צלילת תיק "הצוללות" (תיק 3000) פרק יט': המשך החקירה של העד שייקה ברקת – הפרוטוקולים מדברים❗

***

גולומב: בוא תספר על ארוחת הערב, הפגישה עם נאשם 1 (מיקי גנור).

ברקת: שולחן ארוך, אני יושב בזנב שלו, נקרא לו הראש. על ידי יושב אזרח שאף פעם לא ראיתי אותו, ואחריו מפקד חיל הים ויושב פרייטק. ואז אני אומר לו 'שלום אדוני, מי אתה?', אז הוא אומר לי 'מה שמך? אני גנור.
אז אמרתי 'נעים מאוד. ואיך אתה מגיע לחבורה?', אז הוא אומר 'כולם נסעו ברכב, שאני נהגתי אותם ברכב שלי לירושלים'. והיית גם אצל שר האוצר? איך אתה מגיע לשר האוצר?', 'עזוב אנחנו ותיקים בהיכרות.
אני גם מימנתי לשר האוצר את משרדו בחיפה בבחירות שהיו לליכוד, כך שאנחנו חברים'. אמרתי 'נעים מאוד'.

גולומב: או-קיי, עכשיו, מה הוא אמר לגבי היכרות עם שאר האנשים שנמצאים בארוחה? גנור, מה אמר על ההיכרות שלו עם שאר האנשים שהיו בארוחה הזאתי?

ברקת: לא אמר שום דבר. מה שקרה אחרי זה, שהתלחשו אל השולחן, ואז פרייטק בא אליו. צריך לזכור, מה שהוא לא חשב פרייטק, אליי הוא התנהג בכבוד של המבוגר, אז הוא ניגש אלי ואמר '(אנגלית)'.

השופטת חיימוביץ': ואז מה?

ברקת: ואני חושב שפחות מ-10 דקות פרייטק חזר.

השופטת חיימוביץ': הוא יצא עם מי? עם מי הוא הלך?

ברקת: עם מפקד חיל הים ועם גנור.

גולומב: או-קיי, עכשיו שנייה אחת,

ברקת: ואז הוא אמר לי '(אנגלית)'.

גולומב: או-קיי, בארוחה, אני אשאל את זה אחרת, ואז אני אנסה קצת, אם לא אז אני ארענן את זכרונך. מה היה ידוע לך באותה עת על הקשר בין גנור לבין האלוף מרום, צ'ייני?

עו"ד ניר: לא, אני מבקש להתנגד.

גולומב: שואל מה ידוע לו. מה הבעיה בזה?

עו"ד ניר: יש כאן הנחה מסויימת שבשאלה היה צריך לשאול.

גולומב: אם בכלל, בבקשה.

עו"ד ניר: אבל אחרי שכבר אומרים 'אם בכלל' אז יש פה הנחה.

גולומב: אבל הוא אמר את זה בהודאה.

השופטת חיימוביץ': טוב, אני מתירה את השאלה, כן.

גולומב: מה ידוע לך אם בכלל על הקשר,

ברקת: מאיפה ידעתי, סליחה. נראה את סדר המאורעות. אני בעניינים עד איפה שאני בעניינים. יורדים מהמנכ"ל, יורדים למטה.
ברמורש שהוא מי שזה היה שמה של הקניות, עומד על ידי. עולים למפקד חיל הים והוא אומר לי 'לא. קיבלנו הודעה שאתה לא בא. נוסעים אחר כך לירושלים, אומרים לי 'לא. הוא לא נוסע לירושלים'. שואל אותי פרייטק 'מה קורה?', אמרתי לו 'תשמע, אני לא יודע מה קורה פה, אני נוסע הביתה. שתרצו אותי, בסדר'.

השופטת חיימוביץ': מה ששאל אותך התובע זה אם היה ידוע לך על איזשהו קשר, אם בכלל, קשר בין גנור לבין מרום?

ברקת: בוודאי שלא. לא שמעתי את השם הזה קודם.

גולומב: אבל במהלך הביקור, מישהו כן אמר לך על איזשהו קשר ביניהם?

ברקת: לא חושב שכן. השם גנור היה לי זר לחלוטין.

גולומב: אז אשאל את השאלה אחרת לפני שאני ארענן את זכרונך. אתה זוכר שגנור בארוחה אמר לך עוד משהו לגבי קשרים שיש לו?

ברקת: הוא ישב על ידי, הוא סיפר על שר האוצר, על הקשרים שיש לו. הוא אמר שהוא היה בחיל הים, והם עמדו יחד על ספינה,

גולומב: מי זה הם?

ברקת: צ'ייני והוא, ו'אני בבית'.

גולומב: נמשיך. עכשיו אז סיפרת מה קרה אחרי ארוחת הערב, בעצם אחרי ארוחת הערב שאמרת שהם רצו ללכת לבר, רק עוד אחד. תנסה להיזכר מה פרייטק אמר לך. התחלת לספר לנו על דברים שפרייטק אמר לך אחרי שארוחת הערב בעצם, אחרי שהוא חזר באותו המפגש שגם לא היית בו אחרי ארוחת הערב, אתה זוכר מה הוא אמר לך?

ברקת: זה היה קצר מאוד.

גולומב: כן, אבל מה הוא אמר לך אחרי?

ברקת: הדבר שהכי מצלצל לי בראש, כבר אמרתי אותו וזה (אנגלית).

גולומב: בעצם יום למחרת אמר לך, למיטב זכרונך, אני רוצה לסגור את העניין, אני רוצה לשאול שאלה כללית ונראה אם אתה זוכר. פרייטק אמרה לך עוד משהו שנאמר לו ע"י בעצם מיקי גנור?

ברקת: הדבר היחיד שאני יכול לזכור, זה היה כי זה כאילו פגיעה אישית למרות שעברתי על כל הדברים האלה יותר בחיים, 'אם שייקה ברקת ימשיך להיות, לא יהיה לכם פרויקט'.

גולומב: או-קיי.

השופטת חיימוביץ': מי אמר את זה?

ברקת: פרייטק סיפר לי שגנור אמר לו, צ'ייני אמר לו, אני לא יודע להגיד לך. צריך להבין שבאיזשהו מקום, אחרי היתממות של פרייטק, אני הייתי בשבילו כזה חצי אבא. במערכת היחסים, לא עבדתי, הייתי כזה חצי אבא למספנה. נשמע מוזר, אבל זה היה כך. ומיקי אשתי, ד"ר מרים ברקת, הייתה גם אמא לאנשים.

גולומב: טוב, אנחנו בשאלות האחרונות, אז בעצם מר ברקת, הגיע גנור ובעצם לקח את תפקידך. איך הגבת? מה עשית?

עו"ד ניר: אני רק אבקש להעיר, אין לי בעיה שהוא נשאל את זה, אבל אני רק זכור לי שהתביעה אמרה פעם אחרי פעם שסוגיית ההחלפה היא בכלל, כל הזמן אמרו שזה לא אישיו בכלל.

גולומב: מה? מי אמר את זה. הקשבת לנאום פתיחה שלי בכלל?

עו"ד ניר: שאנחנו ביקשנו חומרים, גברתי זוכרת, יש גם פרוטוקולים. אין בעיה, שישאל. יש כאן הדרכה, אומר לו התובע 'החליף אותך'. אומר לו התובע.

גולומב: אתה יודע מה קרה אחרי זה? מה קרה אחרי?

השופטת חיימוביץ': זה שהוא החליף אותו,

גולומב: זה ברור שזה ידוע.

עו"ד סרטל: בהחלט הייתה טענה שלא הייתה החלפה.

השופטת חיימוביץ': תשבו רגע. אני רוצה להסביר. כשאני אומרת החלפה, אני לא מתכוונת שמישהו פיטר ושכרו מישהו אחר. החלפה במובן זה שעליה אין מחלוקת, היא שמישהו אחד הפסיק להיות, ומישהו שני התחיל.

עו"ד סרטל: בוודאי שיש מחלוקת, גברתי.

גולומב: אולי נשאל את מר ברקת, הוא עדיין נמצא במספנה.

עו"ד ניר: גברתי תופתע בחקירה הנגדית.

עו"ד צמח: אני מציעה להיות זהירה.

השופטת חיימוביץ': יותר זהירה מזה?

עו"ד צמח: גברתי, אני מציעה להיות זהירה ושהדברים האלה, אני מציעה לא לומר אותם בשלב הזה. העובדות האלה שבית המשפט ציין כרגע,

השופטת חיימוביץ': שמה? איזה?

עו"ד צמח: שבית המשפט ציין שמישהו החליף מישהו.

גולומב: לא, היא לא אמרה את זה.

עו"ד צמח: שמישהו הפסיק והשני נכנס, גברתי אמרה את זה.

השופטת חיימוביץ': מה שאני אמרתי שאחד הפסיק לכהן, ואחד התחיל לכהן.

עו"ד צמח: אז העניין הזה שגברתי עכשיו אמרה, אנחנו נוכיח בבית המשפט הזה בראיות שהוא איננו נכון.

השופטת חיימוביץ': מה לא נכון?

עו"ד צמח: הדבר הזה שגברתי אמרה עכשיו.

גולומב: מה, בעדות גנור?

השופטת חיימוביץ': סליחה, אנחנו יכולים להסכים שגנור התחיל?

עו"ד צמח: אנחנו לא נסכים על שום דבר, אני רק אומרת לגברתי שאנחנו נציג פה ראיות בנושא הזה ומה שגברתי אמרה איננו נכון. ז"א שהוא במחלוקת.

השופטת חיימוביץ': אז גברתי תתקן אותי.

עו"ד צמח: אז אנחנו נתקן את זה, אני פשוט אומרת לגברתי,

השופטת חיימוביץ': בשלב הזה, ומאחר ואני לא קיבלתי עוד את תגובת ההגנה, ובטח אני לא מצליחה להבין איפה ההתנגדות נמצאת, כי אתם גם לא אומרים אותה, אני אתיר את השאלה כמו שהיא נשאלה.

גולומב: אולי נשאל שאלה אחרת, מר ברקת, אתה עדיין נמצא כרגע במספנה?

השופטת חיימוביץ': אדוני, סליחה.

גולומב: לא באמת, אני אשאל את זה אחרת. מה קורה אחרי זה? נגמר הביקור, מה קורה אחרי זה, מה הקשר שלך עם המספנה אחרי הביקור?

ברקת: אחרי הביקור, אפילו אשתי תוכל לענות על זה. טלפונים מכל בכירי חיל הים בארץ ובגרמניה, שמתקשרים אלינו הביתה, לשאול מה שלומי ומה שלומה, ולשאול מה יהיה. זה מה שהיה באופן שוטף בביתנו.

גולומב: אבל מה היה הקשר שלך למספנה מאחרי הביקור?

ברקת: מספנה זה בית מלאכה, ומה שמאייש אותה זה בני-האדם. והשאלה איזה יחסים המשיכו להיות לי, הם המשיכו באופן מוחלט לכל אלה שהיו וחזרו ומילאו תפקידים בחיל הים בארץ, שמרו איתנו על קשר, אני אומר 'איתנו'.
גם מיקי הייתה כמו אמא, אשתי היקרה, ושמרו איתנו קשר, והיו באים אלינו לשתות קפה הביתה מחיפה, מכל מקום אחר, ברמת השרון, וזה היה קשר חם. היה מישהו שאני לא זוכר בדיוק את שמו, אבל אני זוכר שהיה עם נקודה שחורה שאשתו נפטרה באותו זמן.

השופטת חיימוביץ': אדוני, השאלה היא אחרת. לא הקשר האישי, אנחנו פה עכשיו מדברים לא על עניינים אישיים.

גולומב: הקשר לקידום הצוללות.

ברקת: אני מפריע, אז רק שנייה אחת. היו גם מאורעות שהביאו אותנו. הגיעה אונייה חדשה, בחיל הים הזמינו אותנו. לא צ'ייני ולא גנור.

השופטת חיימוביץ': רגע. השאלה היא האם מבחינת הקשר העסקי בין חברת טיסנקרופ ובין המספנות לבין מדינת ישראל, אתה היית מעורב?

ברקת: לא.

גולומב: מאותו ארוחה.

ברקת: לא אחראי ולא מעורב.

השופטת חיימוביץ': רגע, איך בדיוק זה קרה שאתה כבר לא מעורב? מה היה? מה אמרו לך?

ברקת: תראי, אני לא קיבלתי משכורת שבועית ולא חודשית. היה חוזה אמרו '(אנגלית)'. אפילו לא עמדתי על המקח על הדברים. והם ידעו את מספרי החשבון שלי, ואת הרואה חשבון שלי, והעבירו מה שהעבירו.
אני אגיד פה משהו שלא נעים לאוזן, אבל תסלחו לי. אנחנו בעלי אמצעים, בעלי חברה בקנה מידה אחר, עם שם טוב.

השופטת חיימוביץ': אבל אנחנו לא מדברים על כסף אדוני. אני לא מדברת על כסף.

ברקת: עד היום ועד שלשום ואולי בפעם האחרונה היה לפני שלשום, אני לא אחראי, שאנשי חיל הים בקשר איתנו, שואלים 'מה שלום שייקה'.

גולומב: אבל שנייה, אני אצא במקום אחר, אולי זה יעזור לך ויענה לשאלה של בית המשפט. כשבעצם אתה מספר לנו שפרייטק אומר לך, מה אמרו לו בעצם גנור ומה אמר לו הדברים האלה, כשאתה אומר שזה מה שפרייטק אומר. מה אתה עונה לו? מה אתה אומר לו?

ברקת: אמרתי לו '(אנגלית)'. וולטר, אני הצלתי את חייו.

השופטת חיימוביץ': לא, תמשיך את המשפט.

גולומב: מה אתה אומר לו?

ברקת: מה אני אגיד לו, תשמע,

השופטת חיימוביץ': לא אדוני,

גולומב: אתה התחלת להגיד, רק לרענן את הזכרון.

השופטת חיימוביץ': רק תספר מה היה. הוא אמר לך, מה הוא אמר?

גולומב: שעם ברקת לא יעבדו יותר.

השופטת חיימוביץ': אז מה אתה ראית בזה, מה?

גולומב: ומה אתה אמרת לו?

ברקת: אני הבנתי שיש איש אחר שהוא מטפל במספנה, בצוללות עם מדינת ישראל, (אנגלית).

השופטת חיימוביץ': או-קיי, זה ככה, זה היה ברור?

ברקת: כן, יש לי גם אישה מאוד נבונה.

גולומב: התחלת להגיד את המשפט, אני רוצה לרענן את הזכרון, אז התחלת להגיד המשפט שאמרת לפרייטק. התחלת להגיד שאמרת, אמרת את זה באנגלית שאמרת שאתה כבר עברת, אתה בגיל מבוגר, ומה אמרת לו?

ברקת: (אנגלית).

השופטת חיימוביץ': או-קיי אז רק אני רוצה לסגור, ז"א היה ברור, לך לפחות, ברגע הזה, שאתה סיימת את התפקיד הרשמי.

ברקת: בוודאי, אפילו לא היה ספק. ובכלל, אמרנו תודה, במרכאות, אשתי ואני שזכינו להיות בטקס של 4 ו-5. תביני, זה היה מאוד נפשי, זה לא כסף.

השופטת חיימוביץ': ברור.

ברקת: אז זה היה מאוד נפשי, ולא נעלבנו, ומיקי ואני נסענו והיו אנשים טובים שעברו את הגדר, וחיבקו אותנו ואמרו (אנגלית). הרבה סנטימנט מעורבים בזה, זה החיים.
דרך אגב, לא רחוק ואני טיפה מגזים, אם במקומי הייתה יושבת אשתי, בעברית יותר רהוטה ובאנגלית יותר טובה, ועם זכרון יותר מעולה הייתה אומרת את הדברים האלה.

גולומב: רק שאלה אחרונה, נקודתית. בהסכם הרכש של צוללות 4 ו-5 בזמן שהיית נציג המספנה, הוסכם גם על אופציה לרכש הצוללת השישית. כמה כסף,

השופטת חיימוביץ': רגע, זה אתה זוכר?

גולומב: אתה זוכר שהוסכם על אופציה?

ברקת: האופציה לשישית הייתה, כנראה זה גם טבעי,

השופטת חיימוביץ': לא, לא טבעי. תגיד אם אתה זוכר.

גולומב: אתה זוכר את זה?

ברקת: לא.

גולומב: בסדר, אבל כן זה תואר בהודאה שלך, אז רק השאלה שלי, כמה כסף קיבלת מהמספנה בעקבות, בעצם רכש הצוללת השישית. קיבלת כסף על הצוללת השישית?

ברקת: שישית?

גולומב: שבסופו של דבר זה האופציה מומשה.

ברקת: מה פתאום, אני כבר מזמן לא הייתי בזה, וגם לא לחמישית וגם לא לרביעית, אם אתה כבר רוצה לדעת. לא התעסקתי עם זה. ברגע שלא הייתי עם כל הכבוד, מקובל, אמרתי תודה רבה.

גולומב: אתה אומר את המשך הכסף שאחר כך, הבנתי, בסדר גמור. מהרגע שעזבת, לא קיבלת יותר כסף.

עו"ד ניר: לא, זה לא מה שהוא אמר.

גולומב: זה מה שהוא אמר.

עו"ד ניר: לא, זה לא מה שהוא אמר.

גולומב: אז נחדד את זה. מה הכוונה, ממתי לא על 4 ו-5, כשאתה אומר 'לא קיבלת', ממתי?

ברקת: אני אגיד אחרת. כל מה שסוכם בעל פה עם מר ברקת, קוים. מה שלא סוכם, לא סוכם אז לא קוים, ואין לי טענות לאף אחד בעולם הזה.

עו"ד צמח: לא הבנתי.

השופטת חיימוביץ': אז תשאלו בנגדית.

גולומב: סיימתי את הראשית.

השופטת חיימוביץ': תודה.