנות אסור לקבל מתנה שניתנת לעובד הציבור "באשר הוא עובד ציבור". מותר לעובד ציבור לקבל מתנה בשל חברות.

תזכורת: בשנת 2006 הוגשה תלונה במשטרה לפיה ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, קיבל עטי יוקרה ממספר אנשי עסקים, ובכלל זה מאיש העסקים אלכסנדר טסלר, שאף נטען כי אולמרט פעל בעניינו לפחות בהזדמנות אחת.

ביום 7.9.2006 הודיע העוזר של היועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד רז נזרי, כי היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את החקירה בעניינו של אולמרט. ואלה היו ההנמקות:

"1. בתמצית נציין, כי מהבדיקה שנערכה עלה, כי בחלק מהמקרים אליהם התייחסה התלונה שבנדון כלל לא ניתנו העטים למר אולמרט, ובמקרה אחד, ניתן לו עט על ידי בעלי חברת העטים האיטלקית "אומס", כראש עיריית ירושלים.

2. באשר לעט שניתן על ידי מר טסלר – ממצאי הבדיקות העלו, כי המדובר ככל הנראה בעט בשווי של מאות שקלים, אשר ניתן למר אולמרט כמתנת יום הולדת, על ידי מר טסלר, עמו הוא מיודד שנים רבות. בהקשר זה יצוין, כי גם איש ציבור רשאי לקבל מתנות מידידים, ולא כל מתנה מקימה את החשד לקבלת טובת הנאה בלתי כשרה. בוודאי כשהמדובר במתנה שניתנה לראש הממשלה לרגל יום הולדתו, עובדה אשר מהווה, כשלעצמה, אינדיקציה לכאורה, לכך שלא מדובר במתנה שניתנה לו 'באשר הוא עובד ציבור', כמצוין בסעיף 2 לחוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם-1979".

אין ברור מזה. מותר לאיש ציבור לקבל מתנות מידידים.

חשוב להפנות את תשומת הלב לכך שבמכתבו של עו"ד ניזרי אין כל טענה שקבלת מתנות עשויה לעלות כדי עבירה פלילית של הפרת אמונים, והבחינה כולה נעשתה באספקלריה של חוק המתנות – שהוא אכן החוק הרלוונטי שיש לבחון את עניינו של ראש הממשלה על פיו. בחינת הענקת הסיגרים במתנה בראי חוק המתנות מובילה למסקנה הברורה כי ראש הממשלה לא הפר את חוק המתנות, ובוודאי שלא ביצע עבירה פלילית כלשהי בהקשר זה.

גם ההחלטה שניתנה בעניינה של רות דוד שוללת את האפשרות להעמיד לדין את ראש הממשלה בעבירה של הפרת אמונים בגין קבלת המתנות. העובדות, כפי שהן מופיעות בהחלטה לסגור את התיק נגד רות דוד הן פשוטות. במהלך עבודתה ותוך כדי שהיא מילאה את תפקידה כפרקליטת מחוז תל-אביב קשרה רות דוד קשרים חברתיים עם עו"ד רונאל פישר שניהל תיקים מול הפרקליטות שבראשה עמדה. במסגרת החברות ובמהלך כהונתה כפרקליטת מחוז, קיבלה רות דוד מתנות מעו"ד פישר. בהחלטת הסגירה נקבע שרות דוד לא עברה עבירה של הפרת אמונים (ולא רק מטעמים של התיישנות). באותה החלטה אין ולו רמז לטענה כאילו עצם קבלת המתנות מהווה הפרת אמונים. להפך. קבלת המתנות, כך לפי הודעת הסגירה, מהווה אינדיקציה להתהדקות הקשר בין השניים:

"המתנות אשר נתן פישר לרות דוד יכולות לשמש אינדיקציה לחברות עמוקה" (מהחלטת סגירת התיק).

חשוב להזכיר כי הקשר בין רות דוד לרונאל פישר נוצר לאחר שזו כבר כיהנה בתפקיד פרקליטת מחוז. בנסיבות אלה, אם החלטת הסגירה נכונה לחברות שבין רות דוד לרונאל פישר הרי שהיא נכון מקל וחומר לחברות שבין ראש הממשלה לבין מילצ'ן ופאקר.

בהקשר זה חשוב לעמוד על נקודה נוספת. כתב האישום בעניינו של ראש הממשלה נוקט בגישה מרחיבה בהרבה מזו הקבועה בחקיקה ובפרקטיקה שפורטו לעיל – כתב האישום מבקש להפליל לא רק קבלת מתנות שניתנו לעובד הציבור "באשר הוא עובד ציבור", כהגדרת חוק המתנות ותזכיר חוק העונשין לתיקון עבירת הפרת האמונים, אלא גם מתנות שניתנו לעובד הציבור "בזיקה לתפקידו הציבורי". מדובר ברף נמוך בהרבה מזה הקבוע בחוק, רף שאין מקום להחילו שכן הוא אינו הולם את הוראות החוק (ואף לא את תזכיר חוק העונשין), בוודאי ובוודאי שאין מקום להחילו לראשונה ובאופן תקדימי על עניינו של נתניהו.

שורה תחתונה: מותר לקבל מתנות מחברים. האיסור הוא על קבלת מתנות כאשר עובד הציבור מקבל אותן באשר הוא עובד ציבור. אם הוא מקבל את המתנות בשל חברות, אזי אין בכך כל פסול וזה לא משנה מה היקף המתנה, האם המתנה ניתנה מיוזמתו של הנותן או המקבל, והאם היא ניתנה באופן קבוע או מזדמן.

לשם המחשה – ברור שעובד ציבור שמקבל כסף מאביו, לא עובר עבירה. גם אם אותו עובד ציבור היה דורש ומקבל מאביו כסף, ואפילו הרבה כסף, ברור שאין בכך עבירה. ואפילו אם אותו עובד ציבור היה דורש מאביו פעמיים בחודש, בבוטות ובחוצפה, כסף, לא היה בכך עבירה. השאלה שיש לבדוק היא אחת – האם עובד הציבור היה מודע לכך שהמתנה ניתנת לו בזיקה לתפקידו הציבורי.

ביסוס לעמדה זו נמצא בהודעתה של היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע פרגו (הודעתה של עו"ד ברנע-פרגו שם היא אמרה את הדברים הבאים:

חוקר: אם ראש הממשלה היה פונה אלייך לקבלת חוו"ד האם הוא יכול לקבל מתנה מחבר, מה היה סדר הפעולות שלך?

עו"ד ברנע-פרגו: הייתי מבקשת פרטים על אודות הקשר החברי, מתי הוא נוצר, איזה ביטוי הוא מקבל, תכיפות הפגישות או השיחות, האם הפגישות לבד, הייתי מבקשת פרטים על המתנה, האם ניתנו מתנות מהחבר לפני שראש הממשלה נכנס לתפקידו, אם כן – באיזו תכיפות, האם שווי המתנות שניתנו בעבר דומה לשווי המתנה שניתנת כיום…

ניקח את מבחני המשנה שהציעה עו"ד ברנע-פרגו לבחינת זיקת המתנה לתפקידו של עובד הציבור, וניישם אותם על המקרה נתניהו-מית'ן.

א) מתי נוצר הקשר החברי – הקשר בין ראש הממשלה למילצ'ן נוצר בשנת 1999, כאשר ראש הממשלה לא כיהן בתפקיד ציבורי כלשהו;
ב) איזה ביטוי מקבל הקשר החברי, כולל תכיפות הפגישות והשיחות, האם הפגישות לבד – חברות עמוקה שמתבטאת באמון הדדי יוצא דופן, באינטימיות, בשיחות ומפגשים לרוב. פגישות לבד, ופגישות עם בני משפחה;
ג) האם ניתנו מתנות מהחבר לפני שראש הממשלה נכנס לתפקידו – כפי שהראנו ראש הממשלה קיבל סיגרים ממילצ'ן גם כאשר היה אזרח;
ד) באיזו תכיפות ניתנו המתנות לפני הכניסה לתפקידו – חומר הראיות מלמד שמדובר בתכיפות זהה;
ה) האם שווי המתנות שניתנו בעבר דומה לשווי המתנות שניתנו היום – גם כאן אנו רואים זהות בין מה שהיה לפני החזרה לחיים הציבוריים, לבין מה שארע אחרי.

עו"ד ברנע-פרגו לא מציינת כשיקול מבחינתה את היקף המתנות; את שאלת היוזמה למתן המתנות; את השאלה אם יש דרישה או אין דרישה וכיו"ב.
מסקנת הדברים היא אחת – מותר היה לראש הממשלה לקבל ממילצ'ן סיגרים.