ליאת בן ארי ויתרה על תיק 4000 במחוזי ומתכוננת לערעור בעליון
גידי וייץ מציג: כך תפרתי את תיק 4000
לגמרי. לא תהיה להם שום משמעות משפטית, גם אם יופיעו שם דמויות תקשורתיות מוכרות וססגוניות כמו ינון מגל ודב גיל-הר.
הסיבה היא שלמעשה השופטים, בהמלצתם לסגת מסעיף השוחד, רוקנו את הדיונים האלה מכל תוכן.
הרי לאורך כל השבועיים הבאים משובצים עדים מ"וואלה", שאמורים להעיד על המתת – קרי, אותה "היענות חריגה" לכאורה לבקשות משפחת נתניהו – חלק מעסקת השוחד שבה נתניהו היטיב לכאורה עם אלוביץ' ובזק והוא סיפק לו "היענות חריגה" ב"וואלה".
אלא שהשופטים אמרו את דברם: שאין בפועל סעיף שוחד ולכן כל עדי האווירה האלה לא יוסיפו שום ערך – הם כמו אוויר חם.
***
המטרה של הפרקליטות היתה מלכתחילה להציף את דיוני המשפט בעדי "אווירה", כולל עורכים זוטרים באתר וואלה, שאין להם שום קשר לנתניהו וממילא לא יכולים להעיד על קשר ישיר איתו.
המטרה היתה לייצר "אווירה" שכאילו וואלה היה אתר הבית של משפחת נתניהו, למרות שבמציאות הוא היה אחד האתרים העוינים לנתניהו, אם לא העוין שבהם (וגם הלא משפיע שבהם).
הפרקליטות החליטה אמנם לצפצף על המלצת השופטים ולהמשיך לשחק את המשחק, אבל המשחק זה ייקטע עוד לפני שתסתיים רשימת עדי התביעה בתיק 4000, כיוון שבקשה להגנה מן הצדק חדשה תוגש בקרוב והשופטים ייאלצו לקבל החלטה – והיא תתקבל בהתאם לרוח המלצתם לסגת מן השוחד.
הפרקליטות והחצוצרות
למה הפרקליטות עושה זאת? כדי להראות שמבחינתה עסקים כרגיל. אבל הם לא ממש כרגיל.
מי שהמחיש זאת הוא גידי וייץ, אחד מהחצוצרנים הראשיים של הפרקליטות וליאת בן ארי ומי שתפר את תיק 4000 באותה כתבה רשלנית ומומצאת על סיקור אוהד תמורת הטבות.
בכתבה בסוף השבוע (הארץ, 06.07.2023) וייץ כבר סימן את הדרך: ערעור לעליון בתיק 4000 – ושלח אליהם מסר: שהם לא יכולים להתייחס בשוויון נפש ל"תמונה המבהילה" שעולה מתיק 4000, תמונה ששופטי נתניהו התייחסו אליה בשוויון נפש.
וייץ אומר למעשה שליאת בן ארי הרימה ידיים בתיק 4000 בבית המשפט המחוזי, היא מבינה שהפסידה את הקרב לאור המלצת השופטים והיא מכינה את עצמה כבר עכשיו לערעור לעליון.
מה שמדהים הוא שגידי וייץ לא נכח במרבית דיוני תיק 4000, אין לו שום מושג ברגולציה, ולכן אין לו שום מושג בהטבות והוא לא מבין שגם הערעור נדון לכישלון, במיוחד אחרי הכישלון המהדהד של פגישת ההנחיה.
אם אין פגישת הנחיה, אין תיק 4000.
לגידי וייץ יש גם תסמונת של התאהבות ב"תחקיר" של עצמו, בדיוק כמו שמשקיע מתאהב במנייה כושלת מסוימת ומתעקש לא לחתוך הפסדים, למרות שהמנייה מידרדרת מיום ליום והחברה על סף חדלות פירעון.
זו תסמונת ידועה של מי שטומן ראשו בחול ולא מסוגל להתחבר למציאות.
ב"שיאה" של האופוריה מתפירת תיק 4000, גידי וייץ כתב מאמר מביך באתר "וואלה" על האופן שבו ה"תחקיר" שלו קרם עור וגידים (לינק בהמשך).
זו עדות מדהימה על איך הוא תפר את התיק, עדות לבורות שלו בענייני רגולציה וגם לאג'נדה הברורה שלו: להדיח את נתניהו.
לאורך כל הכתבה הוא משתמש בביטויים שמתאימים לחוקר במשטרה ולפרקליט בפרקליטות המדינה. "יש לי חשד", "ראיות חותכות", "ראיות נסיבתיות", "זירת פשע", ו"מזכר" שביקש מאדונו עמוס שוקן לכתוב על השיחה שניהל עם אילן ישועה.
הוא מספר איך נעזר בחיים לווינסון שדחף אותו ל"סיפור הגדול" ואיך נפגש עם "עיתונאים" ב"וואלה" – רק שכח לציין שכולם עם אג'נדת רק-לא-ביבי וכולם מהצד השמאלי של המפה.
התיעוד הנדיר הזה ממחיש עד כמה חבורה של "עיתונאים" איבדה את עצמה לדעת והפכה את עצמה לחוקרים, לפרקליטים ולשופטים. כעת, כשהבלון מתפוצץ להם, הם מתקשים להכיר במציאות ומאשימים את כל העולם ואישתו: את השופטים, את הסניגורים, את בנימין ושרה נתניהו, את מנדלבליט – רק לא את עצמם ואת ליאת בן ארי.
***
אני שם פה את הקישור לכתבה של גידי וייץ, באתר וואלה 18.04.2018. קראו אותה בבקשה – זהו תיעוד נדיר איך נתפר תיק 4000.