כל חטאו של הראל לוקר, לשעבר מנכ"ל משרד רוה"מ בתקופת נתניהו, הוא שנפגש בזמנו עם רון אילון, מנכ"ל יס, בנוגע לאישור מיזוג בזק-יס.
החוקרים והפרקליטים בנו על בסיס העניין הזה תילי תילים של ספקולציות וקונספירציות שנתניהו שלח את לוקר כדי "לטפל" בנושא.

לא היה ולא נברא, אמר לחוקרים הראל לוקר. זה לא הפריע להם לחקור אותו במשך שעות, לעשות לו "אמבוש" עם צלמים, להכתים את שמו, להגיד לו שהוא מחפה ונשכב על הגדר בשביל נתניהו, ולתת לו להבין שהוא צריך לשקר.
הפרקליטות ייחסה לו איזושהי שיחת ועידה בנושא מיזוג בזק-יס שלוקר אמר שוב ושוב שלא זוכר שהיתה שיחה כזו.
הפגישה עם רון אילון, אגב, היתה בקשה של אמיר ברקן, שעבד ככלכלן במשרדו והכיר את אילון. שום קשר לנתניהו.

בעדות קצרה של כ-3 שעות נחשף כל הבלוף של הפרקליטות: שוב הוכח שהמטרה היתה נתניהו והמשטרה והפרקליטות איבדו את כל הבלמים בדרך לשם.

אין ראיות? נכפה על עדים לשקר, ובלבד שיהיו ראיות יש מאין.

***

לוקר, היום יו"ר דירקטוריון חברת פז ולשעבר יו"ר התעשייה האווירית, כיהן כשלוש שנים כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. הוא התפטר בנובמבר 2014 אבל הסכים לבקשת נתניהו להאריך את כהונתו פעמיים.

את החקירה הראשית ניהלה ניצן וולקן, העוזרת של תירוש, שמתחילה לברוח מחקירות ראשיות, אולי בעקבות הפיאסקו עם ד"ר רן ברץ.
לוקר הסביר כיצד עובד משרד ראש הממשלה והחמיא לדוד שרן, אז ראש הסגל ("איש מאוד חיובי, היה ממלכתי ועזר לי לקדם אג'נדות ממלכתיות ומקצועיות, הממשק היה מאוד מקצועי").

וולקן: עד כמה נהגת להיפגש עם גורמים בסקטור הפרטי?

לוקר: בתפקיד מנכ"ל משרד רוה"מ הייתי אחראי על פרויקטים ממלכתיים לאומיים, למשל לתכלל כמו נושא המסתננים או מעבר צה"ל דרומה או סייבר או שיקום עוטף עזה אחרי צוק איתן.
אלו נושאים  בעצם רוחביים, תופעות רוחביות. אני אחראי על כלכלה וחברה במשרד רוה"מ, זה תפקיד מקצועי. גורמים פרטיים לא עניינו אותי, אבל זה לא חריג. יכולים לצוץ כל מיני נושאים. הרבה גורמים רוצים במעורבות של משרד רוה"מ ויכולות לצוץ הרבה בעיות. הרבה אנשים (מהסקטור הפרטי) יכולים לעניין את משרד רוה"מ וכדי להכניס אותם, זה לא שכיח. זה לא אג'נדה שלי אבל יכול לקרות. לא שכיח להיפגש עם גורמים פרטיים.

וולקן: עד כמה פעלת או הסכמת לטפל בבעיות או נושאים שהובאו אליך על ידי גורמים פרטיים?

לוקר: זה מגיע, אם אתה רוצה להוציא מסתננים, או העוטף, פגישות עם גורמים פרטיים לא ענין אותי. זה כולל הרבה גורמי מקצוע ממשלתיים, עבודת מטה יסודית. טיפול זה עבודה מקצועית שבסוף התוצר שלה זו החלטת ממשלה, חקיקת משנה בכנסת.
זו עבודה מבחינתי מאוד מעמיקה עם ישיבות ועם ניירות עמדה. עבדתי צמוד עם משרד המשפטים. זה מה שנקרא טיפול נכון בנושא.

וולקן לא מרפה כאילו פגישות עם גורמים בסקטור הפרטי זה חטא: מחדדת את השאלה

וולקן: האם בנסיבות כאלה, אתה נדרש למפגש עם גורמים בסקטור הפרטי?

לוקר: הגדרתי לך הטיפול מבחינתי.  אני מניח שאת מכוונת לדברים מסוימים. 

וולקן: השאלה היתה אם החלטת להיפגש עם גורמים בסקטור פרטי, באילו נסיבות?

לוקר: זה קורה. יש כמו שתיארתי כוורת שלמה במשרד רוה"מ ואינספור גורמים שיכולים להנפיק פגישה. שר, משרד, סמנכ"לים, זה יכול להיות עוזרים שלי, זה יכול להיות ראש המועצה לכלכלה, אינספור גורמים. יש ממשקי עבודה. אינספור גורמים שיכולים לבקש לשמוע את דעתי – לבקש פגישה כזאת.
מבחינתי זה כמו שאמרתי דבר שלא הרבתי לעשות. זה יכול לקרות. אם לא עולה תופעה רוחבית לאומית זה נכנס מאוזן אחת ויוצא מאוזן שנייה. אין המשך טיפול.

וולקן: באיזו מידה התעניינת או רצית לקדם את נושא אישור העברת השליטה של יס לבזק

לוקר: לא יודע עד היום מה זה. זה לא נושא רוחבי לאומי. יש משרד תקשורת. לא עסקתי בזה מעולם. לא נכנס לקריטריונים של טיפול.

וולקן: האם התקיימו פגישות בינך לבין רון איילון (מנכ"ל יס בזמנו).

לוקר: היתה פגישה כזו. אני זוכר במעומעם שמי שיזם אותם זה סמנכ"ל שלי שהכיר אותו ממשרד האוצר. אני ממש לא זוכר מה זה היה, זה לא עניין אותי. כמובן שיש עכשיו עניינים, אז אני יכול לחבר בדיעבד. אבל בפגישה הזו, מה היה בה, ממש אין לי זיכרון. 
צריך להבין אני מדבר על 4 שנים של עבודה מאומצת עם אלפי פגישות ואם זה לא נושא בטיפול אז ממש קשה לזכור.

וולקן: שוחחת עם מר נתניהו על רון איילון?

לוקר: לא.

וולקן: מציגה לך מסמך, דנה נויפלד (לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת) כותבת מכתב על שיחה שהתקיימה מוקדם יותר. נויפלד שולחת את המסמך להמשך שיחה איתך. אתה זוכר שיחה זו?

עו"ד בן צור: את מניחה הנחה שהיתה שיחה. 

השופט בר-עם: כתוב "לבקשת" 

וולקן: האם אתה זוכר?

לוקר: לא זוכר. אין לי מושג. המסמך מסוף מרץ 2015. אני התפטרתי בנובמבר 2014. רה"מ ביקש ממני להישאר עד הבחירות שהיו ב-17.3. אתם מדברים על תקופה שלא היתה ממשלה. היתה קואליציה שעובדת צמוד להחלטות ממשלה. בקושי יש לה השפעה. מעולם לא טיפלתי בנושא הזה. לא זוכר כזה… אין לי מושג איך שרבבו את השם שלי. זו תקופה של ממשלה חדשה. לא הגיוני. מעולם לא טיפלתי…

השופט בר-עם (נוזף בוולקן): העד אומר שלא יודע על מה מדובר. אין לו מושג. לא זוכר שהייתה שיחה. איך אפשר לשאול עוד שאלות?

לוקר: לא הגיוני שהייתה שיחה, מציע לשאול את דנה. זיכרון של אדם – אתם יותר מנוסים ויודעים. לא הגיוני שיפנו אלי בנושא כזה. לא יודע למה אבי ברגר פנה (לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת), לא טיפלתי בנושאים אלה. זה לא הגיוני. זו תקופת של דמדומים של ממשלה. היו בחירות. מעבר לזה אין לי מה להגיד.
מבקש להוסיף, כמו שאמרתי, שמאוד רוצים לערער את מנכ"ל משרד רוה"מ כי זו דמות מרכזית בממשלה, לשרבב את שמו, זה מאיץ דברים. מה זה אומר? צריך לשאול את האנשים, שמשרבבים את השם שלי.  זה לא דבר נדיר.

השופט בר-עם (שוב נוזף בפרקליטות): איזה משקל יש לאמירות ספקולטיביות שהעד שולל לחלוטין היתכנותם?

ניצן מבקשת שלוקר ייצא ואומרת: "אנו רואים את הדברים אחרת".

השופט בר-עם: אדם יכול לרשום מה שרוצה על מי שהוא רוצה (הכוונה לרישום של השיחה ע"י נויפלד).

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: מה את רוצה לשאול? אם יש היתכנות?

וולקן: הוא לא זוכר ולא יכול לשלול. השאלה הייתה בעצם לאור העובדה שאומר את זה – מאיפה הגיע המעורבות שלו? מדרך העבודה שלו, מניסיונו.

רבקה פרידמן-פלדמן: איך יכול לזכור?

לוקר נכנס

וולקן: ממשקי עבודה שהיו לך עם ברגר בתקופתו כמנכ"ל משרד התקשורת

לוקר: כמו שתיארתי עבדתי עם משרדים כלכליים. אבי ברגר מבחינתי היה מנכ"ל מצוין. המדיניות שלו על תחרות היתה מה שאני האמנתי בו. לא היה זקוק למשרד ראש הממשלה, היה מבצע את הדברים. 

וולקן: היתה שיחת ועידה ואתה השתתפת בה לפי עדויות של דנה ואבי 

לוקר: אבי ברגר לפי מה שהראיתם לי אומר שאני נתתי גיבוי לאבי במשרד התקשורת וכך הוא טוען בעדות.
דנה מהעדות אומרת שלא זוכרת מה היה נושא השיחה. אני ודאי לא זוכר. בחקירה קראתי העדות שלי שוב, אז ראיתי את זה שוב. החקירה שלי הייתה לפני  5 שנים, לא זוכר. יש ציטוטים של אבי שאומר שאני נתתי לו  גיבוי. לא זוכר שיחה זו. זה שוב  שיחה אחת מבין הרבה שיחות.

השופטת פרידמן-פלדמן: לא זוכר את השיחה?

לוקר: לא זוכר. כי זו שיחה מבין אלפי שיחות ואירועים. זה נושא שאני לא מטפל. לא יכול לזכור הכל.

וולקן: אתה יכול לשלול שהתקיימה שיחה כזו?

השופטת פרידמן-פלדמן: יכול להיות שהיה ויכול להיות שלא היה? מנסה לעשות סדר

לוקר: אני לא זוכר שהיה. הציגו לי אנשים שאמרו שהיה. אבי ברגר אדם בעיני אמין. אני לא זוכר כזה דבר. לא יכול להעיד. לא לשלול ולא כן לשלול.

וולקן: נושא הממשק בין ישראל ליפן והיחסים ביניהם והמעורבות שלך

לוקר: מעורבות רבה. זה נושא לאומי כלכלי, קידום יחסים עם יפן. אני הובלתי. פרויקט לאומי, משרד החוץ, האוצר, ביטחון, חקלאות. כל המשרדים מועצה לכלכלה, ביטחון לאומי. הובלתי את זה. עבדתי על זה הרבה. הרבה ישיבות, ניירות עמדה, הכנות, ביקורים, פגישות הכנה, אפשר לומר שהמשרד שלי הוביל את זה.
התאחדות התעשיינים היפנית זה גוף ביפן מאוד חזק, הם באו לביקור בתחילת 2014  שהביא המון המשך לעבודה עמם. אולי עירבתי גוף כמו התאחדות התעשיינים הישראלית. לא היה שום גורם חיצוני.

וולקן: מה ידעת על ייעוץ שאלוביץ' נותן לנתניהו בנושא יחסים עם יפן?

לוקר: לא ידעתי

בן צור: לפעמים היו סיטואציות שיש מחלוקות בין משרדי ממשלה שונים בנושאים מסוימים

לוקר: זה אחד התפקידים המרכזיים במשרד רה"מ מעין בורר, לראש הממשלה אין לו זמן להתעסק בזה. מחלוקת בין משרדים זה יומיומי. ממשלה זה גוף מאוד מורכב, המון ויכוחים… משרד האוצר הוא אחד הצדדים החזקים בממשלה ואחד "הקליינטים" של הרבה מחלוקות עם משרדים בעיקר משרד הביטחון. הגיוני שמשרד ראש הממשלה יבקשו עזרה עם משרד האוצר.

בהמשך:

בן צור: נעבור לחקירה שלך קיבלתי טלפון בבוקר להגיע, אמרת להם "אני רוצה לומר שמהבוקר יש פה חוסר מקצועיות, הפיצו שמועה שנעצרתי… ורק אחרי שצולמתי הסכמתם לפתוח לי את הדלת. אתה מגיע ללהב?

לוקר: לא. לרשות ניירות ערך

בן צור: בוא נדבר מה היה שם

לוקר: קיבלתי שיחה. אני בדרך לירושלים. הייתה לי פגישה עם שר האוצר. אמרו תגיע, הגעתי. הייתי עורך דין 20 שנה. לא רציתי שיצלמו אותי, ששמי ישתרבב בכל הפרשיות.
אמרו אי אפשר לפתוח, תיכנס מכניסה ראשית. הלכתי מסביב וצילמו אותי. הלכתי לדלת צדדית ואז הכניסו אותי. הייתי שם הרבה שעות, נסער, כל האירועים.
בבוקר קיבלתי טלפונים שאומרים לי – אתה בסדר? אתה עצור? אמרתי הכל בסדר.

בן צור: אמרת שזו לא התנהגות הוגנת. וקיבלת יחס כאלו אתה חשוד. יחס מאוד לא מנומס. המון שעות. שואלים על שיחה שלא זוכר. 

לוקר: כמו שאמרתי איחלתי להם בהצלחה. המכלול של השמועה, שיחה, לך מסביב, לא פותחים לי, שאלות חוזרות ונשנות ואני עונה – ובסוף נמצא שם 12 שעות אז הייתי בסערת רגשות. לכן אמרתי את הדברים האלה.

בן צור: אמרת שאתה מרגיש שלוחצים עליך לשקר. ואתה אומר אמת

לוקר: שם זה היה 10 שעות עם שאלות כמו למה אתה מחפה? (על נתניהו). 

השופט בר-עם: אחרי 10 שעות חקירה? 

בן צור: בשלהי החקירה. 23:00 בלילה.

לוקר: כשאני אומר לא, אומרים לי למה אתה מחפה? למה אתה שוכב על הגדר? אז מה מצפים ממני? זה מקור הטענה שלי. אלה העובדות. לא קראתי אפילו עיתונים.

בן צור: היית נסער הציעו לך סנדוויץ' ושתיה חמה וסירבת לקבל?

לוקר: יכולות להיות אלף סיבות למה סירבתי

בן צור: התקופה שנעצרת, הדלת שלא נפתחה ואחר כך נפתחה, זה השפיע עליך?

לוקר: יש פה חשדות, אין לי קשר אליהם, מצלמים וכותרות, בעיני זה לא לעניין

בהמשך:

בן צור: אמרת בחקירות שחלק ניכר מהדברים שאתה עוסק בהם, כפופים מלמעלה למטה ולא פרי דרקטיבה של ראש ממשלה?

לוקר: חד משמעית. יכול לצמוח ממשרד, מאנשים שלי, משרד האוצר

בן צור: האם אתה זוכר שאת החוקרים הבירור החשוב על תהליכי עבודה, הם לא בדיוק הסכימו איתך, אמרו לך כל פעם שאתה מוציא ומביא של ביבי ועושה דברו. אתה לא עושה דברו של ביבי?

לוקר: תיארתי את העבודה במשרד רוה"מ. ממשלה זה ארגון מורכב. רוה"מ הוא ראש המערכת, ראש המשרד, השר במשרד, מפה האמירה הזו ועד לפה המרחק עצום.

בן צור: אתה אומר שאתה לא טיפלת בנושאים האישיים ולא פוליטיים של נתניהו? זה מחוץ לעבודה שלך

לוקר: ראש מטה כלכלי זה עיסוקים שלי. לא פוליטיקה ולא דברים אישיים ודאי

בן צור: החוקרים אמרו שאין הבדל בין מקצועי לבין אישי מבחינתך ומבחינת רוה"מ, זוכר?

לוקר: לא זוכר. הם מבינים בחקירות ואני מבין בעבודה שלי

בן צור:  אתה אמרת שהוא מעולם ביקש ממך דברים מקצועיים

לוקר: חד משמעית

בן צור: מיזוג בזק-יס  – בחקירה התייחסו לכך,  שאלו אם רוה"מ ידע על מיזוג בזק-יס,  אמרת שלא דיבר אתך על זה אף פעם

לוקר: חד משמעית

בן צור: החוקרים שואלים אותך "עד כמה אתה לויאלי לרוה"מ, האם טסת איתו, היית אצלו בבית". אתה שולל זאת. אומרים לך תשמע אולי יש לכם קשר ביחד, ביקרת אצלו בבית

לוקר: לא יודע לאן לקחו את זה. אני עניתי. אני לא איש פוליטי, יש לו אנשים אחרים מעורבים. הייתי מנכ"ל מקצועי, אני לא חבר של המשפחה, פגשתי את הילדים ואישתו בבית.
אני מנכ"ל מקצועי שלו. לויאלי מקצועית. הוא מכתיב מדיניות. בין זה לבין זה אין כלום. אני לא מהאנשים פוליטיים או חברתיים מסביבו. הייתי בביתו בפגישת עבודה ביום שישי. גם זה לא המון פעמים. זה שעות עבודה במשרד רוה"מ.

בן צור: אומרים לך שאתה מחפה עליו. השתמשו בביטוי הזה

לוקר: לא מיניי ולא מקצתי.

בהמשך:

בן צור: נעבור לשיחת וועידה עם אבי ברגר. הראו לך עדויות של אבי ודנה ואתה לא זוכר.

לוקר: אני לא זוכר על פגישה שהייתה

בן צור: אמרו לך מה אמיר ברקן (סמנכ"ל במשרדו) סיפר על זה?

לוקר: לא

בן צור: נראה ביחד. כי לא רוצים להביאו כעד. גם ברקן וגם גילי מאי (ממשרד רוה"מ) לא זוכרים השיחה. זוכרים רק משהו במעומעם. אתם דוברי אמת. זה אלפי שיחות וזה שולי אז זה מסביר התייחסות אחידה שלכם. 

לוקר: אנשים מאוד אמינים

בן צור: אמיר ברקן אומר שרון איילון היה מנהל שלו באגף תקציבים באוצר ואז הכיר אותו. אומר שדיבר אתו על נושאים רגולטוריים, בזק ואז אומרים לו לפרט. אמר שיש שיחה אחת טלפונית ואולי הגיע למשרד עם לוקר.

לוקר: זכרתי משהו במעומעם

בן צור: מה היה התפקיד של ברקן

לוקר: סמנכ"ל כלכלה ותשתיות, משרד התקשורת היה תחתיו

בן צור: יס הגישו בקשה למשרד התקשורת ביולי 2014, ברקן ביקש להיפגש עם איילון ואז נפגשת איתו, כך אמרת.

לוקר: כן.

בן צור: לא הראו לך מה ברקן ומה מאי מתארים

לוקר: נכון

בן צור: גם לא הציגו לך להבנתי את הסיטואציה ש-יס פונה ומבקשת בקשה להעברת אמצעי שליטה שלא הכרת, זה תקוע ותקוע, לא מקבלים תשובה ואז מתחילים לפנות. יס פונה לכל מיני גורמים. אולי יש משהו שאפשר לקבל התייחסות.
במסגרת זו פונה גם רון איילון לברקן שפונה אליך. אמרת שלעתים גורמים שונים במשק מגיעים למשרד רוה"מ אליך או לנוספים, כי זה משרד גדול, זו תופעה שקורת, להתלונן במסגרת זו על כך שמשרד ממשלתי מסוים תוקע או לא מזיז ולא פועל.

לוקר: לא יודע אם להתלונן, זה להציף נושא.

בן צור: כל האפשרויות קיימות על-פי העניין וזו החלטה שלכם?

לוקר: אנו מניעים כוחות מקצועיים רבים.

בן צור: אתה אומר בחקירה שלך השנייה – שהפגישה עם רון איילון היתה מעין טובה לאמיר ברקן, כך זכרת

לוקר: אני מנהל אנשים ועושה עבודה, אני מעריך אותם, אם מבקש, הסיכוי שייצא מזה משהו, אם גוף פרטי בא אלי – אפסית, אלא אם כן יש תופעת רוחב. מדובר באנשים שעובדים מאוד קשה. אמינים מקצועיים.

בן צור: זה לא התאים להם. הם רצו לשמוע ממך שהכל זה תולדה של מה?

לוקר: אין לי בדיוק את המילים. בקשה של רוה"מ.

בן צור: ואמרת לא היה ולא נברא

לוקר: חד משמעית

בן צור: התפיסה של החוקרים שאמרו שאם הייתה שיחה אז חזקה שאתה מוציא ומביא – וקיבלת הנחיה מביבי. זה הבל הבלים.

לוקר: זה חוסר הבנה מקצועית.

בהמשך קורה דבר מדהים: ניצן וולקן מהפרקליטות מבקשת להזכיר שאין בכתב האישום טענה שראש הממשלה הנחה את העד.

בן צור: אז הבאתם אותו לפה

השופט בר-עם: העד אמר את דברו.

בן צור: נחקרו פה שני עדים, נויפלד וברגר על השיחה הזו. עכשיו אומרים שאין טענה. אז למה חקרתם? 

השופט בר-עם: למה זה דרוש?

בהמשך:

השופט בר-עם: ביקשו ממך לשקר, זו היתה תחושה שלך, כך הבנת?

לוקר: אמרתי ששואלים אותי  בעשרים צורות על דברים שלא היו דברים מעולם ורצו שאגיד שהיו דברים מעולם וזה לא נכון

בן צור: אמרת שאתה מעריך את ברגר אבל בנושא ברגר לא דיברת עם נתניהו

לוקר: נכון

בן צור: נשאלת על נסיבות שהובילו את פיטורי ברגר. אתה אמרת שלא שיתף אותך

לוקר: אמת. לדעתי זה היה אחרי הקמת הממשלה

בן צור: תראה מה ניר חפץ סיפר לחוקרים: "ביבי ביקש שאדבר עם הראל לוקר, מי שחיבר את השיחה זו לשכת רוה"מ זו יוזמה מהלשכה. כמדומני היה נושא דיון על תקשורת כי נפתחה דרמה סביב הפיטורין.
לוקר עדכן אותי לפרטי פרטים מה היתה השיחה על פיטורי ברגר.. " . כך חפץ מתאר לחוקרים. לא רק פעם אחת, אלא מופיע בעוד מקומות נוספים. שאתה קרוב לוודאי היית בשיחה בין נתניהו וביקשו לעלות אותך שתדבר עם ניר חפץ  כי התחיל משבר תקשורתי. זה מופיע בעוד כמה מקומות. חפץ חזר על הסיפור. מה התייחסותך?

לוקר: להד"מ, הכל מופרך כל כך. לא עסקתי בתקשורת. יש כל כך הרבה אנשים שניתן להפיל את זה עליהם. הדובר של רוה"מ, ראש סגל, עוזרים. מעולם לא עסקתי בנושא. לא היה ולא נברא. חד משמעית

בן צור: אתה לא זוכר

לוקר: אין הגיון שזה יקרה. תכוון אותי ללוח זמנים אולי. זה היה אחרי טקס הסיום שלי ביום 10.5.2015, כבר לא הייתי בירושלים. היה לי ניתוח או הייתי בברצלונה עם המשפחה. בירושלים כבר לא הייתי

בן צור: למה חפץ בדה את הסיפור – כי חפץ לא היה במגירה של הרגולציה. נתניהו יודע להפריד היטב. 

לוקר: בהחלט, הו אלא עובד משרד רוה"מ, למה שבכלל אדבר איתו?

בן צור: כדי לעשות חיבור הוא שרבב את דבר הזה עם הוכחה מאולצת… כי יש פיטורים של ברגר ואולי לוקר דיבר איתי… זה המעגל של למה ולמה.

לוקר: אין לי מושג

בן צור: חשוב לי לבחון הטענה הזו שלו, זה מפריע לכמה דברים במשפט הזה, זה לא פגישה של שניים מה אמר, מה לא אמר. הוא משרבב אותך. לך מעולם לא היו ממשקי עבודה עם חפץ?

לוקר: כך היה, פגשתי אותו אחרי כמה שנים במסדרון, מעולם לא עבדתי איתו.

בן צור: מבקש להקריא לך כי יש טענות סותרות. בית משפט יחליט למי מאמין. כל הזמן העד אומר לא היה ולא נברא. על כל השאלות של החוקרת. הכל שקר ועלילה. חד משמעי, נכון?

לוקר: לא יודע אם עלילה. אבל חד משמעית כן

בן צור: אם היתה שיחה שהיו מעלים אותך לשיחת פיטורין של חבר שלך חזקה שהיית זוכר?

לוקר: הייתי זוכר. זה חסר הגיון שאני אהיה בסיטואציה זו. ראש הממשלה לא מערב. 17/5 אני אחרי טקס הפרידה.

בן צור: אמרו לך – מה הבעיה שתגיד שהיתה שיחה כזו כי אין בה נוצה של פליליות, מה אכפת לך להגיד שהיה?

לוקר: כן. לרגע לא הרגשתי שאני יהפוך לחשוד או חקירה באזהרה או כל חקירה. זה לא רלבנטי. אני אומר אמת. נקודה.

בהמשך, על העניין של השיחות בנוגע ליפן:

בן צור: שאול אלוביץ' הכיר את הדבר היטב (יפן). היה שם עשרות פעמים מטבע פעילות שלו. אם נתניהו רוצה לבדוק דעתו של מישהו זה לא חייב לעבור מולך

לוקר: לא יודע על שיחות, אין לי מושג אם מכיר את יפן. ראש ממשלה לא צריך אישור ממני להיפגש עם מישהו

בן צור: לכן זה לא בטריטוריה שלך. ברור שאתה לא יודע

לוקר: אלא אם אשמע משהו או יבוא ויגיד לי. זה לא קרה. יש ראש סגל האחראי על לוח הזמנים של ראש ממשלה. אני לא אומר לו עם מי להיפגש. אין לי זיקה ללוח הזמנים של רוה"מ.

בן צור: שאלו אם נתניהו מתכתב איתך במיילים

לוקר: בתקופתי לא היה לו ציוד מחשוב בגלל ביטחון שדה אולי, יש התקפות סייבר. איתי לא התכתב על שום דבר. אין לו מחשב בחדר. אין לו נייד ואין לו מחשב.