הפרוטוקולים הרשמיים של עדות ארנון מילצ'ן במשפט נתניהו (בווידאו מברייטון אנגליה) ממשיכים לספק חיזוקים להתפוררות של התזות עליהן נשען תיק 1000.

***

עו"ד חדד: עכשיו, אני רוצה להתחיל ולדבר איתך היום על החקירה שאני חושב שעשו אותה, גם אנחנו יודעים מה יש מתחת למכסה המנוע, חקירה שלך אזהרה מחודש אוגוסט וספטמבר 2017 בלונדון, החקירה בלונדון, אתה זוכר את החקירה הזאת?

מילצ'ן: חקירה באזהרה (החקירות באזהרה היו בלונדון, ב-31 באוגוסט וב-1 בספטמבר 2017).

עו"ד חדד: חקירה באזהרה

מילצ'ן: זוכרים בדרך כלל

עו"ד חדד: תאשר לי לפני שאני מתחיל שבאמת התחושה שלך הייתה שזה משהו לא הוגן ולא הגון שעושים לך נכון?

מילצ'ן: מאוד

עו"ד חדד: וכבר לפני כן הודיעו לך שהפעם זו חקירה באזהרה, הודיעו להדס או דרך בועז אתה זוכר?

מילצ'ן: לבועז

עו"ד חדד: לבועז שזו חקירה באזהרה, לא אמרו לך אבל שוחד נכון?

מילצ'ן: לא.

עו"ד חדד: דרך אגב, אני אומר לך שהיועץ המשפטי מעולם לא אישר, זו טענתנו מעולם לא אישר לחקור אותך בחשד למתן שוחד בסדר? גם אני חושב שהוכחנו את זה במשפט, יש לך מושג בנושא הזה?

מילצ'ן: אני לא מצליח להבין

עו"ד חדד: אני אומר, טענתנו שהיועץ המשפטי לממשלה מעולם לא אישר לחקור אותך בחשד למתן שוחד, אף פעם לא נתן אישור כזה והוא אפילו כעס ורתח כשהוא שמע שחקרו אותך בחשד למתן שוחד, אני שואל אותך אם הדבר הזה ידוע לך? אם מישהו סיפר לך על זה?

מילצ'ן: מאוחר יותר

עו"ד חדד: מאוחר יותר. עכשיו, בכל מקרה תאשר לי שמבחינתך מדובר היה גם בזמן אמת, גם עכשיו בהאשמת שווא, אתה מעולם לא תפסת את עצמך כמי שנתן שוחד לא לראש הממשלה ולא לכל אדם אחר?

מילצ'ן: אני לא נותן שוחד לאף אחד

עו"ד חדד: נכון, ולכן אתה השתגעת מזה שבאים ומחשידים אותך בעבירה שהיא, סליחה על הביטוי, אבל היא מופרעת על פני הדברים?

מילצ'ן: יותר ממופרעת.

עו"ד חדד: וזה פתאום היה אאוט אוף דה בלו, הרי חקרו אותך לפני כן ארבע חקירות,

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: שלוש חקירות בישראל, חקירה אחת בלוס אנג'לס תמיד כעד, לא אמרו לך, לא רמזו לך בכלל שיכולים לחקור אותך בחשד לשוחד, שאלו אותך על אותם נושאים,

מילצ'ן: לא הבנתי זה שוחד

עו"ד חדד: כן, ברור, ופתאום באים ללונדון וחוקרים אותך באזהרה נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: ולא הצלחת להבין מה קרה

מילצ'ן: ממש לא, יש לי זיכרונות לא נחמדים.

עו"ד חדד: כן, לא נחמדים מהחקירה הזאת

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: ותאשר לי, כך גם אני מבין מהמכתב שכתבתם אז, מכתב של בועז שהתחושה הייתה שזה סוג של עונש, שמנסים להעניש אותך כי פתאום אמרת בפברואר שביבי הוא כן חבר שלך או כל מיני דברים כאלה, זו הייתה התחושה?

מילצ'ן: … (לא שומעים)

עו"ד חדד: שהכניס אותם, למרות שאמרת אמת בלוס אנג'לס. נכון?

מילצ'ן: אני תמיד אומר את האמת

עו"ד חדד: ופתאום מענישים אותך

מילצ'ן: אולי פתאום אמרתי משהו לא בסדר אולי בלוס אנג'לס ופתאום אני נחקר באזהרה

עו"ד חדד: והתחושה שלך, בוא נדבר על התחושה שלך הייתה על זה שאתה בא בפברואר ואומר אמת ואולי אמרת דבר שלא היה נוח לשוטרים, "זכית" בזה שאתה חשוד בשוחד, נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: וזו תחושה קשה?

מילצ'ן: כל העסק

עו"ד חדד: נכון. עכשיו, אני עובר איתך נושא, בזה למעשה סיימנו את העניין הזה. אתה לא מעשן סיגרים נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אבל סיגרים במתנה סיפרת לי שאתה נותן, נתת כל השנים נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אתה יודע למרות שאתה לא מעשן

מילצ'ן: ניסיתי פעם

עו"ד חדד: ניסיתי פעם ולא הלך, למרות שאתה לא מעשן אתה יודע שיש כמו בסיגריות, יש גם בסיגרים יש העדפות לאנשים נכון? זה דבר שאתה יודע?

מילצ'ן: בכל נושא

עו"ד חדד: אתה צודק, אני מדבר עכשיו על סיגרים, אתה צודק שיש כאלו שאוהבים פפסי, יש כאלו שאוהבים קולה, תביא למישהו פפסי קולה הוא לא יאהב ולהיפך.

מילצ'ן: גם ביחסי אהבה

עו"ד חדד: גם ביחסי אהבה, נכון, וגם במוסיקה וגם בסרטים וגם בהרבה דברים אבל אני מדבר על סיגרים, צר עולמנו כעולם הסיגר לרגע, אז אתה מודע לזה שבסיגרים יש העדפות כמו אדם שמעשן סוג מסוים של סיגריה הוא לא יעשן סוג אחר של סיגריה?

מילצ'ן: שמעון פרס היה מעשן קנט

עו"ד חדד: מאה אחוז אבל הוא לא היה מעשן כאמל, אם היית מביא לו כאמל הוא לא היה מוכן לעשן את זה?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: קנט הוא היה מעשן מכל הסוגים וגם לראש הממשלה תאשר לי, גם אתה אמרת את זה כאן, גם לו הייתה העדפה מאוד ברורה בסיגרים נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אפילו סיפרת לי סיפור, סיפרת את זה בחקירה הראשית אני לא זוכר שפעם הבאת לו במתנה איזה סיגר בקוטר לא נכון הוא אמר לך תשמע זה לא הקוטר שאני אוהב, אני אוהב קוטר אחר נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: לא היית מביא לראש הממשלה סוג שהוא לא אוהב, זה דבר מוזר לחשוב שהיית מביא למישהו מתנה כשאתה יודע שהוא לא אוהב סוג מסוים להביא לו סוג אחר?

מילצ'ן: ניסיתי על שרהל'ה בעבר

עו"ד חדד: טוב, זה התעלול שסיפרת אבל להוציא את התעלול הזה, אני מדבר על ראש הממשלה לא היית מביא לו סוג שהוא לא אוהב נכון? בכוונה, סיגר אני מדבר?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: ארנון דיברנו קצת על השמפניות, לא קצת, דיברנו הרבה על השמפניות, במהלך החקירה הראשית שלך אתה נשאלת על שמפניות שהבאת לגברת נתניהו בחודש דצמבר, בתחילת חודש דצמבר 2016 וסיפרת, או שאני אזכיר לך אם לא סיפרת, אני לא הסתכלתי, לא ראיתי את הפרוטוקול שזה היה ממש בסמוך כשהיא יצאה מחקירה שלה בלהב. אתה זוכר את זה שאז היא דיברה?

מילצ'ן: החקירה הראשונה שהתברר לי בדיעבד שגב' נתניהו נחקרה בחדר אחר

עו"ד חדד: בעניין המעונות אתה זוכר?

מילצ'ן: לא יודע על מה היא נחקרה,

עו"ד חדד: אז אני אומר לך, בתיק שלנו היא לא נחקרה, רק בשלב מאוחר יותר ובשלב הזה זו הייתה חקירה של פרשת המעונות. אתה זוכר שהייתה חקירה בפרשת המעונות?

מילצ'ן: מה זה פרשת המעונות?

עו"ד חדד: על הארוחות, ארוחות, חמגשיות אתה זוכר? דיברתם על זה סיפרה לי שרה לא מעט, אתה זוכר את הדברים?

מילצ'ן: … (לא שומעים)

עו"ד חדד: מני נפתלי אתה זוכר את השמות? כבר חלפו הרבה שנים,

מילצ'ן: במעורפל,

עו"ד חדד: טוב, זה לא נושא שראוי לבזבז עבורו את האי זיכרון אבל אני אומר לך שמה שהיה באותה הפעם ששרה עברה תקופה מאוד מאוד קשה עם החקירות האלה, את זה אתה זוכר?

מילצ'ן: אני זוכר מאוד. היא תמיד עוברת,

עו"ד חדד: זה נכון, אבל אז במיוחד חוקרים אותה פתאום על אוכל, כמה את אוכלת, מי אוכל מה? מי מבשל? זה היה אירוע סביב זה עם החמגשיות, תקופה מאוד לא פשוטה מבחינתה, אתה זוכר את זה?

מילצ'ן: אני לא זוכר מה חקרו אותה כי לא ידעתי

עו"ד חדד: לא, אני לא מדבר על מה חקרו ומה שאלו אותה, אני מדבר על התקופה באופן כללי?

מילצ'ן: התקופה לכולנו, לפחות לי הייתה קשה

עו"ד חדד: אני אסביר, במקביל יש שני אירועים שקורים, יש חקירה בתיק המעונות, זה התיק ששרה נחקרה בו ויש חקירה במקביל, החקירה בתיק 1000

מילצ'ן: תיק המעונות לא שייך לתיק 1000?

עו"ד חדד: לא, לא שייך, ומה שקורה אז, אם אתה זוכר, אם אתה לא זוכר נעבור הלאה, היה תיק על חמגשיות ואוכל, אתה זוכר שהיה תיק על חמגשיות ואוכל? זה תיק נפרד?

מילצ'ן: אני באמת לא זוכר, סליחה

עו"ד חדד: לא זוכר, זה בסדר אבל כן זכרת לפחות אז אני רואה שזכרת שהיא יצאה גם מחקירה נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אז אני אומר לך שכשהיא יצאה מחקירה ואז כן אני מניח שזכרת, דיברתם גם באותו זמן שהיא נחקרת ועושים לה עוול על מני נפתלי גם בתקשורת, גם בחקירות, חמגשיות, בודקים מה היא אומרת, האם אוכלים אוכל כזה?
אני מנסה בכל זאת לרענן את הזיכרון. אתה זוכר שאז אגב כשהאירוע הזה כשהיא יוצאת מהחקירה אתם מדברים ואתה מנחם אותה ואומר לה שרה, היא יצאה דרך אגב, אני אפילו, אני חושב שאני זוכר את השיחה כי אז אספנו אותה מלהב ואז היא דיברה איתך בדרך,

מילצ'ן: גם אני לא ידעתי שהיא,

עו"ד חדד: גם אתה לא ידעת שהיא נחקרת, ואחר כך היא מתקשרת אליך אני חושב שעוד מהדרך אם אני זוכר נכון והיא מספרת

מילצ'ן: אני יצאתי קודם לא?

עו"ד חדד: כן, בטח, כנראה אני רואה לפי השעות. ואז היא מתקשרת אליך ומספרת לך כמה שקשה לה וכו' ואגב השיחה הזאת עולה העניין של השמפניות

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אתה נזכר?

מילצ'ן: נזכר

עו"ד חדד: ולכן זה היה טבעי כי היא יצאה חבולה מהחקירה הזאת, כואבת, דאובה, חקירה על חמגשיות, על אוכל, מבחינתה, אני לא אומר חקירה מוצדקת או לא, זה לא לבית המשפט הזה להכריע ואז אתם מדברים והנושא הזה עולה, אתה אומר שאתה זוכר את זה?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אוקי, בסדר. בחקירה הראשית שלך אתה נשאלת על הנגישות של ראש הממשלה לשיחות איתך ואתה אמרת שהוא היה נגיש מאוד, זה נכון, נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: דרך אגב, אבל בוא נסדר את הדברים כדי שזה לא יקבל את הגוון הלא נכון. קודם כל אתה היית חבר שלו כשהיית מתקשר אליו כמו שאתה מתקשר לחברים אחרים, הוא היה חוזר אליך או עונה אם הוא יכול לענות נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: כמו עם חברים אחרים שיש לך נכון?

מילצ'ן: שלי? כן

עו"ד חדד: ועל זה כשאנחנו מדברים על זה שמכניסים לו פתק או משהו כזה, זה לא אירוע שבו אתה מתקשר סתם או שאתה רוצה

מילצ'ן: לא, בהחלט לא

עו"ד חדד: זה רק עם יש עניין, נשתמש במילים עמומות, אבל יש עניין מדיני או ביטחוני או משהו חשוב?

מילצ'ן: דחוף, כן

עו"ד חדד: שהוא לא עניין עסקי שלך חלילה?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: זה לא עניין אישי שלך חלילה?

מילצ'ן: זה עניין שחשוב שהוא ידע בזמן אמת

עו"ד חדד: חשוב לטובת המדינה שהוא ידע בזמן אמת?

מילצ'ן: לטובת המדינה, כמובן

עו"ד חדד: אוקי. בסדר.

מילצ'ן: אני מניח שהצצתם קצת בחומר,

עו"ד חדד: לא, שהחברים לא ירו בנו תוך כדי אז לא. אנחנו בהחלט יודעים אבל לא ניכנס לזה בסדר? אז אנחנו יודעים בדיוק אבל רק מה שהיה חשוב לי זה שאם אתה מבקש להכניס לו פתק דחוף וכו' זה קשור לעולם התוכן הזה שאנחנו לא מדברים בו נכון?

מילצ'ן: כן. כן, בהחלט

עו"ד חדד: ולא לזה שאתה רוצה להגיד לו תשמע

מילצ'ן: מה נשמע? בוא נלך לים

עו"ד חדד: בדיוק, לא, ממש לא נכון?

מילצ'ן: לא.

עו"ד חדד: בסדר. ארנון אתה זוכר, סיפרת שראש הממשלה התקשר אליך בשלב מסוים והוא אמר לך שהוא הפסיק לעשן סיגרים, אתה זוכר?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: רק שנייה, בוא ננסה להיזכר. אמרנו את זה, הקראתי לך את זה מהחקירה ואז נזכרת

מילצ'ן: תזכיר לי עוד פעם סליחה

עו"ד חדד: לפני החקירה, לפני החקירה אני לא יודע אם זה בחודש נובמבר

מילצ'ן: איזה חקירה?

עו"ד חדד: לפני החקירה הראשונה שלך אני יודע כי אתה מספר על זה בחקירה, אתה מספר שהוא התקשר אליך ואמר לך שהוא מנסה להפסיק לעשן סיגרים.  אתה אומר בחקירה הראשונה שלך ביבי הפסיק לעשן דרך אגב, זוכר?

מילצ'ן: כן. אני מניח שאם אמרתי את זה,

עו"ד חדד: אתה אומר הוא הודיע לי שהוא הפסיק לעשן, דרך אגב.

מילצ'ן: בוא נאמר אם אמרתי אז אמרתי.

עו"ד חדד: אז זכרת בטח?

מילצ'ן: אז זכרתי

עו"ד חדד: בסדר, מה שחשוב לי זה שלפני החקירה שלך בדצמבר אתה מספר לחוקרים, אתה אומר שאם אמרת את זה אז זה בוודאי נכון ודרך אגב, אני חושב שהזכרתי לך את זה באחת החקירות פה בבית המשפט ונזכרת לפני יומיים אפילו שהוא התקשר אליך ואמר לך שהוא הפסיק לעשן.

מילצ'ן: לא בטוח שהוא התקשר אלי בשביל זה, יכול להיות שאמר לי כשנפגשנו

עו"ד חדד: אוקי, בסדר. אני מתאר לעצמי שהוא לא התקשר אליך ואמר לך ארנון מה שלומך? הפסקתי לעשן.

מילצ'ן: ברור

עו"ד חדד: ברור שזה לא היה, אני מניח שרצית להציע לו סיגר והוא אמר לך שהוא הפסיק לעשן, זה יותר הגיוני אתה אומר?

מילצ'ן: הרבה יותר הגיוני

עו"ד חדד: ובכל זאת אני רואה, זה היה ב-1 בדצמבר ואני רואה בכל זאת כשאני מסתכל על הפגישות שלכם אני רואה למשל שב-27 בדצמבר רכשתם קופסת סיגרים, זה לא מפתיע אותך נכון? אין קשר בין הדברים?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: זה לא מפתיע כי יכול להיות שקנית בשביל אורחים אחרים, בשביל דברים אחרים נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אוקי

מילצ'ן: אבל לפי דבריך היה לי מלאי עצום

עו"ד חדד: לפי דברי? לפי מה שאתה אומר לחוקרים גם

מילצ'ן: לא הייתי צריך לקנות ב-27 לדצמבר

עו"ד חדד: אבל קנית

מילצ'ן: אז קניתי

עו"ד חדד: אבל זה לא קשור לביבי?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: עכשיו אני רוצה לדבר קצת על סוגיית ההדלפות, אני חושב שזה פצע כואב לנו ואני גם משער, אנחנו לא דיברנו על זה עדיין, שזה פצע כואב גם לך?

מילצ'ן: מאוד

עו"ד חדד: נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: תראה, אני לא יודע כמה אתה,

מילצ'ן: השאלה מי מדליף

עו"ד חדד: בוא ננסה לעשות את החשבון ביחד מי מדליף. אני לא יודע כמה אתה בקיא בדרך שבה עובדת חקירה אבל עד השלב שבו מחליטים שיש שימוע חומרי החקירה נמצאים רק בידי המשטרה. בסדר? והפרקליטות אבל בידי המשטרה בעיקר.
תאשר לי בבקשה ארנון שממש מהרגע הראשון אתה נחקר ב-1 בדצמבר כבר אז מתחילות כל מיני שמועות, כתבות כאלו, בהתחלה בלי שמות, גידי וייץ מפרסם דברים ואחר כך מבול של הדלפות על מה בדיוק נאמר? מה אמרת? מה לא אמרת? מה הוא אמר? מה אמרו אחרים? מבול ששוטף את העולם של ההדלפות אתה זוכר את זה?

מילצ'ן: לצערי כן

עו"ד חדד: ולך, אני רואה בחקירות שלך שאומרים לך כל הזמן אל תדבר עם אף אחד, אתה זוכר? בסוף כל חקירה מזהירים אותך באזהרה חמורה סוד כמוס, לא לספר לאף אחד נכון?

מילצ'ן: בהחלט

עו"ד חדד: ואתה כמובן צייתת להנחיה הזו של המשטרה נכון?

מילצ'ן: כמובן

עו"ד חדד: לכן מטבע הדברים לא אתה ולא מישהו מטעמך הדליף לעיתון שום דבר, אתה לא ביקשת להדליף שום דבר נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: ובכל זאת דברים שאתה אומר בחקירה שלא אתה הוצאת החוצה, אתה רואה אותם על המסך, על המרקע, פרשן כזה, פרשן אחר, עיתונאי כזה, עיתונאי אחר, מביאים כמעט מילה במילה דברים שנאמרו, חומרים שנאמרו כל היום וכל הלילה, אתה זוכר את זה?

מילצ'ן: עד היום

עו"ד חדד: עד היום ואני מניח שזה גם מאוד הטריד אותך גם בשלב החקירה, זה פגע,

מילצ'ן: ברור

עו"ד חדד: נכון?

מילצ'ן: פגע מאוד

עו"ד חדד: דרך אגב, גם בראש הממשלה זה פגע כל ההדלפות האלה, מבול אין סופי של הדלפות שלא נגמר נכון? זו הייתה התחושה שזה פשוט לא נגמר.

מילצ'ן: השאלה אם זה רק לגבי?

עו"ד חדד: לא, לא רק לגביך, בהקשר הזה אבל אני מדבר עליך, עכשיו אני שואל אותך ולא מישהו אחר, זה מאוד מאוד פגע?

מילצ'ן: תתאר לך את עצמך במצב הזה

עו"ד חדד: ברור, ברור, זה נורא ואיום, נורא ואיום. אני עובר עוד נושא, דיברת בחקירה הראשית על הפיטורים של הדס אתה זוכר?

מילצ'ן: על אי הפיטורים

עו"ד חדד: על אי הפיטורים, נכון, דרך אגב, בהקשר הזה אני אומר לך שלך ולהדס יש גרסאות הפוכות, היא טוענת שאמרת לה שראש הממשלה ביקש לא לפטר אותה ואתה אמרת אחרת, אני לא הולך להיכנס למחלוקת בין הגרסאות, זה לא מעניין אותי,

מילצ'ן: … הייתי עושה אחרת

עו"ד חדד: לא, אני מתכוון, אני רק אסביר אבל זה באמת לא מעניין אותי. אתה אמרת שראש הממשלה אמר לך כן לפטר אותה והיא אומרת שראש הממשלה אמר לך לא לפטר אותה שדווקא מישהו אחר אמר לך לפטר אותה אבל אני לא נכנס לזה, זה לא מעניין, זה לא חלק מהמשפט.
תאשר לי שבכלל כל השיח, תאשר לי שכל השיח שהיה, אם היה בעניין של פיטורים אתה גם התחלת לדעתי להגיד את זה בחקירה הראשית זה נגע לדברים אישיים אחרים שהגברת קליין יודעת, לא קשור בכלל לא לסיגרים ולא לשמפניה נכון?

עו"ד חדד: לא

עו"ד חדד: לא קשור?

מילצ'ן: לא

השופטת פרידמן-פלדמן: לא מה? לא זה נכון? אדוני מאשר את הדברים?

מילצ'ן: נכון.

עו"ד חדד: הוא אמר שזה נכון שזה לא קשור, רק תגיד

מילצ'ן: בהחלט נכון

עו"ד חדד: אני רוצה לעבור עוד נושא לכן אמרתי שזה לא כל כך משנה מי אומר מה, זה לא מעניין אותי. רק מה שאמרתי הוא נכון, זה לא קשור לסיגרים ושמפניות רק תאשר את זה כדי שזה יהיה ברור?

מילצ'ן: מאשר

עו"ד חדד: תודה. אני רוצה לעבור לנושא של הקשר עם הפרקליטות אני באמת עובר המון נושאים מהר, אנחנו נסיים מוקדם כמו שאמרתי לך. ארנון, החקירה האחרונה שלך הייתה ב-1 בספטמבר 2017 בסדר? זו החקירה בלונדון, החקירה השנייה בלונדון.

מילצ'ן: באזהרה

עו"ד חדד: באזהרה, כן

מילצ'ן: היו שתיים בלונדון?

עו"ד חדד: כן. היה ב-31 לאוגוסט ואז ב-1 לספטמבר, אחת קצרה ואחת קצת יותר ארוכה.

מילצ'ן: סליחה, תאריכים?

עו"ד חדד: 31 באוגוסט ואז ב-1 לספטמבר. יום אחרי.

מילצ'ן: אוקי, זה היה יומיים?

עו"ד חדד: כן, יומיים, בדיוק. אתה יודע מתי לראשונה דיברת עם פרקליט או פרקליטה מהפרקליטות?

מילצ'ן: סליחה פרקליט?

עו"ד חדד: או פרקליטה מהפרקליטות?

מילצ'ן: עם בועז

עו"ד חדד: לא, לא עם בועז אני מדבר מהפרקליטות, בועז הוא לא מהפרקליטות

מילצ'ן: מהפרקליטות לא דיברו איתי

עו"ד חדד: הרי בשלב מסוים כן התחלת לדבר עם ליאת בן ארי, מתי?

מילצ'ן: מאוחר

עו"ד חדד: מאוחר, אתה זוכר להגיד לי מתי בערך זה היה?

מילצ'ן: זה לפני שנתיים

עו"ד חדד: לפני שנתיים

מילצ'ן: אני טועה? אני מנחש

עו"ד חדד: היא לא יכולה לענות, בסדר, כשנתיים זה סדר גודל? אתה זוכר להגיד לי איך נוצר הקשר?

מילצ'ן: נוצר הקשר שבאו לריענון

עו"ד חדד: לפני שנתיים?

מילצ'ן: שנה, שנתיים, אני לא זוכר, ואחרי זה הם באו פעם שנייה לריענון.

עו"ד חדד: לא, אבל לפני כן הרי גם דיברת בטלפון עם ליאת.

מילצ'ן: אני לא בטוח

עו"ד חדד: אתה יודע אם הדס הייתה בקשר איתם?

מילצ'ן: הדס הייתה לדעתי

עו"ד חדד: הבנתי. וכשבאים אליך לריענון ראשון אתה זוכר איך תיאמו את זה, מי תיאם את זה איתך?

מילצ'ן: אני מניח שהדס.

עו"ד חדד: הבנתי, כלומר הדס מתאמת את הריענון ואז הם מגיעים,

מילצ'ן: לא את הריענון, את המפגש

עו"ד חדד: המפגש, דרך אגב, היא הייתה במפגש הזה הדס?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: היא מגיעה, זה אנחנו מדברים על המפגש הראשון ואז למעשה מאז אתה כן בקשר היית עם ליאת? זאת אומרת יכול להיות שכבר לפני כן דיברת עם ליאת?

מילצ'ן: לפני מה?

עו"ד חדד: לפני הפגישה הראשונה יכול להיות שכבר דיברת עם ליאת?

מילצ'ן: קשה לי לזכור

עו"ד חדד: בסדר, רק לפי הזיכרון ארנון, אין בזה גם שום דבר פסול, שלא תחשוב שאני טוען שעשית איזה משהו לא בסדר

מילצ'ן: לא, לא, ברור

עו"ד חדד: למען הסר ספק ואני גם לא טוען שליאת עשתה משהו לא בסדר בעניין הזה, אני מבהיר בסדר? אז למעשה אתם בקשר, אחת  לכמה זמן אתה מדבר איתה?

מילצ'ן: עם ליאת?

עו"ד חדד: כן, אם בכלל

מילצ'ן: מדברים על צלילות

עו"ד חדד: מדברים על צלילות?

מילצ'ן: כן, הבן שלי צולל, ליאת צוללת, ברצינות

עו"ד חדד: יפה, אז ככה לאורך התקופה אתם מתקשרים מפעם לפעם אחת לשנייה?

מילצ'ן: לא במיוחד לדבר רק על צלילות

עו"ד חדד: אלא גם?

מילצ'ן: על דברים שקשורים באיזושהי צורה לחקירה

עו"ד חדד: הבנתי, ואז כמו שאתה אומר מגיעים אליך, אני מתחיל במפגש הראשון, מגיעים בנובמבר 2022 והגיעו אליך, מי הגיע למפגש הראשון, זוכר?

מילצ'ן: השלישייה

עו"ד חדד: זה היה הרי שנפגשתם לפרק זמן של כמה ימים נכון?

השופטת פרידמן-פלדמן: מה זה השלישייה עו"ד חדד?

עו"ד חדד: אני אגיד, זה עו"ד בן ארי, עו"ד גילדין ועו"ד קרן צבירן. אני שואל שוב, אני חוזר לפגישה הראשונה אצלך בבית, השלישייה כמו שכינית אותם ואז כמה פעמים אתם נפגשים בבית, אתה זוכר?

מילצ'ן: הפגישה הראשונה?

עו"ד חדד: כמה פגישות קודם כל יש?

מילצ'ן: שתיים

עו"ד חדד: לא, יש שתי פגישות בסך הכל, בפגישה הראשונה כמה ימים אתם נפגשים? או שרק כמה ימים ואתה לא זוכר בדיוק.

מילצ'ן: יומיים

עו"ד חדד: יכול להיות שלושה, יכול להיות ארבעה?

מילצ'ן: יומיים או שלושה.

עו"ד חדד: וכמה זמן כל מפגש כזה? כמה שעות?

מילצ'ן: ארבע שעות

עו"ד חדד: ארבע שעות, הבנתי. אני מניח שדיברתם גם שיחות חולין כמו שאמרת על צלילה ואולי על דברים אחרים אבל אתם מדברים על התיק על המשפט?

מילצ'ן: בעיקר

עו"ד חדד: ואז מה, סיפרו לך מה קורה במשפט? איפה הדברים עומדים?

מילצ'ן: לא. רעננו את זיכרוני

עו"ד חדד: אבל סיפרת לי כבר שלא נתנו לך לקרוא את ההודעות שלך במשטרה נכון?

מילצ'ן: נכון, נכון, לא ביקשתי

עו"ד חדד: מאה אחוז, לא ביקשת, זה לא תפקידך לבקש או לא לבקש, אתה עד

מילצ'ן: אני גם לא בדיוק מודע לכל התהליכים

עו"ד חדד: ברור גם אמרת דרך אגב אתמול

מילצ'ן: זו פעם ראשונה בחיי שאני,

עו"ד חדד: אני מזכיר שאמרת גם אתמול שאין לך עורך דין ואתה לא יודע מה בדיוק אתה צריך לעשות או מה הזכויות, אתה מתנהל לפי האמת שלך וצו מצפונך ואיך שאתה מבין את הדברים נכון?

מילצ'ן: אין לי אחד כמוהו

עו"ד חדד: מצוין, אין לך. בכל מקרה, דרך אגב, אין לך עורך דין אבל כן שכרת עורך דין לגברת קליין נכון?

מילצ'ן: מימנתי את עורך הדין שהיא בחרה

עו"ד חדד: כן, ויש גם את רונן צור שגם אתה מממן אותו עבור הדס נכון?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אני עובר נושא מר מילצ'ן, בחקירה הראשית אמרת שלמיטב זיכרונך אמרת לחוקרים שאתה מסכים לתת להם את הנהלת החשבונות שלך. זה מה שאמרת פה בחקירה הראשית.

מילצ'ן: אין בעיה

עו"ד חדד: תיכף נראה אין או יש בעיה והיום ואז וכו', אבל קודם כל אתה בטוח שאתה אמרת דבר כזה לחוקרים שאתם יכולים לקבל את הנהלת החשבונות שלך?

מילצ'ן: אלא אם משהו התהפך לי בראש

עו"ד חדד: כי אני אומר לך למשל שעברתי על כל החקירות שלך,

מילצ'ן: או שלא שאלו אותי

עו"ד חדד: זה יכול להיות כי אני אומר לך

מילצ'ן: אם שאלו אותי לא התנגדתי

עו"ד חדד: תיכף נראה אם היית מתנגד או לא היית מתנגד והיום בדיעבד כשאתה יודע שהתיק נסגר אז אתה אומר אני לא מתנגד אבל אז אם הייתי יודע שאני חשוב בשוחד האם היית מסכים או לא? אולי היית מתייעץ עם עורך דין ושואל, תיכף נבחן את השאלות האלו אבל קודם כל אני רוצה לשאול אותך כי אתה אמרת שלמיטב זיכרונך אישרת אולי תגיד לי באיזו חקירה אישרת אם בכלל?

בשלב הזה התנגדות של הפרקליטות, עוד התנגדות סרק.

עו"ד חדד: אין בעיה, את המילים אני מסכים, אני מסכים שתיקחו את הנהלת החשבונות שלי האם אמרת אי פעם בחקירה?

מילצ'ן: אני לא זוכר ששאלו אותי

עו"ד חדד: נכון. האם אתה זוכר ששאלו אותך האם אתה מסכים לתת את הנהלת החשבונות שלך?

מילצ'ן: אתה שואל?

עו"ד חדד: כן, האם אתה זוכר ששאלו אותך האם אתה מסכים,

מילצ'ן: אני לא זוכר

עו"ד חדד: לא זוכר האם אמרו לך למשל שאתה לא חייב למסור את, האם בכלל היה שיח כזה שאתה לא חייב למסור את הנהלת החשבונות שלך ושאם לא תמסור את הנהלת החשבונות שלך זה לא ישמש לחובתך, האם היה בכלל שיח מהסוג הזה אי פעם?

מילצ'ן: לא זכור לי

עו"ד חדד: נכון. אתה זוכר באיזה חקירה, אם בכלל,

מילצ'ן: סליחה, אז מדוע שאלת?

עו"ד חדד: כי באמת לא היה

מילצ'ן: לבדוק את הזיכרון שלי?

עו"ד חדד: לא, לא, אני רק רוצה להראות שהדבר הזה לא היה

השופטת פרידמן-פלדמן: מר חדד מה לא היה? רק שאני אבין

עו"ד חדד: שמעולם לא שאלו אותו האם הוא מסכים למסור את הנהלת החשבונות שלו. מעולם לא אמרו לו שהוא לא חייב למסור את הנהלת החשבונות שלו ושאם הוא יסרב את הנהלת החשבונות שלו זה לא ייזקף לחובתו בשום צורה ודרך כמו שמחייב הדין לטעמנו.
עכשיו בוא נבחן מה כן היה, באמת לקרוא את זה דרך אגב, תיכף נראה בדיוק. ארנון, אז אתה לא זוכר פנייה שאומרים לך ארנון האם אתה מוכן למסור לנו את הנהלת החשבונות נכון?

מילצ'ן: בפעם החמישית, נכון

עו"ד חדד: ואתה גם לא זוכר אמירה מפורשת שלך שאומרת אתם יכולים לפנות לשרה שוחט לקבל, מותר לכם כמשטרה לקבל את החומרים האלו נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: עכשיו בוא נבחן מה כן היה

מילצ'ן: יכול להיות שזה אמירה של הדס, לא שלי

עו"ד חדד: יכול להיות שזו אמירה של הדס אבל אתה לא זוכר שאמרת לחוקרים אי פעם חברים יש לכם כמו שהשתמשת במילה קארט בלאנש פעם ביחס למשהו אחר

מילצ'ן: אני לא זוכר ששאלו אותי אפילו

עו"ד חדד: נכון, גם אני לא זוכר ששאלו אותך.

מילצ'ן: אז מה? אז מה הוויכוח?

עו"ד חדד: אז בדיוק עכשיו נקרא את זה בצורה שאני חושב שהיא קריאה לא חתרנית כמו שאמרתי מקודם. אני אומר לך שמה שהיה בחקירה, קודם כל אתה לא זוכר באיזה חקירה זה היה, אם בכלל דיברתם בנושא הזה נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: לא זוכר, עכשיו אני אומר לך שמה שהיה זה שאתה מדבר עם החוקר ואז אתה בסך הכל אומר לחוקר שיש לך הנהלת חשבונות ומכירות ושבהנהלת החשבונות אפשר לראות את הכל, לא שאתה מתיר לו לראות את הכל, מעולם לא אמרת למשטרה יש לכם רשות ללכת ולקבל חומרים מהנהלת החשבונות?

בעקבות הערת השופטים חדד מקריא את הקטע.

עו"ד חדד: אני מקריא עוד פעם. הוא אומר לך ואתה לא יודע לכמת אמרת מחיר מהסיגרים שקנית

מילצ'ן: מי אומר?

עו"ד חדד: החוקר אומר לך, הסיגרים שקנית, אתה אומר זה הכל הדס, הדס

מילצ'ן: באיזה חקירה, סליחה?

עו"ד חדד: הראשונה. אז אתה אומר יש לנו הנהלת חשבונות, מכירות, חשבון, אתה יכול הכל, ואז קוטעים אותך, ואז החוקר עובר איתך למשהו אחר, אומר זה אני שואל שוב את השאלה אני מתנצל, אני לא זכרתי את התשובה, שוב, למה מה שהיה קורה אם לא היית אומר לא רוצה וכו'.
אני אומר לך זה כל מה שיש, אין משהו אחר, אין שאלה ששואלים אותך אם אתה מוכן לתת את החומר נכון? אין שאלה כזאת?

מילצ'ן: לא זכור לי

עו"ד חדד: ומעולם לא באו ואמרו לך מה יקרה אם לא תיתן את החומר, אם כן תיתן את החומר, שיח כזה לא היה נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אתה אומר אולי בכלל זה היה עם הדס נכון?

מילצ'ן: אם היה

עו"ד חדד: אם היה אבל איתך לא היה?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: תודה. עכשיו אני רוצה להגיד לך מה היה עם הדס ואני לא יודע אם אתה מכיר את הדברים. אני כבר אומר לך ארנון אין לי טענה להדס, שיהיה ברור, היא עשתה, אני תיכף אראה לך היא עשתה את מה שהשוטרים אמרו לה לעשות, כך מצופה מאזרח לעשות מה ששוטר אומר לו לעשות, אין לי טענה כלפיה שהיא לא בסדר או משהו כזה אבל אתה יודע מה היא עשתה בשלב הזה עם החשבוניות?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: אז אני רוצה לספר לך ואני רוצה שתאשר לי שהדברים לא היו ברשותך, בידיעתך כמובן וממילא לא ברשותך. מה שקורה זה שהחוקרים, אני מקריא למשל מ-13 ביולי 2022, עמוד 16,941, אני אתן הקדמה ואז אני אקריא.
החוקרים למעשה מבקשים מהדס ללכת לספר סיפור שהוא לא נכון כדי לקבל את המסמכים ולהביא אותם למשטרה בסדר? אין לנו טענות כלפי הדס בהקשר הזה, היא עשתה את מה שהמשטרה אמרה לה.

מילצ'ן: למיטב ידיעתי לעדים אסור להחליף אינפורמציה.

עו"ד חדד: נכון. נכון. אה, אתה מתכוון במובן הזה שאתה לא ידעת? מאה אחוז, אין לי טענה גם, אני רק רוצה שתאשר לי באמת שלא ידעת את זה?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: אז אני רק אקריא לך מה היא אומרת ואתה תאשר לי שאתה לא אישרת לה לעשות את זה,

מילצ'ן: וכו'

עו"ד חדד: היא אומרת ככה  והחוקרים אמרו לך לא לספר לארנון על הפנייה שלך לשרה שוחט ואמרת את זה פה עכשיו, והיא אומרת – כן.
אני שואל אותה זה היה סוד? היא אומרת, תשובה – זה היה סוד. אז אני שואל אותך זה היה סוד והם ביקשו ממך לספר לשרה סיפור אחר, איזשהו כיסוי? והיא אומרת – נכון, וכך היה

מילצ'ן: לשרה

עו"ד חדד: לשרה שוחט. אז היא אומרת נכון. אני שואל אותה, נכון, ובאמת לא סיפרת לשרה שוחט שאת צריכה את החשבוניות כדי למסור אותן למשטרה? היא אומרת – לצורך מה, כמובן שלא. אני שואל אותה – אמרת לה שזה ספירת מלאי אני מזכיר לך.
היא אומרת- משהו כזה, נכון, נכון. אז אני שואל – וטענת בפני הגברת שוחט, כך סיפרת במשטרה שהבקשות הן על דעתו של ארנון למרות שזו לא הייתה האמת? היא אומרת – נכון, מה לעשות?

מה שלי חשוב זה שאתה באמת לא ידעת  ולא אישרת להדס לפנות לשרה שוחט ולא ביקשת ספירת מלאי ולא שום דבר נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: כל זה נעשה, סליחה על הביטוי, מתחת לאף שלך בלי שאתה יודע.

מילצ'ן: לא יודע אם מתחת לאף

עו"ד חדד: עזוב את האף, בלי שאתה יודע?

מילצ'ן: בלי שאני יודע

עו"ד חדד: אוקי, בסדר וגם לא ידעת שהדס פונה לספקים ומבקשת מהם גם מהם מסמכים בשמך כאילו שאתה,

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: לא ידעת על זה?

מילצ'ן: לא

עו"ד חדד: וממילא גם לא אישרת את זה נכון? כי לא ידעת על זה?

מילצ'ן: לא ידעתי, לא אישרתי

עו"ד חדד: בסדר גמור, ולא ידעת שיש סיפור כיסוי שאתה עושה ספירת מלאי ולכן מבקשים את החומר, לא היה לא היה לך שום מושג?

מילצ'ן: ממש לא, אני שומע את זה פעם ראשונה

עו"ד חדד: בסדר גמור. אתה לא ידעת גם שהיא הביאה מסמכים של ג'יימי, לא היה לך מושג?

מילצ'ן: ממש לא

עו"ד חדד: ממש לא, בסדר. עכשיו, אתה יודע שהדס בשליחות המשטרה ניסתה לשכנע את ג'יימי להגיע לישראל כדי שהוא ייחקר פה?

מילצ'ן: לא.

עו"ד חדד: גם זה קורה בלי שאתה מודע לזה כן?

מילצ'ן: אמת

עו"ד חדד: אני אקריא לך, אולי זה ירענן לך את הזיכרון למרות שאתה אומר שאתה לא זוכר, לא שאתה יודע, אני רק רוצה לראות אם אתה מכיר.
ב-21 בדצמבר 2016 היא אומרת ככה – רציתי להגיד למומי עוד משהו אבל אתה תגיד לו. מה? ואז הדס אומרת – מה שעידן ביקש ממני להמשיך לדבר עם ג'יימי, אני לא יכולה, היא אומרת אני משחקת באש עם ג'יימי אני מרגישה, ואז אומר לה דני – אז תעזבי, ואז היא אומרת – שהוא כועס עלי כאילו שאני כבר בצד שלכם.

מילצ'ן: בצד של מי?

עו"ד חדד: של החוקרים ואז יופה אומר לה אז תעזבי, תעזבי, אז היא אומרת – שאני לא בצד שלו ואני מרגישה שזה, היום שאחרי יכול להיות שכבר, ואז אומר לה החוקר – רוצים רק להגיד לעידן, עזבי, קחי רוורס, הכל בסדר, צודקת ואז היא אומרת זהו, כי אתמול אמרתי את זה לעידן והוא אמר לי אז תגידי את זה למומי היום ואז היא אומרת שהוא יכעס עליה וכו'.
אתה ידעת שהיא ניסתה לשכנע את ג'יימי שהוא יגיע ארצה ושהיא מרגישה שהיא בצד של החוקרים?

מילצ'ן: הדבר היחידי שאני ידעתי שנתנו לה וופלים לימון

עו"ד חדד: זה טוב, וופלים לימון זה טוב. תגיד לי, היא ניסתה פעם לשכנע אותך לבוא לארץ להיחקר?

מילצ'ן: ממש לא

עו"ד חדד: ממש לא, בסדר גמור. אתה ידעת שהתפתחו יחסים של חברות בינה לבין החוקרים?

מילצ'ן: ידידות, לא חברות, ידידות, נגישות

עו"ד חדד: נגישות, מאה אחוז, ושהיא הרגישה את עצמה כאילו שהיא בצד של החוקרים אתה ידעת את זה?

מילצ'ן: זה לא ידעתי

עו"ד חדד: לא ידעת, בסדר. אני מתקדם. דיברת בחקירה הראשית שלך על חולצות בריוני שנתת, שקנית במתנה לראש הממשלה, סיפרת סיפור מאוד יפה שאתה רצית שחבר שלך לא רק יהיה ראש ממשלה אלא גם שייראה כמו בן אדם

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: נכון?

מילצ'ן: ישבנו עם שרה וזה לא מתאים

עו"ד חדד: לא מתאים, ואז מתוך החברות הזו, מתוך הרצון הזה ככה שהוא ייראה, שחבר שלך ייראה כמו שצריך קנית את החולצות האלה נכון?

מילצ'ן: לא בתור חבר, בתור ראש ממשלה

עו"ד חדד: בסדר שהוא ייראה כראש ממשלה אבל אני מתכוון שהרצון לתת זה בגלל שהוא חבר נכון?

מילצ'ן: גם אם היה ראש ממשלה אחר

עו"ד חדד: מאה אחוז, הבנתי. עכשיו, מר נתניהו מעולם לא התקשר אליך וביקש ממך שתקנה לו חולצות נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: אף פעם?

מילצ'ן: אף פעם

עו"ד חדד: אתה לא זוכר את המועדים אם זה היה ב-2009 כשהוא נבחר, אם זה היה ב-2010 אתה לא זוכר מתי זה היה?

מילצ'ן: לא, היו כמה פעמים

עו"ד חדד: אבל אתה לא זוכר להגיד לי מתי?

מילצ'ן: לא. לא.

עו"ד חדד: ב-2016 נשאלת, אתה זוכר? על התכשיט שרכשת מתנה לכבוד יום ההולדת של גברת נתניהו ב-2016 זוכר? דיברת על זה גם בחקירה הראשית?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: עכשיו, אתה זוכר שאתה פנית לגברת נתניהו ואמרת לה שמזמן לא קנית לה מתנה ליום ההולדת ושאלת אם היא רוצה משהו מיוחד? אתה זוכר שיחה כזו?

מילצ'ן: לא. לא

עו"ד חדד: אתה זוכר, אני אנסה לרענן לך את הזיכרון ששאלת אותה את השאלה הזו ואז שרה סיפרה שהיא באמת איבדה איזושהי שרשרת חרוזים שאלינור קנתה לה הרבה שנים קודם לכן, אתה נזכר? אתה מצליח להיזכר במשהו?

מילצ'ן: אני נזכר באלינור, אבל לא זכור לי כל המידע הזה

עו"ד חדד: כי אני אומר לך שהמתנה הזו היא מתנה ליום הולדת שאתה קונה ואתה קונה אותה אחרי שאתה שואל את שרה, אחרי שאתה מדבר איתה והיא אומרת לך שהיא איבדה איזה שרשרת שפעם אלינור קנתה לה שהיא אהבה, שרשרת חרוזים ואז אתה אומר לה בשמחה אבל אני רק רוצה שתוודאו, כי זו שרשרת וכו' תוודאו שמותר לקבל את זה מבחינה משפטית, עכשיו אתה נזכר?

מילצ'ן: על מה?

עו"ד חדד: שכל הסיפור הזה של התכשיט ב-2016 מתחיל בזה שאתה אומר לשרה, אתה מדבר איתה יום הולדת וכו', מה אני יכול לקנות לך ליום ההולדת? והיא מספרת לך על איזה תכשיט שפעם לפני הרבה שנים קנתה אלינור ושהוא אבד לה ושהיא נורא אהבה אותו, זה שרשרת חרוזים,

מילצ'ן: לא זכור לי

עו"ד חדד: אתה זוכר את השיחה בכלל או שלא זכור לך כלום?

מילצ'ן: לא, לא זכור לי

עו"ד חדד: כלום לא זכור לך?

מילצ'ן: כלום

עו"ד חדד: אתה זוכר משהו לגבי התכשיט או ממש שום דבר?

מילצ'ן: תכשיט שאלינור

עו"ד חדד: לא, ב-2016.

מילצ'ן: אם זה משהו שקנו בשטרן

עו"ד חדד: לא

מילצ'ן: בנווה צדק?

עו"ד חדד: לא, באגס ותמר אתה זוכר?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אתה זוכר את זה?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אתה זוכר שזו שרשרת חרוזים?

מילצ'ן: לא זוכר בדיוק איזה שרשרת, לא יודע אם זה חרוזים או זה יהלומים אין לי מושג

עו"ד חדד: לא, אנחנו יודעים שזה לא יהלומים אבל אני אומר לך שזו שרשרת חרוזים, אתה מצליח להיזכר שזו שרשרת?

מילצ'ן: אולי תציג לי את זה

עו"ד חדד: אני יכול להציג לך תמונה דומה, כן, אני אציג לך

מילצ'ן: אבל אתה באמת לא מצפה שאני אזכור את השרשרת

עו"ד חדד: לא, אני לא מצפה, אני לא מצפה. יש לך מושג כמה זה עלה? אתה זוכר או שאין לך מושג?

מילצ'ן: אין לי מושג

עו"ד חדד: יכול להיות שבאותה הזדמנות שקנו את השרשרת לשרה גם קנו עוד תכשיט אולי לאמנדה, אולי תכשיר אחר? אתה זוכר משהו?

מילצ'ן: אני לא זוכר

עו"ד חדד: יכול להיות?

מילצ'ן: לא אמרתי יכול להיות

עו"ד חדד: לא, אני שואל, יכול להיות?

מילצ'ן: אני לא זוכר

עו"ד חדד: לא זוכר, בסדר. בכל מקרה, זה משהו כזה

מילצ'ן: אתה אומר שזה לא זה, זה משהו דומה?

עו"ד חדד: משהו דומה, כן, אם אתה זוכר … קצת יותר קטנים

מילצ'ן: לא זוכר. אתה זוכר כל תכשיט?

עו"ד חדד: אני?

מילצ'ן: כן

עו"ד חדד: אני … לזכור דברים אחרים.

מילצ'ן: יפה מאוד

עו"ד חדד: תכשיטים אני לא מקדיש זמן בלזכור

מילצ'ן: כנ"ל

עו"ד חדד: בכל מקרה הדס מספרת בהקשר הזה, היא זוכרת שזה היה ביחס לתכשיט שאבד, זה מזכיר לך משהו או שאין לך שום זיכרון?

מילצ'ן: אין לי שום זיכרון

עו"ד חדד: שום זיכרון, בסדר, אתה זוכר אבל שכמובן שכשאתה נותן לשרה את המתנה ליום ההולדת אתה לא אומר לה זה עלה X או זה עלה Y בשום פנים ואופן נכון?

מילצ'ן: מה פתאום?

עו"ד חדד: לכן אתה לא יודע אם היא חושבת שזה עולה חמש מאות, חמשת אלפים, חמישים, אתה א אומר לה שום דבר

מילצ'ן: כמו אמרת חמישים אלף, וזה היה שמונת אלפים

עו"ד חדד: נכון, מאה אחוז, מה שאני אומר הוא נכון, אתה לא אומר לה כמה זה עולה ואתה לא יודע כמה היא חושבת שזה עלה נכון?

מילצ'ן: נכון. מה שהיא חושבת אני לא יודע

עו"ד חדד: לא, אני אומר אתה לא אומר לה זה עלה מאה שקלים, זה עלה מאה אלף שקלים, זה עלה מיליון שקלים, אתה לא אומר שום דבר נכון?

מילצ'ן: נכון

עו"ד חדד: דרך אגב, אתה זוכר כמה זה עלה בערך, אם אני אגיד לך שזה עלה ארבעת אלפים שקל זה עושה לך שכל או שאתה לא זוכר?

מילצ'ן: אני באמת לא זוכר

חדד: ב-2011 היה יום הולדת עגול לרעייתך, יום הולדת ארבעים נכון?

מילצ'ן: אני מניח

עו"ד חדד: יום הולדת,

מילצ'ן: יום אחרי ביבי, כן

עו"ד חדד: נכון, יום אחרי ביבי זה נכון אבל זה יום הולדת עגול ב-22 באוקטובר, היא חוגגת יום הולדת ארבעים בסדר? תיקח את זה ממני כנתון.

מילצ'ן: זה שהיא חוגגת? אני מניח שכן

עו"ד חדד: אני רוצה להראות לך, אמראה לך הוצאות שהיו באותו זמן, אירוע יום הולדת אמנדה, ציוד ליום הולדת. זה מהטבלת הוצאות שלך, יש פה ציוד ליום הולדת אמנדה, לא נאמר את הסכומים, זה לא מעניין, שירותי הסעדה, יום הולדת אמנדה, רואה?
עוד אירוע פה יום הולדת אמנדה. עכשיו כשאני מראה לך את זה תאשר לי שבאמת חגגתם יום הולדת ארבעים לאמנדה נכון?

מילצ'ן: איפה?

עו"ד חדד: בישראל, בבית ינאי

מילצ'ן: בבית ינאי,  יום הולדת זה לא ביג דיל בשבילנו

עו"ד חדד: בסדר, אבל בכל זאת כנראה ארבעים, בכל זאת יום הולדת עגול חגגתם נכון?

מילצ'ן: כן.

עו"ד חדד: אתה זוכר שלכבוד יום ההולדת הזה רכשת לאמנדה תכשיט, עגילים בצבע אדום בהיר ענבר, אתה זוכר את זה?

מילצ'ן: אני מניח שקניתי לה, לא זוכר איזה צבע

השופטת פרידמן-פלדמן: השאלה אם אתה זוכר?

מילצ'ן: אני קניתי, בטוח קניתי לה משהו או מה שהם, כמו הרבה דברים, אבל

השופטת פרידמן-פלדמן: אתה לא זוכר?

מילצ'ן: אבל מה בדיוק?

עו"ד חדד: אז אני אנסה לרענן לך את הזיכרון. אתם קניתם באותו זמן מסטודיו, קניתם עגילים בצבע,

מילצ'ן: סטודיו?

עו"ד חדד: סטודיו ברמן, אתה זוכר? אני אראה לך את המייל רק

מילצ'ן: לא, אני מאמין לך

עו"ד חדד: כותבת הדס בשמך, אהלן, רעייתו של ארנון מאוד מאוד אהבה את התשורה וגם הוא מאוד אהב, לא הספקתי עדיין לעדכן אותך, המון תודה על הכל ובעיקר על האווירה הטובה והנעימה.
אנא שלחי לי חשבונית ואדאג לתשלום בשבוע הבא, נשיקות וכו'. אתה זוכר שקנית עגילים, זה מזכיר לך עכשיו שהיא אומרת שאשתך מאוד אהבה את התשורה? התשורה זה העגילים?

מילצ'ן: זה לא מזכיר לי, מה שהדס אמרה לברמן, את המילה ברמן אני שומע פעם ראשונה

עו"ד חדד: הבנתי, אבל זה לא דבר שמפתיע, אין סיבה שתכיר, ביקשת מהדס לקנות עגילים לאמנדה והיא קנתה עגילים לאמנדה נכון?

מילצ'ן: כן