עדותו של החוקר סער שפירא, שעבד תחתם של מומי משולם ושל כורש ברנור הצטרפה לשורת עדויות מביכות מאוד של חוקרים שחשפו את הפרקטיקות העבריינות שהתנהלו החקירות ויחד עם זאת גלגלו את האחריות שפירא היה במשטרה כ-30 שנה, היום פנסיונר, הגיע ליאח"ה במחצית 2017 כדי להצטרף לחקירות תיקי נתניהו.

אתמול הוא חשף לראשונה שליאת בן ארי וסגנה אז יוני תדמור בראש פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) צפו מחדרי הבקרה ביחידה בחקירות של נחקרים, הנחו מה לשאול ואפילו איזה מסמכים להגיש לנחקרים או איזה לא (כלומר, להסתיר להם).
זה סותר לחלוטין את הספינים של הפרקליטות כאילו כל המחדלים היו של המשטרה. ובכן, המשטרה בסך הכל הייתה קבלן הביצוע לפשעים של בן ארי ושות'.

***

הנה עיקרי העדות אתמול באדיבות האולפן הפתוח של כנרת בראשי והקלדנית נאוה כהן.

עו"ד חדד: איפה היית לפני יאח"ה?

שפירא: חוקר ביחידה מרכזית בת"א, קצין ביחידה ארצי לחקירות בינ"ל, הייתי מדריך בבית ספר לשוטרים קורס קצינים. לפני זה חוקר בלכיש. לשאלתך – נכון שתחום החקירות מוכר לי.

עו"ד חדד: אתה מכיר היטב את תחום החקירה

שפירא: מה השאלה?

השופט עודד שחם: מותר להגיד כן

עמית – מותר גם להגיד לא.

עו"ד חדד: אתה מקפיד בכללים?

שפירא: טוב.

עו"ד חדד: אתה מגיע ליאח"ה, אולי לקחת חלק בהשלמה של תיק מעונות

שפירא: לא זוכר

עו"ד חדד: את נוני מוזס חקרת

שפירא: עם עידן אדירם, איני זוכר תאריך מדויק

עו"ד חדד: חקרת את נוני ביום 1/2 אתה מתכונן לחקירה כזו. זה תיק בין הראשונים ביאח"ה, תיק גדול. קצין בכיר כמוך משמש כחוקר לכל דבר ועניין אז אתה מתכונן, נכון?

שפירא: אתה יודע במה דברים אמורים, כשאני בא לחקור אני מתכונן

עו"ד חדד: קורא הודעות של נוני

שפירא: עושה הרבה דברים. מתכונן וגם יושב בישיבות 

עו"ד חדד: זה עמום

שפירא: מניח שישבתי וקראתי חומרים של נוני

עו"ד חדד: חודש נובמבר, הוציאו צווי חיפוש לגבי נוני

שפירא: לא זכור לי כרגע מה ידעתי אז בהקשר הזה

עו"ד חדד: עידן אדירם יושב איתך בחקירה, הוא הוציא צו חיפוש על נוני, רואים כתובת שלו.

שפירא: נכון

עו"ד חדד: הכרת הצו?

שפירא: לא זכור לי כרגע

עו"ד חדד: היה צו לגבי "ידיעות אחרונות" ביום 30/11 שנת 2016

שפירא: היום אני רואה זאת לראשונה. לא זוכר אם ראיתי את זה בעבר.

עו"ד חדד: בטח את הצווים לנוני אתה כן זוכר, אחד לבית שלו, אתה יודע שפעמיים הלכו להוציא צווים לנוני. אולי 4 פעמים.

שפירא: נא לא להכניס לי מילים לפה. איני זוכר כרגע. איני זוכר 2, 4 באמת שאיני זוכר

עו"ד חדד: הם מימשו הצווים

שפירא: לא יודע

עו"ד חדד: עידן אדירם הוציא את הצווים. נוני נחקר לראשונה אצלכם, אתה לא החוקר הראשון שמטיח בו

שפירא: הגעתי אליו אחרי שהיה בחקירות

עו"ד חדד: ידעת שהצווים לא מומשו, לא בכל שנות 2017

שפירא: לא זכור לי שידעתי

עו"ד חדד: למה לא מומשו

שפירא: אם לא זכור לי שלא ידעתי איך אני אמור לדעת?

עו"ד חדד: צריך לכתוב למה הצו לא בוצע. השאירו שצריך לשאול את סער שפירא.

שפירא: העניין הונחה על ידי מומי משולם, כורש וכמובן פרקליטות

עו"ד חדד: עבדת בעבר עם מומי איפה שהוא? או זו פעם ראשונה?

שפירא: עבדתי ביחידה הארצית

עו"ד חדד: אז יש לכם היסטוריה ביחד. מה זה שנים רבות?

שפירא: מעל 20 שנה

עו"ד חדד: הוא עזר לך להגיע ליאח"ה

שפירא: בוא נגיד. אז הוא עזר לי

עו"ד חדד: אפשר פשוט להגיד כן

שפירא: אני רציתי להגיע ליחידה. הוא מאוד רצה שאני אגיע למפלג שלו. נקודה.

עו"ד חדד: הוא מאוד רצה שתגיע למפלג שלו

שפירא: רצו אותי גם למפלגים אחרים

עו"ד חדד: אני אומר לך שמומי עזב בסוף שנת 2017. הוא הנחה אותך?

שפירא: לא זוכר מי הנחה. יש סגל פיקוד. לא זוכר מתי הוא עזב. תמיד היה מעלי ראש מפלג. כל פעולה וכל פעולה לא היו לוקחים על עצמנו, לא חקירה ולא מתווה של חקירה על דעת עצמנו. אין מצב. מתווה זה גבולות גזרה. נושאים שאין לגעת בהם.

עו"ד חדד: מה למשל אסור היה לגעת?

שפירא: איני זוכר כרגע

עו"ד חדד: לגבי ראש הממשלה, קיבלת הנחיות מה לא לגעת?

שפירא: נכון, איני זוכר. אבל לגעת בתחומים הנושקים לחשדות.

עו"ד חדד: מה נתבקשת לחקור אצל נוני

שפירא: איני זוכר

עו"ד חדד: מה הנושאים

שפירא: איני זוכר. קראתי ראיון העד. למרות זאת כרגע לא זוכר מה בדיוק נתבקשתי. אין מצב שאני נכנס לחקור בלי לשבת לפני, לא זוכר במפורש

עו"ד חדד: אני מבין מהחקירה מה רצית מנוני – הטחת בו שהיה בקשר רציף מתחילת ינואר 2014 (עם ארי הרו)

שפירא: לא זוכר. אם מופיע אז כתוב, מה זה מבחן זיכרון?

עו"ד חדד: מקריא מהחקירה של נוני. ראו קשר רציף בין נוני לארי. בגלל חוק ישראל היום שהיה מאוחר יותר. רציתם להגיע למחצית הראשונה 2014 מה היה בה

שפירא: אל תכניס לי מילים לפה. מה שכתוב כתוב. חקרנו בין השאר על הקשר של ארי. זה מהות העניין. לכן לקחתי הסלולר. אני לא זוכר שזו הנקודה. אבל אם אני מעלה על זה אז כנראה שזה אושר וזה ענין אותנו. זה לא אומר שזה הדבר היחיד או לא היחיד שעניין אותנו. לא זכור לי שנוני אמר שהתכתב עם ארי. לא זוכר בדיוק מה אמר. אם אמר זה מופיע בתמליל

עו"ד חדד: אתה לא זוכר מה אמר לך?

שפירא: לא זוכר כרגע, באמת שאני לא זוכר איך בדיוק עלה הרעיון.  אם מופיע אז מופיע גם איך התקדמה החקירה ומה שאלתי. 

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: אומר לא זוכר

עו"ד חדד: לפני רגע אמר דברים על הפלאפון.

שפירא: חשבתי שמיצינו העניין

עו"ד חדד: עוד לא התחלנו. זוכר שהפלאפון עלה?

שפירא: כן

עו"ד חדד: אתה אפילו כותב במזכר ולא זוכר מה היה במזכר

שפירא: כתבתי שהייתה התדיינות לעניין הפלאפון

עו"ד חדד: מי העלה העניין לגבי הפלאפון

שפירא: לא זוכר טכנית מי העלה בחקירה. כלל הנושא הועלה זה מופיע בתמליל

עו"ד חדד: מקריא לך כי חבל על הזמן. יש יום לימודים ארוך…

השופטת פרידמן-פלדמן (נוזפת בעד): אתה לא פעם ראשונה נחקר. אתה בנגדית, אז תחסוך…

שפירא: קיבלתי ההערה.

עו"ד חדד: במהלך חקירה נוני כתוב "נוני סיפר לנו שאת מרבית הקשר עם ארי קיים בפלאפון" הוא מעלה את הנושא הזה. אתה רואה?

שפירא: אני רואה.

עו"ד חדד: אז זה יוזמה שלו לספר לכם

שפירא: כן, סיפר לנו.

עו"ד חדד: גם במזכר אתה כותב "נוני סיפר", יוזמה שלו

שפירא: אוקיי. אז מופיע.

עו"ד חדד: אמרת שהפלאפון מיועד לשיחות ואז אומר לך מיועד למסרונים. זה לא פלאפון מבצעי ולא לימודי

שפירא: כך קראתי לזה. זו פרשנות שלי

עו"ד חדד: אתם שואלים על פלאפון

שפירא: כן

עו"ד חדד: נוני אומר – למה עושים דרמה. כבר סיפרתי לכם, הבאתי לכם, לאחת החקירות הבאתי

שפירא: אם אומר, אז אומר. אני לא הייתי באותה החקירה. לזה אני מתייחס.

עו"ד חדד: זה מה שנוני אומר

שפירא: מה שאומר מופיע כאן

עו"ד חדד: אתם באים ושומעים על פלאפון, שואלים שאלות. הוא אומר מה הדרמה, סיפרתי בחקירות, אין דרמה

שפירא: אין דרמה או יש דרמה

עו"ד חדד: זה מה שאמר לכם

שפירא: אומר את זה.

עו"ד חדד: אז הראיתי לך שלא צריך חיפוש ותפיסה בכל נושא ועניין הרלבנטי לחקירה. אצל נוני מעולם לא בצעתם חיפוש כזה?

שפירא: הראית לי צווי חיפוש.  לא זכור לי אם נעשה חיפוש או לא. מי שהעיד, יעמוד אחרי הדברים שלו

עו"ד חדד: למה לא מימשתם את הצווים?

שפירא: אין לי מושג

עו"ד חדד: לא שאלת – חשוד בשוחד בתיק הזה. לא עשו חיפוש

שפירא: ייתכן ששאלתי. לא שולל. כרגע לא זוכר סיטואציה אם שאלתי ומה שאלתי, עברתי על החומרים. איני זוכר

עו"ד חדד: בשלב הזה שיש עניין עם הפלאפון, עידן עוצר את מהלך החקירה,  מתעקש להבין איפה הנייד נמצא.  מקריא לך. אומר אדירם "בוא ניסע עכשיו"  

שפירא: תשאל את אדירם

עו"ד חדד: אתה חוקר מנוסה. המהלך להשיג ראיות

שפירא: כן

עו"ד חדד: האם זה חריג? מספר עד על עדויות, האם חריג לבקש פלאפון, או שזה טבעי ורגיל

שפירא: אם מספר על משהו נרצה לקבל

עו"ד חדד: אמר תביא הפלאפון, נראה מה יש מה אין, נאסוף ראיות בתיק כדי להגיע לחקר האמת

שפירא: זה לא. אסביר. זה המקרה למה לא לרוץ. אלא רגע, צריך ליידע למעלה. נוני בעלים של עיתון, לא הולכים ככה לבית של מישהו, לא עושים דברים אלה. לכן אין ללכת ספונטני לתפוס פלאפון אצל אדם כזה. אתה מיידע כלפי מעלה. אני זוכר גם שיחה שלי אתו בהקשר הזה.

עו"ד חדד: אם אני חוקר ויש ראיות ופלאפון, צריך ליידע המפקדים?

שפירא: ודאי. בטח בתיק זה

עו"ד חדד: אני מיידע המפקדים, יש רגישויות, אני לא מכיר, לא יודע, הבטחות התחייבויות, אתה לא מכיר

שפירא: לא מכיר

עו"ד חדד: אתה מציף למפקדים, אומרים או תאסוף או לא.

שפירא: הם יגידו בהתאם לשיקולים שלהם, יחליטו מה לעשות. אני לא מכיר כל התמונה בקטע הזה.  

עו"ד חדד: זה מהלך טבעי. הולכים לתפוס התכתבויות. מעדכנים הפיקוד בנושא. זה מדויק?

שפירא: כן

עו"ד חדד: מה שקורה זה שאתה מדווח לכורש

שפירא: זוכר השיחות. אני זוכר שדיברתי מס' פעמים טלפונית. לא זוכר אם נכנסתי לכורש למשרד. אבל שוחחנו על נקודה זו. אני זוכר בדיוק מה נאמר. התוכן של העניין שנוני מביע רצון והסכמה לתת את הפלאפון הספציפי הזה ועל העניין שאיך עושים זאת. אני לא זוכר מתי ערכתי את המזכר. במהלך חקירת נוני, למיטב זכרוני.

שיקפתי שלא תופסים את עו"ד נווית נגב (עורכת הדין של מוזס), הליך חקירתי כולל יציאה איתו להבאת הפלאפון.

עו"ד חדד: זה היה עוד לפני שהיה לך צו חיפוש, לפני הבאת הפלאפון עוד לפני הסכמה שלו להביא הפלאפון

שפירא: נכון

עו"ד חדד: מה שנאמר פה על ידך שנוני הסכים לבוא אלו הביתה בתנאי שלא תראו מהיכן מוציא הפלאפון.

שפירא: זה מה שאני כותב

עו"ד חדד: זה מה שעדת בראשית

שפירא: זה מה שאני כותב.

עו"ד חדד: בית המשפט הניח שאתה מעיד מזיכרון.

שפירא: היה חרד לפרטיות.

עו"ד חדד: היה לו תנאים

שפירא: היה רגיש, שנענה לבקשה שלו.

עו"ד חדד: אתה כותב "הבהרנו לחשוד שבהינתן סירובו הדבר מעלה שיבוש והעלמת ראיות".

שפירא: לא זוכר אם זה מופיע בחקירה. אולי זרקתי לו את זה.

עו"ד חדד: אולי אמרת לו בשירותים?

שפירא: לא ראיתי באיזה שלב אמרתי לו את זה.

עו"ד חדד: אם כתוב אז אמרת לו את זה?

שפירא: נכון

עו"ד חדד: לא המצאת

שפירא: לא ממציא

עו"ד חדד: אמרת לו – הבהרת לו

שפירא: כן

עו"ד חדד: "הדבר מעלה שיבוש חקירה והעלמת ראיות" זה אמרת לנוני

שפירא: כן

עו"ד חדד: אם רוצים לעשות חיפוש נדרשת הסכמה מדעת או מודעות. אתה מכיר?

שפירא: כן

עו"ד חדד: הסכמה מדעת יש לה כמה תנאים, אחד שאומרים לחשוד / נחקר אתה לא חייב למסור החפץ. לא חייב להסכים לחיפוש. זאת לא עשית. דבר נוסף, שאתה חייב להבהיר לנתפס שאם יסרב לא יאונה לו כל רע. לא יפעל לחובתו, לא יזיק לו. מה שאתה עושה פה זה בדיוק ההיפך מהלכת בן חיים.

שפירא: התייחסות שלי מתייחס לחשוד ולא עד. בנוסף בשורה תחתונה אנחנו נתנו / אפשרנו הנושא של קשר עם עורכי דינו כדי שיגיש מידע עד הסוף אם רוצה או לא רוצה לתת.

עו"ד חדד: למה אמרת לו שזה מהווה חשד? זה בניגוד להלכה?

שפירא: סברתי שאם לא רוצה יש לו מה להסתיר. זה מעלה אצלי שיש מה להסתיר, זה הכל

עו"ד חדד: נוני אומר יש פלאפון, הבאתי בחקירה קודמת. אצלך הסירוב שלו שתפגעו לו בפרטיות זה מעלה אצלך שאלה?

שפירא: עוד אין לי צו. לשם ביטחון גם הוצאנו צו

עו"ד חדד: אתה מבין את הקושי שאתם מבקשים הסכמה לא מדעת אלא פסולה על פי דין ופועלים להוציא צו. אם במקביל אתה מוציא צו שמחייב אותו אז יש פה סתירה. אתה אומר דבר לא נכון. מסלול של הסכמה לא יכול לבוא ביחד עם הוצאת צו.

שפירא: מבין מה שאתה אומר. אין לי תשובה.

עו"ד חדד: אתם ממשיכים עם חקירת מוזס אחרי. וגם מנסים להגיע להסכמה. אתה יכול להסביר למה ביקשתם הסכמה אם החלטתם להוציא צו?

שפירא: קודם כל אנו רוצים לקבל הסכמה של בן אדם. לא רוצים מראש ללכת בניגוד לרצונו. אנו רוצים שהוא יסכים.

עו"ד חדד: הייתה שאלה אם יש דרך נוספת? דרך של הסכמה. למה אם אתם הולכים להוציא צו חיפוש.

שפירא: אני חושב שבספור הזה היה חיוני לקבל הסכמה. כי בלי שיתוף פעולה שלו אני לא בטוח ולא יודע אם היינו הולכים בכוח ופורצים לו לכספת. זה נשמע לי עלול להיות, זה בעיני, במצב כזה, אתה רוצה לקבל, בלי שיתוף פעולה לא הייתי מוצא את הפלאפון הזה. את הצו צריכים להוציא. אבל הצו לא בטוח. לא בטוח שהצו לבדו יעזור לי באותה מידה. במקום הזה אנו חשבנו שחשוב ויש חשיבות עליונה לקבל שיתוף שלו ולא ללכת עם ראש בקיר.

עו"ד חדד: ואתם מאיימים עליו, התיק הזה בעיני הוא פיקציה, שיטתכם יש אדם החשוד בשוחד לראש ממשלה, ראינו שמנכ"ל משרד תקשורת זורקים למעצר לתקופות ארוכות, ראשי סגל עושים מה שרוצים, מחטטים בפלאפון, לוקחים פלאפון של ארי הרו. אם באמת הוא חשוד למה יש רגישות? מה רגיש בנוני יותר מכל אחד בתיק הזה?

שפירא: הנושא הוכתב מלמעלה. כורש היה איתנו בקשר, ידענו שאנו צריכים בכל פעולה, כולל ללכת לשם, היה בידוע והסכמה של פרקליטות.

עו"ד חדד: אולי בגלל אלשיך?

שפירא: שמעתי על זה, כל סברה כזו אין קשר למציאות

עו"ד חדד: למה חשוד בשוחד לראש הממשלה לשיטתכם, למה הוא זוכה ליחס כזה נעים? באים ולא עושים חיפוש, לא בנובמבר, לא בדצמבר. עושים בפברואר עם תנאים רשומים. רוצים הסכמה, אי אפשר בלי הסכמה.

שפירא: כל המהלכים שעשיתי הונחיתי לעשותם כך. הונחיתי. כך ולא אחרת

עו"ד חדד: בוא נראה צווים שהוצאת על נוני.

שפירא: הוצאתי?

עו"ד חדד: הוצאתם. מי הוציא?

שפירא: בסמוך ורשות

עו"ד חדד: מי החליט?

שפירא: מפקד היחידה כורש ועל דעת הפרקליטות. אני לא הייתי חלק מהשיח.

עו"ד חדד: ידעת שפונים לבית המשפט על הצוו הזה? תוך כדי החקירה, בזמן שמבקשים מנוני הסכמה. ידעת שבזמן הזה מוציאים צו?

שפירא: לא זוכר באיזה שלב ידעתי. היה שיח ברמה של מפקד היחידה

עו"ד חדד: אתה לא יודע אם ידעת

שפירא: באיזה שהוא שלב ידעתי. באיזו דקה בדיוק לא ידעתי. באחד השלבים ידעתי שהולכים להוציא צו.

עו"ד חדד: ערן כהן נשלח להוציא הצו?

שפירא: הוא היה קצין חקירות אצלנו במפלג

עו"ד חדד: איך מר כהן ידע לספר לשופט? אתה לא דיברת עם כהן?

שפירא: לא שזכור לי. אין דבר כזה לבוא ולהסביר בעל פה. צריך לרשום הסברים, סיכומים, השופט חותם. אי אפשר לספר סיפור ככה אאוט אוף דה בלו. לא אני הכנתי מלל לערן כהן. לא אמרתי שלא דיברתי. אני לא זוכר שדיברתי עם ערן באותה עת – אל תכניס לי מילים לפה. לא זכור לי כרגע שעמדתי וסיפרתי לערן.

עו"ד חדד: מה נאמר לשופט?

שפירא: ל א יודע. תשאל את מי שהציג

עו"ד חדד: ידעת שהוצאו שני צווים

שפירא: ידעתי שהוצא צו

עו"ד חדד: צווים? היה אחד לבית, היה אחד לבית "ידיעות אחרונות"

שפירא: לא זוכר. אני ידעתי על הבית. ראיתי מולי שהגענו. לא זכור לי בוודאות. זוכר שהוזכר בשיחה עם כורש לגבי "ידיעות אחרונות". לא זכור לי נסיבות מדויקות

עו"ד חדד: בוא נראה את הצו לבית נוני. זה בעקבותיך

שפירא: זו חקירה בהצטברות של דברים קודמים. צריך לשאול את ערן על סמך הוציא את הצו. הוא כנראה הציג לו דברים. זה היה באותו יום שבו נערכה החקירה.

עו"ד חדד: מה שקורה בחקירה. לכן מוציאים צו

שפירא: ודאי.

עו"ד חדד: יש לי שני צווים, אחד של נוני בביתו, הכתובת נרשמה ספציפי.

שפירא: כן.

עו"ד חדד: אתה מימשת את הצו.

שפירא: ערן הגיע לבית מוקדם לבית.

עו"ד חדד: הצו שכתבתם היה מדויק?

שפירא: לא כתבתם. כתב מי שכתב

עו"ד חדד: באופן ספציפי כך צריך לעשות נכון?

שפירא: לא זכור לי שהתעמקתי בצו. ערן דיווח שיש לו את הצו והוא הגיע.

עו"ד חדד: אני רואה מזכר שלך, מה שהותר לכם לחפש, מה שביקשתם זה חיפוש נרחב. כתוב כל מסמך / חפץ / התכתבויות/ רשימת שמות / מכרזים / פרוטוקולים יומנים / ניירות עבודה / דואל  לרבות מחשב. לא רק נייד. גם אישי, כל זה בית המשפט התיר לתפוס.

שפירא: כך כתוב.

עו"ד חדד: זה נכון?

שפירא: מאשר. זה התוכן של צו שהוצא על ידי ערן ותשאל אותו. כך זה יוצא מהמחשב. הצו.

עו"ד חדד: טלפון סלולרי הנמצא בבית "ידיעות אחרונות", אמרת מקודם שזה כל המסמך שיצא מהמחשב

שפירא: תשאל את מי שהוציא הצו. למה כתב במקום אחד ולא במקום אחר. לי אין תשובה.

עו"ד חדד: כתוב הפלאפון בבית "ידיעות אחרונות", הייתה לכם אינדיקציה?

שפירא: לא זכור לי. כתוב בתמליל שאמר לו נוני שזה נמצא בבית. נא לדבר ספציפי עם מי שהוציא הצו

השופט בר-עם: האם אתה יודע?

עו"ד חדד: ערן יגיד, צריך לשאול את העד כאן

שפירא: איני יודע

עו"ד חדד: למה לא נאמר לבית משפט שהצווים לא קוימו?

שפירא: אינני יודע. אתה קובע שלא הוצג.

עו"ד חדד: סיום החקירה נסעת לבית של נוני לצורך מימוש הצו ולא לבית ידיעות

שפירא: נכון. דיברנו על מתווה עם כורש. כורש אמר "סומך עליך"

עו"ד חדד: היה מתווה שקבע שבעצם מה שיקרה שאתם נכנסים לבית, אתה יחיד שעומד בפתח החדר שינה של נוני, נוני ניגש בעצמו לכספת. אתה לא מסתכל, לא רואה מה יש בה, הוא מוציא הפלאפון ומוסר לך ובזה החיפוש מסתיים?

שפירא: אמת

עו"ד חדד: אף פעם לא היה לך חיפוש כזה

שפירא: לא שזכור לי

עו"ד חדד: למה חשוד בשוחד זוכה ליחס כזה?

שפירא: את הדברים האלה תשאל את מי שהחליט בדיוק על מתווה זה.

עו"ד חדד: אם ידעת מראש שאתה הולך לתפוס הפלאפון וראינו שאתה מקבל הפלא, למה את הצו כתבתם באופן כללי?

השופטת פרידמן-פלדמן: ענה על זה

עו"ד חדד: בוא נראה הזכ"ד שעשית – באופן מכוון לא פעלתם לתפוס חומרים נוספים

שפירא: באותו יום באנו לפלאפון, שייתן לנו.

עו"ד חדד: אותו בלבד?

שפירא: אם לא היה משתף פעולה לא היה לי

עו"ד חדד: לא פעלתם לתפוס מכשיר או כל דבר אחר?

שפירא: פעלתי לפי הפיקוד. שיחות עם כורש באותו יום. הונחיתי לתפוס

עו"ד חדד: לא לתפוס. לקבל. נעבור לחקירת ארי. אמרתי לך שמה שעניין אצל נוני זה שיחות מחצית ראשונה של 2014 בינו לבין נוני.

שפירא: כן

עו"ד חדד: חקרת ארי

שפירא: לא זוכר תאריך

עו"ד חדד: ארי עד מדינה

שפירא: זמן רב לפני כן

עו"ד חדד: החקירה הייתה קצרה

שפירא: לא זוכר

עו"ד חדד: הנושא היחיד בחקירה היה שיחות בין ארי לנוני מחצית ראשונה של 2014

שפירא: אוקיי

עו"ד חדד: אנו בשלהי החקירה. מעבירים מסקנות לפרקליטות

שפירא: לא זוכר לוחות זמנים. לא מאשר.

עו"ד חדד: לא צריך לאשר. למה נתבקשת בשלב זה לבצע חקירה זו?

שפירא: איני זוכר כרגע. מה שאני כן זוכר כמו כל החקירות בתיק הזה נכתבו גבולות גזרה שאתה נכנס אליהן על דעת מפקדיי. רוח הדברים עלה כמובן גם לפרקליטות

עו"ד חדד: לא דיברת עם פרקליטת בנושא

שפירא: מפקדיי. מפי השמועה לצורך העניין. אני לא בכל חקירה ישבתי עם פרקליטות.

עו"ד חדד: היו חקירות שכן ישבת עם פרקליטות

שפירא: רוחה של הפרקליטות הייתה תמיד. היו גם נציגי פרקליטות שנכחו ביחידה

עו"ד חדד: הנחו איזה שאלות לשאול?

שפירא: כן. ידעו

עו"ד חדד: אמרו מה לשאול ומה לא?

שפירא: אין לסנן השאלה.

עו"ד חדד: גם זה עשו

שפירא: זה אתה אמר, לא זוכר. תחומים הנוגעים לחשדות או לדברים שרוצים להיבדק אז כמובן נאמר לנו כפוף לאיזה נושאים לגעת

עו"ד חדד: אני שואל ברבים. פה אתה אומר "לנו" "הנחו אותנו" מי הנחה? מי דיבר מהפרקליטות ומתי?

שפירא: לא זוכר. אבל ישבתי בישיבות שנכחו (מהפרקליטות) לא זוכר כרגע מי. נכחו גם בחדרי בקרה.

עו"ד חדד: מי? העלומים האלה?

שפירא: לא עלומים. אנשים מפרקליטות

עו"ד חדד: מה שמם?

השופטת פרידמן-פלדמן: לא שמעו התנגדויות, אז תגיד.

שפירא: הגב' הדר (וינשטיין) פרץ, אלון גילדין, ליאת בן ארי, תדמור, פגשתי אותם אצל מפקדיי, מסדרון או ישיבות אצל מפקדיי.

עו"ד חדד: מי זה מפקדיך? מי אלה?

שפירא: היה את כורש מומי שעזב באיזה שהוא שלב

עו"ד חדד: היו ישיבות עם מומי שפרקליטות היו שם

שפירא: היו. לא יכול להגיד ספציפי.

עו"ד חדד: ריטמן היה?

שפירא: אני לא ישבתי עם ריטמן. זוכר את מומי וכורש כרגע

עו"ד חדד: מה מדברים עם פגישות עם פרקליטות?

שפירא: אני אומר שבכל המפגשים באים מפקדיי. אני ידעתי שזה היה מתווה – שאלה גבולות גזרה שלו וכך חוקרים. מבחינתי זה גם בסדר גמור. כי בחקירה כל כך רגישה שמים גבולות

עו"ד חדד: מה לשאול ומה לא לשאול אלה שאלות שקיבלתם מפרקליטות

שפירא: לאיזה נושאים להיכנס

עו"ד חדד: גם לאלה לא להיכנס?

שפירא: נכון

עו"ד חדד: איזה ראיות לוקחים / לא לוקחים  / ליאת בן ארי, תדמור והשאר. יושבים איתכם בישיבות. אומרים מה לשאול ומה לא. אז נכנסים לראיות. כן לתפוס פלאפון / לא לתפוס אלה דברם שעלו

שפירא: זו דוגמא מצוינת לדו שיח ישיר של המתווה

עו"ד חדד: את ארי אתה חוקר אותו. אתה אומר "אנחנו בדקנו גם עשינו מחקרי תקשורת. זה לא סוד. מצאנו קשר שלך עם נוני ובינך באופן ישיר, גם פלאפון, שיחות תיוצאות ונכנסות, גם בית וגם סלולרי"

שפירא: לא זוכר. אבל אם רשום אז רשום. לא זוכר באמת למה התייחסתי.

עו"ד חדד: "לעשות פעולות של מחקרי תקשורת נכנסות ויוצאות" אלה שגרתיות, נכון?

שפירא: כן

עו"ד חדד: למה עשיתם זאת?

שפירא: אמרתי ולא זוכר על סמך מה אמרתי.

עו"ד חדד: פעולות אלה נועדו לבדוק את הדברים, חקר אמת או רציתם להפיל ארי בפח?

שפירא: מה זה להפיל בפח? כל דבר זה להגיע לחקר האמת

עו"ד חדד: אז מוצאים בפלאפון

שפירא: עושים דברים על פי שיקול דעת. גם פה אני לא עושה מה שאני רוצה.  התיק נוהל בצורה ריכוזית מאוד גם של פרקליטות וגם מפקד יחידה.

עו"ד חדד: אתה הצגת לארי מצג – "הבנתי במהלך כל 14 יום אנו יודעים על קשר כזה או אחר אינטנסיבי בינך לבין נוני… זה לא מובן מאליו. אנו רוצים להבין איזה מן קשר זה היה.. גם בתחילת ינואר רואים שיש קשר. הוא אומר – לא תחילת ינואר.  מדבר על 11/1 יש לך שיחות אתו? אנו רואים שאתה אומר לארי שיש קשר כבר בינואר 2014 בינו לבין נוני?

שפירא: אני מניח שאני מדבר על משהו שאני יודע.

עו"ד חדד: תגובת ארי "לא מאמין שבתחילת ינואר היה קשר" – אתה אומר "יש לך שיחות אתו"

שפירא: לא

עו"ד חדד: מה זה לא? התשובה היא כן.

שפירא: תן לי להשלים התשובה.  

עו"ד חדד: התשובה לשאלה זה – כן.

שפירא: אני אומר זאת כן.

עו"ד חדד: אתה מציג תזה שיש שיחות בתקופת חפיפה של ארי. הוא אומר אני לא מאמין ואתה מתעקש

שפירא: כן

עו"ד חדד: בוא תראה מה אמר ארי בשלב זה. "הקשר היחידי שלי אתו היה החיבור עם… אם היה טלפון זה היה לתאם פגישה. אתה שואל – את מי החלפת בתפקיד אמר את שפר.
ביבי ביקש ממך להיות בקשר עם נוני. אתה עונה כן.  אמר שלא מעורב במישור הזה. בהתחלה היה תיאום פגישה. להעביר מסר בעיתון לא יודע. ארי מאשר לך. היו פגישות, היו שיחות, תיאום פגישה, להעביר מסר בעיתון.

שפירא: כן

עו"ד חדד: ממשיך בחקירת ארי. נכנס כורש לחקירה עם ארי. כורש "עדין" כפול ומכופל. "קיבלת הכי טוב בוא בוא חסר לנו דוגמאות" (על שיחות ינואר פברואר מרץ 2014) ארי שואל – למה. אומר – תן דוגמא על נוני. אמר – יש חלק של ידיעות בעיתון. כורש מבקש דוגמא. שנה שלמה של שיחות אני רוצה דוגמא אחת. אומר ארי תן לי לחשוב.  כורש – מה לחשוב תן דוגמא רבאק. כורש אומר – אני רוצה דוגמא… התקשרתי שאלתי על כתבה. תן דוגמא. יש לכם שנה של שיחות. ארי אומר מנסה להיזכר, מבקש שנייה כורש אומר – פתחת לי את הריץ רץ.. מרוב טיסות במחלקת עסקים…" הוא ממש לוחץ אותו.

שפירא: שואל באינטנסיביות.

עו"ד חדד: איזה ריץ' רץ' פתח לו

שפירא: שכורש יסביר לך

עו"ד חדד: מה הקשר ? אתה שם? אומר לארי תן לסער דוגמא. אתה אומר לו "הוא ייתן דוגמאות הכל יהיה בסדר" אתה מנסה להרגיע את האוירה. הייתה סוערת, גם על הריץ רץ יכול כורש יוצא – ארי אומר – התרחקתי מהתקשורת. התפקיד שלי בכוח היה להעביר מסר. היה נושא, תן לי לנסוע. אתה שואל – "יש דברים נכרתים. אבל שוכחים…" אומר "אני זוכר מקרה ספציפי בו ביבי אמר לי לדבר עם נוני", אומר זוכר שני מקרים.

שפירא: זה נאמר

השופט בר-עם: מה זה מוסיף לנו?

עו"ד חדד: אינדוקטיבי מה שקרה בתיק הזה. "פאקר הגיע וזה היה קשור לעניין הזה". יש לנו שיחות וידיעות בעיתון. ויש נושא נוסף פאקר. ענין רכישת "ידיעות אחרונות", אלו הדברים שמספר לכם על החלק הראשון של 2014 נכון?

שפירא: כן

עו"ד חדד: כל הנתונים שעליהם נסמכת, שהיו פגישות בינו לבין נוני,  כל זה היה שקרי / שגוי

שפירא: שקרי זה מחוץ לתחום

עו"ד חדד: אתה האמנת בשיחות, אבל לא היו. אתם עשיתם טעות פשוטה. 

שפירא: לא זוכר את זה

עו"ד חדד: מציג לך מזכר של ראש מפלג שלך גילי בן שושן אומר בפירוש שנעשתה טעות. התהפכו תאריכים של שיחות ולא היו שיחות ב-2014. הכל שגגה, היו מועדים שגויים, טעות. היום כולם יודעים. השיחות הראשונות הן מיום 7/7 יושבת מדינה, אתה שואל על שיחות במחצית הראשונה בתקופת החפיפה. אומר "לא מכיר" אתה מתעקש איתו.  

השופט שחם: מה שאלה ?

עו"ד חדד: רציתי להניח זאת בפניכם, הטעות היא אינדיקציה שעדי מדינה יכולים לספר על כתבות, מזל שנוני לא אמר זאת. עמד על שלו.  

האם מישהו עדכן אותך שאתה חקרת את ארי ואתה הטעית אותו בתום לב והוצאת תשובות בטעות? אתה סיימת בשנת 22.

שפירא: לא זוכר. מה שבטוח שהנושא כנראה לא עלה בחקירה אחרת.

עו"ד חדד: גרמו לעד מדינה לספר דברים שלא היו ולא נבראו. אתה שואל את ארי באותה חקירה על פגישה שהוא סייע לתאם בין שאול לבין ביבי. סיפרת על רוח הפרקליטות בכל מקום, תמיד ליאת דיברה אתכם. האם הנחו אתכם לחקור?

שפירא: למיטב זכרוני לא זכור לי שחרגתי, כל תחום שנכנסתי אליו היה לפי מפקדיי. במקרה זה כורש איני זוכר ההקשר המדויק שזה נשאל. מה שאני משוכנע שאני לא חרגתי מהגבולות גזרה שנתנו לי

עו"ד חדד: הנחו אותך לשאול על פגישות עם נתניהו. לא שאלת מעצמך. מה שאמרתי נכון

שפירא: גבולות גזרה היו ברורים

השופט בר-עם: לא יכול להיות שתשאל שאלה על דעתך

שפירא: כן כן.

השופט בר-עם: זה היה לפי הנחיה שקיבלת

שפירא: כן אבל לא זוכר הנחיה ספציפית לשאלה זו.

עו"ד חדד: "למה צריך להחעזר בך. הוא ביחסים, למה צריך אותך בשביל זה…", בקשר לפגישה של ביבי עם אלוביץ'.  

שפירא: לא זוכר למה התכוונתי.

עו"ד חדד: אולי פרסום של גידי וייץ התייחסת

שפירא: לא זוכר מה נאמר באופן של שיחה כזו או אחרת.  

עו"ד חדד: 17/9/18 זה היה הרבה אחרי סיכום החקירות. למה?

שפירא: לא זוכר אירוע ספציפי אבל כל מה שמסר בכל שלב זו לא גחמה

עו"ד חדד: אני לא טוען שאדם של קפריזות או גחמות. האם אתה זוכר על ספטמבר.

שפירא: לא זוכר נסיבות מדוייקות. הכל היה בסמכות ורשות

עו"ד חדד: מקודם שאלתי אם היה ברשות של מפקדך התחמקת

שפירא: מה התחמקתי?

עו"ד חדד: חקירה זו אתה שאלת את ארי ביחס לפגישה שהתקיימה בינו לבין לוין ב-2014, נזכר?

 שפירא: לא זוכר. כן אני קראתי החומרים.  קראתי אלפי חומרים. לא זוכר כרגע. מה לעשות

עו"ד חדד: אני אומר לך שבחקירה זו שאלת על הנושאים האלה. ארי לא זכר פגישה ולא תוכן

שפירא: כרגע לא זוכר. אם לא זכר זה מופיע

עו"ד חדד: ארי לא זכר שפגש את לוין בבית שלו, היה פער בין כל הדברים שכל אחד מוסר. למה לא עשית עימות?

שפירא: אני לא זה שמחליט .

עו"ד חדד: למה בתיק אלף לא אספתם פלאפונים?

שפירא: דברים אלה אתה קובע. אני לא מסכים לגישתך על שום פעולת חקירה. אומר החלטות מתקבלות יותר גבוה בתיק הזה מהמקום בו אני נמצא

עו"ד חדד: אלו פעולות חקירה עשיתם אחרי שארי לא זכר פגישות

שפירא: לא זוכר

עו"ד חדד: איכונים?

שפירא: לא זוכר

עו"ד חדד: אתה חקרת את פילבר

שפירא: כן

עו"ד חדד: גם פילבר הוא עד מדינה בשלב זה

שפירא: כן

עו"ד חדד: גבית הודעה עם גיל ראכלין

שפירא: מומי גם נכנס

עו"ד חדד: אבל אותו זמן היה ביאחב"ל אז למה הגיע?

שפירא: את זה צריך לשאול אותו או את כורש

עו"ד חדד: אתה זוכר שאתה גבית הודעה?

שפירא: כן

עו"ד חדד: אתה היית בחקירה זו

שפירא: כן

עו"ד חדד: שאלת גם שאלות

שפירא: ודאי

עו"ד חדד: עשית מזכר

נאוה כהן: שפירא: כן

נאוה כהן: עו"ד חדד: זוכר?

שפירא: כן, רוצה לראות לרענן הזיכרון, רוצה לדעת על מה המזכר

עו"ד חדד: נותן לך אותו. מגיש את המזכר

שפירא: אם אני חתום אז הוא שלי

עו"ד חדד: ציינת במזכר שבחקירה של פילבר 2/5 אתה הכנת?

שפירא: כן, נכון שנכח רפ"ק חכמון

עו"ד חדד: המזכר הזה מציין שנכח גם חכמון

שפירא: נכון. היה גם נציג חקירה כלכלית, היאל"כ.

עו"ד חדד: זאת אומרת יש חקירת יאח"ה ויש נציג של יאל"כ. שלא היה מעורב בתיק אלף אלפיים. לא הוציא שום מילה חכמון הנוגעת לחקירה

שפירא: אוקי.

עו"ד חדד: למה

שפירא: זה צריך לשאול אותו, לא אותי. או את כורש  או אלי אסייג

עו"ד חדד: לא שאלת?

שפירא: לא צריך לשאול. אתה מבין שהוא רפרנט שהיה אחראי על חקירה שלו ביאל"כ

עו"ד חדד: מה הוא בייבי סיטר שלך?

שפירא: תשאל אותו

עו"ד חדד: זה כדי להלך אימים על עד

שפירא: מבחינתי הוא נספח. לא אמור להשתתף בחקירה. לא יודע סדרים. הוא עד מדינה לכאורה של היחידה. אולי יש ניואנסים. אין לי מושג. זה שבן אדם משוחרר זה לא כלוא. זה לא אומר שיחידה לא נמצאת אתו בקשר. מבחינתי הוא מלווה אותו. נכנס. לא שאלתי שאלה. זה נראה טבעי. תשאל את חכמון למה היה אתו?

עו"ד חדד: אתה מחדש חידוש. בתיק היו עוד עדים מיאל"כ שהעידו. כמו ניר חפץ. שמעת את שמו? שהוא עד מדינה

שפירא: מן הסתם

עו"ד חדד: חקירות שלו לא ישב שום רועה / שומר

שפירא: לא יכול לאשר

עו"ד חדד: גם שארי נחקרים ביאל"כ, אף שומר לא הלך אתו

שפירא: מן הסתם, תשאל אותו למה היה צריך אותו.

עו"ד חדד: בוא נראה המזכר שלנו, כתוב כמה דברים, "במהלך חקירה עזבו ה… בפרקי זמן שונים… יצא חכמון על מנת להתאוורר ועל מנת שהחוקר יעשן…" האם מה שכתבת נכון?

נאוה כהן: שפירא: כן

עו"ד חדד: תסביר לי למה צריך לעצור חקירה ולמה מי שיוצא מחדר חקירות זה חכמון ואחד החוקרים בתיק?

שפירא: כשאני חזרתי לחדר החקירות למיטב זכרוני שאלתי והוא אמר לי "רוצה להתאוורר "

עו"ד חדד: כתוב החוקר רצה לעשן. למה עד מדינה מלווה חוקר שרוצה לעשן. חוקר שלא חוקר אותו בכלל

שפירא: אני לא צריך להסביר את שלומי באותו זמן. אני מדבר על נושא עשוי. אני חוזר ומחליט שחשוב לי "לתעד.

עו"ד חדד: התחלת ראיון. יש 3 חוקרים מיאח"ה בתיק. מומי, ראכלין, סער. יש לנו אדם שלא יודעים מה עושה שם, שלומי חכמון. אין לו תפקיד בחקירה

שפירא: נכון

עו"ד חדד: מה התפקיד שלו אתה לא יודע להגיד

שפירא: את זה צריך לשאול אותו

עו"ד חדד: ממה שאני מבין וקורא עד מדינה במקום להיחקר על ידי 3 חוקרים עמוסים – יוצא להפסקה כי חוקר רוצה לעשן, חכמון רוצה לעשן. עד המדינה הולך ללוות אותו. איזה מן דבר זה

שפירא: אני רק תיעדתי את זה

עו"ד חדד: שלומי אומר לעד מדינה בוא אני רוצה לעשן תבוא אתי

שפירא: לא, למיטב ידיעתי ידעתי אחריך כל אולי ליווה אותו לשירותים ואחר כך המשיך. חיכינו כמה דקות

עו"ד חדד: זה היה שעה.

שפירא: אוקיי

עו"ד חדד: כמה סיגריות מעשנים בשעה

שפירא: צריך לשאול את חכמון

עו"ד חדד: שעה אחרי ממשיכה החקירה. מה היה פה? למה 3 שוטרים בכירים, יושבים על הידיים מחכים ששלומי יסיים סיגריה שלו. מה אנו בגן?

שפירא: אין לי הסבר.

עו"ד חדד: מה עשו שם? מה זה מלווה אותו לעשן?

השופט שחם: שאלת אין לו תשובה

עו"ד חדד: לא שאלת את חכמון מה עשית כל כך הרבה זמן אתו? למה העד שלי ליווה אותך? מה זה מחששה ביחד? מה עישנתם שם?

שפירא: מה שהיה אני רשמתי "על מנת להתאוורר ושהחוקר יעשן" סביר שאמרתי והצגתי מפיו או פיהם. לקח זמן. כן.

עו"ד חדד: הנספח הלא מובן, יוצא עם פילבר לשעה, כי החוקר רוצה לעשן. מילא הנחקר רוצה לעשן. אז החוקר מלווה. נחקר לא יכול להסתובב לבד. אבל חוקר רוצה? אז נחקר מלווה. טוב שלא אמר לו לבוא אתו גם לשירותים? לכן ברור לי שאתה כחוקר וותיק זה הדליק לך נורות אזהרה בוהקות, נכון?

שפירא: לא זוכר איזה נורות זה הדליק או לא. את הטעמים למה יצא? פרק הזמן? ראיתי לנכון לציין זאת.

עו"ד חדד: אנחנו חקרנו את מומי. לא ידענו שחוקר מס' 3 זה חכמון. זה לא מופיע מהחקירה. אין את השם של חכמון. אני שואל האם אתה בזמן אמת הרגשת שזו יציאה ארוכה מידי?

 שפירא: לא חושב. אבל ציינתי.

עו"ד חדד: כתוב הוא סבר – כלומר אתה – שיציאה של פילבר מחדר חקירות הייתה לזמן ממושך

שפירא: מה זה ממושך? אם אנו יצאנו להתייעצויות. זה לא דבר יחיד שציינתי. ציינתי גם יציאות שלנו. ראיתי לנכון לציין כי זה היה פרק זמן יותר ארוך מיציאות שלנו. לא תוציא ממני יותר מזה. "במהלך החקירה עזבו החוקרים את חדר החקירות מס' פעמים לפרקי זמן". היה גם מצב שכל החוקרים עזבו ושלומי נשאר…  חשוב לי להעביר, שחשוב רציפות תיעודית של חקירה. על כן מאחר והנחקר יצא מהחדר, חשוב לי לכתוב זאת.

עו"ד חדד: "יצא פילבר לזמן ממושך" ולכן היה חשוב לך.

שפירא: פרק זמן כזה שצריך לתעד לטעמי.

עו"ד חדד: זה לא פרק זמן מן ממושך יחסי?

שפירא: מה זה ממושך יחסי? הוא יצא לפרק זמן.

השופט בר-עם: הוא לא שאל שאלות?

שפירא: הוא גם לא אמור להחליט בתיק

השופט בר-עם: אז למה ישב בחקירה? זה נראה טיפה מוזר.

שפירא: למיטב זכרוני אמרו לי שזו הנחיה.

השופט בר-עם: הנחיה וזהו.

שפירא: אותו רגע לא ראיתי לנכון

השופט בר-עם: יושב ולא שואל שאלות. יוצא עם העד למשך שעה. אתה מתעד ולא מעבר לזה

שפירא: חשבתי שחשוב לתעד.

השופט בר-עם: ודאי חשוב. מה הסיבה? אולי היה צריך לרשום מזכר בעניין?

שפירא: מה שהיה חשוב לי וזה עלה כאן, סעיף 3, זה נושא שלא רציתי שיהיה פתח

השופט בר-עם: אתה מתעד שאדוני לא היה

שפירא: גם ראכלין וגם מומו, ראיתי אותם והיו אתי במהלך היציאות: מדברים עם המפקדים ופרקליטות ולא ירדו לדבר אתו. לכן היה חשוב לי לתעד לאור היציאה לפרק זמן כזה. תיעדתי.

עו"ד חדד: זה נראה לך הגיוני 3 חוקרים מחכים כי שלומי חכמון רצה לעשן?

שפירא: קיבלתי זאת אחר כך ולא לפני

עו"ד חדד: לא אמרת לחכמון תכין מזכר

שפירא: לא אמרתי

שפירא: הוא לא מכיר את החקירה

עו"ד חדד: הוא ישב שם ושמע מה אתם שואלים. אני מבקש להזמין מחדש את חכמון

עו"ד חדד: מתי שאלת את חכמון

שפירא: אולי מחוץ לחדר החקירה. שאלתי אותו איפה הייתם. נכון שזה לא בתוך התמליל כי זה לא נעשה בחדר חקירות