הפסטיבל המשפטי אתמול בבג"ץ והפסטיבל התקשורתי בעקבותיו – רק ממחישים עד כמה הולך וגובר הניתוק של המערכת המשפטית, ושל התקשורת התומכת בה, מהחיים עצמם.

אני מניח שרוב הציבור לא מתעניין בפלפולים המשפטיים או הפוליטיים שנדונו אתמול אלא בחיים עצמם – השכר, עלויות המחיה, מחירי הדירות וכדומה.

***

ויש ציבור שיש לו נגיעה משפטית לכל הפסטיבל הזה: למשל, אזרחים שמחכים לערעורם בעליון, ורואים בעיניים כלות איך שופטים מבזבזים זמן שיפוטי יקר מאוד על עתירות פוליטיות סדרתיות ועל כתיבת פסקי דין, שהם סוג של מניפסטים בני מאות ואלפי עמודים במצרפי, בעתירות שהחשיבות שלהם לחיי אזרחים נמוכה מאוד, אם בכלל.

השבוע התפרסם דו"ח הסניגוריה הציבורית עם נתונים מטלטלים על מערכת אכיפת החוק – הפרקליטות והמשטרה.
כתבי אישום מיותרים, מעצרים מיותרים – אלו החיים עצמם במערכת המשפט – חיים שמציבים אותנו בתואר הלא מחמיא של "מדינת משטרה".
בהתחשב בעובדה שהמשטרה הפכה בשנים האחרונות לקבלן מישנה של הפרקליטות – אז האחריות היא בראש ובראשונה על הפרקליטות.

שימו לב לדברים הקשים באמת שנכתבו בדו"ח:

חזרה מכתבי אישום

"קשה לאמוד את הפגיעה באדם אשר הוגש נגדו כתב אישום שלא לצורך, ובפרט אם ריצה מעצר – מבחינת הנזקים הנגרמים לו ברמה אישית, ברמה המשפחתית, בהיבטים כלכליים ותעסקותיים, מבחינת התיוג הנלווה לנאשם בפלילים.

מחקר נקודתי שנערך במחוז תל-אביב מצא שקיימת תופעה נרחבת של חזרה מכתבי אישום בעקבות פנייה של הסניגורים המייצגים.

בכוונת הסניגוריה להעמיק בתופעה זו, המלמדת על קשיים בהתנהלות התביעה אשר מגישה כתבי אישום רבים שבסופו של יום מתגלים כמיותרים".

ריבוי מעצרים עד תום ההליכים

"מעצר עד תום ההליכים מקשה על הנאשם לנהל את הגנתו כראוי ולעיתים מהווה מנוף לחץ חזק לוויתור על טעות הגנה ולעריכת הסדר טיעון שתוצאתו קלה מן המעצר בו צפוי הנאשם להיות נתון אם יעמוד על ניהול משפט, ובנסיבות אלו אף עולה חשש ממשי להודאות שווא ולהרשעת חפים מפשע.
ישראל היא בין חמש המדינות בעלות שיעור העצורים הגבוה ביותר ל-100 אלף איש בקרב מדינות ה-OECD".

ריבוי מעצרים לצרכי חקירה

"בשנת 2021 עלתה כמות המעצרים ל-51,953, היינו, עלייה של 10.8% משנת 2020.
הסניגוריה הציבורית פועלת במטרה להפחית את מספר המעצרים בשלב החקירה, באמצעות מעקב שוטף אחרי הגעת הליכי ערר ועיון חוזר על החלטת הקצין הממונה, הכשרת סניגורים, הפצת טיעונים אפשריים והצעות לתיקוני חקיקה".

המשמעות היא שבמדינת ישראל קיימת תופעה של כתבי אישום מיותרים ומעצרי שווא שלא לצורך.
כמי שישב כשנתיים בדיוני משפט נתניהו חוויתי את התופעה הזו – מעצרים ארוכים שהחוקרים והפרקליטים המלווים יוצאים מנקודת הנחה שבתי המשפט ישמשו להם כחותמת גומי.
הם אף איימו על חשודים בהארכת מעצר עוד לפני שהובאו לבית המשפט, מתוך הנחה שיאשרו להם כל מה שיבקשו.

כל התירוצים של החוקרים לחשש משיבוש, בריחה וכד' אינם רלוונטיים במרבית המקרים. הסיבה היחידה, כפי שהסניגוריה הציבורית רמזה עליה, היא לשבור את רוחם החשודים כדי שיודו ב"משהו" ויגיעו להסדר טיעון.

וזה לב הדמוקרטיה – זכויות אזרח – ותראו על מה שופטי העליון מבזבזים את זמננו וכספנו.