יומן הבוקר
החוקר דותן מליחי (צילום: אלי ציפורי)
אתמול במשפט נתניהו עלה לעדות חוקר המשטרה דותן מליחי. העדות המיותרת הסתיימה תוך שעתיים בלבד ואיתה הסתיים יום הדיונים. החקירה הראשית ארכה כרבע שעה ואת החקירה הנגדית ניהלה עו"ד נועה פירר. אז מה בכל זאת למדנו?

עדותו של חוקר המשטרה, דותן מליחי, הסתיימה אתמול תוך שעתיים ואיתה הסתיים יום הדיונים.
עוד עדות מוחשית לכך שהפרקליטות ויהודית תירוש, התובעת הראשית בתיק 4000, מביאים עדים לא רלוונטיים, מורחים את הזמן ומצפצפים על המלצת בית המשפט לסגת מסעיף השוחד בתיק 4000.

מבחינתה של תירוש – ייקוב הדין את ההר – בגלל האגו שלה שלא מאפשר לסגת מליבת כתב האישום בתיק עפ"י המלצת השופטים.

השופטים החליטו אתמול לקבל את בקשת פרקליטי נתניהו ואלוביץ' בתיק 4000 ולקיים לעת עתה את הדיונים פעמיים בשבוע בלבד במקום שלוש.
כמו כן, האפשרות לקיים ימי דיונים הנוספים בתיקים 1000 ו-2000 נדחתה על ידם לאחר שעו"ד עמית חדד ופרקליטי מוזס התנגדו לכך.

בקיצור, החלום הגדול של הפרקליטות להקדים ככל האפשר את עדותו של נתניהו בפרשת ההגנה כדי "להוכיח" את כתב האישום – נגוז. בקצב הזה אני מסופק אם פרשת התביעה תסתיים בשנה הבאה – והכול תלוי גם בעדים שיש עליהם מחלוקת.

***

ולעדותו של חוקר המשטרה מליחי. הוא היה מעורב זוטר יחסית בעיקר בחקירת אור אלוביץ' שאיננו עד בתיק. מי שהובילה את החקירה היתה סיון סבן, לשעבר ראש לשכתו של גדעון סער במשרד החינוך ומעליה אורי קנר, שידוע בחקירותיו הברוטאליות.
לכן, הבאתו לעדות היתה מלכתחילה מיותרת ועובדה היא שעו"ד בעז בן צור ועו"ד ז'ק חן לא טרחו להגיע אתמול, ומי שחקרה נגדית את מליחי היתה עו"ד נעה פירר ממשרדו של חן.

החקירה הראשית ארכה כרבע שעה בלבד, על ידי אחת מעוזרותיה של תירוש, עוד הוכיחה לכך שעדות מליחי לא היתה חשובה כלל.

ואכן, רוב התשובות של מליחי, היום חוקר ביחידה להגנה ברשת ולפני כן חוקר ביחידה הכלכלית של להב 433, היו בסגנון לא יודע ולא זוכר, הן על תרגיל החקירה הלא חוקי שעשו לאור אלוביץ', הן להארכת המעצרים והן לצווי החיפוש הלא תקינים בביתו של אביו, שאול אלוביץ'.

הנה חלק מתשובותיו של מליחי:

על צירופו לצוות

"החקירה היתה במקורה בניירות ערך. קיבלתי התראה של שבוע שאני מצטרף לסיון סבן (מרשות ני"ע). נפגשתי איתה, בכנות היא היתה יותר בקיאה ממני, היא נחשפה לחומר. היא חקרה את אור אלוביץ' ברשות ני"ע מספר פעמים. לא למדתי את החומר של כל התיק, רק של החשוד".

על השתתפות בישיבות היערכות בנוכחות הפרקליטות

"לא זוכר, הייתי עם הצוות, סיון, אורי, לא זוכר שאני השתתפתי. לא זוכר ששוחחתי עם פרקליט בנוגע לעדות".

על צווי החיפוש הלא תקינים לאור ולאביו אלוביץ'

"הייתי בחיפוש. אם הצווים היו תקינים או לא – אני לא יודע".

על המעצר הארוך של אור אלוביץ'

"לא זוכר את מקום המעצר. אז ידעתי, היום אני לא זוכר".

על התלונות של אור אלוביץ' על התנאים הקשים

"לא זוכר שאמר ולא זוכר התייחסות. טבעי שאדם ירגיש כך, אולי לא היה לו נוח, היו צעקות. זה לא משהו חריג. אני לא קיבלתי מסיון משהו על זה, או שיח בנושא. לא זכור לי שהוא דיבר על צעקות. אני וסיון לא שוחחנו על זה"

(סיון סבן היא זו שנהגה לצרוח).

הארכות המעצר של אור אלוביץ'

"לא הייתי בצוות המעצר. אין לי שום קשר. היה צוות עם מספר שוטרים ואנשי רשות ני"ע. אני לא הייתי בצוות הזה".

על התשאול שערכה סיון סבן לאור אלוביץ' ועל תרגיל החקירה שעשו לו כשהפגישו אותו עם אביו בניסיון להחליף את עורך דינו ז'ק חן, דבר שפסול על פי חוק:

"לא כתבתי זיכרון דברים על תרגיל שאני אמור לבצע. אני כותב זיכרון דברים על תרגיל שבוצע. החוקרת סיון סבן היתה צריכה לעשות זאת. התשאול בחוץ זה חלק מתרגיל החקירה, לא יוצאים החוצה סתם. לא יודע על מה הם שוחחו. היא התקשר אליי אחרי התשאול, שאלה אותי אם אני יכולה לקרוא לעו"ד לפני שהוא נפגש עם אביו. אני לא נפגשתי עם עורכי הדין. ישבתי, עורך הדין הגיע. אחר כך שאול ואור נפגשו ביחד. במהלך זמן ההיוועצות שלהם (שעתיים) לא קיבלתי סקירה מסיון מה היה בתשאול ולא יודע מי יזם את הפגישה. לא עניין אותי למה הוא ביקש להיוועץ בעורך דינו.
ידעתי שיש לסיון קשר טוב עם אור. היא ידעה מה הוא אוהב בסלט, זו היתה הרמה. הכירה אותו ברמה טובה. לגבי זה שיש לה אפשרות להפגיש לא שיתפה אותי".

על האמירות שלו לאור אלוביץ' 'לאן אתה הולך מפה? את הראש שלי אני שם בשביל מי? תגיד את האמת'

"בן אדם לא אומר אמת או מתכוון לא לומר אמת. זו אמירה כללית. זה יפגיש אותו עם המציאות. הכוונה היא שייקח אחריות על הדברים שלו ולא של אנשים אחרים. זה להכניס אותו לאווירה של מה שהוא צריך לעשות – זה לומר אמת להתמקד בדברים הרלבנטיים אליו ולא לקחת על עצמו דברים שאחרים עשו. לשקף לו פעולות של עצמו, משפחה, חברים שלו.
אין בזה שום דבר חריג, זה מקובל. ב'אחרים' התכוונתי לנחקרים שביצעו עבירות בצוותא – אבא שלו, איריס אלוביץ', אנשים מרכזיים, כולם. אנשים עושים טעויות וצריכים לקחת אחריות. אם צריך להיענש צריך לקחת אחריות. אם טעית או לא, אפשר גם לבקש רחמים. צריך להודות באמת".

על השאלה למה הוא חשב שאור אלוביץ' לא לקח אחריות על עצמו לכאורה

"לפי מה שאמר בהתחלה. לא ראיתי את השאלות, אולי זה הרושם שקיבלתי ממנו. זה כללי, לא ספציפי. בשביל זה צריך לקרוא את תחילת החקירה".

לשאלה 'האם ידעת מה קורה במקביל בחקירות של שאול ואיריס אלוביץ"

"לא זוכר… לגבי אור היתה הנחייה לשים אזיקים".

על חדר היוועצות שלא אמורים להקליט בו ובכל זאת הקליטו את השיחה בין אור לאביו

"יש קומת קרקע, יש דלת שמובילה מהמזנון למתחם עם 4 חדרים מגבס. חדרי חקירה. חדר מצד שמאל קרוב לדלת המובילה למחסן – זה החדר המדובר. היום זה בנוי אחרת, אז היתה סיטואציה של ריבוי עצורים עם הפגשת עו"ד. את החדר הסבו לחדר נוסף של היוועצות במקביל. יש גם חדר המתנה, עצורים נמצאים וכמה ניידות נמצאות. כולם צריכים להיכנס לצילום והטבעה. לאחר הסבתו לחדר היוועצות לא ראיתי ולא ידוע לי על כך שמרגע היה בהיוועצות היה משמש גם חדר חקירה.
ידעתי שיש גם וידאו-אודיו, זה תקין כי אסור לתעד מפגש בין עו"ד-לקוח, אבל לא על המצאות ציוד".

***

בשלב זה השופט משה בר-עם מקשה על העד

לא אמורים להיות שם מכשירי הקלטה (הכוונה שבחדר היוועצות לא מקליטים ולכן אין צורך במכשירי הקלטה ואלו היו שם בכל זאת):

"חדר שמיועד להיוועצות לקוח-עו"ד אין טעם שיהיו שם הקלטות. אבל אם עשו בהם שימושים כפולים או רבים, לא רק היוועצות, היו יכולים להיות מותקנים תשתיות של הקלטות".

שורה תחתונה: העדות של סיון סבן ואורי קנר שאמורים להגיע תהיה הרבה יותר מעניינת.

מאמרים אחרונים

דב איכנולד (צילום: אלי ציפורי)

חקירה נגדית: העד דב איכנולד, מנכ"ל הוצאת הספרים של "ידיעות אחרונות"

מנכ"ל הוצאת הספרים של "ידיעות אחרונות" נגד התקשורת והפרקליטות:
"אני מעריך את נתניהו, הזדהיתי עם חוסר ההוגנות שאמר על התקשורת, הייתי בעזה – התקשורת לא תמיד מדווחת כמו שצריך. נחום ברנע טועה"; והביקורת החריפה על התנהלות מומי משולם

הקליקו לתוכן »