היום אני מתחיל בסדרה חדשה של פרוטוקולים והפעם מתיק "הצוללות", שמתאר איך התיק הזה, שנולד במוחם הקודח של רביב דרוקר ושל בן כספית, צולל למעמקים כבר עם עדותו של שייקה ברקת בן ה-90, העד המרכזי בתיק.

כזכור, התיזה המרכזית של הפרקליטות היתה שברקת שווק בתקשורת כגיבור ישראל הודח לטובתו של מיקי גנור, עד המדינה לשעבר.
בחקירתו הנגדית ע"י עו"ד עמית ניר, פרקליטו של גנור, מצטייר ברקת כמי שידו היתה בכל, כולל תשלומים במקביל לעבודתו בייצוג המספנה, כולל עמלות בהיקפים של מאות מיליונים.

ברקת אף נחקר ע"י השלטונות הגרמניים ובמהלך חקירתו הנגדית סירב לא פעם לענות והקפיד להתחמק משאלות לא נוחות, מה שגרם לשופטת טלי חיימוביץ' להתערב שוב ושוב לשאול בעצמה.

תיק "הצוללות" (3000) – הפרוטוקולים מדברים❗

***

ניר: פעלת מול גורמים בכירים בממשלת ישראל, משרד הביטחון, מדינת ישראל כדי לקדם את האינטרסים של המספנה?

ברקת: עוד פעם את ההתחלה.

ניר: האם פעלת מול גורמים בכירים במדינת ישראל בין אם זה משרד ראש הממשלה, בין אם זה משרד הביטחון, בין אם זה גורמי צבא כדי לקדם את האינטרסים של המספנה שהיית יועץ שלה.

ברקת: אני פעלתי בכל כוחי לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל נקודה.

השופטת חיימוביץ': רגע אבל לשאלה? שאל הסנגור האם גם וברור שפעלת לקדם את האינטרסים של המדינה אבל האם גם פעלת כדי לקדם את האינטרסים של המספנה אצל המדינה?

ברקת: אני פעלתי לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל (לא ברור) את הצוללות שאני חושב נקודה.

השופטת חיימוביץ': והתשובה לשאלה? בכל זאת לא קיבלנו תשובה לשאלה. האם גם פעלת לקדם את האינטרסים של המספנה? הרי יש עוד מספנות בעולם.

ברקת: לא, אני, התוצאה של פעילותי במדינת ישראל שגרמה לכך שיזמינו צוללות ויזמינו את כל מה שיזמינו היה בהחלט באינטרסים של המספנה אבל ישירות פעלתי למדינת ישראל.

השופטת חיימוביץ': או-קיי.

ניר: אני אהיה יותר ספציפי.

ברקת: בבקשה.

ניר: האם הענקת למספנה מה שאנחנו מכנים שירותי לובינג שתדלנות.

ברקת: אני לא מוכן לקבל את הניסוח הזה כי עשיתי הרבה שתדלנות כדי לקדם צוללות למדינת ישראל, לא מבין אותך.

ניר: אז אני, רגע. המילה לובינג מפריעה?

ברקת: שאלה מה היה האינטרס, לא תפקידי. האינטרס האישי של מר ברקת.

ניר: כן מר ברקת אבל לך תסכים איתי שהיה חוזה עם המספנה (לא ברור) ואתה קיבלת כסף על אותו הסכם.

ברקת: זה נכון.

ניר: מה?

ברקת: זה נכון קיבלתי כסף על כל מיני דברים ושילמתי כסף במכולת לא נתנו לי דברים בחינם.

ניר: ז"א אני שוב פעם אשאל ואני מבקש תשובה ברורה בהקשר הזה. האם הענקת למספנה שירותי לובינג? שירותי שתדלנות מול רגע מול גורמים בכירים במדינת ישראל?

האם פעלת מול בכירים במדינת ישראל ושכנעת אותם לקנות את הצוללת השישית?

ברקת: בכלל השישית לא לחגיגה הזאת.

ניר: למה לא?

ברקת: מה למה כן?

ניר: לא מר ברקת אתה לא יכול לענות בשאלה.

ברקת: יום שבת בבוקר טלפון בבית של מישהו והמישהו אומר קפוץ אליי הביתה והמישהו הזה שקיבל את הטלפון ולא תעצור אותי באמצע היה גנור והטלפון היה מביבי נתניהו וכל האירוע היה באיפה שהם גרו שם.

ניר: זאת אומרת גנור נפגש עם ביבי.

ברקת: איך?

ניר: גנור נפגש עם ביבי?

ברקת: ביבי קרא לגנור לבוא אליו והם שוחחו,

ניר: מאיפה אתה יודע את זה?

ברקת: אני אגיד לך אחר כך אבל קודם תשמע את הסיפור.

ניר: לא לא.

ברקת: כן כן.

ניר: טוב.

ברקת: סליחה אתה חוצפן.

ניר: כן.

השופטת חיימוביץ': למה חוצפן אדוני ולמה להתעצבן?

ברקת: אני רוצה לגמור בבקשה גברתי עד הסוף את המשפט.

השופטת חיימוביץ': קודם כל תגמור עד הסוף ואחר כך אני מבקשת שתענה גם לשאלה, כן תסיים את המשפט אין בעיה אדוני אני לא מפריעה באמצע, כן.

ברקת: טלפון מביבי לגנור הביתה בקיסריה ואמר קפוץ אליו והם ישבו על יד הבריכה ושוחחו על עניין הצוללות.

ניר: מאיפה אתה יודע את זה?

השופטת חיימוביץ': רגע אדוני שנייה שנייה לא לא אני כנראה, אני רוצה להסביר משהו לעד. אתה לא היית נוכח שם או כן?

ברקת: אני כבר היה (לא ברור)

השופטת חיימוביץ': אז אני מזכירה שבבית משפט צריך להעיד רק על דברים שאתה יודע מידיעה אישית ז"א שהיית נוכח בהם לא שמישהו טילפן ואמר לך. אתה מבין? זה ההבדלים צריך להתרגל לזה מי שמעיד בבית משפט צריך לספר רק דברים שהוא ראה במו עיניו ושמע במו אוזניו לא שמישהו סיפר.

ברקת: טוב אני יודע את זה מאיש ששמו הר רימזוף ראש הפרויקט במספנות ישראל שצלצל וסיפר לי את זה.

השופטת חיימוביץ': אז עכשיו לזה קוראים עדות מפי השמועה בשפה המשפטית ואת זה אנחנו לא מקבלים בבית משפט ככה זה השיח שלנו בבית משפט מדברים קצת בשפה אחרת אז עכשיו תראה אדוני יחזור על השאלה,

ניר: רגע לא לא רגע שנייה. תראה מר ברקת השם בנימין נתניהו תמיד טוב להסיט את הדיון לעבר בנימין נתניהו. עוד מעט נראה שהעד כל הזמן רומז לחוקרים בנימין נתניהו בנימין נתניהו ואנחנו נראה את זה למרות שהוא לא יודע דבר.

השופטת חיימוביץ': אדוני אבל אני לאדוני לא צריכה ללמד את אדוני, בנימין נתניהו הוא לא מעניין אותנו כאן הוא לא ה-issue הוא לא בכתב האישום אז אם בא לכם מאוד לדבר בסדר אבל כמה שפחות.

ניר: כן אבל כשהעד מספר סיפורים שהם כביכול מידיעה אישית ואז מתברר שלא וזה, בסדר טוב עכשיו שוב פעם אני אשאל. האם פעלת כדי לשכנע בכירים במדינת ישראל לממש את האופציה של הצוללת השישית?

ברקת: אני לא, אני לא מבין את השאלה.

השופטת חיימוביץ': אני אסביר את השאלה שהיא די פשוטה אגב. האם פעלת מול בכירים ואני מניחה במערכת הביטחון,

ניר: אהוד ברק למשל.

השופטת חיימוביץ': כן בכירים בישראל לממש את האופציה של הצוללת מספר 6 זאת השאלה. אתה יודע פעלת זה אומר הרמת טלפון אמרת תעשו כדאי לכם כאלה.

ברקת: אני הייתי איש מוכר במדינת ישראל וידעו בדיוק מה שאני עושה ואז נכנס מי שנכנס לתמונה בעזרתו של ראש הממשלה אז ואני יודע את זה ממקור ראשון במספנה אני כבר הייתי מחוץ לעניין.

השופטת חיימוביץ': אז עכשיו אני אשאל שוב את השאלה כי אנחנו לא מקבלים עליה תשובה. האם אתה רוצה להגיד לא אם זה לא זה בסדר תגיד לא פעלתי ולא עשיתי כלום בקשר לצוללות.

ברקת: אני חושב שכבר אז אני חושב תראי אני הצהרתי אמרתי שאני אגיד פה את האמת ורק את האמת אז אני אגיד רק את האמת. אני לא זוכר דבר כזה כי לא היה לי צורך בזה, כבר היה סוכן חדש למספנה.

השופטת חיימוביץ': או-קיי ז"א עד שאתה סיימת את עבודתך במספנה לא היית צריך לא הגיע הזמן של הטיפול בצוללת 6? זה מה שאתה אומר לא היה צורך לקדם? או כן קידמת?

ברקת: דיברו על זה באוויר אבל בינתיים נכנס מי שנכנס לנציגות של המספנה ולי לא היה מה לעשות שם יותר.

ניר: ז"א לא פעלת כדי לקדם את הצוללת השישית.

ברקת: אני עניתי בדרך שעניתי אל תכניס מילים לפה.

ניר: אבל אדוני אתה בבית משפט ואתה צריך לענות על מה ששואלים אותך.

ברקת: יפה אם אני יודע ואם אני לא יודע אני לא עונה.

ניר: אבל אלה דברים שאתה כביכול עשית או לא עשית.

ברקת: אם תסביר את עצמך כדי שאני בשכלי המצומצם אבין אותך אני אענה לך.

השופטת חיימוביץ': אגב הוא הסביר הוא אמר שפעלת הכוונה היא פנית לאנשים שזה התפקיד שלהם אני יודעת במערכת הביטחון, בממשלה לקדם את זה.

ברקת: לא. אני עבדתי מצוללת 1 ל-5 ומאז כבר לא הייתי שם ולא היה לי מה לעסוק בזה.

השופטת חיימוביץ': ז"א ש-6 התשובה היא לא.

ברקת: אני חושב שלא מה אני, אני קבעתי להגיד פה את האמת ורק את האמת.

השופטת חיימוביץ': אז אתה חושב,

ברקת: למיטב זכרוני לא.

בשלב זה מראה עו"ד ניר לברקת מסמך שהוא כתב על הצוללת השישית.

ברקת: אם כתוב אז כתוב.

ניר: אתה אבל כתבת את זה מר ברקת.

ברקת: בבקשה.

ניר: אתה כתבת את זה מר ברקת.

ברקת: סליחה אני רואה את מה שכתוב פה ואני לא עיוור ואני לא חירש.

ניר: טוב עכשיו בואו נראה מי העלה את הסוגייה של הצוללת השישית רמז זה היית אתה ואנחנו נראה את זה עכשיו.

ברקת: עוד פעם לא הבנתי.

ניר: מי העלה את הסוגייה של הצוללת השישית בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו ומי פעל כדי לקדם את הצוללת השישית בוא נראה. תסתכל על סוף הדו"ח בבקשה אתה מתאר כך, (אנגלית)

ברקת: איפה אתה קורא בבקשה? מאיפה אתה קורא?

ניר: הפיסקה האחרונה (אנגלית) נעצור כאן שנייה. מאיפה אתה יודע את האינפורמציה הזו?

ברקת: מהעיתונות.

ניר: ז"א אתה מדווח להם דברים שאתה יודע מהעיתונות?

ברקת: אני מדווח להם מה שאני מדווח להם ואם אני חתום על זה אני אחראי על מה שזה כתוב נקודה.

בהמשך:

ניר: כן עכשיו בוא תענה בבקשה. אתה כאן מתאר סיטואציה שהיה לך חבר בפגישה עם ראש הממשלה בסדר? וזה לא חבר ידיד אלא member ז"א חבר עמית נקרא לזה כך, חבר צוות. בפגישה עם ראש הממשלה השאלה הייתה הנושא של הצוללת השישית וראש הממשלה נתניהו הצהיר שוב שצוללות זה אחת מה-one of the first priorities.

ברקת: אני מעולם לא פגשתי את נתניהו ואם כתבתי פה את הדברים זה היה כנראה אינטרס של מדינת ישראל ואני לא רואה בזה פגם.

השופטת חיימוביץ': לא אף אחד לא אמר שזה פגום פשוט רצינו, הסנגור רצה להבין את קודם כל מאיפה אתה ידעת את הדברים שדיווחת. מאיפה ידעת הרי דיווחת, אתה דיווחת על זה אז אתה גם כותב we had, we. כאילו שהיית בפגישה.

ברקת: לא, אף פעם לא הייתי ולא נפגשתי עם מר בנימין נתניהו נקודה.

ניר: איפה אתה יודע את זה?

ברקת: כנראה שהאינטרסים של חיל הים שפנו אליי ביודעין את הקשרים אבל עם מר נתניהו מעולם לא נפגשתי.

ניר: לא טענתי שאתה נפגשת איתו.

השופטת חיימוביץ': ז"א מישהו שהיה בפגישה דיווח לך את זה, זה מה שאתה אומר? מישהו שהיה בפגישה הזאת הוא זה שדיווח לך על זה?

ברקת: כנראה.

ניר: מי זה?

ברקת: אמרתי כנראה סימן שאני לא יכולתי לציין את השם.

ניר: אז כפי שאנחנו רואים פה בדו"ח שאתה מגיש למספנה א' ראינו כבר שאתה ממשיך לעבוד אחרי מאי 2009 עבור המספנה, אתה מסכים איתי?

ברקת: לא.

ניר: אז מתי הפסקת לעבוד?

ברקת: ברגע שהיה להם, סליחה. יש מה שנקרא מדינת ישראל ומדינת ישראל יקרה לכולנו אבל גם לי מאוד ואם בחיל הים או במשרד הביטחון ביקשו את עזרתי בסיוע תמיד קיבלו ויקבלו אפילו עד היום הזה שאני בכלל פנסיונר מושלם זה הכל.

השופטת חיימוביץ': אבל זו לא הייתה השאלה, השאלה היא לא מדינת ישראל. כל הזמן שואל הסנגור על המספנה, על המספנה כי אתה מדווח פה למספנה כאילו אתה חייב אתה צריך לדווח, הרי גם בן-אדם לא סתם כותב דו"ח אז אומר הסנגור אם דיווחת ב-11/02/2010 סימן שעוד היית בקשרי עבודה איתם זה מה שהוא שואל, מה אתה אומר?

ברקת: אני לא זוכר שהייתי. אני עם מר בנימין נתניהו ראש הממשלה לא נפגשתי מעולם לא לפני ולא אחרי.

השופטת חיימוביץ': כן אבל זו לא הייתה השאלה, השאלה היא לא הייתה על נתניהו.

ברקת: אנשי המספנה או אנשי חיל הים אני לא יודע מי כשהגיעו צוללות 4 ו-5 הזמינו את רעייתי ואותי להיות בטקס אבל זה היה מתוך היכרות שפעם תרמתי לעניין הזה.

השופטת חיימוביץ': כן אבל שוב זו לא הייתה השאלה. השאלה הייתה תשתדל רק לענות לשאלה ב-11/02/2010 אתה נותן דיווח למספנה, לא משנה היית לא היית בפגישה עם נתניהו. אז אומר הסנגור סימן שאתה עדיין עובד אתה עדיין תחת חוזה איתם, אחרת למה אתה צריך לתת דיווח למספנה?

ברקת: כי המדינה הזו יקרה לי וכל מה שחשוב וטוב למדינת ישראל אני פועל גם היום.

ניר: רגע אז זה דיווח שהוא לא למספנה זה דיווח שלמי הוא? למי הדיווח הזה מר ברקת?

ברקת: שאלו אותי במספנה סליחה, סליחה. טיפה דרך ארץ כתוב בדיוק למעלה והמסמך אצלך אז אתה שואל אותי?

ניר: אז אם הדו"ח זה למספנה וכפי שהראיתי לך במסגרת החוזה שלך עם (לא ברור) אתה צריך לדווח להם דוחות רבעוניים אז אני אומר שזה דיווח שהוא במסגרת ההסכם שלך עם המספנה.

ברקת: אמרת.

השופטת חיימוביץ': ומה אתה משיב על זה יכול להיות? זה יכול להיות? כי אני אגיד לך גם כתוב report מספר 10 זאת אומרת זה לא איזה סתם מכתב שכתבת אלא זה איזשהו דיווח היה 9 אולי היה 11 לא יודעת אבל היה 9 היה 8.

ברקת: תראו, את כל היוזמה את כל הטיפול, את כל מה שהיה את כל חיי נתתי לזה. אי אפשר לבוא ולהגיד ככה מדינת ישראל חשובה לי וחיל הים היה חלק מהזרועות החשובות של מדינת ישראל ואם יכולתי לתרום במשהו מה הפשע בעניין הזה מה רוצים להגיד?

השופטת חיימוביץ': זה לא פשע.

ברקת: שאני עדיין הייתי נציג המספנה?

השופטת חיימוביץ': כן.

ברקת: לא.

השופטת חיימוביץ': זאת השאלה אבל רק זו השאלה אף אחד לא מקל ראש בתרומה, זאת השאלה. אומר הסנגור יש פה דיווח פורמלי לפי הסכם עם מספר סידורי של מספר 10 אז הוא אומר אני מבין מזה מה שהגיוני שאתה עדיין היית איתם לפחות בפברואר 2010 עדיין היית בחוזה איתם, אחרת למה אתה צריך לדווח?

ברקת: תראי זה,

השופטת חיימוביץ': אפשר סתם לכתוב מכתב.

ברקת: אני חתום עליו.

השופטת חיימוביץ': כן.

ברקת: אני מזהה את חתימתי בביטחון אני חתום עליו אז אני עומד מאחוריו אם חתמתי אני עומד מאחוריו, מה השאלה?

ניר: עכשיו תראה למה בדו"ח הזה אתה מזכיר את הסוגייה של הצוללת השישית שבהתחלה אמרת שאתה לא טיפלת בה בכלל שזה לא היה בתקופה שלך.

ברקת: אני לא מבין אותך.

ניר: כשאני אשאל,

ברקת: יכול להיות שגדלתי בדור אחר. לי מדינת ישראל הדבר הכי חשוב בעולם חוץ מבריאותי ובריאות משפחתי וכל מה שיכול לתרום למדינה ולא להזיק למדינה אם משלטונות או מכרים או לא מכרים, שלטונות, רמי דרג, ראשי ממשלה לא מר נתניהו שאף פעם לא פגשתי אותו פונים ואומרים לי תעזור אני עוזר.

ניר: איזה ראשי ממשלה אתה כן פגשת במסגרת תפקידך כנציג אדבה?

ברקת: לא כנציג אדבה, הייתה לי היכרות אישית יכול להיות שהוא לא היה כאן כשהצגתי את עצמי מי אני.

השופטת חיימוביץ': כן אבל זו לא הייתה השאלה אדוני סליחה רק לענות לשאלה הוא לא שואל על בן גוריון… רגע רגע רגע שנייה ז"א רגע ז"א שהוא מדבר על שנים מסוימות אדוני רוצה לתחום את זה? מתי אמרנו הוא התחיל? משנת,

ניר: החל משנת 89' לדעתי בערך 89'.

השופטת חיימוביץ': בשנות ה-90 ושנות ה-2000.

ניר: כן.

השופטת חיימוביץ': ראשי הממשלה האלה שהיו בישראל בשנות ה-90 ובשנות ה-2000.

ברקת: קשה לי להגיד שנות ה-90 שנות ה-2000 אני יכול לתת רשימה של רבי הממשלה שהייתי יכול להרים טלפון ללשכה והיו מקבלים את זה.

השופטת חיימוביץ': לא לא השאלה היא בתור נציג המספנה, רק בתור נציג המספנה.

ברקת: אני לא יכול להפריד את זה אני שייקה ברקת מי שמכיר אותי מכיר אותי ומי שלא, לא.

השופטת חיימוביץ': לא מי שמכיר. השאלה היא עם מי היית בקשר? עם איזה ראש ממשלה חוץ,

ברקת: האחרון שהייתי איתו בקשר היה אריק שרון אם אני לא טועה.

בהמשך:

ניר: זאת אומרת שלפי הדו"ח שאתה מדווח למספנה השתמשת בקשרים אישיים שלך עם מר אהוד ברק כדי לקדם את האינטרסים של המספנה שהיית אמור לקבל עליהם כסף.

ברקת: כסף זה עניין אחר, הסכמים זה עניין אחר, אל תערב אותי כאן עם כסף בשביל זה יש מוסדות אחרים שיטפלו בזה. אם אתה רוצה להיכנס לכיס שלי לחשבונות שלי לכל מה ששלי בבקשה תגיד, מה אתה רוצה? מה אתה רוצה ממר ברקת שהכיר את אהוד ברק עוד שהוא היה צנחן צעיר?

ניר: אז מצוין מסכים איתך אין לי, אין לי על זה ויכוח איתך אבל מה שאני אומר זה שלפי מה שעולה פה השתמשת בקשרים אישיים שהיו לך עם מר ברק כדי לקדם אינטרסים של המספנה למרות שמר ברק התנגד הייתה לו איזושהי התנגדות מסוימת נכון?

ברקת: כן יכול להיות.

השופטת חיימוביץ': לא לא. אדוני אמרנו לא זוכר תגיד לא, לא יכול להיות.

ברקת: אהוד ברק,

השופטת חיימוביץ': רגע לא כי אני רואה מה אתה עושה. אתה רוצה, אתה מנסה מתוך ההיגיון אני לא צריכה את זה. אם אתה לא זוכר אני מכבדת את זה שאתה לא זוכר אבל נורא חשוב לי שתגיד אם אתה זוכר והשאלה הייתה ספציפית אם נפגשת איתו בתור פוליטיקאי, לא בתור צנחן ולא בתור רמטכ"ל גם, בתור שר ביטחון בתור שר הביטחון נגיד. אם אתה זוכר תגיד שאתה זוכר ואם לא,

ברקת: אני לא זוכר אבל אני יכול להניח.

השופטת חיימוביץ': הנחות לא פה.

ברקת: לא זוכר.

ניר: טוב נתקדם. אני מקריא לך מה שאתה אמרת בעדות שלך בלהב 433. שואלים אותך כך, מה בדיוק היה התפקיד שלך כנציג המספנה אל מול מדינת ישראל? השבת כך, התקשורת הישירה בלעדיי הייתה בלתי אפשרית. מדובר היה במספר גורמים מקצועיים משני הצדדים ומישהו שמקובל על הצדדים מבחינה מקצועית צריך לעשות את החיבור. על כל פנים אני לא נזקקתי אף פעם לייעוץ משפטי בארץ או בכלל, התפקיד שלי הוא עבודה מקצועית ולא משפטית. אני גם מדגיש ששכרי שולם רק ע"י המספנה בגרמניה, מדינת ישראל לא שילמה לי שום דבר. למה התקשורת הישירה בלעדיך לא הייתה אפשרית?

ברקת: לא יודע מה לענות.

ניר: אמרת את הדברים?

אם אמרת אתה רוצה להסביר לנו למה התקשורת בלעדיך לא הייתה אפשרית?

ברקת: כנראה שכך הרגשתי אז נקודה. מה אני יודע להגיד היום?

ניר: נתקדם.

ברקת: גברתי היה לי שם טוב גם במדינה הזו וגם באירופה הכירו אותי כל מיני מוסדות ואנשים ושמרתי על שמי הטוב ואני רוצה להמשיך לשמור עליו עד יומי האחרון, זה לא יהיה עוד 80 שנה נקודה.

ניר: עכשיו אני אחזור לשבוע שעבר, העדת שאתה הרווחת כסף גם על עסקת צוללות 1 עד 3. אני שואל האם ההסכם שלך עם המספנה לגבי צוללות 1 עד 3 מבחינת האחוזים היה זהה להסכם לגבי צוללות 4 ו-5?

ברקת: ההסכם שלי היה פשוט וברור, 2% מגודל העסקה נקודה.

ניר: או-קיי עכשיו תראה, אני אומר לך ואני אראה את זה עוד מעט, אני אומר לך, שאתה עוד עובד עם חברת אטלס משנות ה-90 עבדת עם חברת אטלס גם בפרויקט צוללות 1 עד 3, מה יש לך להגיד על-כך?

ברקת: מה מה מה אתה רוצה שאני אגיד?

ניר: האם במקביל לעבודתך בצוללות 1 עד 3 עם אדבה עבדת כבר בשנות ה-90 היית יועץ של חברת אטלס אלקטרוני?

ברקת: אני הייתי יועץ לא הייתי יועץ, אני ראיתי את הפרויקט הזה כפרויקט שלי וחלק מזה היה בחברת אטלס. הייתה אפשרות למספנה לבחור חברה אמריקאית וכו' והמספנה לא העסיקה אותי עירבבה אותי הכניסה אותי לתמונה שהם רצו את החברה הגרמנית זה הכל וסייעתי.

השופטת חיימוביץ': לא אבל השאלה היא, השאלה היא האם היית האם עבדת ישירות מול אטלס? ז"א האם מה זה עבדת? האם היית יועץ סוכן מה שזה לא יהיה וקיבלת מהם כסף שכר מאטלס?

ברקת: לפי הבנתי לפי מיטב זכרוני אני הייתי נציג המספנה שעסק בכל מיני דברים שעזרו למספנה. עכשיו היו הרבה קופצים להתחרות בצד האלקטרוני כולל האמריקאים אפילו ישבתי עם נציגי המספנה בארצות הברית ובסוף הם העדיפו או העדפנו את אטלס וככה היו הדברים.

השופטת חיימוביץ': כשאתה אומר העדפנו אתה מדבר,

ברקת: המספנה.

השופטת חיימוביץ': אני והמספנה יופי. ועכשיו שואל הסנגור האם גם אטלס העסיקה אותך? עזוב את המספנה, האם היית מועסק גם של אטלס? כך הוא שואל.

ברקת: אני,

השופטת חיימוביץ': ז"א האם קיבלת מהם כסף.

ברקת: אני לא זוכר שקל.

ניר: אני טוען שאתה בחרת אתה המלצת על חברת אטלס כפי שעכשיו אמרת העדפנו את חברת אטלס, אני טוען שאתה המלצת על חברת אטלס וגם קיבלת מהם כסף.

ברקת: יפה. מה אתה רוצה שאני אענה?

ניר: היה או לא היה?

ברקת: אני לא זוכר.

ניר: יכול להיות שקיבלת כסף מחברת אטלס?

ברקת: אני לא חושב.

ניר: אתה לא חושב או שאתה יודע שלא?

ברקת: סליחה אני מדבר אליך לעיניים שלך ואני מסתכל אל בית המשפט, אני לא זוכר שהיה לי עם אטלס חוזה.

ניר: זה לא מה ששאלתי.

ברקת: אני לא,

ניר: שאלתי האם קיבלת כסף מחברת אטלס.

ברקת: אני אף פעם לא קיבלתי כסף מתחת לשולחן או מעל השולחן.

השופטת חיימוביץ': לא מתחת לשולחן לא דיברו גם אם לא היה חוזה בכתב אולי היה חוזה בעל פה, זה לא העניין.

ברקת: יכול להיות.

ניר: עכשיו למה העדפת את חברת אטלס על פני חברות אחרות?

ברקת: אני לא העדפתי את חברת אטלס, המספנה העדיפה את חברת אטלס.

ניר: אתה הרי סיפרת שנפגשת עם כל מיני חברות. נכון?

ברקת: לא עם כל מיני, או עם אטלס או בארצות הברית לא היו כל מיני.

ניר: ועל מי אתה המלצת?

ברקת: אני לא המלצתי אני נתתי את הנתונים והמספנה קבעה מה שהיא רצתה.

ניר: טוב. האם קיבלת את הכסף מחברת אטלס אני לא טוען שזה היה מתחת לשולחן לפני שבחרו בחברת אטלס או אחרי שבחרו בחברת אטלס?

ברקת: מה אתה חושב?

ניר: אני לא יודע.

ברקת: שלילי התשובה שלילי.

השופטת חיימוביץ': ז"א לא לפני אתה מתכוון, רק אחרי? הוא נתן 2 אופציות הסנגור האם קיבלת את הכסף לפני שבחרו בהם או אחרי שבחרו בהם.

ברקת: סליחה. מי יכול להעיד שקיבלתי כסף מאטלס?

השופטת חיימוביץ': הוא שואל אדוני אני מזכירה שוב הוא לא אמר שקיבלת עכשיו הוא אמר שזאת התזה שלו.

ניר: נציג עוד מעט הכל בסדר.

השופטת חיימוביץ': רק רגע. אז בגלל זה זה חשוב להגיד. אמרת שיכול להיות שקיבלת מהם כסף, יכול להיות אמרת. זה שוב זה הערכה וזה מפריע לי באוזן לשמוע יכול להיות אז לכן צריך להגיד אני זוכר או לא זוכר יכול להיות זה קצת בעייתי.

ברקת: אני לא זוכר שקיבלתי מהם כסף שלא ידעו במספנה אם קיבלתי או לא קיבלתי.

השופטת חיימוביץ': או-קיי אתה לא זוכר שקיבלת כסף שלא ידעו במספנה אבל אתה לא זוכר שקיבלת או לא קיבלת כסף.

ברקת: אמת.

השופטת חיימוביץ': או-קיי אז זהו אז היכול להיות לא כל כך מסתדר לי בסדר או-קיי טוב אדוני הוא לא זוכר.

ניר: הוא אמר שהוא לא, רגע האם קיבלת כסף מחברת אטלס שהמספנה ידעה ממנו?

ברקת: אין דבר שהם לא ידעו אני לא יכול להגיד לך היום לפני כמה שנים זה היה.

ניר: העד סייג את עצמו ואמר שהוא לא זוכר האם עבר לו כסף שהמספנה לא ידעה ממנו.

השופטת חיימוביץ': אז בואו נסכם אז בואו נסכם מר ברקת בואו נסכם. כסף מאטלס יש לך איזה זכרון או רק הנחות? כסף מאטלס לא חשוב לפני או אחרי כסף ישירות מאטלס אתה מול אטלס קיבלת?

ברקת: לא זוכר.

ניר: האם אתה מסכים שנקבל צו שיפוטי, צו שיפוטי לבחון האם קיבלת כסף מחברת אטלס או לא?

השופטת חיימוביץ': או-קיי אדוני נעשה כזה דבר, אם ההגנה רוצה לקבל צו משפטי להזמין מסמכים לא יודעת מאיפה מחברת אטלס נגיד לדעת אם אתה היית איתם בחוזה, זה משהו שאתה תתנגד לו?

ברקת: מה שהגברת תגיד לי אני אקבל אני חי במדינת ישראל.

השופטת חיימוביץ': טוב אתה תתייעץ עם העו"ד שלך

ניר: כן בסדר נעבור לסוגיה אחרת תספר לנו בבקשה על החקירה שניהלו רשויות המס בגרמניה כשהם הגיעו אליך הביתה והם ביקשו ממך לפתוח את הכספת.

השופטת חיימוביץ': רק רגע אני אסייג את זה. את הסיפור סיפרת לנו בישיבה הראשונה, מה שהסנגור מתכוון אם אתה יכול להרחיב ז"א האם אתה יודע למה הם חיפשו לך, איזה חשד היה, מה הייתה הבעיה. כי סיפרת שהם ביקשו הם באו ומי שהיה בבית אמרת להם תחכו אני אטוס מישראל ופתחתם את הכספת, עכשיו שואל הסנגור למה הם באו מאיזה חשד זה היה?

ברקת: אני הייתי תייר בגרמניה ואז פנו אליי ואמרו לי זה לא טוב תבקש אישור ישיבה קבוע והדרכון שלי היה ישראלי בלבד וחתמו לי בדרכון מה שאומרים בגרמנית (גרמנית) ז"א רשאי לשבת בגרמניה לאסוף מה שהוא רוצה באופן בלתי מוגבל בתאריך ובזמן אבל אמרו לי תפתח גם חשבון בבנק בגרמניה וכך עשיתי והיו כספים שקיבלתי ישר לחשבון שם או לחשבון בארץ ויום אחד מישהו החליט שצריך לעורר את מר ברקת ולבדוק מה קורה איתו ובאו אלינו הביתה לדירה לא בנוכחותי ועשו ביקורת בדירה, חיטטו בכל מקום, לקחו את המחשבים שלנו, לקחו את המעט ניירת שהייתה.

השופטת חיימוביץ': מי זה באו? מי?

ברקת: שלטונות גרמניה.

השופטת חיימוביץ': מה זה שלטונות? המשטרה? רשויות המיסים מה?

ברקת: כנראה המשטרה.

השופטת חיימוביץ': המשטרה או-קיי מה למה? מה הם חשדו?

ברקת: ולקחו את המחשבים.

השופטת חיימוביץ': במה הם חשדו? מה היה החשד על מה הם באו? למה הם באו?

ברקת: אני לא יודע מישהו אמר להם שאני מחזיק כספים לא כחוק או דברים מהסוג הזה. והם בדקו את הדברים והם הגיעו לכספת את המחשבים הם לקחו אליהם את כל מה שהיה שם לקחו.
ואז התקשר איתי ה- housekeeper ואמר לי אדון ברקת יש כספת בחדר השינה שלך אמרתי נכון הם רוצים את הקוד. אמרתי אני לא מוכן לתת אלא בנוכחותי אז מה לעשות? אמרתי תן לי את איש המשטרה מכס אני לא יודע מי שזה היה ואמרתי לו תראה הכספת שם אין בה כלום אבל תעצרו אותה עם הניירות, החסימות שלכם אני לא יודע מה אני בעוד שבועיים מגיע אודיע לכם מראש ואז אתן לכם את הקוד תפתחו את הכספת, כך היו הדברים. ואז הם פתחו וראו שלא היה בה שום דבר שעניין אותם.

השופטת חיימוביץ': או-קיי ורגע ואיך הסתיימה החקירה הזאת?

ברקת: שום דבר, אמרו לי סליחה תודה מחזירים לך את המחשבים מחזירים לך את כל מה שמצאנו אצלך בבית שתהיה לנו בריא וכבר לא הייתי גם ילד ואמרו לי באורח שנים עם חיוך.

ניר: אני טוען שזה היה לכל המוקדם משנת 2010 צפונה זאת אומרת 2010 2011 2012.

ברקת: יכול להיות אני לא יודע.

השופטת חיימוביץ': לא זוכר.

ברקת: גברתי אני לא הרגשתי את עצמי כמישהו שרודף אחריי או שעשיתי דברים כנגד חוקים בעולם הזה אז אמרו אז אמרתי שייכנסו תקבל אותם יפה מחשבים שייקחו, מניות שייקחו, SAFE אני לא זכרתי מה יש לי בפנים אמרתי אני אפתח אותו אז אטמו אותו הגעתי ביקשו ממני תודה וסליחה והלכו.

ניר: גבו ממך עדות גם? גבו ממך עדות החוקרים? שאלו אותך שאלות?

ברקת: לא. לפי, אני אזהר אני בבית המשפט.

ניר: בסדר טוב מאוד.

ברקת: לפי מיטב זכרוני איש לא חקר אותי נקודה.

ניר: או-קיי.

ברקת: ואני הייתי אזרח, לא אזרח. אזרח חוץ מקובל בשכונה בגרמניה.

השופטת חיימוביץ': כשעשו לך את החיפוש בבית אתה היית בחו"ל? היית בישראל?

ברקת: הייתי בישראל.

השופטת חיימוביץ': ז"א עשו את החיפוש לא בנוכחותך?

ברקת: את?

השופטת חיימוביץ': את החיפוש שלקחו לך את הניירות והכל.

ברקת: לא, housekeeper נתן להם את המפתח.

השופטת חיימוביץ': ואז כשחזרת לארץ,

ברקת: צלצל אלי ואמר לי יש פה משטרה אמרתי נעים מאוד.

השופטת חיימוביץ': ואז כשחזרת לגרמניה לא עשו איתך איזו שיחה?

ברקת: מי?

השופטת חיימוביץ': השלטונות אלה שעשו חיפוש לא דיברו איתך לא שאלו אותך?

ברקת: אם היו מוצאים משהו מחשיד או משהו שלא מוצא חן בעיניהם הם בוודאי היו עוצרים אותי כבר בשדה התעופה.

השופטת חיימוביץ': או-קיי טוב.

ניר: המספנה אדבה ידעו על האירוע הזה? המספנה ידעה על האירוע הזה?

ברקת: אתה ידעת על האירוע הזה? אתה זוכר את זה איזה שאלות אתה שואל אותי אם המספנה ידעה או לא? אם היו לי חברים סיפרתי להם, אם לא היו לי חברים לא סיפרתי להם. אני חושב שזה הדבר הכי טבעי גברתי.

ניר: למי אתה סיפרת על זה?

ברקת: לאשתי היקרה ולילדיי.

ניר: ולדמויות שעבדו באדבה סיפרת על זה?

ברקת: אני בטוח, אני רציתי להגיד בטוח שלא אבל אני אגיד בבית המשפט בטוח שלא? אני משער שלא, מה זה עניין שלהם? עניין פרטי שלי.

ניר: או-קיי. עכשיו תראה אמרת שהיה לך חשבון בנק בישראל וחשבון בנק בגרמניה.

ברקת: כן.

ניר: את העברות שלך לחשבון הבנק בישראל הגשנו, אני טוען שהכסף שעבר לגרמניה זה כסף מחברת אטלס, מה יש לך להגיד על-כך?

ברקת: אני לא מבין על מה אתה מדבר גם בפעם הקודמת אמרת לי שקיבלתי כספים בהולנד.

השופטת חיימוביץ': מה שהסנגור שואל זה אף אחד, לא איכפת לא אמר שזה היה באופן לא חוקי, הוא אומר שכספים שהגיעו לחשבון,

ניר: אני אתקן את עצמי גברתי טעיתי בשאלה.

השופטת חיימוביץ': כן.

ניר: תראה אני אומר לך טוען סליחה שהחקירה,

ברקת: קודם כל אני שמח שאתה כבר לא אומר לי, אתה טוען.

ניר: אני לוקח זה הרגל של שנים. אני טוען שהחקירה נגדך נפתחה בגלל שהשלטונות בגרמניה קנו מסמכים יש להם הליך שהם קונים מסמכים משוויץ של רשימת חשבונות זרים שנמצאים במדינה ומה שאני טוען ואני התבלבלתי ואני מצטער שעבר כסף לחשבון בנק שהיה לך בשוויץ מחברת אטלס.

ברקת: שמעתי.

השופטת חיימוביץ': אתה לא יכול להשיב על זה.

ברקת: לא.

השופטת חיימוביץ': לא זוכר.

ברקת: גברתי.

השופטת חיימוביץ': אה אבל הוא שואל היה לך חשבון בשוויץ?

ברקת: בבקשה?

השופטת חיימוביץ': בשוויץ היה לך חשבון?

ברקת: זה לא עניין של בית המשפט, פשוט לא עניין של בית המשפט.

ניר: אני מבקש שאתה תשיב על השאלה הזאת.

השופטת חיימוביץ': אז השאלה היא שהיא כן עניין של בית המשפט היא האם,

ברקת: סליחה גברתי מי שמנהל את הכספים בבית זה אשתי ואני, היא יותר חכמה. כל פרוטה שיש לי איפה שיש לי מוצהרת במדינת ישראל נקודה.

השופטת חיימוביץ': זו לא השאלה, השאלה היא לא מבחינת רשויות המס. השאלה היא מבחינת כספים שקיבלת מאטלס זה מה שמעניין.

ברקת: לא מאטלס יש לי חשבונות בעוד מקומות בעולם והם כולם ידועים לשלטונות כי אני משלם פה מיסים.

השופטת חיימוביץ': אז שוב השאלה היא לא על המיסים זה לא, זו לא הייתה השאלה. השאלה הייתה לאיזה לחשבון אחר לחשבון בשוויץ עברו כספים מחברת אטלס?

ברקת: אני לא זוכר כזה דבר שקיבלתי כספים נקודה.

ניר: אני טוען שהייתה תקופה שלא הגעת לגרמניה בגלל החקירה שהייתה נגדך שם.

ברקת: גברתי אני לא יודע אם מותר להשתמש במינוח הזה, אם זה לא מקובל ואסור אז את תסלחי לי,

השופטת חיימוביץ': אפשר להגיד רק לא.

ברקת: אני מוחה, מוחה בכל תוקף.

השופטת חיימוביץ': התשובה היא לא.

ניר: אני טוען שמר פרייטג התקשר אליך כשהוא שמע ממך על האירוע הזה והוא הזהיר אותך שלא להגיע לגרמניה ואתה הקשבת לעצה שלו וגם הודית לו על זה אפילו.

ברקת: שמר פרייטג התקשר איתי ואמר לי שאני לא אבוא לגרמניה. אני לא יודע מה הוא אומר אבל נניח שהיה האם אחרי זה באתי לגרמניה או לא? ז"א שהאזהרה של פרייטג הייתה בעיה שלו לא שלי.

השופטת חיימוביץ': אבל אתה לא זוכר אם הוא התקשר אליך והזהיר אותך, לא התשובה היא לא? לא זוכר?

ברקת: לא.