338 עדי תביעה כללה הפרקליטות ברשימת העדים בתיקי האלפים. זה נכון שחלקם היו עדים טכניים ותמיד הרשימה הזו מידלדלת ככל שהמשפט מתקדם, חלקם תוך הסכמות עם ההגנה וחלקם תוך ויתור חד צדדי של הפרקליטות.
לאנשי הפרקליטות יש את הזכות לוותר על עדים כאוות נפשה – מתי שהיא רוצה.
אבל, במשפט נתניהו קרה משהו חמור ביותר: הפרקליטות החליטה לוותר על רשימה גדולה של עדים, לא ממש כדי לייעל את ההליך ולדאוג לזירוז המשפט, אלא משום שהעדים, חלקם עדים מרכזיים מאוד, לא התאימו לתזות השקריות של הפרקליטות, בין אם זה בתיק 4000 (סיקור אוהד, היענות חריגה והטבות רגולטוריות) ובין אם זה בתיק 1000 (קו האספקה השוטף).
המונח "ויתור" גם אינו מדויק. הוויתור הוא אמנם בפועל, אבל לא רשמי. הפרקליטות נוהגת להשתמש במונח "לא בתוכנית העדים", שהמשמעות שלה היא שהעדים עליהם ויתרה הם לא כרגע בתכנון, תוך שמירת זכות התביעה להביא אותם עד תום פרשת התביעה.
המשמעות היא שעורכי הדין של נתניהו ואלוביץ' לא יכולים ליצור קשר עם העדים הללו עד לסיום פרשת התביעה וזה נעשה כדי לשבש את יכולת ההגנה.
כמובן שבתום פרשת התביעה ההגנה יכולה להזמין את העדים הללו בפרשת ההגנה.
***
מבדיקה שעשיתי על רשימות העדים שנותרו, אני חושף דבר מדהים; שורה של עדים מרכזיים לא יופיעו בפרשת התביעה כי, כאמור, הם "סומנו" על-ידי הפרקליטות כ"לא אמינים" – לשון אחרת לאמר שהם לא מיישרים קו עם תזות הפרקליטות.
בסך הכל ויתרה הפרקליטות על יותר ממחצית(!) מעדי התביעה, כ-190 עדים, הכוללים כ-90 עדים הקשורים לתיקי האלפים, כ-80 אנשי משטרה ורשות ני"ע, וכ-20 עדים של מוסדות פיננסיים ואחרים. כמו כן נפטרו 4 עדים.
אחת המטרות בוויתור סיטוני על עדי תביעה הוא, מתוך ההבנה של הפרקליטות, שפרשת התביעה הסתיימה בכישלון מוחלט ולא הצליחה להוכיח את כתבי האישום השקריים.
לכן, הפרקליטות מאמצת תזה חדשנית ומעוותת שהיא תצליח להוכיח את כתבי האישום באמצעות עדותו של בנימין נתניהו, שאמורה לפתוח את פרשת ההגנה.
אלא שעוד חזון למועד: קודם כל, יחלפו עוד כמה חודשים עד לסיום פרשת התביעה. שנית, אחרי סיום פרשת התביעה יוגשו בקשות הגנה מן הצדק (הבקשה בתיק 4000 תעובה, בתיק 1000 תוגש חדשה), כך שעדות נתניהו לא צפויה להתקיים השנה, כפי שקיוותה הפרקליטות.
רשימת הדים עליהם ויתרה הפרקליטות
הנה החשיפה שלי על רשימת העדים שעליהם ויתרה הפרקליטות, ביניהם עדים מרכזיים מאוד, כולם עדים מזכים לנתניהו ועוד עוד שהיה בוודאות מפליל את יאיר לפיד (עו"ד פיני רובין שנכח בפגישה במרתף ביתו של לפיד כנציגו של מילצ'ן).
- ציפי גז – לשעבר מנהלת מחלקת חקירות ומודיעין ברשות ני"ע והיום שופטת שלום. הייתה מעורבת עד צוואר בתפירת תיק 4000 והיתה ציר מרכזי בחקירות יחד עם יהודית תירוש. עדותה אמורה הייתה להביך מאוד-מאוד-מאוד את הפרקליטות וגם את עצמה. ולכן הפרקליטות ויתרה עליה.
- עו"ד פיני רובין – אחד מעורכי הדין העשירים ביותר בישראל שמתפרנס מהנדסת מס. היה עורך דינו של מילצ'ן והוא זה שנכח מטעמו בפגישה במרתף ביתו של יאיר לפיד. עדותו אמורה הייתה להפליל את לפיד ולהזיק לפרקליטות ולכן ויתרו עליו.
- סטלה הנדלר – לשעבר מנכ"לית בזק, הייתה בקשר עם פילבר על סוגיות רגולטוריות בליבת תיק 4000. אין ספק שהפרקליטות ויתרה עליה כיוון שעדותה אמורה הייתה להזיק מאוד ליהודית תירוש וחבורתה.
- שרון פליישר – לשעבר סמנכ"לית רגולציה בבזק ועבדה מול משרד התקשורת תחתה של סטלה הנדלר. עדותה מזכה.
- עדי קאהן-גונן – לשעבר היועצת של שלמה פילבר במשרד התקשורת. עברה חקירה קשה באזהרה, נאלצה לוותר על משרתה ועדותה מזכה.
- גיל שפר – לשעבר ראש הסגל של נתניהו. העיד, בין היתר, שרכש סיגרים עבור נתניהו וקיבל החזר מלא, מה שסותר את התיאוריה הכוזבת של קו אספקה שוטף. עדותו כמובן מזכה לנתניהו.
- עו"ד מיכאל ראבילו – מייצג את הליכוד ואת ראש הממשלה בסוגיות מגוונות, כולל בעתירות בבג"ץ. עדותו מזכה.
- עו"ד עמית חדד – פרקליטו של נתניהו בתיקי האלפים. הפרקליטות ביצעה מהלך נבזי והכניסה אותו רשימת עדי התביעה בכוונה.
- יואב הורביץ' – לשעבר ראש הסגל של נתניהו ומנכ"ל משרד ראש הממשלה. עדותו כמזכה.
- אלי גרונר – לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת נתניהו. עדותו מזכה.
- רון דרמר – מקורבו של נתניהו והיום שר בממשלה. עדותו מזכה.
- אפי אזולאי – אב הבית בבלפור בתקופת אירועי תיק 1000. עדותו מזכה לנתניהו כיוון שסותרת את קו האספקה השוטף.
- רוני דהן – גם עבד כאב בית בבלפור וגם עדותו מזכה.
- אלי אילוז – נהגו האישי של נתניהו, עדותו מזכה ומדברת על רכישת סיגרים כבדרך שגרה לנתניהו – דבר שסותר את קו האספקה השוטף השקרית של הפרקליטות.
- יונתן שכטר – לשעבר היועץ המדיני של נתניהו. היה זה שהעביר את המצגת על וואלה וכלי תקשורת אחרים לידיו של פילבר כדי שיעביר זאת אלוביץ'. הפרקליטות הפכה זאת לאיזשהי ראייה מפלילה, למרות שזו ראייה מזכה כי המצגת המחישה עד כמה כלי התקשורת עויינים לנתניהו.
- ערן רופאלידיס – עבד במחלקת הדוברות של משרד ראש הממשלה. עדותו שולית.
- מיכל שרביט – הייתה העוזרת של שרה נתניהו ונחקרה בפרשת המעונות.
- אלי קמיר – היועץ לשעבר של בזק ושל שאול אלוביץ'. עדותו אמורה להיות מזכה כמובן, כי קמיר היה מעורב במהלכים הרגולטוריים של בזק ונפגש גם עם פילבר אחרי אותה פגישת ההנחייה המדומיינת.
- ישראל בכר – יועץ אסטרטגי, שעבד גם עם נתניהו בעבר ושותפו של אלי קמיר. עדותו מזכה.
- עו"ד איתן צפריר – לשעבר ראש המטה של ראש הממשלה נתניהו במשרד התקשורת. עבר חקירה ברוטאלית עם הדלפות שקריות שיהפוך לעד מדינה. עדותו אמורה להיות מזכה לנתניהו.
- אור אלוביץ' – בנו של שאול אלוביץ', שהמשטרה והפרקליטות ניסו להפעילו נגד אביו בצורה מכוערת. עדותו כמובן אמורה להיות מזכה, הן לאביו והן לנתניהו.
- קים לוי – לשעבר מזכירתו של שאול אלוביץ'. עדותה שולית.
- אמיר ברקן – כלכלן שעבד בזמן אירועי תיק 4000 במשרד ראש הממשלה והיה זה, בין היתר, שקיים שיחה עם אנשי משרד התקשורת על העיכוב במיזוג בזק-יס, בעקבות היכרותו עם מנכ"ל יס רון אילון. עדותו אמורה להיות מזכה
- עדן בר טל – לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת לפני פילבר. עדותו שולית ומזכה.
- עו"ד ברוריה מנדלסון – היום מכהנת כיועצת המשפטית במשרד התקשורת, בזמן אירועי תיק 4000 עבדה תחת היועצת הקודמת דנה נויפלד. עדותה אמורה להיות בסך הכל מזכה וזו הסיבה שהפרקליטות ויתרה על עדותה.
- עו"ד נגה רובינשטיין – הייתה היועצת המשפטית של משרד התקשורת לפני דנה נויפלד ולאחר מכן ייעצה לקבוצת בזק בסוגיות רגולטוריות הקשורות לתיק 4000. עדותה מזכה.
- אמנון אייכלברג – מחברת "עדליא", חברה לייעוץ כלכלי, שערכה את חוות הדעת לאישור מיזוג בזק-יס לצורך
- אבי ליכט – לשעבר המישנה ליועמ"ש, טיפל בסוגיות של ערוץ 10. הפרקליטות נמנעה להביא לדוכן העדים את אנשי שלומה כדי למנוע מבוכה מהם.
- מאיר לוין – המישנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים, החליף את אבי ליכט. שוב אותה תופעה: הפרקליטות מוותרת על עדותם של אנשי שלומה כדי למנוע מבוכה למערכת.
- אלידור בליטנר – לשעבר מהמחלקה הכלכלית-פיסקלית במשרד היועץ המשפטי לממשלה. כמו במקרה של אבי ליכט, הפרקליטות נמנעה להביא לדוכן העדים את אנשי שלומה כדי למנוע מבוכה מהם.
- הילה שמיר – לשעבר היועצת המשפטית של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שהיתה בקשר עם פילבר בנושאים מסויימים הנוגעים לתיק 4000 ותיק 1000. עדותה, בסך הכל, מזכה.
- אמיר לוי – לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר; היה לאורך כהונתו בעימות מקצועי עם שלמה פילבר. עדותו אמורה הייתה להביך את הפרקליטות כיוון שלוי היה אחראי לשריפת עשרות מיליוני שקלים במיזם הסיבים האופטיים.
- שירה גרינברג – היום הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, עבדה בזמנו תחתו של אמיר לוי באגף התקציבים בנושאי תקשורת. עדותה שולית.
- יואל בריס – לשעבר היועץ המשפטי של משרד האוצר. עדותו שולית.
- אסתי פלדמן – לשעבר יועצת משפטית במשרד האוצר שעסקה בענייני תקשורת. עדותה שולית.
- דודו מזרחי – לשעבר סמנכ"ל הכספים בבזק והמנכ"ל לשעבר. בזמנו התנגד למיזוג בזק-יס והיה אחד המדליפים ל"עיתונאים" נגד העסקה. עדותו אמורה הייתה להביך בעיקר את עצמו.
- אלון רווה – לשעבר סמנכ"ל הכספים של בזק שכיהן בתפקידו 8 חודשים בלבד.
- גיא הדס – סמנכ"ל קשרי ממשל בבזק. עדותו שולית.
- מוטי אלמליח – לשעבר מנכ"ל בזק בינלאומי, עדותו שולית.
- איתן כבל – לשעבר חבר כנסת, קיבל סיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות" עבור קידום הצעת החוק נגד "ישראל היום". עדותו אמורה להיות מביכה מאוד לפרקליטות וגם לעצמו במיוחד.
- ערן טיפנברון – לשעבר עורך ynet והיום עורך "וואלה". עדותו יחסית שולית והייתה בעיקר להביך אותו עצמו.
- רון ירון – לשעבר עורך "ידיעות אחרונות" והיום עורך "אולפן שישי" בערוץ 12. עדותו אמורה הייתה להביך בעיקר את עצמו.
- שילה דה-בר – לשעבר עורך "ידיעות אחרונות", עדותו שולית.
- איילת צור עמור – עורכת ב-ynet בתקופת אירועי תיק 4000.
- שרון מצנע – עורכת ב-ynet בתקופת אירועי תיק 4000.
- שלמה קראוס – עובד ב-ynet בתקופת אירועי תיק 4000.
- אביב אברמוביץ' – לשבר עורך וידאו ב"וואלה", עדותו שולית.
- אבנר הופשטיין – מכנה את עצמו עיתונאי, מזוהה עם השמאל וכתב בעבר טורים ב"וואלה", היום באתר השמאל הקיצוני "זמן ישראל". עדותו שולית.
- ישראל (רלי) לשם – עורך הדין של וואלה שהכשיר לישועה את התערבות אלוביץ' בתכני וואלה.
- טליה גרסטלר רוטשילד – עובדת משרד עורכי הדין שייצג את וואלה. הייתה בפגישה עם אילן ישועה בנוגע לנעשה כביכול בוואלה – יחד עם ישראל לשם. לשם אמר לישועה שלאלוביץ' מותר להתערב בתכני וואלה מתוקף היותו בעלי האתר.
- עו"ד דוד חודק – כתב חוות דעת עבור קבוצת בזק. עדותו שולית וגם מזכה.
- לירן דן, לשעבר ראש מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה. עדותו מזכה.
- זאב רובל – היה מתמחה במשרד מולכו-שמרון. עדותו שולית.
- זאב קידר – מנהל במשרד התקשורת בתקופת אירועי תיק 4000. עדותו שולית.
- יהודה פורת – מנהל אגף בבזק בזמן אירועי תיק 4000. עדותו שולית.
- יניב הולצמן – עבד במשרד מולכו-שמרון, עדותו שולית.
- אביב גלעדי – מפיק ואיש תקשורת ותיק. עדותו שולית.
- מודי פרידמן – היה מנכ"ל ערוץ 10, עדותו
- רון לאודר – מיליארדר, היה מהבעלים של ערוץ 10, עדותו שולית.
- לן בלווטניק – מיליארדר, הבעלים הנוכחי של ערוץ 13, עדותו שולית.
- ראטן טאטא – אחד האנשים העשירים בעולם, עדותו מזכה ונוגעת למיזם טאטא.
- פויו זבלדוביץ' – מיליארדר, התעניין בעבר ברכישת בזק.
- ספנסר פטרידג' – מיליארדר, ממקורבי נתניהו.
- לארי אליסון – מיליארדר ממקורבי נתניהו. התעניין ברכישת "ידיעות אחרונות".
- פול מארינילי – עובד עם לארי אליסון.
- מתיאס דופנר – מחברת שפרינגר הגרמנית, שרכשה את אתר "יד 2" מוואלה.
- ג'יימס פאקר – מיליארדר, עדותו מזכה וסותרת את קו האספקה השוטף השקרית של הפרקליטות.
- אילן אבישר – היה יו"ר מועצת הרשות השנייה. עדותו שולית ומזכה.
- איילת מצגר – הייתה סמנכ"לית הטלוויזיה של הרשות השנייה. עדותה שולית.
ועוד…
21 עדים נוספים שהפרקליטות ויתרה עליהם ועדותם שולית: דני ברכה, דקלה שמש, טל שלי, יצחק זינגר, ליאור אסי מאיר, שחר שבתאי, מייקל סלומון, דוד מטלון, יורם בונן, בת אל יניב איתן, שלום מלכה, אשר יששכר, אילן שמואל, איירה רנרט, אמנון מאיר בן עמי, רומן אברמובסקי, ערן שחר, אורן גיל, אילן בן עמי, ליאת דדון.
בנוסף, הפרקליטות ויתרה על עדותם של כ-80 אנשי משטרה ורשות ני"ע, רובם אמנם שוליים, אך בכל זאת שניים מהם היו מאוד דומיננטיים בתפירת התיקים: יורם נעמן וצחי חבקין.
הפרקליטות גם לא תעיד כנראה 24 אנשי מוסדות פיננסיים, חברות סלולר, מומחה איכונים.
4 עדים נפטרו: שלדון אדלסון – מיליארדר, הבעלים של "ישראל היום"; חיים גרון – סמנכ"ל במשרד התקשורת. עדותו בסך הכל אמורה הייתה להיות מזכה; אתי קנר – העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן לפני הדס קליין; יוסי מימן – היה הבעלים של ערוץ 10.
עדים שנפסלו על ידי השופטים: רן רימון ואביטל להב (מ-Ynet).