יומן הבוקר
יהודה וינשטיין, היועהמ"ש לשעבר (צילום: אלי ציפורי)
הפרוטוקולים מדברים❗ היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין מרסק את הפרקליטות: לא אישרתי להרחיב את חקירות נתניהו, לא אישרתי העברת מידע מבן כספית על נתניהו, בדיקה וחקירה הם היינו הך; סגירת תיקו של מנדלבליט – לא מחוסר אשמה (בניגוד לטענת מנדלבליט)

עדותו של היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין הייתה אמורה להיות די שולית בתיק 2000 אבל היא הפכה למפולת קשה לליאת בן ארי ולפרקליטות.

וינשטיין הביע את מורת רוחו על כך שהפרקליטות הביאה אותו לדוכן העדים ולאחר מכן הטיל את הפצצות: לא אישרתי להרחיב את חקירות נתניהו (הכל בזמנו), לא אישרתי לקחת מידע מבן כספית על נתניהו, חקירה ובדיקה של היינו הך, ציפי לבני עשתה מעשה חריג ותיקו של מנדלבליט בפרשת הרפז לא נסגר מחוסר אשמה, כפי שטען מנדלבליט.

***

אחרי הסיקור השוטף של עדות וינשטיין – חקירה ראשית, חקירה נגדית – אני מביא את הדברים ככתבם וכלשונם מתוך הפרוטוקול הרשמי שפורסם רק לאחרונה.

הנה קטעים נבחרים מעדות וינשטיין – הפרוטוקולים מדברים!

וינשטיין (בביקורת על הפרקליטות): "הבאתי לעדות – דבר רע ותקדים רע"

עו"ד חדד: מר וינשטיין, בוקר טוב. באמת אחרי ששמענו את החקירה הראשית, אני חושב שהיה אפשר לוותר עליך, לא להגיש את הדברים שלך, פשוט לוותר עליך, אבל הביאו אותך לכאן.

וינשטיין: אני מוכן לתמוך בעמדה הזאת.

עו"ד חדד: הביאו אותך לכאן,

השופטת פרידמן-פלדמן: אתה מוכן גם עכשיו ללכת.

וינשטיין: אני גם עכשיו מוכן. אני חשבתי באמת שזה מיותר לחלוטין משתי סיבות. סיבה אחת עקרונית, אני חושב שלא מזמינים יועץ משפטי לממשלה להעיד על דברים שהוא עשה במסגרת תפקידו, בטח לא על ידי התביעה הכללית.
אני חושב שבאופן עקרוני זה דבר רע ותקדים רע. במשך כל שנות המדינה לא היה לזה תקדים. וחוץ מזה, באופן אישי אני כיהנתי במשך שנים כתובע, כסנגור, כיועץ משפטי לממשלה, ולא חשבתי שאני זכאי לכבוד הזה בערוב ימיי לכהן פתאום כעד מטעם התביעה. לכן התנגדתי לעדות שלי, ניסיתי לשכנע אותם אבל אתם רואים כמה הצלחתי, אני נמצא פה.

עו"ד חדד: יהודה אני חייב לומר שאני שותף לגמרי לכל דבר מהדברים שאמרת, אבל משעה שנפתחה הדלת להביא יועצים משפטיים לממשלה לשעבר, אנחנו גם נביא אחד בפרשת ההגנה, אנחנו נעשה תיקו 1-1 (מתכוון למנדלבליט).

וינשטיין: בדיקה וחקירה נגד ראש ממשלה – זה היינו הך – מחייבת אישור והסכמה של היועץ המשפטי לממשלה

 עכשיו, מר וינשטיין, אתה ודאי מכיר את הוראת סעיף 17 לחוק יסוד הממשלה בעניין חקירת ראש הממשלה.

וינשטיין: אני שמעתי על זה, כן.

עו"ד חדד: כן. הסעיף קובע, לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

וינשטיין: כך קובע הסעיף.

עו"ד חדד: תאשר לי שלאורך כל תקופת כהונתך כיועץ משפטי לממשלה, אתה הקפדת על כך שההוראה הזו תישמר.

וינשטיין: לא יכול לאשר לך את זה מן הטעם שאני לא פתחתי בחקירה נגד ראש הממשלה.

עו"ד חדד: כן, אבל ביחס לבדיקה, אתה הקפדת.

וינשטיין: אני הוריתי על בדיקה, נכון.

עו"ד חדד: גם על בדיקה, אתה הקפדת שבדיקה לא,

וינשטיין: אני, בוא אני אומר את זה בצורה כזאת. אני לא רואה נפקא מינה לעניין הסכמת היועץ המשפטי לממשלה בין בדיקה לבין חקירה.

עו"ד חדד: מאה אחוז.

וינשטיין: במובן הזה, מבחינתי זה היינו הך.

עו"ד חדד: כלומר,

וינשטיין: גם כאן וגם כאן צריך את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

עו"ד חדד: מצוין. דרך אגב, יש הוראות דומות גם ביחס לשופטים, אני חושב שגם רב ראשי, וכל ההוראות האלו, תאשר לי שהתפיסה הייתה שאלו הוראות חשובות שאמורות למנוע פגיעה בהפרדת רשויות, או חס וחלילה שרשות אחת תנסה ללכת על ראשה של הרשות השנייה.

וינשטיין: אני לא יודע מה הסיבה, אני יודע מה שהחוק אומר. החוק אומר בסעיף 17 כמו שאתה ציינת, שלא תיפתח חקירה נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

עו"ד חדד: סעיף 17 לחוק יסוד, כלומר זה הוראה (מדברים ביחד)

וינשטיין: לחוק יסוד, ללא ספק.

השופט בר-עם: מבחינת אדוני חקירה או בדיקה זה היינו הך.

וינשטיין: במובן הזה.

השופט בר-עם: במובן הזה.

וינשטיין: במובן הזה היינו הך. אותה הסכמה נדרשת גם לבדיקה וגם לחקירה.

בהמשך:

וינשטיין: לא אישרתי לחוקרי המשטרה לקבל מידע מבן כספית על נתניהו

עו"ד חדד: הבנתי, בסדר. כי אי אפשר להסתמך על אישור שנתת לחקור שתי טיסות, כדי לחקור דברים אחרים. נכון?

וינשטיין: מה הכוונה?

עו"ד חדד: אתה נתת אישור תחום, גדור, לבדוק שתי טיסות. אחר כך הגיע, אתה רואה, מידע שהתקבל ועוסק באירוע משנת 2008, זה אירוע אחר, שמר נתניהו יו"ר אופוזיציה. אם רוצים לחקור גם את הנושא הזה,

וינשטיין: גם צריך לקבל הסכמה שלי.

עו"ד חדד: מצוין. מצוין. עכשיו, תאשר לי שידוע לך שבמסגרת הבדיקה הזו נחקרה ארוכות הגברת אודליה כרמון.

וינשטיין: לא זוכר.

עו"ד חדד: לא זוכר, בסדר. האם ידעת בזמן אמת או בדיעבד על הקשר של בן כספית לחקירה הזאת?

וינשטיין: לא.

עו"ד חדד: לא. על אודליה כרמון אתה אומר שאתה לא זוכר שום דבר.

וינשטיין: לא זוכר. אני זוכר את הקשר של בן כספית.

עו"ד חדד: בסדר. האם מישהו עדכן אותך שגורמים מסוימים בלהב שואלים את בן כספית, מבקשים ממנו מידע על ראש הממשלה? זה דברים שאתה אישרת אותם?

וינשטיין: לא עדכנו אותי, לא.

עו"ד חדד: ולא אישרת דבר כזה.

וינשטיין: לא ידעתי על דבר כזה.

עו"ד חדד: אוקיי. תאשר לי בבקשה, שלאחר שהחלטת על סיום הבדיקה בעניינו של ראש הממשלה בחודש ספטמבר 2014, מבחינתך כיועץ משפטי לממשלה, היה על המשטרה לחדול מעריכת בדיקות נגד ראש הממשלה נתניהו.

וינשטיין: סיימנו את זה בהחלטה.

עו"ד חדד: כן. 

וינשטיין: הייתה פה מונחת בפניך, אתה הבאת אותה, הנחת אותה בפניי, ובזה נסגר הסיפור.

עו"ד חדד: כלומר, מבחינתך כיועץ משפטי, בספטמבר 2014,

וינשטיין: מתי שקיבלתי את החלטה.

עו"ד חדד: אחרי שקיבלת את ההחלטה, המשטרה לא רשאית בלי לבוא אליך ולקבל אישור מחדש, לעסוק בנושא. נכון?

וינשטיין: הסיפור הזה נגמר עם החלטתי.

עו"ד חדד: אוקיי, בסדר. עכשיו, חולפת עוד שנה, מספטמבר 2014 ואנחנו כבר בשלהי 2015, ומקודם חברי ניסה למקם אותנו על ציר הזמן מבחינת הכהונה שלך. אתה מונית, כמו שנאמר מקודם ב-1.2.10 וסיימת את כהונתך ב-31.1.2016. נכון?

וינשטיין: כן.

עו"ד חדד: 6 שנים. ואתה כותב ככה בספר שלך – כחודשיים לפני סיום כהונתי, עדכן אותי מבקר המדינה לגבי טיסה אחרת, גם היא מ-2006, שיש לגביה חשד למימון כפול. ביקשתי לבדוק את המידע החדש שהתקבל ובאספקלריה זו לבדוק גם את הטיסה האחרת שבבדיקתה הגענו למבוי סתום.

וינשטיין: כך אני זוכר.

עו"ד חדד: אוקיי. עכשיו, מה שאישרת לבדוק הפעם, זה עוד הפעם טיסה אחת, עניין תחום, ואמרת באותה הזמנות כשאתם בודקים את העניין התחום הזה, בדקו עניין תחום אחר את הטיסה שלגביה הדברים נותרו עמומים משהו.

וינשטיין: זה נכון.

עו"ד חדד: מדויק?

וינשטיין: מדויק.

עו"ד חדד: אוקיי. עכשיו, זאת אומרת שבשלב הזה מה שיש לנו, האישור שלך שאתה נותן לחקור, זה שתי טיסות מ-2006, אחת על בסיס מידע חדש, אחת ישנה שנבדקה כבר בעבר. נכון?

וינשטיין: נכון.

עו"ד חדד: אוקיי. שום דבר אחר חוץ מזה.

וינשטיין: שום דבר אחר לא נתבקשתי לתת ולא נתתי.

עו"ד חדד: בסדר. עכשיו אם מאן דהוא ביצע בעקבות האישור הזה שלך, בדיקה בעניינים אחרים, וגבה עדויות בעניינים אחרים, הוא עשה את זה בלי האישור שלך כיועץ משפטי לממשלה.

וינשטיין: הוא עשה את זה בלי האישור שלי, כן.

עו"ד חדד: אוקיי.

וינשטיין: אם הוא עשה, אני לא יודע שמישהו עשה.

עו"ד חדד: אם הוא עשה, בית משפט,

וינשטיין: לטעמי אף אחד לא עשה בתקופה שלי דברים כאלה, אבל לך תדע.

עו"ד חדד: הלוואי והיית צודק מר וינשטיין (ברור שנעשו בדיקות והמשיך לזרום מידע כוזב מבן כספית על נתניהו).

וינשטיין: אתה חושב שאני לא צודק?

עו"ד חדד: כשנסיים את העדות שלך יהיה מותר להיפגש ואני אראה לך דברים שנעשו.

וינשטיין: אוקיי, יכול להיות.

עו"ד חדד: עכשיו, בריענון העד שלך, נמסר מפיך ככה – העד אמר כי במסגרת תפקידו כיועץ משפטי לממשלה הוא הורה על הליך בדיקה בענייננו של נתניהו, בפרשה שכונתה 'ביבי טורס'.
לדברי העד הבדיקה נסגרה, אך לקראת סיום כהונתו כיועץ משפטי לממשלה, הגיע חומר חדש ממבקר המדינה והורה על פתיחת הבדיקה מחדש. מה שנאמר פה, זה בדיוק מה שסיפרנו מקודם. נכון?

וינשטיין: אמת.

עו"ד חדד: אוקיי, בסדר. כלומר, מידע ממבקר המדינה על טיסה, טיסה פלוס טיסה שצריך לבדוק.

וינשטיין: כן.

עו"ד חדד: אוקיי, בסדר. עכשיו, כמו שכתוב בספר שלך, המידע החדש התקבל כחודשיים לפני סיום הכהונה שלך כיועץ המשפטי לממשלה. נכון?

וינשטיין: כך אני זוכר, כן.

עו"ד חדד: ואמרנו הכהונה שלך הסתיימה ב-31.1, אז המידע התקבל באזור סוף נובמבר-דצמבר, משהו כזה?

וינשטיין: אני חושב סוף דצמבר, אמצע דצמבר, משהו כזה.

עו"ד חדד: אוקיי, באזור הזה.

וינשטיין: כן.

עו"ד חדד: עכשיו, מבחינת ההחלטה, מתי קיבלת החלטה לפתוח בבדיקה מחודשת, אז לפי מה שסיפרה לנו הפרקליטות, היא טוענת שזה היה בהחלטה שלך מה-14.1.2016. כלומר, זה יכול להיות?

וינשטיין: אין לי זיכרון.

עו"ד חדד: אם אתה אומר סוף דצמבר אז זה הגיוני. הפרקליטות אומרת שזה ה-14.1, בסדר? תיקח את זה כנתון.

וינשטיין: אם הפרקליטות אומרת אז היא כנראה יודעת. אני לא זוכר. יכול להיות, אני חושב שקיבלתי את החומר הזה בסוף דצמבר, אז סביר שזה יהיה בתחילת ינואר, אמצע ינואר. סביר להניח.

עו"ד חדד: בסדר.

וינשטיין: אבל אני לא יכול לזכור. אני פשוט חושב שהסבירות תומכת בדברים.

עו"ד חדד: בדיוק, הזיכרון האנושי הוא כזה שלא זוכרים יום ספציפי, זה בסדר, זה ברור.

וינשטיין: כן, ככה זה נראה לי.

עו"ד חדד: אוקיי. עכשיו, אז אנחנו מדברים, הנה גם חבריי עכשיו הסתכלו בהודעה שלהם, סביב ה-14.1.2016.

וינשטיין: יופי.

עו"ד חדד: שזה בעצם שבועיים לפני תום הכהונה שלך.

וינשטיין: כן.

עו"ד חדד: אוקיי. עכשיו, היה ברור לך אני מניח שאתה מקבל את ההחלטה, אבל הבדיקה לא תסתיים בתקופת כהונתך, יש עוד שבועיים עד שאתה מסיים.

וינשטיין: כן, כן.

עו"ד חדד: כן. ואני אומר לך, ממה שאנחנו רואים בתיק בשבועיים האלו גם לא בוצעה שום פעולה. אתה לא מכיר פעולת חקירה שבוצעה בשבועיים האלו.

וינשטיין: לא זוכר שום דבר.

עו"ד חדד: אוקיי. אתה זוכר מי פנה אליך וביקש לקבל החלטה כמה ימים לפני סיום התפקיד שלך?

וינשטיין: לא.

עו"ד חדד: תראה, אני מנסה לחשוב אתה יודע, למה קיבלת החלטה בשלהי הכהונה שלך, ותגיד לי אם זה מתחבר עם זיכרון, אם זה נוגע בזיכרון, שבאו אליך ואמרו לך תשמע, זו טיסה מ-2006, אנחנו ב-2016, אנחנו מגיעים לתקופת ההתיישנות, ולכן יש הכרח לקבל החלטה מהר כדי שלא נחצה את תקופת ההתיישנות. ולכן הגם שבאופן טבעי היה עדיף להשאיר את זה אולי ליועץ משפטי הבא, אתה קיבלת החלטה כדי שחלילה לא נחצה,

וינשטיין: לא זוכר את זה. פשוט לא זוכר את זה.

עו"ד חדד: לא זוכר, בסדר.

וינשטיין: לא זוכר. אני יודע שהגיע החומר, ולאחר שבדקנו את החומר הזה, הגעתי לכלל דעה שיש לפתוח בבדיקה לגבי הטיסה הזאת, ובאספקלריה הזאת לבדוק גם את הטיסה שהגענו איתה למבוי סתום. זה מה שזכור לי.

עו"ד חדד: אוקיי, בסדר.

וינשטיין: אני יודע כמובן שהבדיקה הזאת לא הסתיימה בתקופתי, היא הסתיימה בתקופת היועץ המשפטי שבא אחריי, ולפי מה שלמדתי בתקשורת גם הוא סגר את התיק הזה.

עו"ד חדד: נכון, למדת נכון. רק טענתנו שבמסגרת האישור הזה, הם פתחו לעצמם פתח לחקור כל דבר שהם רוצים. זאת הטענה שלנו.

וינשטיין: הטענה שלכם כבודה במקומה מונחת, אתם צריכים לשכנע את בית המשפט.

עו"ד חדד: נכון, אני חושב שכבר אנחנו עושים את זה. עכשיו, אני מציג לך, בהשלמה העובדתית שקיבלנו מהפרקליטות נכתב ככה, יש תיאור דברים שהוא דומה למה שכתבת גם בספר, כתוב ככה – ביום 19.5.2015 העביר מבקר המדינה דאז כבוד השופט יוסף חיים שפירא, ליועץ וינשטיין חומרים נוספים שנאספו במשרדו במסגרת הביקורת על מימון נסיעותיו של הנאשם לחו"ל, בתקופת היותו שר אוצר. היועץ וינשטיין העביר חומרים לבחינת הפרקליטות, ב-14.1 החליט היועץ וינשטיין לפתוח בבדיקה מחודשת בעניינו של הנאשם.

וינשטיין: כן. נשמע לי, זכור לי משהו כזה.

עו"ד חדד: עכשיו פה אנחנו רואים שהנסיעה היא לא מ-2006.

וינשטיין: אלא?

עו"ד חדד: אלא הרי אם אתה זוכר, ב-2005 בעקבות ההתנתקות נתניהו מתפטר מתפקידו, באוגוסט 2005. ופה כתוב שזה תקופת היותו שר אוצר, אז אנחנו מדברים על נסיעות שהן מ-2003 או 2004 או 2005.

וינשטיין: לא יודע, אני זוכר 2006. אני לא מבין את זה גם, אבל אני חושב 2006 (מדברים ביחד), אם זה 2003 כבר הייתה התיישנות ממילא.

עו"ד חדד: אתה צודק, אבל כך כתוב.

וינשטיין: אתה מקודם אמרת לי שאני פתחתי בחקירה כדי למנוע התיישנות, אבל אם זה 2003 כבר הייתה בלאו הכי התיישנות. אז זה לא נכון 2003.

עו"ד חדד: אני מסכים, לכן אני חושב אולי (מדברים ביחד), יכול להיות שלא הציגו לך את כל הפרטים ביחס למועדי הנסיעות. יכול להיות.

השופטת פרידמן-פלדמן: עו"ד חדד, למה אנחנו נכנסים (מדברים ביחד)

עו"ד חדד: גברתי אני אסביר, אני אסביר. לטענת המדינה האישור לחקור את התיק שלנו ניתן על ידי היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין, אני אראה לו את זה תכף, שהוא נתן אישור לחקור את זה.
הנה – מהאמור לעיל עולה, כי מי שהורה לחדש את הליך הבדיקה (לא ברור) מכונה תיק 1000 הישן, ממנו התפתח חשד שבתיק 1000 (לא ברור) היועץ המשפטי וינשטיין. זאת הטענה. אני מבקש, תודה.
אנחנו נשלול לגמרי את טענת הבדים הזאת, ושללנו אותה כבר, אבל אנחנו נמשיך ונשלול אותה. אתה ידעת דרך אגב שאתה נתת אישור לחקור את תיק 1000 הישן?

וינשטיין: מה זה תיק 1000 הישן?

עו"ד חדד: מאה אחוז. מאה אחוז.

וינשטיין: מה זה? מה זה תיק 1000 הישן?

עו"ד חדד: שאלה טובה, התשובה היא שגם אנחנו כמוך עם אותם סימני שאלה.

וינשטיין: לא, אתה צריך להגיד לי מה זה תיק 1000 הישן. אני בקושי יודע מה זה החדש.

עו"ד חדד: תכף אני אספר לך מהו הישן. בכל מקרה, האישור שאתה נתת, עו"ד וינשטיין, בשלהי כהונתך, טיסה ועוד טיסה. הא ותו לא. זהו.

וינשטיין: הא ותו לא.

עו"ד חדד: יופי, בסדר גמור. בוא נראה אם אנחנו יכולים בעקבות התשובה, רק אם אפשר למיקרופון.

וינשטיין: כן, לא נתתי שום אישורים נוספים.

עו"ד חדד: בסדר גמור, תודה.

וינשטיין: למעט שתי הטיסות הללו.

עו"ד חדד: בסדר גמור. אז אני יכול לדלג על כל… את הביטוי 1000 ישן אתה לא מכיר.

וינשטיין: לא. 1000 חשבתי זה המצאה של התיק הזה.

עו"ד חדד: טוב. בוא נראה אולי אנחנו מתכווצים.

וינשטיין: כדאי מאוד כי המונית מחכה לי.

עו"ד חדד: מאה אחוז. שאלה כללית ונחסוך עוד עשרות שאלות אחרות. אתה מעולם לא אישרת למשל בחודש דצמבר 2015, או בתקופות אחרות, לבוא לארי הרו, לכל אדם אחר, ולהציע לו למסור מידע נגד ראש הממשלה כדי להקל על עצמו, כל מיני דברים כאלו, נכון?

וינשטיין: התשובה היא שלילית.

עו"ד חדד: אוקיי. ואם מישהו עשה את זה, זה בוודאי לא במסגרת האישור התחום שלך לבדוק שתי טיסות.

וינשטיין: אמרתי לך התשובה היא שלילית.

וינשטיין: ציפי לבני קיבלה חוות דעת מנוני מוזס כשרת משפטים? זה די חריג, באמת חריג

עו"ד חדד: עכשיו, תאשר לי שזה חריג מאוד ששר המשפטים, לא רק שהוא לא מקבל את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי, אלא הוא מקבל חוות דעת פרטית מגורם אחר.

וינשטיין: אתה יודע, זה חריג. נתחיל בכך שזה חריג.

עו"ד חדד: בסדר. במיוחד שזה גורם בעל עניין כלכלי בהצעת החוק.

וינשטיין: מי זה הגורם הכלכלי?

עו"ד חדד: ידיעות אחרונות.

וינשטיין: לא, אבל מי, אתה דיברת איתי על שר המשפטים.

עו"ד חדד: נכון, שרת המשפטים הגברת ציפי לבני, לקחה חוות דעת כלכלית מהגורם שיש לו עניין כלכלי בדבר.

וינשטיין: לא ידעתי, לא ידעתי את זה. אבל אני יודע שציפי לבני הייתה מעורבת, ולכן היא גם מצאה את דרכה מחוץ למשרד.

עו"ד חדד: הבנתי.

וינשטיין: מהסיבה הזאת אני חושב, אבל זה די חריג. באמת די חריג. בדרך כלל שר משפטים מקבל את חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, או באופן אישי או על ידי המשנים שלו, זה היינו הך, וזה חריג.

עו"ד חדד: אוקיי, בסדר. הדברים היו דרך אגב פרוסים ובפומבי, כמובן ובצדק, אתה מעולם לא הורית לבדוק את הדברים במישור באספקלריה הפלילית נגד הגברת לבני.

וינשטיין: לא, לא הוריתי.

עו"ד חדד: ובצדק רב.

וינשטיין: בצדק זה אתה אומר. לא בצדק, כן בצדק, לא הוריתי.

עו"ד חדד: דרך אגב, הוגשה תלונה בנושא הזה אליך.

וינשטיין: יכול להיות. בדרך כלל מגישים המון תלונות. המון המון.

עו"ד חדד: כן, הוגשה תלונה בנושא הזה, ושוב אני אומר בצדק, לא הורית על פתיחה בחקירה. נכון?

וינשטיין: לא הוריתי על פתיחה בחקירה, בצדק או לא בצדק זה אני לא יודע. לא הוריתי.

בהמשך:

וינשטיין: למה אתה מעיד אותי? תעיד את מנדלבליט! עו"ד חדד: תאמין לי, גם מנדלבליט לא יודע למה הגיש את כתב האישום

עו"ד חדד: בסדר, בוא נתקדם. אנחנו רואים שהגישו תלונה בעניין נתניהו והסיקור שלו בישראל היום, תלונה נגד לבני, היה גם טענות לסיקור מאוד אוהד בעניין שלה בידיעות אחרונות, חוות הדעת, ואתה באופן קבוע ולטעמי בצדק אני אומר, רק לטעמי, אתה לא מורה על פתיחה בחקירה בעניינים האלה.

וינשטיין: אני לא זוכר את הדברים האלה.

עו"ד חדד: אבל כן ידעת כיועץ משפטי לממשלה, וגם כסנגור ותיק שמגיע לעמדה הזו, שהקשר בין פוליטיקה לבין תקשורת הוא קשר מאוד מאוד קרוב. נכון?

וינשטיין: לא יכול לאשר לך את זה.

עו"ד חדד: לא יכול לאשר.

וינשטיין: לא.

עו"ד חדד: גם כיועץ משפטי לא ראית את הקשר הקרוב בין פוליטיקה לבין תקשורת?

וינשטיין: לא מבין את השאלה, באמת עם כל הכבוד. מה אתה מבקש ממני? אתה מבקש ממני כעד מומחה?

עו"ד חדד: לא, לא כעד מומחה, כעד שראה,

וינשטיין: מה אני צריך להגיד לך פה?

עו"ד חדד: את האמת, פשוט.

וינשטיין: שאני ידעתי/לא ידעתי? את האמת, רק את האמת, רק את האמת. ואני מודיע לך שאתה מציין את זה, זה חביב מצידך, אבל אני לא יודע, בטח שיהיה, כל אדם (לא ברור) חושב שיש קשר או אין קשר, אבל איזה יתרון יש לי בנושא הזה?

עו"ד חדד: אני אגיד לך.

וינשטיין: תשאל כל אדם פה בחוץ הוא יגיד לך אם יש קשר, אין קשר. מדוע אני הטרחתי את עצמי עד ירושלים כדי לשמוע את הדברים האלה?

עו"ד חדד: אני אגיד לך למה הטרחת את עצמך עד ירושלים כדי לשמוע את זה.

וינשטיין: והנהג מונית מחכה לי כבר.

עו"ד חדד: אנחנו עושים מהר במלאכה, יהודה. אתה רוצה להגיד לנהג המונית להמתין?

וינשטיין: הוא ממתין, הוא ממתין, הוא ממתין.

עו"ד חדד: לא, אולי שייצא בינתיים לנסיעות אחרות, אני יודע.

וינשטיין: לא יודע, כמה זמן אתה מעריך? אני אגיד לו.

עו"ד חדד: יש עוד את עורכות הדין של נוני שרוצות לשאול שאלות.

וינשטיין: כן, בסדר, זה עניינם שלהם, אבל שלך.

עו"ד חדד: בסדר, אני מתקדם מאוד מהר.

וינשטיין: אוקיי.

עו"ד חדד: בכל מקרה, בזמן אמת, וזה מה שחשוב, אנחנו רואים שיש תלונות אליך כיועץ משפטי, בעניינים שקשורים לסיקור ולתמיכה,

וינשטיין: אתה יודע מה, אתה צריך להעיד את היועץ המשפטי שהגיש את כתב האישום. למה אתה מעיד אותי?

עו"ד חדד: אני אמרתי שאני אעיד אותו, ודאי שאני אעיד אותו, מה השאלה בכלל? הוא הגיש מזכר,

וינשטיין: תשאל אותו את כל השאלות האלה, מה אתה שואל אותי? אני לא הגשתי כתב אישום, אני לא מכיר את כתב האישום. אתה שואל אותי שאלות שאינני יודע במה אני יכול לסייע לך.
אני באמת סבלני ובאתי לפה, אבל מה אתה שואל אותי בכלל? יש לך יועץ משפטי שהגיש את כתב האישום, הוא יודע מדוע הוא הגיש אותו, תחקור אותו.

עו"ד חדד: תאמין לי גם הוא לא יודע למה הגישו את כתב האישום.

וינשטיין: אף אחד לא קיבל שום אישור ממני לחקור את סביבת נתניהו

עו"ד חדד: אתה הורית על חקירה נגד שרה נתניהו ומר סיידוף בעניין המעונות, נכון?

וינשטיין: כן.

עו"ד חדד: אתה ידעת שהחוקר שהוביל את החקירה זה רב פקד אבי רוטנברג?

וינשטיין: לא.

עו"ד חדד: על היחסים המיוחדים שהיו לו אתה לא מכיר כלום,

וינשטיין: לא מכיר.

עו"ד חדד: טוב, בוא נדבר על רוני ריטמן, אותו אתה מכיר.

וינשטיין: מי?

עו"ד חדד: רוני ריטמן. ניצב רוני ריטמן.

וינשטיין: כן, ניצב.

עו"ד חדד: יופי. אתה מכיר את העובדה שמח"ש חקרה את מר ריטמן בחשד להטרדה מינית ומעשה מגונה?

יוני תדמור מהפרקליטות: כבודכם, אפשר לשאול מה הרלוונטיות של השאלה הזאת?

השופטת פרידמן-פלדמן: מה הרלוונטיות לעד הזה?

עו"ד חדד: הרלוונטיות שהוא קיבל את ההחלטות בעניין שלו.

וינשטיין: בעניין של מי?

עו"ד חדד: של ריטמן.

וינשטיין: אה, כן, נו אז מה? בטח שקיבלתי.

עו"ד חדד: ומר ריטמן הוא ראש היחידה. אנחנו רוצים לראות שחלק מהטענות שהופנו גם לעד הזה על ידי מר ריטמן, זה שראש הממשלה נתניהו ניסה לתפור לו תיק. אלו טענות,

וינשטיין: מי שאל את זה?

עו"ד חדד: רוני ריטמן.

וינשטיין: הוא אמר את זה?

עו"ד חדד: כן.

וינשטיין: אתה צריך לחקור אותו, אני לא שמעתי דבר כזה.

עו"ד חדד: אני אחקור אותו, הוא פנה אליך בעניין הזה.

וינשטיין: שראש הממשלה ניסה לתפור לרוני ריטמן?

עו"ד חדד: כן, זאת הטענה של רוני ריטמן.

וינשטיין: אני יכול לומר לך, שראש הממשלה לא שוחח איתי דבר וחצי דבר לגבי רוני ריטמן. מילה הוא לא השמיע בעניין.

עו"ד חדד: אני מסכים, זו טענה הזויה. אני מסכים איתך.

וינשטיין: לא פעם, אף פעם הוא לא דיבר איתי על רוני ריטמן. הוא לא דיבר איתי מעולם על רוני ריטמן.

עו"ד חדד: בוודאי שלא, זו טענה מופרעת.

וינשטיין: להבדיל מהשוטר הקודם שאני לא יודע מי הוא, את רוני ריטמן אני מכיר, אני יודע שהיה תיק. אני יודע שהייתה איזושהי חקירה בעניינו. ראש הממשלה מעולם לא דיבר איתי בעניין חקירתו של רוני ריטמן ובעניין רוני ריטמן בכלל.

עו"ד חדד: אוקיי. אבל אני אומר לך שבמכתבים שנשלחו אליך ואל פרקליט המדינה, רוני ריטמן העלה טענה שהתיק הזה נגדו, אותו תיק, אותה תלונה על מעשים מאוד לא סימפטיים ומתוארים… שמי שתפר לו את התיק הזה זה ראש הממשלה.

וינשטיין: אני לא שמעתי מילה מראש הממשלה.

עו"ד חדד: בסדר. אני מתקדם.

וינשטיין: אני יכול לומר לך במפורש ובצורה הכי ברורה, מעולם ראש הממשלה לא דיבר איתי על רוני ריטמן. לא על רוני ריטמן ולא על דומיו.

עו"ד חדד: על הסדר ניגוד עניינים של ריטמן גם אין לך מה להוסיף.

וינשטיין: לא. איזה הסדר ניגוד עניינים היה לו?

עו"ד חדד: בסדר. אתה יודע להסביר, מר וינשטיין, מה קרה אחרי, אז קח את זה ממני כנתון שרוני ריטמן העלה את הטענות האלה, לא אשאל אותך שאלות בנושא הזה, גם בית המשפט…

וינשטיין: בסדר יכול להיות שהוא העלה, אין לי ידיעה.

עו"ד חדד: אתה יודע להסביר לי מה קרה פתאום אחרי שהוא מעלה את הטענות האלו, שיש פתאום חקירה נגד גיל שפר, ופרח לרנר, וארי הרו.

השופטת פרידמן-פלדמן: הוא היה היועץ המשפטי אז?

עו"ד חדד: כן, אני מדבר רק על תקופתו.

השופטת פרידמן-פלדמן: אתה מדבר על איזה תקופה?

עו"ד חדד: 2005. עד שהוא מסיים את הכהונה שלו. הרי גברתי זוכרת, ארי הרו, דצמבר 2015, פרח לרנר לפני כן. רק אנחנו מדברים על תקופתו. מה קרה פתאום שלהב 433 נורא נורא מתעניינת בסביבה של בנימין נתניהו?

וינשטיין: איזה סביבה?

עו"ד חדד: אמרתי, גיל שפר, ארי הרו, פרח לרנר. כל מי שהיה ראש סגל של ראש הממשלה.

וינשטיין: אני לא אדע, באמת אני לא מבין את זה. אני לא זוכר שום דבר מזה.

עו"ד חדד: אולי הם קיבלו את אישורך לזה.

וינשטיין: אף אחד לא קיבל שום אישור ממני.

בהמשך:

וינשטיין (נגד מנדלבליט): חומר החקירה בתיק של מנדלבליט בפרשת הרפז לא איפשר לסגור את התיק מחוסר אשמה

עו"ד חדד: אוקיי, בסדר. בסדר. אנחנו רואים פתאום איזו אנומליה. אתה מדבר בספר שלך גם על החקירה, החקירה שנוהלה נגד מנדלבליט בפרשת הרפז. אתה גם מספר על זה בספר. 

וינשטיין: כן.

עו"ד חדד: ואתה כותב שם על ההחלטה על סגירת התיק בעילה מסוימת, ועל מה שאירע לאחר מכן ביחסים שבין מנדלבליט לבין שי ניצן ואחרים בפרקליטות, אגב הניסיון של מר מנדלבליט להביא לשינוי עילת הסגירה.

וינשטיין: נכון, כתבתי את זה.

עו"ד חדד: עכשיו, הטענה שלנו כמובן, הרי הדברים קשורים לעניין שלנו, אני גם אסביר את זה תוך כדי השאלה, הם קשורים כי לטעמנו לא רק שנפל פגם חמור בזה שהממונה על החקירה פעל מתוך שיקולים זרים, אלא שהיועץ המשפטי גם היה במצב שהוא היה כפוף לממונים שלו באופן שהוא בלתי סביר בעליל, ואתה גם מתייחס לזה בספר שלך. אני אקריא לך מתוך הדברים שבספר.

וינשטיין: אני זוכר משהו כזה.

עו"ד חדד: אוקיי, עכשיו נתחיל מהדברים הפשוטים. ב-20.5.2015 אתה שולח לראש הממשלה מכתב בעניינו של מר מנדלבליט, אני אציג לך אותו. תאשר לי שהוא מכתבך, שאתה חתום עליו.

בשלב זה הפרקליטות מתנגדת כצפוי כי התיק של מנדלבליט לא נסגר מחוסר אשמה כפי שהוא ושופריו ניסו לטעון, אלא מחוסר ראיות.

עו"ד חדד: כן, אז אתה כותב ככה בספר, תאשר לי – לו יכולנו פרקליט המדינה ואני לגנוז את התיק בעילה של היעדר אשמה, היינו עושים זאת בחדווה. דא עקא, שחומר החקירה לא אפשר זאת. בחוות דעתו אליי, ציין פרקליט המדינה דאז שי ניצן כי לאחר שקראתי ושקלתי היטב את כלל החומר, עמדתי היא שאין מקום לסגור מחוסר אשמה. זו עמדה פשוטה וברורה שאינה ניתנת לפרשנות, וזו כידוע אומצה על ידי במלואה. זה נכון?

וינשטיין: זה נכון.

עו"ד חדד: אוקיי. אתה ממשיך ואומר ככה – יכולנו לסגור את התיק בעילה של היעדר ראיות, אך לא רצינו, זה לא היה ראוי לטעמי. וכך באה לעולם עילת מכלול נסיבות העניין, שאגב, צפתה פני עתיד. כיום קיימת עילה כדין, הקובעת כי נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, ככל שככלות הכל לא חידשנו חידוש גדול. זה נכון?

וינשטיין: כך כתבתי, כן.

עו"ד חדד: כלומר, העילה המתאימה הייתה היעדר ראיות, בגלל שזה לא היה ראוי בחרת עילת סל כזאת של נסיבות העניין בכללותן.

וינשטיין: היה לנו ספק וחשבנו ללכת לצד (לא ברור)

עו"ד חדד: הבנתי, בסדר. עכשיו, מנדלבליט לא ערער על ההחלטה הזו, נכון? שלך.

וינשטיין: זה השאלות שאתה צריך לשאול אותי? אני לא יודע, הוא לא הגיש ערער על ההחלטה.

עו"ד חדד: בדיוק. עכשיו, לפני ההחלטה אבל, אם אתה זוכר, זה בתקופתך, הוא עתר לבג"ץ.

וינשטיין: אני זוכר משהו כזה, כן.

עו"ד חדד: והיו לו טענות לתפירת תיקים.

וינשטיין: אני לא זוכר מה שעלה, אני זוכר שהוא נדחה על הסף.

עו"ד חדד: נדחה על הסף, בסדר. ושם הוא רצה לשנות לפני שקיבלת את ההחלטה ביחס לעילת הסגירה, הוא רצה שתיתן לו איזה שימוע או משהו כזה.

וינשטיין: הוא רצה שאני אתן לו שימוע נדמה לי, והוא רצה, הוא רצה שימוע ככל שאני לא אגיע לכלל דעה שיש לסגור את התיק מחוסר אשמה.

עו"ד חדד: הבנתי. ואתה סירבת.

וינשטיין: אני סירבתי לתת לו שימוע ובית המשפט קבע שהוא מקדים את המאוחר ורותם את הסוסים לפני העגלה. את העגלה לפני הסוסים, סליחה.

עו"ד חדד: ואתה כותב בספר שלך, שלאחר שהגיעה העגלה הוא מעולם לא הגיש בקשה, או לא ביקש שימוע בנושא.

וינשטיין: לא, לא הגיש.

עו"ד חדד: לא שומע.

וינשטיין: למיטב ידיעתי לא.

עו"ד חדד: לא, אוקיי. אתה כותב – הוא בחר לפנות לפרקליט המדינה 14 חודשים לאחר מתן, אני מקריא מהספר שלו.

עו"ד חדד: בסדר, מקובל, מקובל. אני אנסה, כבודכם ירצה לחדול אותי בסדר. אתה שמעת את ההקלטות שמנדלבליט מספר שהוא אחוז בגרון על ידי שי ניצן?

וינשטיין: לא, לא.

עו"ד חדד: בסדר. נושא נוסף ואחרון, נושא אחד לפני אחרון.

עו"ד חדד: נושא אחרון לפני ההפסקה הקצרה שנעשה, אתה יודע שמר מנדלבליט מונה, שלמעשה מינוי יועץ משפטי לממשלה זה בדרך יש ועדת איתור שמטפלת בנושא.

וינשטיין: יש ועדה, כן.

עו"ד חדד: כן. הוועדה הזו מתכנסת, יושבת עם המועמד, שואלת שאלות. אתה מכיר את הדברים, גם אתה מונית בדרך הזאת.

וינשטיין: אני עשיתי, כן.

עו"ד חדד: אתה עשית. תאשר לי בבקשה שאסור למיטב הבנתך את הוועדה כיועץ משפטי, וגם כמי שעבר בוועדה, אם מישהו, אם אחד המועמדים מנסה להשיג מידע על דיונים פנימיים של הוועדה תוך כדי הדיונים, ולנסות להשפיע על עבודת הוועדה, אם מישהו עושה דבר כזה, זה דבר שהוא אסור, פסול.

יוני תדמור: כבודכם, העד הוא לא עד מומחה לוועדת איתור, בגלל שכמו שחברי הגדיר הוא עבר שם. הוא לא אמור להעיד על תפקידו ככזה, כי הוא לא היה חבר ועדת האיתור המדוברת או האחרת, ואין לו שום ידיעה שהוא יכול להאיר את עיניי בית משפט לגביה.

השופט שחם: לכאורה שאלה נורמטיבית. אפשר להשאיר אותה לענות. העקרונות אנחנו מכירים, את היישום אתם תסבירו לנו מה אנחנו צריכים לעשות. כמובן צריך להניח תשתיות עובדתיות,

עו"ד חדד: אנחנו נניח תשתית עובדתית מלאה על מה קרה בוועדה ואיך הפעילו אנשים בתוך הוועדה, ומי גילה על זה ביום מן הימים, ואיך מי שגילה על זה ביום מן הימים (מדברים ביחד)

השופט שחם: שנייה אחת מר תדמור. אדוני קם באמצע שחברו מדבר, סליחה. אי אפשר כך.

השופטת פרידמן-פלדמן: זה לא קשור לעד הזה.

עו"ד חדד: רק כן קשור לעד הזה, כשיש ועדה למינוי יועץ משפטי חדש, הרי הוועדה הזו כמו כל גוף במדינה כפופה ליועץ המשפטי הנוכחי בינתיים, נכון? מבחינת סדרי המנהל שלה, שלא מבוצעות עבירות פליליות ודברים כאלו.

וינשטיין: לא בטוח. לא בטוח בכך שהיא כפופה.

עו"ד חדד: אז למי היא כפופה? נניח שנעברות עבירות פליליות ביחס לוועדה.

וינשטיין: אז אני מניח דברים כאלה יעבור ליועץ המשפטי לממשלה, אבל ככלל היא ועדה עצמאית.

מאמרים אחרונים

מיקי גנור (צילום: אלי ציפורי)

דברים מדהימים צפים בתיק "הצוללות"

העדות המטלטלת של מיקי גנור: מוטי לוי, ראש להב הפורש, צלצל אלי בצרחות נוראיות ואמר לי "אם לא תחתום על הסכם עד המדינה נזיין את הבת שלך" (הבת שנחקרה באזהרה ואיימו לשלול לה את רישיון עריכת הדין). מוטי לוי לא תיעד השיחה

הקליקו לתוכן »