גילוי נאות: כפי שאתם בוודאי יודעים הוגש נגדי כתב אישום על-ידי הפרקליטות על הטרדתה כביכול של הדס קליין, לאחר שפרסמתי תמונת ביתה מגוגל.
הדיון הראשון נקבע בפני שופט השלום ירון גת וזה אמור לעבור מאוחר יותר לשופט אחר.
בפני השופט גת, מסתבר, מתבררים ארבעה תיקים באותו נושא – הטרדת עדים כביכול, שניים של הטרדת הדס קליין כביכול ושניים של הטרדת ניר חפץ כביכול.
***
השופט גת קיבל השבוע החלטה המותחת ביקורת די קשה על הפרקליטות בנושאי כתבי האישום שהגישה, בעקבות בקשה שהגישו הארבעה לגילוי מסמכים. הביקורת נוגעת לאכיפה בררנית ולשימוש הנדיר בכתבי אישום על הטרדות עדים.
במסגרת הבקשה ביקשה ההגנה כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו ויורה לפרקליטות להעביר לעיונה חומרים שונים, כמפורט בבקשה.
בקשה לגילוי מסמכים
שני הסעיפים הראשונים בבקשה עניינם בקשה לקבלת נתונים סטטיסטיים שונים אודות תיקי חקירה שנפתחו בעבירות שונות, על מנת לבסס טענה אפשרית של אכיפה בררנית כללית וספציפית בהעמדה לדין, כחלק מטענת הגנה מן הצדק.
הסעיף השלישי בבקשה עניינו בקשה לקבל נתונים אודות תיקי החקירה, וחומרי החקירה בהם, ביחס לתיקים אחרים שנפתחו במסגרת פרשת "משפט נתניהו" והטרדת עדים סביב משפט זה, וזאת על מנת לבסס טענה אפשרית של אכיפה בררנית ספציפית בהעמדה לדין כחלק מטענת הגנה מן הצדק.
הסעיף הרביעי עניינו בקשה לקבל מידע אודות הדרגים המקצועיים האמונים על קבלת ההחלטות אצל הפרקליטות ביחס לתיקי החקירה נשוא הסעיף השלישי לבקשה.
הסעיף החמישי עניינו בקשה לקבלת נהלים והנחיות מקצועיות של היחידה החוקרת ו/או של המאשימה ביחס לפתיחת חקירה והעמדה לדין בעבירות של הטרדת עד, ככל שישנם.
ביחס לבקשה בשני הסעיפים הראשונים ובסעיף החמישי בבקשה, טענה ההגנה כי סקירת המרשתת על ידה מעלה כי על פניו קיימת תשתית נרחבת ומבוססת לאכיפה בררנית פסולה וסלקטיבית ביחס לנאשמים, שכן ניתן למצוא במרשתת 'ציוצים' ופרסומים רבים הנוגעים לעדים ב"משפט נתניהו" הדומים בתוכנם ל'ציוצים' ולפרסומים המיוחסים לנאשמים, ואף חמורים יותר, ושלגביהם לא ידוע כי נפתחה חקירה ולא הוגשו כתבי אישום.
ההגנה הפנתה למספר דוגמאות בעניין, הן במסגרת הבקשה והן במסגרת בקשה לביטול כתבי האישום, שהוגשה בנפרד (ההגנה ביקשה שבקשה זו תידון ותוכרע בהמשך על ידי המותבים שישמעו את הראיות בתיקים, ביחד עם טענות נוספות בנוגע לכתבי האישום).
כמו כן טענה ההגנה כי ערכה חיפוש רחב יותר לאיתור כתבי אישום ו/או פסקי דין שעניינם בנסיבות הדומות לנסיבות כתבי האישום בעניין הנאשמים, גם שלא במסגרת "משפט נתניהו", וחיפושיה העלו שאין בנמצא כאלו.
לטענת ההגנה, המאשימה אף לא הציגה הנחיות או נהלים הקובעים קריטריונים ומדיניות לפתיחת חקירה ולהעמדה לדין בעבירות דנן, ובהיעדר הנחיות או נהלים לא ניתן לדעת מדוע נבחרו דווקא הנאשמים כמי שנגדם יוגשו כתבי אישום בעוד ישנם רבים אחרים שפרסמו פרסומים דומים, ואף בנסיבות חמורות יותר, ולא הועמדו לדין.
ההגנה סבורה שיש בכך כדי להצדיק היעתרות לבקשתה בשני הסעיפים הראשונים בבקשה, שכן מדובר בתשתית ראשונית ממשית המלמדת לכאורה על קיומה של אכיפה בררנית פסולה וסלקטיבית, כללית וספציפית, כנגד הנאשמים, ועל העמדתם של הנאשמים לדין באופן שרירותי וללא מדיניות אחידה וברורה, בעבירה מיוחדת, חריגה ובלתי שכיחה שאכיפתה מעטה.
ביחס לבקשה בסעיפים השלישי והרביעי בבקשה, טענה ההגנה כי ידוע לה, לרבות מפניותיה המקדימות למאשימה ומפרסומים בכלי התקשורת, כי ישנם תיקי חקירה בעניינם של אנשים נוספים אשר נחקרו במשטרה בחשד להטרדת עדים במסגרת "משפט נתניהו", שחלקם נסגרו בעילה של "חוסר ראיות מספיקות" וחלקם מצויים עדיין בבחינה של הגורמים המוסמכים.
בשל הקרבה הברורה על פניה לעניינם של הנאשמים, אשר נחקרו במסגרת אותה "פרשייה", ועל מנת לעמוד על ההבדלים שהובילו את המאשימה לקבל החלטות שונות ביחס לחשודים שונים שנחקרו ביחס לאותם החשדות במסגרת אותה "הפרשייה", ביקשה ההגנה לקבל את החומרים בכדי לבסס טענה אפשרית של אכיפה בררנית ספציפית.
כמו כן, טענה ההגנה שנמסר לה כי בעניינם של חשודים אחרים, שעניינם אף חמור יותר מעניינם של הנאשמים דנן, טרם התקבלה החלטה בנוגע להעמדתם לדין וכי ההחלטה צפויה להתקבל על ידי דרגים בכירים יותר אצל המאשימה, לאחר קיום הליך שימוע, וההגנה ביקשה לדעת מדוע קיים הבדל בדרג מקבל ההחלטה בין עניינם של אותם אחרים לבין הנאשמים דנן, מדוע לנאשמים דנן לא ניתנה אפשרות לקיים שימוע דומה, ומדוע טרם התקבלה החלטה בעניינם של אותם אחרים בעוד כנגד הנאשמים דנן כבר הוגשו כתבי אישום.
הפרקליטות ביקשה לדחות את כל בקשות ההגנה אבל חטפה ביקורת חריפה מאוד מהשופט.
שימו לב מה קבע השופט גת…
בנוגע להנחיות לפתיחת חקירה על הטרדת עד
"ראשית, אין חולק, בהתאם להצהרת המאשימה בתגובתה, כי אין בנמצא הנחיות העוסקות בקריטריונים לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין ספציפית ביחס לעבירות של הטרדת עד.
"שנית, הניסיון השיפוטי מלמד, כי באופן יחסי לעבירות אחרות אכן מדובר בעבירה שאכיפתה אינה שכיחה מאוד, בפרט שעה שהעבירה נכללת כעבירה יחידה בכתב האישום.
"שלישית, עיון בהפניות אליהן הפנתה ההגנה בבקשותיה השונות מלמד כי אכן ניתן למצוא לכאורה במרשתת 'ציוצים' ופרסומים לא מעטים הנוגעים לעדים ב"משפט נתניהו" הדומים בתוכנם ל'ציוצים' ולפרסומים המיוחסים לנאשמים, ושלגביהם לא ידוע כי נפתחה חקירה ולא הוגשו כתבי אישום.
כמו כן, ההגנה הצהירה כי ערכה חיפוש רחב יותר לאיתור כתבי אישום ו/או פסקי דין שעניינם בעבירות דומות ובנסיבות הדומות לנסיבות כתבי האישום בעניין הנאשמים, גם שלא במסגרת "משפט נתניהו", וחיפושיה העלו שאין בנמצא כאלו.
"מנגד, מקובלת עלי האבחנה שערכה המאשימה, לפיה העובדה שבעניינם של הנאשמים, בשונה ממקרים אחרים, נפתחה החקירה כתוצאה מתלונות שהוגשו במשטרה על ידי נפגעי העבירה או כתוצאה מניטור יזום שביצעה המשטרה, מהווה נתון רלוונטי להבחנה בין עניינם של הנאשמים לבין עניינם של מפרסמים אחרים בנוגע לחקירה ולהעמדה לדין.
אכן, לא ניתן לצפות ממשטרת ישראל לבצע ניטור מלא של כלל הפרסומים ברשתות החברתיות, ובדומה למקרים אחרים שאלת הגשת התלונה, ובפרט בעבירה בה קיים נפגע עבירה, מהווה נתון רלוונטי לצורך פתיחה בחקירה.
לצד זאת, אין בידי לקבל באופן גורף את עמדת המאשימה, לפיה אין מקום להבחין בין עבירות של הטרדת עד המבוצעות במסגרת הרשתות החברתיות במרשתת לבין עבירות אחרות של הטרדת עד.
אכן, הפגיעה בערכים החברתיים בשני המקרים דומה, בדומה ל"נדידה" של עבירות נוספות אל הזירה הווירטואלית המקוונת. אולם, סבורני כי לביצוע עבירה של הטרדת עד במסגרת הרשתות החברתיות יש מאפיינים ייחודיים, הן בהיבט של עוצמת הפגיעה בערכים החברתיים, בהינתן מאפייני הפרסום הייחודיים ברשתות החברתיות (מיקום הפרסום, אופן העברתו לעד המוטרד, היקף החשיפה ועוד), והן בהיבט של קיומם של ערכים חברתיים מתחרים אחרים, כגון חופש הביטוי, שיש להם מאפיינים שונים וייחודיים במקרה של פרסום ברשתות החברתיות במרשתת.
על כן, סבורני כי יש מקום לשקול הבחנה בין עבירות של הטרדת עד המבוצעות במסגרת הרשתות החברתיות במרשתת לבין עבירות אחרות של הטרדת עד".
בקשר לאכיפה הבררנית
"אשר על כן, סבורני כי ההגנה עמדה בנטל הראשוני לסתור לכאורה, בנתונים מטעמה, את חזקת התקינות המנהלית, באופן המצביע על אפשרות לכאורה לאכיפה בררנית כללית וספציפית פסולה, וזאת ביחס לחלק מסוים מבקשתה.
על כן, לצורך המשך בירור הטענה ועל מנת לאפשר להגנה לבחון אפשרות לטעון טענת הגנה מן הצדק בעניין זה, אני מורה למאשימה למסור לעיון ההגנה את הנתונים הבאים:
"רשימה של כלל תיקי החקירה שנפתחו, לאחר הגשת תלונה או כתוצאה מהפעלה יזומה של מערכת ניטור משטרתית, בחשד לביצוע עבירה של הטרדת עד, עבירה לפי סעיף 249 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בלבד, במהלך 3 השנים האחרונות, בנסיבות של פרסומים ברשתות חברתיות במרשתת.
הרשימה תפרט את המקרים בהם הוחלט להגיש כתב אישום ואת המקרים בהם הוחלט שלא להגיש כתב אישום, תוך ציון עילת הסגירה.
"לנוכח הצמצום בהחלטה לעומת הבקשה, הן במישור התוכן והן במישור פרק הזמן, ומכיוון שמדובר בעבירה שאכיפתה אינה שכיחה מאוד (ביתר שאת כשמדובר בעבירה יחידה בכתב האישום), אינני סבור כי קיום ההחלטה ידרוש השקעת משאבים בלתי סבירה מצד המאשימה.
"בסעיף השלישי לבקשה מבקשת ההגנה לקבל נתונים אודות תיקי החקירה, וחומרי החקירה בהם, ביחס לתיקים אחרים שנפתחו במסגרת פרשת "משפט נתניהו" והטרדת עדים סביב משפט זה, וזאת על מנת לבסס טענה אפשרית של אכיפה בררנית ספציפית בהעמדה לדין כחלק מטענת הגנה מן הצדק.
"המאשימה הצהירה כי כבר מסרה לעיון ההגנה את כל כתבי האישום הוגשו בעבירות דומות בפרשה, ומקובל עלי כי די בכתבי האישום כדי ללמד על נסיבות אותם מקרים, ואין מקום, בוודאי בשלב זה, להורות על מסירת חומרי החקירה באותם תיקים, בהיעדר רלוונטיות.
באשר לתיקים שנסגרו בעילה של "היעדר ראיות מספיקות", אשר התייחסו לאירועים שהתרחשו במרחב הפיסי ולא הווירטואלי – די בהבהרת המאשימה כי באותם תיקים עלו קשיים ראייתיים בנוגע לביסוס תוכן האמירות או בנוגע לביסוס זהות הדובר, קשיים שאינם רלוונטיים לעניינם של הנאשמים דנן, ובהבהרת המאשימה כי בכל מקום בו התגבשו ראיות מספיקות לצורך העמדה לדין הועמדו החשודים לדין, ועל כן אין רלוונטיות למידע נוסף.
כמו כן, מקובלת עלי גם עמדת המאשימה לפיה הבקשה לקבל את פרטי מיהות הגורמים שקיבלו את ההחלטות בתיקים האחרים אינה רלוונטית על פניה.
"לצד זאת, אין חולק כי ישנם אנשים נוספים אשר נחקרו במשטרה בחשד להטרדת עדים במסגרת "משפט נתניהו". כמו כן, אין חולק כי בשל הקרבה הברורה על פניה לעניינם של הנאשמים, אשר נחקרו במסגרת אותה "פרשייה", ועל מנת לעמוד על ההבדלים שהובילו את המאשימה לקבל החלטות שונות בנוגע לחשודים שונים שנחקרו ביחס לחשדות דומים במסגרת אותה "הפרשייה", ישנה חשיבות לבחינת המידע אודות החלטות המאשימה בנוגע להעמדה לדין בעבירות דומות במסגרת "משפט נתניהו", לצורך טענה אפשרית של אכיפה בררנית ספציפית בהעמדה לדין כחלק מטענת הגנה מן הצדק.
"לאור כל זאת, וכן לאור ההתפתחויות הדינמיות בעניין זה ככל שחולף הזמן, אף לאחר הגשת הבקשה דנן (למשל, נודע שהוגשו כתבי אישום נוספים בפרשייה), אני מורה למאשימה להעביר לעיון ההגנה את המידע הבא (ככל שלא הועבר עד כה):
"רשימת כלל תיקי החקירה שנפתחו בהם הוחשדו חשודים בביצוע עבירה של הטרדת עד ב"משפט נתניהו", אשר תפרט גם מה הוחלט בעניינו של כל תיק חקירה, לרבות ציון עילת סגירת התיק בתיקים שנסגרו ומסירת עותק מכתבי האישום במקרים בהם הוגש כתב אישום, ובמקרים בהם טרם התקבלה החלטה תציין מה סטטוס הטיפול ומדוע טרם התקבלה החלטה".
