צלילת תיק "הצוללות" (תיק 3000) פרג ג' – הפרוטוקולים מדברים❗

***

ניר: אני רוצה להקריא לך דברים שצ'ייני אמר בלהב 433 האלוף אליעזר מרום בלהב 433. החוקר שואל את צ'ייני הוא שואל אותו כך, אני אומר לך כי זה לא סביר בעליל היות שבאותה עת מיקי גנור לא היה נציג המספנה הגרמנית, מדוע לו לשוחח על-כך עם שייקה ברקת שיכול לחבר אתכם ישירות למספנה?
מרום משיב כך, ראשית ככל שאני זוכר שייקה ברקת היה אז בסוף דרכו כסוכן המספנה, שייקה ברקת כפי שאמרתי בעבר אמר לי כבר שהוא בסוף דרכו.

ברקת: עוד פעם?

ניר: אמר לי שהוא בסוף דרכו המקצועית חלילה זה לא, יתרה מכך שייקה ברקת היה כבר בגיל מבוגר יחסית וחסר מוטיבציה כך זה הצטייר בעיניי. היו גם שמועות שהוא ביחסים לא טובים עם המספנה כי ייתכן שהוא עבר איזושהי עבירה שקשורה להיותו סוכן. האם ידעת שהיו שמועות שבגלל הסיפור עם אטלס עברת מה שהוא מכנה עבירה שקשורה להיותו סוכן?

ברקת: גברתי שלילי ביותר אבל יש לי מה להגיד אני לא חושב שזה אסור להגיד על צ'ייני מה שאני חושב.

השופטת חיימוביץ': זאת אומרת אתה אומר שלא היו שמועות כאלה וזה לא נכון. לא היו שמועות כאלה וזה לא נכון.

ברקת: גרוע מזה. יש דברים שאני לא חושב שזה יהיה מכובד לי לדבר על צ'ייני אבל האיש הזה לא הייתי לוקח אותו חבר שלי.

ניר: טוב.

ברקת: עד היום הזה כשהוא רואה אותי במרכזים מסוימים הוא אומר היי שייקה מה שלומך זה, חבר טוב שלי זה צ'ייני.

ניר: טוב אני עכשיו אראה לך שאתה המשכת לעבוד עם המספנה עד אפריל 2011. קודם כל לפני שאני אוציא כאן מסמכים וכו', האם אתה זוכר שעבדת איתם עד אפריל 2011?

ברקת: אני לא זוכר אם הוא אומר יכול להיות.

ניר: טוב.

ברקת: רק רגע אחד תני לי לחשוב 2011 כמה שנים אחורה זה 12 שנים לפני 12 שנים.

השופטת חיימוביץ': אפריל 2011 אולי תזכור את זה יותר טוב לפי מה שאני אגיד לך, זה שנתיים אחרי הביקור המפורסם של פרייטג בארץ עם זה שלא נתנו לך לעלות ללשכה של צ'ייני זה שנתיים אחר כך זה מה שאומר לך הסנגור, יכול להיות כזה דבר? שעבדת איתם עד עוד שנתיים?

ברקת: אני משתדל מאוד מאוד להיות מאופס ולנסות בגילי הצעיר לשחזר תאריכים. אני לא רוצה לזרוק מילים כן לא לא כן, אתה תעזור לי להבין את מה שאתה רוצה.

ניר: אני אצטט החלטת ההנהלה בסדר? אנחנו ב-18/01/2011 יש לסיים את החוזה עם מר ברקת לנוכח העובדה שהליווי שלו אינו מובטח,

ברקת: סליחה זה לא מה שכתוב אצלי.

ניר: טוב ההנהלה מחליטה על חלופה ה' המונחת לפניה פחות מעניין אותי, עכשיו אנחנו מגיעים לחלק שמעניין אותי, החלטת ההנהלה יש לסיים את החוזה עם מר ברקת לנוכח העובדה שהליווי שלו אינו מובטח עוד מנימוקי גיל.
מר פרייטג הביע נכונות לפנות בעניין זה למר ברקת. מה שאני מראה לך פה זה פרוטוקול פנימי של הנהלת אדבה לפני שמישהו ידע שיהיה דבר כזה פרשת תיק 3000 פרשת הצוללות וכו' ומה שעולה מכאן שההחלטה על סיום העסקתך התקבלה ב-18/01/2011 ולפי הפרוטוקול הזה שהוא כולל גם המון דברים אחרים מר פרייטג הסכים לפנות אליך בסוגיה הזו.

השופטת חיימוביץ': אתה מבין את הנקודה? הנקודה היא שבשנת 2011 בינואר זאת אומרת שנה וחצי אחרי שביקר אותך פרייטג והיה את כל הסיפור עם מרום וזה, יש החלטה של הדירקטוריון שם,

ניר: שנה וחצי.

השופטת חיימוביץ': שנה וחצי כן להפסיק את ההתקשרות, מטעמי גיל כן. אתה יודע? אתה יכול להגיד על זה משהו? ועוד אמר הסנגור שכתוב שם,

ברקת: עוד פעם סליחה.

השופטת חיימוביץ': ונוסף על-כך שפרייטג הוא זה שלקח על עצמו את ההודעה להודיע לך את זה, אתה זוכר כזה דבר?

ברקת: שלילי.

ניר: טוב. עכשיו בוא נראה את התשובה שלך לזה,

ברקת: אני רוצה להגיש עוד מסמך, בסדר?

ניר: זה שאלות שהיו בתיק AMS לא בטיסנקרופ לגבי סוגיית, חיפשו מסמכים לגבי סוגיית סיום ההעסקה. גברתי אני רק אחדד תיק AMS זאת חברה בת, יש את טיסנקרופ התאגיד הגדול ויש את תיק AMS. אני מבקש לקרוא לך את התרגום של המסמך שהוא נמצא בעמוד האחרון.
נתחיל מההתחלה ברשותך. יחסים חוזיים קודמים, שיתוף פעולה עם ישעיהו ברקת התקיים כבר פרויקט הצוללות הישראלי דולפין הצבא 1. בפרויקט זה נחתם החוזה עם הלקוח בשנת 1989 אין ברשותנו חוזים עם מר ברקת מן התקופה ההיא, זה נכון מה שכתוב.

ברקת: אני אמרתי את זה?

ניר: לא, לא. זה עושים איזשהו סיכום אני רוצה רק לעבור איתך.

ברקת: אני לא מבין מה אתה רוצה ממני כשאתה אומר לקהל זה נכון אז או שאני אומר כן או שאני שקרן מה אתה רוצה ממני?

השופטת חיימוביץ': למה? אף אחד לא אמר שמה שכתוב במסמך הוא נכון.

ברקת: בסדר אבל מה הוא שואל אותי זה נכון?

ניר: האם היה לך,

השופטת חיימוביץ': הוא מציג את הגרסה של המסמך ושואל אותך אם אתה מסכים.

ניר: טוב. מה שכתוב כאן זה שאתה ערכת איתם בשיתוף פעולה כבר בפרויקט של צוללות 1 עד 3 רק שעל זה לא היה להם הסכם איתך, הסכם חתום איתך.

ברקת: על מה?

ניר: על צוללות 1 עד 3.

השופטת חיימוביץ': לא היה להם הסכם חתום איתך, אין לך מה להגיד.

ניר: לא משנה הוא אמר שקיבל על זה 2 אחוז כבר נתקדם בסדר אני מוכן להתקדם.

השופטת חיימוביץ': בדיוק.

ניר: טוב אתה יודע מה נקפוץ לפסקה האחרונה סיום היחסים.

ברקת: קשה לי לקפוץ אז צריך להיזהר.

ניר: סיום היחסים. הסכם הייעוץ והשירותים המקצועיים מתאריך 20/06/2006 הובא לסיומו הלכה למעשה ע"י אדבה במכתב מתאריך 30/03/2011. במכתב זה דיווחה אדבה למר ברקת כי זו מוותרת על מתן השירותים בכל הנוגע לצוללת האופציונלית, צוללת 3 זה צוללת שישית מה שאנחנו קוראים. במכתב התשובה של ברקת הנושא את התאריך 11/04/2011 ניתן להסיק כי מר ברקת ראה את הקשר החוזי כאילו בא על סיומו. האם זכור לך שאתה שלחת להם מכתב תגובה ב-11/04/2011?

ברקת: בית המשפט אינני זוכר דבר כזה.

ניר: זכור לך שהייתה התכתבות עם המספנה לגבי סיום היחסים ביניכם?

ברקת: אני אינני זוכר לא כי אני עושה את עצמי.

ניר: לא לא, בסדר גמור. טוב האם היית זכאי לעמלה בגין הצוללת השישית?

ברקת: אני לא מבין את השאלה בכלל. אני בצוללת השישית לא התעסקתי בכלל אז מה הוא שואל אותי?

ניר: כי בכתב האישום שלנו כתוב המדינה טוענת שאתה היית זכאי לעמלה בגין העסקה של הצוללת השישית.

ברקת: יפה. אפשר לראות את זה?

ניר: בטח.

השופטת חיימוביץ': השאלה היא בגלל שבהסכם הצוללת השישית היא אופציה אז אם היו מממשים את האופציה, היה מגיע לך כסף? לפי החוזה איתך.

ברקת: תראי השאלה היא אם עוד עסקתי בזה או כבר לא עסקתי בזה.

ניר: כבר לא עסקת.

ברקת: והשאלה באיזה שנה זה היה כי הייתה תקופה שאמרתי ביי ביי נהיה בריאים. פרייטג נעלם מאירופה, לא מאירופה ממקום מוכר ואיננו אני לא יודע.

השופטת חיימוביץ': רגע רגע רק שנייה זאת לא השאלה חכה, לי יש את המסמך הזה. אדוני בכתב האישום נגד מיקי גנור ובן יוסף וכל מה שאתה בא להעיד כתוב כך המדינה כותבת בכתב האישום שגנור היה צריך לקבל עמלה מעסקאות עתידיות אבל לא בגין הצוללת השישית וככה כתוב למעט עסקת הצוללת השישית שכבר סוכמה ובגינה היה כבר ברקת זכאי לעמלה. מה אתה אומר על המשפט הזה?

ברקת: עם כל הכבוד לך לא הבנתי מה רצית לומר, אולי תאמרי לי במילים שלך.

השופטת חיימוביץ': אגב על זה מדובר בפגישה ב-2009.

ניר: שכביכול הוא הודח לפי טענת המדינה שזה גם לא הגיוני אבל בסדר.

השופטת חיימוביץ': אבל האמת היא שהוא, אתה יכול להסתכל. השאלה היא הוא ענה כבר על השאלה הזאת הוא אמר,

ניר: הוא קורא, העד קורא את סעיף 67 לכתב האישום.

ברקת: סליחה אני לא מבין כל כך מה שכתוב פה למרות שזה כתוב בעברית.

ניר: האם היית זכאי אי פעם לעמלה, קראת את סעיף 67 ומה אתה אומר?

ברקת: בבקשה?

ניר: קראת את סעיף 67.

ברקת: איפה?

ניר: עכשיו.

ברקת: סליחה.

השופטת חיימוביץ': הוא אמר שהוא לא מבין מה הוא אומר.

ברקת: גברתי אני לא עושה הצגות.

השופטת חיימוביץ': רגע תקשיב רגע. מדובר שם על פגישה שאתה לא היית נוכח בה אז אתה לא צריך להכיר אותה אבל יש שם איזו נקודה סיכמו מה יקבל מיקי גנור ומה שאומרים שם שהסיכום של מה שהוא יקבל לא כלל את הצוללת השישית כי אתה היית זכאי לעמלה, זה מה שאומרים שהיה בפגישה. עכשיו השאלה היא מה אתה יכול להגיד על הזכאות שלך, על מה היית זכאי לגבי הצוללת השישית? מה היית זכאי למיטב זכרונך.

ברקת: סליחה כל כך רחוק ממני אני לא, אני שומע אני מבין עברית אני מכבד את מה שאת אומרת אני לא מבין מה רוצים ממני.

השופטת חיימוביץ': השאלה היא האם למיטב ידיעתך אתה היית צריך לקבל עמלה גם על הצוללת השישית?

ברקת: אני לא יודע לענות לך מה הייתה הסיטואציה שם ממש, איך אומרים בהן צדק בספר התורה.

השופטת חיימוביץ': אני שואלת, כמה הוא יודע את זה האם הוא יודע שהוא היה אמור לקבל. אתה היית אמור לקבל עמלה על צוללת מספר 6?

ברקת: אני חושב ש, אני לא יודע לענות לך ממש זה נראה נורא טיפשי מה אתה לא יודע, אני לא יודע. אני נפרדתי מכל החבורה הזאת.

השופטת חיימוביץ': ואז הפסקת לקבל כספים?

ברקת: כן ודאי.

ניר: מתי?

ברקת: אני לא יודע לענות לך.

השופטת חיימוביץ': הוא אומר כשהוא נפרד,

ברקת: כשהייתי קשור כשהייתה לי יחסי עבודה, כשהרימו אליי טלפון כשנתתי חזרה השבתי בטלפון אז הייתה לי מערכת יחסים. העניין הוא שברגע שגנור טיפל במה שטיפל וישב אצל ראש הממשלה בבית בבריכה בשבת,

השופטת חיימוביץ': אדוני לא היה נוכח שם נכון?

ברקת: איך?

השופטת חיימוביץ': אני מזכירה לאדוני שרק דברים שאדוני יודע מידיעה אישית.

ברקת: איך?

השופטת חיימוביץ': אדוני אתה לא היית נוכח בפגישה, לא היית נוכח בפגישה בבית בקיסריה.

ברקת: לא.

השופטת חיימוביץ': אז לא צריך להעיד עליה. אז לא צריך להעיד עליה עכשיו רגע רק שנייה אבל רגע ניר בוא אני רוצה שנתקדם, העד אמר מה שאמר.

ניר: אני אומר לך שבמסגרת אותו, אני טוען שבמסגרת אותו מכתב שהמספנה שלחה לך במרץ 2011 התבקשת לוותר על עמלה ביחס לצוללת השישית כי אתה מאוד רצית לקבל גם על זה עמלה.

ברקת: אני לא יודע מה שאני רציתי, אתה בטח לא יודע מה שאני רציתי ואני לא מבין.

ניר: אתה לא יודע מה אתה רצית?

השופטת חיימוביץ': אדוני אדוני לא כאלה שאלות. שואל הסנגור האם היה משא-ומתן עם המספנה לגבי העמלה על הצוללת השישית נגיד שאתה אמרת אני רוצה ואמרו לא אתה מפסיק.

ברקת: שלילי, שלילי.

השופטת חיימוביץ': זאת התשובה.

ניר: עכשיו תראה דבר מעניין. בלהב 433 בסוף החקירה שלך אני אקריא לך מה שאתה אומר, אמרת את זה ב-2016 בנובמבר 16' מה זה משנה. שואלים אותך כך, מה הקשר שלך עם פרייטג היום?
שואלים אותך שאלה שגם שאלנו פה. ואז אתה משיב כך, פעם אחרונה פגשתי אותו לפני 4 שנים בערך כשאני סיימתי לייצג את המספנות פרייטג עוד היה המנכ"ל. אני לא דיברתי איתו מאז וגם לא בטלפון, אני יודע שהוא כבר לא גר בגרמניה כך שמעתי מחברים מחיל הים הוא מהמספנה.
אני לא יודע איפה הוא גר ואין לי מספר טלפון שלו. ממה שאתה אומר כאן עולה ממה שאתה מעיד ב-2016 עולה כך אני מבין שאתה פגשת אותו בסביבות 2012 לטענתך בערך 2012 כשאתה סיימת לייצג את המספנות כלומר לפי מה שאתה אומר בחקירה ב-2016 סיימת לייצג את המספנות בשנת 2012.

ברקת: הצליח סוף כל סוף לבלבל אותי לחלוטין.

השופטת חיימוביץ': הבנת את השאלה? השאלה הייתה מהדברים שלך עולה שאכן גם לגרסתך גם מה שאמרת

השופטת חיימוביץ': אמרת ב-2016 לחוקר אתה סיימת לייצג את המספנות בשנת 2012. עכשיו אני אגיד לך אני אעזור לך בעניין הזה, אם אמרת את זה בחקירה של המשטרה בתשאול שעשו לך אם אמרת את זה פגשתי את פרייטג לפני 4 שנים אם אמרת ב-2016 פגשתי את פרייטג לפני 4 שנים כשסיימתי את ההתקשרות אז עושים חשבון 2012 אז זה היה נכון זאת אומרת אז כשאמרת את זה, זה היה נכון?

ברקת: אני יודע מה שאני זוכר כשפרייטג היה בארץ ונסע מכאן זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו ואחר כך הוא נעלם שאני לא יודע מה כתובתו.

השופטת חיימוביץ': אתה ראית אותו ב-2009 כשאמרת לחוקר שאתה ראית אותו לפני 4 שנים זה היה ב-2016 אמרת ראיתי אותו לפני 4 שנים אז חשבון הוא לא 2009 אלא 2012 אז יכול להיות שעוד ראית אותו ב-2012 2011?

ברקת: הביקור, ראיתי אותו בפעם האחרונה בחיים עד כמה שאני זוכר פה גברתי היה כשהוא בא לארץ לביקור.

השופטת חיימוביץ': ואחר כך אתה לא נסעת לגרמניה ונפגשת איתו?

ברקת: לא, לא ראיתי אותו, לא.

השופטת חיימוביץ': או-קיי.

ניר: ז"א מה שאמרת מה,

השופטת חיימוביץ': אדוני לא צריך.

ניר: טוב או-קיי. עכשיו תראה אם אני הבנתי נכון,

ברקת: יכול להיות שאתה לא מבין נכון.

השופטת חיימוביץ': לא לא רגע שנייה אני אשאל אותו בעניין. הסנגור מחזיק ביד דברים שאתה אמרת ואתה אמרת ראיתי אותו לפני 4 שנים זה היה ב-2016 אז אולי אז זכרת יותר טוב?

ברקת: את?

השופטת חיימוביץ': אולי אז ב-2016 זכרת יותר טוב? אולי עכשיו אתה לא זוכר? כי ב-2016 אמרת ראיתי אותו לפני 4 שנים אז אולי כן ראית אותו?

ברקת: בית המשפט הזה וגברתי מכירים אותי בפגישה השלישית שלי כאן. אני מסתכל עלייך בלי משקפיים ושואל מה אתם רוצים ממני שאני אזכור מה שאני זוכר או שאני אזכור מה שאני לא זוכר?

השופטת חיימוביץ': לא, השאלה היא כזאת לפעמים בן-אדם זה הרי טבעי לפעמים בן-אדם לא זוכר משהו אבל אז מזכירים לו ואומרים הנה לפני, רגע ב-2016 זה היה לפני 7 שנים.

ברקת: מתי היה פה פרייטג?

השופטת חיימוביץ': רגע עזוב מתי היה פה פרייטג אנחנו כבר לא שם. ב-2016 לפני 7 שנים הזכרון שלך היה יותר טוב אני מניחה זה היה יותר קרוב גם לפגישה וב-2016 אמרת שנפגשת איתו לפני 4 שנים בפעם האחרונה. אז יכול להיות שאז זכרת יותר טוב והיום אתה כבר לא זוכר את זה?

ברקת: אין לי ספק. בוודאי שהייתה תקופה שזכרתי יותר טוב ואחר כך הייתה תקופה שזכרתי פחות טוב ועכשיו אני זוכר טיפ טיפה יותר טוב זה בגלל בעיות רפואיות שלי.

השופטת חיימוביץ': אז אם אמרת,

ברקת: אז מה השאלה?

השופטת חיימוביץ': ב-2016 שהפעם האחרונה שפגשת את פרייטג הייתה ב-2012,

ברקת: אני לא יודע סליחה אני יודע בדיוק מתי פגשתי אותו בפעם האחרונה כשהוא בא למדינת ישראל נקודה. מאז לא ראיתי אותו, מאז הוא נעלם מעיניי אפילו לא ידעתי איפה הוא גר.

ניר: יפה. עכשיו אני רוצה להראות לך מסמך. תראה אתה כותב בזמן אמת משהו אחר, אתה כותב שב-9 בספטמבר 2009 אחרי שפרייטג היה בארץ אתה ביקרת בברלין, היית בארוחת ערב ושוחחת ועוד מישהו שהיה שם זה מר פרייטג אתה כותב.

ברקת: שלילי בהחלט ארוחת הערב הייתה אצל שגריר ישראל.

ניר: נכון ואתה כותב שפרייטג היה,

ברקת: לא היה שם.

ניר: אז רגע תסתכל על עמוד 2.

ברקת: אבל סליחה מותר לי להיעזר באשתי שהייתה באותה ארוחת ערב?

השופטת חיימוביץ': לא אתה לא יכול להיעזר באשתך אתה יכול להגיד אם אתה לא זוכר משהו אבל יש לי בקשה אתה יכול לקרוא,

ברקת: אני יודע שני דברים.

השופטת חיימוביץ': רגע אבל תקרא אולי רגע את הדיווח שלך.

ברקת: סליחה הוא אומר לי שהייתי שם.

השופטת חיימוביץ': אבל רגע דקה שנייה סבלנות. תפתח את עמוד 2 במסמך הזה, זה דיווח שאתה נותן למספנה, תסתכל בפיסקה הראשונה שמתחילה ב- 9 בספטמבר תקרא מה כתוב תקרא לעצמך.

ברקת: אני לא יודע לענות לך אבל אתה שואל אותי היום איך יושב פה ידיד עם כיפה על הראש אז אני לא אגיד בחיי אלוהים וכו' אני לא יודע, לא יודע לענות לך.

השופטת חיימוביץ': רגע אבל יכול להיות שאתה לא זוכר היום? כי בטח כתבת בזמן אמיתי זכרת יותר טוב.

ברקת: סליחה?

השופטת חיימוביץ': אולי היום אתה לא זוכר שבפגישה הזאת פרייטג כן היה ואז זכרת יותר טוב? זה אגב לא המון זמן אחרי, זה חצי שנה אחרי. נכון? מרץ, אפילו לא 3 4 חודשים זה בערך 4 חודשים אחרי שהוא ביקר בארץ אז אולי הוא כן היה?

ברקת: מה שאני זוכר מברלין זה שהיינו בארץ היינו ז"א אשתי הטובה ואני וקיבלתי טלפון משגריר ישראל שאגב מופיע בטלוויזיה בתוכנית שלו, שגריר ישראל בגרמניה שהזמין אותנו לבוא לשם ושם בארוחת הערב ישבו כל מיני מחשובי הממשל בגרמניה למשל מיסטר (לא ברור)

השופטת חיימוביץ': ופרייטג?

ברקת: אנשים חשובים וגנור סיפר לי השגריר שגנור התקשר אליו ומאוד ביקש לבוא לארוחה והוא סירב.

השופטת חיימוביץ': שנייה רגע אבל דקה. פרייטג אתה יודע בוודאות שלא היה שם?

ברקת: הוא לא היה שם.

השופטת חיימוביץ': אבל כתבת שהיה, אז אולי אתה לא זוכר עכשיו?

ברקת: הנייר סובל הכל את שואלת אותי היום גברתי בית המשפט מסתכלת לי לעיניים ואני אלייך ואת יודעת מה אם תרשי לי לאשתי זכרון יותר טוב היא הייתה איתי בארוחה.

השופטת חיימוביץ': אבל זה העניין שאני אומרת לאדוני לא אבל אשתך לא מעידה כאן. אני אומרת לאדוני יכול להיות שאדוני עכשיו לא זוכר יכול להיות שפרייטג,

ברקת: בארוחת הערב הזאת מותר להגיד למיטב זכרוני?

השופטת חיימוביץ': כן צריך למיטב זכרונך.

ברקת: למיטב זכרוני פרייטג לא היה שם.

השופטת חיימוביץ': או-קיי ואם כתבת שהוא היה מה זה אומר?

ברקת: אני כנראה לא זוכר טוב מה אני אגיד?

השופטת חיימוביץ': לא, אם כתבת שהוא היה אז זה אומר שהוא היה ועכשיו אתה לא זוכר טוב?

ברקת: על זה אני לא יודע לענות לך.

השופטת חיימוביץ': אולי טעית אפשר לטעות.

ברקת: אם היית מרשה לי לשאול את אשתי הייתי שואל אותה.

השופטת חיימוביץ': אבל זה לא חשוב כי אם אתה לא זוכר אז תגיד אני לא זוכר הכל בסדר.

ברקת: אני רק יודע שגנור התקשר זה השגריר סיפר לי.

השופטת חיימוביץ': לא אבל זה אני לא רוצה לשמוע זה עדות שמיעה אני מזכירה לך. השגריר סיפר לי זה עדות שמיעה לא קביל אנחנו לא רוצים לשמוע.

ניר: גם פרייטג סיפר לו על זה התבססה העדות הראשית.

השופטת חיימוביץ': אנחנו לא נפתח פה את הדלת לעדויות שמיעה כן.