את היקף וגודל הרשלנות בתפירת התיקים נגד נתניהו אפשר לראות לא רק בעדויות של עדים מרכזיים וחוקרי משטרה בכירה, אלא גם בחקירות של חוקרים יחסית זוטרים, כאלו שלא השתתפו בחקירות הפרונטאליות, אלו עסקו בהיבטים שונים של החקירות.
***
אתמול הגיעו לעדות שלוש חוקרות וחוקרים, שתיים מהן מלהב 433 ואחת מרשות ני"ע. הנה מה שלמדנו על תפירת התיקים משלושתן:
החוקרת: אפרת אלגריסי, להב 433
על מה היתה אחראית: בעיקר על החיפושים באתר וואלה והעברת החומרים לפרקליטות, עבדה תחת צחי חבקין, אורי קנר ויורם נעמן (שכולם עבדו תחתו של יואב תלם).
מה למדנו מעדותה: שבדיקת אתר וואלה בוצעה, כפי שלמדנו בעבר, ברשלנות ותוך מיקוד באירועים מסויימים מאוד על נתניהו.
האירועים נלקחו מתכתובות של אילן ישועה עם שאול ואיריס אלוביץ' והועברו לבדיקה באמצעות תוכנה המאפשרת לראות את השינויים בידיעה (וזה קורה הרבה באתרים).
אלגריסי הודתה שלא שלא בוצעה בדיקה כללית על סיקור נתניהו באתר וואלה, שנבחרו רק מקצת הידיעות עליו ושלא נעשתה שום השוואה לכלי תקשורת אחרים בהקשר לאותן ידיעות או של פוליטיקאים אחרים.
כלומר, הקביעה הראשונית של "סיקור אוהד" ואחריה "היענות חריגה" אינה מסתמכת על השוואות שנעשו, אלא רק על בדיקות מאוד מסוימות שאינן מעידות על דבר.
אלגריסי, שהיתה בחופשת לידה לפני פרוץ החקירה בתיק 4000, חזרה אליה במאי 2018 וכאמור הופקדה על החיפושים באתר וואלה ("עשיתי פעולות טכניות במהותן"), כולל חקירות השלמה שנעשו לבקשת אלי אסייג, שעמד בראש צוות החקירה ("התבקשנו לבצע בדיקה חפוזה סמוך להעברת התיק לפרקליטות").
ההשלמות נעשו לפני ואחרי ההמלצות בתיק וגם אחרי השימוע והגשת כתב האישום.
אלגריסי הודתה שהביאו 15 שוטרים(!) מיחידות שונות שלא קשורות לחקירת תיק 4000, כולל מיחידת "אתגר" האחראית על כלי רכב גנובים: "לא הסבירו לי מה הבהילות".
אלגריסי לא הצליחה להסביר למה היה צריך לעבור, שנתיים אחרי הגשת כתב אישום, על חומרים ולראות אם הם רלוונטיים, אחרי שנאמר שהם לא רלוונטיים
מדובר, בין היתר, בתכתובות של ישועה עם פוליטיקאים אחרים:
"לא יודעת למה הוחלט שזה רלוונטי. דברים כאלה קורים לעיתים תכופות. לא זוכרת למה חזרנו לחומרים, לפעמים התמונה מתבהרת בהמשך וחוזרים לחומרים.
מה שביצעתי פה זה הדפסה של טפסים. מה היה בהם, לא זוכרת לומר… אני ביצעתי את הסימון שלהם ולכן אני חתומה. זה נותח על ידי גורם מקצועי, לא יודעת להסביר את זה".
אלגריסי נשאלה גם אם היא יודעת מי החוקר שפנה למח"ש לדובי שרצר להתלונן על דברים לא תקינים בחקירה וענתה שהיא לא יודעת.
החוקר: אוס נאסר, לשעבר ברשות ני"ע, היום עצמאי.
על מה היה אחראי: על חיפושים במחשבים של נחקרים בתיק בזק ובתיק 4000, עבד תחת יריב עמיעד וציפי גז (היום שופטת שלום בישראל).
מה למדנו מעדותו: שקיבל מילות חיפוש רבות וצפויות כמו "ביבי, שרה, יאיר" ועוד. הודה שבחיפוש אצל פילבר מצא רק מסמך רלוונטי אחד אך לא כתב במזכר מתוך כמה מסמכים.
לשאלת השופט משה בר-עם האם יש נוהל לכתיבת מציאת מסמכים רלוונטיים (מתוך כמה) ענה נאסר: "בזמנו זה היה הנוהל – למצוא את מה שרלוונטי".
כשעו"ד בן צור שאל אותו איך זה יכול להיות – הרי פילבר דיבר על מה עשה בשורה של מהלכים רגולטוריים ונמצא רק מסמך אחד:
עו"ד בן צור: "אתה עם כל הכבוד, אין לך היכרות עמוקה עם כל הנקודות המהותיות אצל פילבר או אצל נויפלד או לבאות?"
נאסר: "לא מסכים, בזמנו כן הכרתי את התיק. אם בדקתי, זה רק לפני מילות חיפוש, אם מצאתי דברים רלוונטיים על הוט ובזק על פי מסננים. בסוף היה גורם ממיין שהחליט".
עו"ד בן צור: "אני אומר לך שבכל הכבוד שאם אתה בודק את המילים ועוד שורה של נושאים לא יכול להיות בעולם שיש מסמך אחד רלוונטי. היית רושם מה יש, שלא נישאר עם נזק ראייתי אינסופי שבסוף הפיקו מסמך אחד מתוך עולמות שלמים. היה אפשר לרפא חלקית אם הייתם עושים רשימה, שנדע מה הם המסמכים הבלתי רלוונטיים".
נאסר (התגונן והתחמק): "ביצעתי חיפוש בזמנו, מה שראיתי שהוא רלוונטי, רשמתי".
בשלב הזה התערב השופט בר-עם ותהה:
השופט בר-עם: אמרת שלא קראת את כל העדויות של הנחקרים. איך קבעת מה רלוונטי מכל החומר? יש קושי.
נאסר: כל חקירה זה הרבה עמודים, החקירה של אותו יום. אין חוקר שיכול באמת לעבור על זה. אבל בשביל זה יש תדריכים ומזכירים לך מה היה ומה לא היה. באותה עת הכרתי מה רלוונטי ומה לא.
השופט בר-עם: לפי מה קבעת מה רלוונטי?
נאסר: גם מתוך התדריכים, יכולתי להגיד באותה עת מה כן ומה לא רלוונטי.
בהמשך על אותו עניין:
בן צור: אנחנו רואים שהיחס בין התמלילים שחוזרים מתמלול ובין התקצירים מהעדויות הוא פי 10. מישהו העלה על דעתו לבדוק את כל החומרים שמצאתם מסמך ורבע רלוונטי ולבדוק מה באמת רלוונטי?
נאסר: לא.
בהמשך עברה החקירה הנגדית ליומן של פילבר, שלא הוצג לו וממנו היה אפשר, בין היתר, לראות שלא היתה פגישת הנחיה.
בן צור: ביצעת בדיקה של יומן פילבר?
נאסר: במילות חיפוש, את מילות החיפוש נתן לי יריב עמיעד.
בן צור: לא ידעת במי מדובר? הפעלת שיקול דעת בתוך עולם שלם ולא ידעת מי סירב או לא סירב לחתום ועל מה (בעניין מיזוג בזק-יס)?
נאסר: כן הכרתי על מה כל מילה, מה היתה המשמעות שלה בזמן אמת.
בן צור: מה המשמעות?
נאסר: שמישהו במשרד התקשורת מסרב לחתום על רפורמה של בזק.
בן צור: אמרת דבר הפוך אבל נעזוב. יש מזכר שלך ממרץ, ביצעת בדיקה ליומן של פילבר, נכון?
נאסר: כן. כתוב בדיקה ליון באמצעות מילות חיפוש, היומן הוא דיגיטלי.
בן צור: לפילבר יש יומן דיגיטלי, הכל רשום ביומנו.
נאסר: לא יודע אם הכל רשום ביומן שלו.
בן צור: אתה עברת על היומן שלו.
נאסר: לא יודע אם הכל רשום ביומן שלו. אולי ניהל גם יומן כתוב, כתבתי מה שמצאתי בחיפוש.
בן צור: יש יומן, למה לא לעבור על כל האירוע? למה לפי מילות חיפוש? במספר שעות אפשר לעשות סריקה? למה לא לקרוא.
נאסר: התבקשתי לעשות במילות חיפוש.
בן צור: למה לא מ-א עד ת.
נאסר: אולי, לא התבקשתי לעשות.
בן צור: מי ביקש ממך לעשות זאת?
נאסר: כל פעולה חקירה שביצעתי, לא באתי באופן עצמאי. יש מי שריכז את הפעולות.
בן צור: היומן שקיבלנו בתצורה שקיבלנו בשלב מאוחר – כך הוא מופיע. זה יומן מסודר. קיבלנו במסגרת חופש המידע.
נאסר: אנו יודעים שיש חפיפה מלאה בין היומנים ובין המחשב.
בן צור: אתה שואל אותי דברים על דברים שהיו מולך? חובה ראשונית היתה לקרוא את היומן מההתחלה ועד הסוף.
נאסר: לא התבקשתי.
בן צור: חובה מינימלית לקרוא שבוע. זה לא 5 שעות, זה 10 דקות (שבוע שבו יוחסה פגישת ההנחיה). מה מופיע, האם זה נעשה?
נאסר: את החיפוש עשיתי לפי מילות חיפוש, לעומת סמסים. למה לא ביצעתי בדיוק חיפוש בצורה שאתה שואל – לא יודע.
בן צור: לא חשבת שזה רלוונטי לחקירה? יומנו המתעד את יום העבודה שלו?
נאסר: להדפיס?
בן צור: וואהו.
נאסר: לא התבקשתי.
בהמשך עדותו הודה נאסר שהוא בכלל לא מכיר את הנוהל לאיסוף ראיות לפי חוק המחשבים. נאסר אמר שהוא זה שהפיק את הראיות אלא רק חיפש בהן.
שרלי הרדן, חוקר בלהב 433.
על מה היה אחראי: חיפושים במחשב של שאול אלוביץ'.
מה למדנו מעדותו: הרדן אמר שהוא לא חוקר מיומן במחשבים ולא ממש הצליח להסביר למה פתח במחשב של אלוביץ' תיקייה תחת השם "איריס" (אישתו של אלוביץ') והפיק ממנה את כל המסמכים – לבד מהסבר שהיא היתה עצורה, אלא שהתיקייה נוצרה כבר יולי 2017 הרבה לפני שהתחילה חקירת תיק 4000 והחקירה נגד איריס אלוביץ'.
עו"ד ז'ק חן: אתה מוצא חומר על איריס וגם על בזק ועוד מסמכים וזה מבחינתך רלוונטי. אבל יש הבדל בין אם זה נעשה בזמן תקופה רלוונטית לאישום או שאחרי שנפתחו החקירות".
הרדן: מצאתי משהו רלוונטי לעבירה אני לוקח ואוסף אותו.
עו"ד ז'ק חן: עושה רושם שאתה רוצה להשיב תשובות מדויקות. אני רוצה להיעזר בך. מה הרלוונטיות למסמכים שנכנסים לתיקייה שקוראים לה "איריס" הממוקמת חודש אחרי פתיחת החקירה?
השופט בר-עם: איך אתה ממקם רלוונטיות של זמנים?
הרדן: שני דברים קשורים האחד לשני. סיפור בזק עצמה והרכישה של יס במחיר שרוצים, ועל מנת להצדיק את השווי זה אישור הרגולציה. שני הדברים כרוכים האחד בשני. מה שהיה רלוונטי שמתי, כך נראה לי.
השופט שחם: האם אתה רוצה להתייחס למימד הזמן?
הרדן: אני לא זוכר כרגע בדיוק תאריכים של התחלה וסוף. מבחינתי, אם אני רואה שיש משהו שלא קשור לראיות אז אני מוריד. מהלך ראשון כן יצא, החקירה הגלוייה יצאה. שני הדברים כרוכים האחד לשני אז להערכתי כן.
בהמשך שאל חן את הרדן על מסמך ספציפי של עץ אחזקות של בזק בתיקייה של איריס, וגם תהה אם תמונה של איריס אלוביץ' עם שרה נתניהו ומספר אנשים נוספים היא רלוונטית. הרדן אמר ש"לא זוכר. הדפיסו קטעי עיתונות ולא תמונות אישיות".
מתשובותיו של הרדן ניכר מאוד שהוא לא מיומן בחיפושי מחשבים – הוא לא ידע מתי נוצרו התיקיות ומאיזה טלפון הם ירדו.
במהלך עדותו, שתימשך גם בשבוע הבא, קפצה ממקומו לפתע ניצן וולקן מהפרקליטות ואמרה שהם חולקים על קבילות המסמכים שהציג עו"ד חן.
זו דרישה מדהימה וחצופה כיוון שהמסמכים הוצגו מתוך הדיסק-און-קי של חומרי החקירה הקשורים לעד. ברור שוולקן עשתה זו כי העד והיא נכנסו למצוקה, מה שהוצג לא מתאים לה – ומראה שהחקירה התנהלה ברשלנות, וזה בלשון המעטה.
בתגובה אמר עו"ד חן שהוא חוזר בו מהסכמת המסמך שהוגש על ידי התביעה בנושא ואמר:
"בית המשפט בתוך ערפל בגלל מחדלים שלהם (של הפרקליטות). זה היפוך העולם על פניו. אני אומר שדיסק-און-קי הוחזר לנו. לא נעשו בדיקות שהם אלה שמקימות רלוונטיות הקשורה בתהליך יצירת המסמכים והתיקייה. התביעה גרמה פה לנזק, מבקשת להציג מסמכים שהופקו כדי לטעון לגבי רלוונטיות שלהם ללא תשתית מספקת שצריכה היתה להיעשות על ידי עד מתאים, חוקר מיומן, שנכנס ובודק מתי נוצרה התיקייה ומתי המסמכים. חברתי הגישה את המסמכים כך, עכשיו אני צריך לפרק, איך מפרקים? העד שהפיק את אותם מסמכים. "
בהמשך על אותו נושא:
בן צור: ליווינו את המשפט בלי להקשות על דברים טכניים. יש עדים שאין להם כישורים בנושא…
עו"ד ז'ק חן: יש 4 רמות, ראשונה "נו באמת", השופטת פרידמן-פלדמן אומרת שהכול יכול להיות בהסכמה. עכשיו יש התנגדות. איך נתמודד? זו ודאי לא תשובה להתנגדות. ברמה השנייה, כדי להגיש מסמכים התביעה היתה צריכה להביא מומחה שלה אבל לא הביאה. אני מתנגד להגשת המסמך, ממילא אפשר להוציא את כל המסמכים האחרים שאנו הגשנו, אז אני מתנגד להגשת המסמך הזה.
התביעה רצתה להוכיח שאיריס ידעה, הוכחנו לא, אז נגמר האירוע. ברמה השלישית, אני חושב: למה לריב כשאפשר בבדיקה פשוטה לראות עם בדינו את הטענות.
ברמה הרביעית: במסגרת הבדיקה הזאת התביעה תפעיל את נסיונה ואיש מחשבים שלהם ויבדוק שמא הנתונים שהצגנו הם נכונים ובכך יכשיר את הגשת המוצגים. כך גם יוסכם שזו התנגדות סרק.השופטת פרידמן-פלדמן: אנחנו מקבלים את מה שאמר חן, טענות יישמרו לשני הצדדים.
***
בשבוע הבא תימשך עדותו של הרדן ואז אמור להגיע אלי אסייג, ראש צוות החקירה בתיק 4000.
הפרקליטות צפויה לספוג עוד מהלומה – אני מניח שאסייג יגלגל את האחריות לפרקליטות, במיוחד ליהודית תירוש ולליאת בן ארי.
