יום הדיונים אמש במשפט נתניהו הוכיח שוב עד כמה הפרקליטות מבזבזת זמן שיפוטי יקר.

***

שלושה עדים ממש לא משמעותיים התכנסו להם לדיון שהסתיים כבר בשעה 13:00, שעתיים וחצי לפני המועד לתום הדיון.
בשביל מה הטריחה אותם הפרקליטות? לא ברור, אולי בשביל אווירה, לא בשביל ראיות – כי אין כאלו בנמצא – וזה מאוד אופייני לליאת בן ארי שברחה מהדיונים.

ד"ר גבי גולן

הראשון שהעיד היה ד"ר גבי גולן, פנסיונר של משרד ראש הממשלה, שהיה בשני תפקידים – ייעוץ לראש הממשלה בכל נושא התכנון והפיתוח המגיעים לפתחו של ראש הממשלה – כמו בינוי, חוק תכנון ובנייה, תשתיות פיזיות, כולל אזורי תעשייה וכל דבר שקשור לחוק תכנון ובנייה.
בהמשך מונה גולן כיועץ לתכנון ובנייה ובנוסף מונה לתפקיד סגן מזכיר הממשלה. גולן נשא בשני התפקידים הללו עד שיצא לפנסיה בתחילת שנת 2020.

גולן סיפר כי מזכיר הממשלה הוא מינוי פוליטי ואילו סגנו הוא מינוי מקצועי במכרז, כשהוא מונה בפטור ממכרז כי הייתה דחיפות.

גולן הובא לעדות בשביל מיזם טאטא השטותי שהופרך כבר מספר פעמים. בחקירתו הראשית סיפר כי התבקש להביע עמדה בנושא בשיתוף משרדים שונים וגורמים מקצועיים נוספים. גולן הוסיף שמדובר בעשרות הצעות שהיו מגיעות לשולחנו של ראש הממשלה (עוד הוכחה שעניין הבדיקה היה שגרתי לחלוטין).

גולן שוב חזר על הפרטים של המיזם המוצע, הרכבת רכבים במחירים נמוכים כדי לייצר מקומות עבודה לפלשתינאים באיזור סחר חופשי:

"מדובר באזור שיש בו הרבה מאוד הטבות, בעיקר בתחום המיסוי. אבל גם בחוקי העבודה שבהם ניתן להשיג איזה שהוא יתרון יחסי… זה הוקם באילת ולא כל כך הצליח. יש חוק אזור סחר חופשי, הרעיון היה להקים עם שותפים לירדן ולישראל עם קשר לנמל חיפה, כך שלא היה צריך לשלם מכס. מעבירים את המוצרים מאזור הייצור לכל העולם, אם זה מזרחה דרך ירדן ואם זה מערבה. זה דורש תיאום עם הרבה מאוד גופים".

המסמך שנכתב לא המליץ על הפרויקט משלל סיבות, בראשן שאין לזה ערך מוסף למשק הישראלי (בניגוד לאינטל למשל).
גולן זכר עוד מפגש שהוא טקסי – שהוא קרא לו "טקסי" – עם היזמים, עם נתניהו ועם נשיא חברת טאטא ההודית, אם כי לא זכר את פרטיו ("זכרתי שהיה גם מילצ'ן, זה לא היה אירוע").

וכאן, כבר בחקירה הראשית, שלל תיאוריית הקונספירציה של הפרקליטות שנתניהו קידם את הפרויקט תוך ניגוד עניינים עם מילצ'ן:

"כשהעברתי את חוות דעתי לא הגיעו אליי עוד פעם. לא נתבקשתי מעבר לזה לעשות בדיקה נוספת או קידום נוסף… לפי מיטב זכרוני אחרי העברת הנייר לא נתבקשתי לעשות דבר נוסף".

אחרי כ-20 דקות בלבד של חקירה ראשית, חקר את גולן בחקירה נגדית עו"ד ישראל וולנרמן. גולן הדגיש שמה שהוא העביר זו לא חוות דעת אלא "נייר" כהגדרתו. גולן כתב בנייר כי בשל העובדה שמדובר באדם רציני (הבעלים של קונצרן טאטא) הוא מציע לקדם את הקשר עם החברה (כנראה בנושאים אחרים).

גולן אישר שזה מצב תדיר שבו חברה כמו טאטא פונה להציע פרוייקט זה מקובל להיפגש:

"בדרך כלל זה קורה. גורמים בכירים פונים, כל פגישה הייתה מלווה במשהו יותר טקסי, עם הודעה לעיתונות ובדיקה מקצועית ועניינית שהיא בדרך כלל אחרי הקלעים".

גולן אישר שוב ושוב בחקירתו הנגדית שאחרי הנייר שכתב לא התקדם דבר – בעוד גרסה מזכה לנתניהו והבהיר:

"יש פרויקטים שמגיעים, חלקם נראים מעשיים וחלקם לא. אין כזה דבר שבפגישה ראשונה לא ארוכה אומרים לאדם לך הביתה, זה לא עובר.
זאת אומרת, שגם אם יש תחושה שהפרויקט לא ישים אומרים לאדם 'נבדוק לעומק, נעשה בדיקה רצינית', כי זה לא רציני ולא מנומס.
הפרויקט מת זה ביטוי שאתה אומר בשיחה, אני הרגשתי שהפרויקט לא מתקדם. אני גם אמרתי עובדתית שלפי מיטב זכרוני לא הייתי בפגישה נוספת מעבר לנייר שהוצאתי שהיה סיכום של איזה שהוא צוות… מעבר לנימוס, יש פה 'היגיון או הוגנות מקצועית'.
אנשים עובדים, מביאים אקסל, תמונות, מגיעים לירושלים, מתאמצים. אנו לא נהגנו להגיד לאנשים לכו הביתה תשאירו 10 שקלים על הקפה".

גולן אישר שוב שמדובר בהתנהלות שאיננה חריגה ובזה הסתיימה עדותו, אחרי כ-40 דקות בלבד.

דבורה קמחי

אחריו עלתה לעדות דבורה קמחי, לשעבר סמנכ"ל רגולציה בחברת "רשת", שכיהנה שנים רבות בתפקיד היועצת המשפטית של ערוץ 10.

בחקירתה הראשית סיפרה קמחי על ההיסטוריה של ערוץ 10, איך לא עמד לאחר הקמתו ביעדים העסקיים ונכנס להקפאת הליכים (אז מחק בנק לאומי לערוץ 200 מיליון שקל) ולאחר חדלות הפירעון הזה ארנון מילצ'ן נכנס כבעל מניות, יחד עם רון לאודר ויוסי מימן ז"ל, שהיה בעל המניות הגדול ביותר בערוץ.

קמחי סיפרה על כך שהזיכיון של ערוץ 10 היה ל-8 שנים ובשנת 2010 נקבע שמותר להאריך את הזיכיון בשנתיים נוספות, כפוף לעמידה בהתחייבויות רגולטוריות.

קמחי הוסיפה כי ב-2008-2009 מילצ'ן הפסיק להזרים כספים (ושכחה משום מה להזכיר שמילצ'ן "שרף" 50 מיליון דולר בערוץ).
בשנת 2012 שוב נקלע ערוץ 10 למשבר ושוב נדרשה הארכת זיכיון ואז קיבל הערוץ הלוואה מהאוצר (במקביל לאורך השנים קיבל הערוץ הטבות רגולטוריות המוערכות בכמיליארד שקל על חשבון כספי ציבור).

לאחר מכן, ב-2014, עם ההחלטה לפיצול ערוץ 2, היה מו"מ להכנסת משקיעים, בין היתר עם אילן שילוח (נחקר אתמול על זה) ועם קבוצת RGE של האוליגרך לן בולווטניק.
באותו זמן הגיש ערוץ 10 בג"ץ נגד ההחלטה לשלם עבור רישיונו 16 מיליון שקל (לא נלאה אותכם על המעבר משיטת הזיכיונות לשיטת הרשיונות). הבג"ץ הופנה לשר התקשורת, אז בנימין נתניהו.
בסופו של דבר הגיעו להסדר שבו ההחלטה בוטלה, שר תקשורת חדש מונה ולפי קמחי הסכום שנקבע עמד על 5 מיליון שקל.

קמחי לא ידעה לספר איך זה השפיע על המו"מ עם שילוח ובכלל הרבתה בנקודה הזו ב"לא זוכרת, לא יודעת".

אחרי כ-20 דקות בלבד של חקירה ראשית שבה לא סיפקה קמחי שום פרט חדש שלא ידענו, עברה לחקור אותה נגדית עו"ד נעה מילשטיין.

קמחי הודתה שלא הוצגו בפניה שום מסמכים (שיטה אופיינית של הפרקליטות והמשטרה – להעלים מסמכים). קמחי לא זכרה כמעט אף פרט על מילצ'ן, על הכספים שהזרים, על הערבות אם היתה או לא ("אני לא רואת חשבון"). אז בשביל מה, לעזאזל הביאה הפרקליטות את קמחי?!

קמחי אמרה שמילצ'ן היה משקיע פאסיבי והיא לא שמעה על מעורבות שלו בתכנים, שהיא לא זוכרת את ההסכם שנחתם להעברת השליטה והדגישה שמה שהיא אמרה בחקירה זה מה שאמרה.
קמחי המשיכה להרבות ב"לא זוכרת, לא יודעת" והפנתה לחקירה – כך שעדותה הייתה פארסה אחת גדולה.

מילשטיין הוכיחה שוב ושוב לקמחי שנתניהו בכלל לא היה מעורב בעניין קביעת הסכומים, שהרשות השנייה עשתה זאת תוך הכנת חוות דעת כלכלית וקמחי המשיכה ב"לא זוכרת, לא זכור לי", או הפנתה לאיש הכספים בערוץ.

ליאו מלמוד

העד האחרון לאתמול היה ליאו מלמוד, לשעבר בקבוצת מימן שהפסיקה את פעילותה בשנת 2019.

"הייתי אז בן 67, החלטתי להתעסק בדברים שאני אוהב, צילום, בימוי, שייט, נכדים, עד שקיבלתי טלפון מהפרקליטות".

מלמוד היה נציגו של יוסי מימן בערוץ ושוב סיפר על ההיסטוריה והמשברים התכופים של ערוץ 10. מלמוד אמר שיוסי מימן, עוד לפני הקפאת ההליכים לפני כ-20 שנה, המשיך להזרים כ-3 מיליון שקל מדי חודש ומי שהתעניין בעקבות ההקפאה היה רון לאודר (אליו הצטרף ארנון מילצ'ן).
מלמוד אמר ש"אנשיו של מילצ'ן הבינו שאין להשקעה תועלת כספית" (אגב, מילצ'ן אישר שהשקיע בניגוד לייעוץ שקיבל כי לאודר ביקש ממנו).

מלמוד חזר על ההיסטוריה הידועה שמילצ'ן הפסיק להזרים בגלל ההפסדים העצומים שלו ושל הערוץ וגולל את ההיסטוריה הרגולטורית עד למכירת הערוץ ללן בלווטניק, עסקה שבה התעניין אילן שילוח.

מלמוד סיפר על מה שהיה ידוע באותו זמן – שמשרדי הפרסום עזרו לערוץ 10 לשרוד:

"כל המפרסמים עזרו לערוץ כנגד ערוץ 10. בתקופה של 6 חודשים הוא היה נותן 20 מיליון שקל והערוץ היה משלם לו על הפרסום בעשירי (זה למעשה סוג של הלוואה).
בשטח היה (שילוח) מוכר את הפרסום במחיר מוזל. אז בשבילם (ערוץ 10) היתה הכנסה מפרסום מלקוחות ויצא להם יותר זול הפרסום, היה להם הכנסה מריבית, אז העסק היה WIN WIN.
הערוץ היה חייב את היוזמות האלה אחרת לא יכול היה להמשיך. זה התחיל עם אילן שילוח שהציע (בעדותו הוא לא סיפר זאת). נגד זה נחתם איתו הסכם, סוג של אופציה, והתחלנו לנהל מו"מ, והוא היה מוכן לקחת את הערוץ ב-אפס, לקחת על עצמו את החובות של הערוץ ולא ערבויות ולא לשלם גרוש על המניות"

בסוף התקבלה ההצעה של לן בלווטניק ששילמה כמה מיליונים לבעלי המניות, בניגוד לשילוח.

מלמוד, כמו אחרים שהעידו בתיק, סיפר על החוק שהיה במקביל לערוץ על דמי זיכיון ש"גרם הרבה בעיות" ועל כך שהם העדיפו את ההצעה של בלווטניק, ושילוח בתחילה שלח מכתב מעורך דין שטען שהם לא יכולים להמשיך בעסקה כי יש להם אופציה איתו, אבל בסוף שילוח אפשר את העסקה (והחליט להאשים את נתניהו).

"לאילן שילוח לא היה את הכסף, לכן ירד מהמשחק. כך אני חושב, זה מה שהוריד אותו מהמשחק".

על קביעת דמי הזיכיון אמר מלמוד ש"אולי נתניהו" קבע (לא, זה לא הוא) ושהיו "הרבה חילוקי דעות" בין השותפים.
החקירה ניסתה לחבר בכוח את נתניהו לסיפור ההוא ומלמוד ענה יפה שנתניהו רצה לסגור את הערוץ (כשר תקשורת לאור חובותיו – מה שהיה מזיק מאוד למילצ'ן).

בחקירה הנגדית של עו"ד נועה מילשטיין אישר מלמוד, כמו עדים רבים אחרים, שלא הוצגו לו כלל מסמכים (למרות שהיו שפע של מסמכים להציג בנושא – זה הרי רגולציה).

מלמוד הודה שערוץ 10 היה כל הזמן במשבר:

"זה משבר מתמיד, כל הזמן היה חסר כסף. היו אלפים של לאירועים כאלה. קשה לי להיזכר".

תזכורת: בשנת 2014 סירב נתניהו להאריך את הזיכיון של ערוץ 10 בגלל חובותיו העצומים והערוץ ו"כוכביו" ניהלו קמפיין מכוער נגדו.
בסופו של דבר היועץ המשפטי לממשלה הציל את הערוץ מסגירה, מה שהוביל את הערוץ למכירת השליטה בו.

מלמוד הודה בריש גלי שההצעה של בלווטניק הייתה עדיפה על זו של שילוח:

"כן, לגמרי, ההצעה נפלה מהשמיים. זו הייתה גם עמדתי, כך הצגתי את הדברים גם למילצ'ן"

זה לחלוטין לא מתיישב עם הטענות המופרכות של שילוח. מלמוד אף הציע לשילוח להשוות את הצעתו לבלווטניק אבל זה לא השווה.

***

שורה תחתונה: שלושה עדים לא משמעותיים הפכו לעדי הגנה והמשיכו לרסק את תיאוריית הקונספירציה של הפרקליטות על ניגודי העניינים לכאורה של נתניהו בתיק 1000.