סוגיית הסיוע כביכול של נתניהו עם הוויזה של ארנון מילצ'ן היא חלק מכתב האישום בתיק 1000 כפעולה בניגוד עניינים לכאורה.

מילצ'ן הכחיש שנתניהו עזר לו בסיפור הוויזה, אבל גם אם היה טלפון למאן דהוא בנושא, עניין התרומה הביטחונית של מילצ'ן למדינת ישראל רק מוכיח שכל נושא "הסיוע בוויזה" הוא מגוחך.

זו הסיבה שפרקליטי נתניהו מבקשים להשלים את החקירה הנגדית בנושא התרומה הביטחונית וזו בדיוק הסיבה שהפרקליטות מתחמקת מלעשות זאת. היא יודעת היטב שזה ישחק לרעתה.

***

אבל, פרומו על התרומה הביטחונית של מילצ'ן, היה אפשר לקבל בחקירתו הנגדית של גיל ראכלין, אחד מחוקרי תיק 1000, שהיה שותף לתשאול שנערך לתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, בעניינו של מילצ'ן, ובו נחשף פרט מעניין: מילצ'ן היה סייען פעיל של המוסד בתקופת פרדו.

מה שמדהים הוא שראכלין חושב שזה בכלל לא רלוונטי לעניין הוויזה. וכך חקרו את תיקי האלפים, לא חיפשו ראיות, אלא חיפשו רק את בנימין נתניהו.

הנה עיקרי הדברים מחקירתו של ראכלין ע"י עו"ד עמית חדד:

עו"ד חדד: נתחיל אחורה ברשותך. אתה יודע למה התחילה בעיית הוויזה של ארנון מילצ'ן?

ראכלין: מתכנית "עובדה" אני חושב.

עו"ד חדד: תאשר לי בבקשה שאין שום פעולת חקירה שעשיתם כדי למצוא או לאתר בתיק את תכנית "עובדה" לראות מה נאמר שם.

ראכלין: אני לא יכול לאשר. אני חושב שאני … גם, אני חושב שאני הסתכלתי דווקא על התכנית.

עו"ד חדד: אין בתיק שום רמז לזה, אין את התכנית, אין מזכר על התכנית, אין כלום.

ראכלין: אוקיי.

עו"ד חדד: אתה תפסת את התכנית? שמת,

ראכלין: לא תפסתי את התכנית. לא.

עו"ד חדד: מי אמר לך לצפות בה?

ראכלין: אני חושב שעל דעת עצמי.

עו"ד חדד: על דעת עצמך. טוב. אז אתה,

ראכלין: אני חושב שאפילו צפיתי לפני התיק.

עו"ד חדד: לפני התיק ראית תכנית "עובדה". בסדר. זו השכלה מהבית. אבל בתיק עצמו אין שום דבר שקשור לתכנית "עובדה". דרך אגב, גם כתב האישום לא מספר על התכנית "עובדה" שזה דבר נורא מוזר.

ראכלין: למה? זה לא רלוונטי.

עו"ד חדד: ודאי שלא רלוונטי. מאה אחוז. מסכים. זו התפיסה שלכם הייתה. אתם לא חקרתם את התיק, חקרתם אדם.

ראכלין: לא.

עו"ד חדד: בכל מקרה, לא רלוונטי.

ראכלין: גם אם מגיע לו וגם אם לא מגיע לו, אוקיי? באירוע שבו זה נעשה ובקונספט שבו זה נעשה, זה לא היה צריך להיות.

עו"ד חדד: לא היה צריך להיות.

ראכלין: לא. בלי קשר למגיע או לא מגיע, לכן התכנית לא רלוונטית.

עו"ד חדד: הבנתי. כלומר, לשיטתך אם היה אירוע בטחוני משמעותי שקשור לתרומה של מילצ'ן לביטחון המדינה, ובגלל הדבר הזה נתניהו היה חייב לעשות פעולה מסוימת, זה לשיטתך לא רלוונטי?

ראכלין: לא. אם נתניהו היה בא ואומר 'אני מכיר את הבן אדם הזה, אני מקבל ממנו ככה וככה טובות הנאה, ולמרות זאת אני רוצה לטפל באירוע', וזה היה ידוע ליועץ המשפטי לממשלה, זה היה אפשרי. זה לא נעשה, לכן לפי דעתי זה לא רלוונטי.

עו"ד חדד: לא רלוונטי. כלומר לשיטתך, אני שוב אומר, עזוב טובות הנאה. תגיד לי, יש לך מושג כמה באמת נתניהו קיבל סיגרים לאורך השנים מהחבר שלו מילצ'ן? יש לך מושג כמה באמת? מה הנתונים האמיתיים, לא המנופחים שהמצאתם?

ראכלין: מה שרשום בכתב האישום.

עו"ד חדד: כן. בסדר. זה אפילו התביעה לא טוענת את זה כבר היום.

ראכלין: אוקיי.

עו"ד חדד: אתה גיל, לא בדקת אז את כל העניין הביטחוני הזה. זה לא עניין אתכם.

ראכלין: זה לא רלוונטי.

עו"ד חדד: הבנתי. ולכן ממילא כשהלכתם לתמיר פרדו,

ראכלין: זה נאמר על ידי נתניהו, זה נאמר על ידי מילצ'ן, וגם אתה יודע מה, בוא ניקח את זה כאמיתי. זה נכון מה שהם אומרים, בסדר.

עו"ד חדד: אבל אתם כשהלכתם לפרדו, אתה אומר 'זה לא היה מה שעניין אותנו'.

ראכלין: אפשר לראות את ה-,

עו"ד חדד: לא, אפשר מהזיכרון שלך, לפני כן, לפני שאתה רואה.

ראכלין: אני אומר עוד פעם, אני לא רוצה לגעת פה בדברים שהם חסויים.

עו"ד חדד: אני רק שואל אם אתה, האם זה היה הנושא. לפני שניה אמרת שלא רלוונטי "עובדה" ולא רלוונטי מה קרה, ולא רלוונטי הסכנה שהיתה, אז אני שואל אותך האם היה רלוונטי לשאול את תמיר פרדו שאלות על מילצ'ן על העזרה שהוא נתן או לא נתן, או על המעמד שלו במוסד או שאין לו מעמד כזה, האם זה רלוונטי או לא לתיק.
להבנתך. לפי מה שאתה כחוקר של התיק ושעורך את הדו"ח עם ראש המוסד לשעבר פרדו. האם זה רלוונטי או לא? להבנתך בזמן אמת.

ראכלין: מה, העניין של הוויזה? פשוט השאלות שלך ארוכות מדי עמית, בוא תהיה ממוקד.

עו"ד חדד: שאלות קצרות. העבר הביטחוני של מילצ'ן, לברר מה הוא בדיוק היה, עם ראש המוסד תמיר פרדו ועם דמויות אחרות, זה היה חלק רלוונטי בחקירה או לא?

ראכלין: קשה לי לענות לך, אני מבקש לראות את המזכר כי חלק היה חסוי, אני לא יודע מה חסוי ומה לא חסוי, מבחינת חסיון.

עו"ד חדד: לא מעניין אותי,

ראכלין: אז אני לא יודע. אני צריך להסתכל.

עו"ד חדד: בכן ולא אתה יכול להגיד לי. זה לא מעניין אותי חסוי או לא.

ראכלין: לא, כי אם אני אגיד לך 'כן' וזה חסוי?

עו"ד חדד: אז נדע שזה היה רלוונטי.

ראכלין: אבל זה חסוי, נכון? זה תחת חסיון של השר, נכון?

עו"ד חדד: אני לא רוצה את התוכן.

ראכלין: אז תן לראות את הדו"ח.

עו"ד חדד: לא, אני לא רוצה לתת לך את הדו"ח.

ראכלין: אז אל תיתן. זאת התשובה.

עו"ד חדד: אתה יודע שכל האירוע הזה של הוויזה קרה בגלל תכנית "עובדה", זה דבר שמצאתם אותו בחקירה? זה ממצא שלכם?

ראכלין: אני זוכר. זה עלה.

עו"ד חדד: וידעת שבעקבות תכנית "עובדה",

ראכלין: זה מה שטען מילצ'ן אני חושב, בחקירה.

עו"ד חדד: בדקתם את הנושא הזה כדי לראות אם מילצ'ן דובר אמת או לא?

ראכלין: לא.

עו"ד חדד: לא. בדקתם איזה צונאמי שטף מבחינתו של מילצ'ן את העולם אחרי הפרסום של הכתבה ב"עובדה", מה שגרם לו נזק מול הרשויות האמריקאיות?

ראכלין: לא. הוא אמר את זה ולמעשה מה שהוא אמר מבחינתי מקובל.

עו"ד חדד: לא בדקתם.

ראכלין: לא.

עו"ד חדד: למשל אני מראה לך כתבות, שוב, הגשנו לבית המשפט,

השופט עודד שחם: הם לא בדקו מר חדד. לא צריך לשאול,

עו"ד חדד: לא בדקו. אני מתקדם. אתה בכל מקרה לא הלכת לקבל סיווג בטחוני ספציפי בעניינים שמילצ'ן סייע בהם, נכון?

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: הוא כבר אמר שלא.

ראכלין: לא. לא צריך.

עו"ד חדד: לא צריך. ברור שלא. אני אומר לך דרך אגב שהנושאים הרלוונטיים מחייבים סיווג בטחוני הגבוה ביותר שיחדד:

ראכלין: בסדר.

עו"ד חדד: אבל נמשיך. אתם מגיעים לפרדו ומדברים איתו ב-8 ביולי 2017, נכון?

ראכלין: אני חושב ב-7.8.

עו"ד חדד: אוקיי. ב-7.8. מאה אחוז. 2017. כן?

ראכלין: נכון.

עו"ד חדד: יופי. ואתם מגיעים שלושה. מומי, יופה ואתה.

ראכלין: כן.

עו"ד חדד: ורק אתה עורך דו"ח.

ראכלין: נכון.

עו"ד חדד: למה לא עוד הפעם כל השלושה, כל אחד מהם לא עורך דו"ח?

ראכלין: כי אין חובה.

עו"ד חדד: אין חובה. טוב. ולמה לא זימנתם את פרדו לחקירה ביאח"ה שיבוא למסור הודעה כמו כולם?

ראכלין: מאותה סיבה שמומי חשב שכדאי לכתוב מזכר, זה לא עדות.

עו"ד חדד: הבנתי. ואמרת, אתם נסעתם למשרד הפרטי שלו בהרצליה פיתוח. נכון?

ראכלין: נכון.

עו"ד חדד: הוא כבר לא היה ראש מוסד באותה תקופה.

ראכלין: נכון.

עו"ד חדד: הוא היה לשעבר. עכשיו הנה הדו"ח, רצית לראות אותו. למרות שפגשתם אותו ודיברתם איתו שלושתכם, אין לנו הודעה כתובה, נכון? יש לנו רק את הדו"ח תשאול הזה. נקודות שעלו מהתשאול.

ראכלין: נכון.

עו"ד חדד: ולמה לא מילאתם טופס גביית הודעה מסודר, אין לך תשובה, מזיכרון, לא מהשערה. כך אמרת לי, נכון?

ראכלין: לא, זה מומי. החלטה של מומי.

עו"ד חדד: אני שואל אבל למה. החלטה של מומי,

ראכלין: זה תשאל אותו.

עו"ד חדד: 'תשאל אותו'. ואין חתימה של פרדו על הדו"ח הזה, נכון?

ראכלין: לא.

עו"ד חדד: לא ביקשת לבדוק איתו לראות, לוודא שהנקודות תואמות את מה שהוא אמר.

ראכלין: לא.

עו"ד חדד: פה כתבת לך מזכר בכתב יד? במחשב? איך פעלת?

ראכלין: לא זוכר.

עו"ד חדד: לא זוכר. אתה יודע שבתיק הזה הרבה פעמים גביתם הודעה מחוץ למשרדי לה"ב, תמיד גביתם הודעה כתובה בכתב יד, מסודרת. יש לכם טפסים כאלה, אפילו עם נייר קופי, מחתימים למטה.

ראכלין: זה אף פעם לא תמיד.

עו"ד חדד: אף פעם לא תמיד.

ראכלין: תלוי לפי הנסיבות.

עו"ד חדד: 'אף פעם לא תמיד'. אתה זוכר אם רשמת נקודות תוך כדי שיחה? אם מישהו אחר רשם נקודות תוך כדי שיחה?

ראכלין: לא, זה רק אני.

עו"ד חדד: רק אתה

ראכלין: אם אתה זוכר נכון.

עו"ד חדד: ואתה זוכר את הנקודות תוך כדי שיחה? או שאתה לא זוכר?

ראכלין: לא, הנקודות האלה הפכו לדו"ח.

עו"ד חדד: אני שואל אבל, רשמת?

ראכלין: רשמתי בטוח.

עו"ד חדד: בטוח. אבל לא מזיכרון, אלא פשוט כי אתה תמיד נוהג לרשום. זה מה שאתה אומר.

ראכלין: כי זיכרון אין לי.

עו"ד חדד:  זיכרון אין לך. בסדר. עכשיו, יום למחרת, אתה רואה, זה דו"ח תשאול אחד,

ראכלין: לא, זיכרון כאילו אני אומר, ברמות כאלה של לזכור בדיוק מה הוא אמר כל השעה וחצי שהיינו שם, זה אין לי.

עו"ד חדד: שעה וחצי הייתם שם?

ראכלין: אני מעריך. שעה, שעה וחצי, שלושת-רבעי שעה, אני מעריך.

עו"ד חדד: בין שלושת-רבעי שעה לשעה וחצי יש פער של 100%.

ראכלין: אני בא ואומר, אוקיי? שאין לי זיכרון לרשום דפים שלמים. זה מה שאני מתכוון.

עו"ד חדד: בוא נמשיך. ראינו את הזיכרון שלך בדו"ח של איל ינון ומה שהוא אמר. אני מראה לך שיום למחרת, תסתכל, הבאתי לך את זה גם. יום למחרת אתה כתבת דו"ח משלים. אתה רואה את זה?

ראכלין: כן.

עו"ד חדד: יופי. בוא תסביר לי את הדינמיקה הזאת. יש לנו את הדו"ח הראשון, מה-7, אתה אומר שזה אולי לא ה-8 ביולי, אלא ה-7 באוגוסט, לא משנה, מ-2017. אתה מכין דו"ח "להלן נקודות שעלו מהתשאול", אתה אומר שזה לפי מסמך הנקודות שלך. נכון?

ראכלין: אהה.

עו"ד חדד: כך סיפרת לי פה בבית המשפט.

ראכלין: נכון.

עו"ד חדד: ואז יום חולף, לא הרבה זמן, פתאום אנחנו רואים שיש עוד דו"ח "בהמשך לדו"ח התשאול של פרדו שבו נכחו סנ"צ משולם ויופה, להלן נקודות נוספות שעלו בתשאול". אז בוא תסביר לי את הפלא הזה, איך יש לנו דו"ח חלקי והדו"ח החלקי אחר כך הופך להיות דו"ח עם עוד דברים. בוא תסביר לנו את זה.

ראכלין: הדו"ח הראשון שהוכן זה היה דו"ח שהוכן לתיק עצמו. היו עוד נקודות שעלו מהשיחה שהן היו תחת, לפי דעתי תחת חסיון. הן היו צריכות להיות חסויות. לכן נרשם הדו"ח השני שהיה אמור להיות כולו תחת חסיון.
כנראה שבישיבת החסיונות הוחלט שסעיף 1, 2, 3, 10, 11 וכולי וכולי ניתנים לגילוי לסנגורים ולכן עושים פה עכשיו שתי דו"חות.

עו"ד חדד: זה מאוד חשוב מה שאתה אומר. אתה קיבלת הנחיה להכין שני נוסחים לדו"ח. נוסח אחד, נוסח שההגנה תראה אותו. נוסח שני, נוסח לחסיון. כן? זה מה שאתה אומר.

ראכלין: זה מה שחשבתי, נכון. זה,

עו"ד חדד: לא, זה בטח הייתה הנחיה.

ראכלין: כן, כן, זה התקדם.

עו"ד חדד: כלומר פיצלת דו"ח תשאול לשני מסמכים.

ראכלין: נכון.

עו"ד חדד: מסמך אחד להגנה, שממנו בכלל אי אפשר לדעת שדיברת על נושאים נוספים, נכון? תסתכל על הדו"ח הראשון "להלן הנקודות שעלו מהתשאול" לא כתוב שיש נקודות נוספות, לא כתוב כלום. נכון?

ראכלין: נכון.

עו"ד חדד: ואחר כך יש דו"ח אחר, מפוצל, שבו יש בכלל נקודות אחרות ואתה אומר שכתבת אותם סימולטנית, את הדו"חות האלה. נכון?

ראכלין: נכון.

עו"ד חדד: נכון?

ראכלין: כשאתה,

עו"ד חדד: רגע, נכון או לא, קודם כל.

ראכלין: נכון. נכון.

עו"ד חדד: נכון. ופה יש תוכן אחר של דברים אחרים. נכון?

ראכלין: נכון.

עו"ד חדד: ולא יכולתי לדעת מהדו"ח הראשון שיש גם דו"ח שני. נכון?

ראכלין: שניה,

עו"ד חדד: רק כן נכון או לא נכון.

ראכלין: זה לא בדיוק בכן נכון או לא נכון.

עו"ד חדד: האמת שזה במקרה הזה בדיוק נכון.

ראכלין: זה לא.

עו"ד חדד: תמשיך.

ראכלין: כשאתה למעשה עובר על מסמכים בישיבת החסיונות, אתה מנסה לראות האם יש משהו שיכול לסייע לסניגורים ולא יכול להיות חסוי, ואז אתה מקבל את ההחלטה האם זה תורם להגנה או לא תורם להגנה, וזה בדיוק הדו"ח השני.

עו"ד חדד: שמעת מה ששאלתי?

ראכלין: כן. זו התשובה שלי.

עו"ד חדד: האם אני יכול לדעת מהדו"ח הראשון שהיה דו"ח נוסף שנכתב באותו יום?

ראכלין: עובדה שאתה יודע, כי זה נמצא לפניך, שני הדו"חות.

עו"ד חדד: טוב נמשיך. אין משהו אבל בדו"ח שמסביר לי שיש עוד דו"ח, נכון?

ראכלין: לא.

עו"ד חדד: או דו"ח נוסף סודי.

ראכלין: זה היפותטי כי יש לך שני דו"חות ואתה יכול לראות בדיוק מה היה פה.

עו"ד חדד: בדו"ח הראשון כתוב שיש דו"ח נוסף?

ראכלין: לא רשום ויש לך את הדו"ח הנוסף מול העיניים.

עו"ד חדד: לא רשום. בוא נמשיך.

השופטת פרידמן פלדמן: בדו"ח הראשון עוד לא היה דו"ח נוסף, חוץ מחסוי.

עו"ד חדד: לא גבירתי, הוא אומר שהם פיצלו. הוא הגיע למשרד, הוא ערך שני

דו"חות.

השופטת פרידמן-פלדמן: שמעתי מה שהוא אמר. אחר כך הייתה תוספת.

עו"ד חדד: לא גבירתי. גבירתי יכולה לשאול את העד. בשמחה. אתה כתבת את שני הדו"חות סימולטנית, נכון? זה מה שאמרת.

ראכלין: נכון.

עו"ד חדד: לא שלא היה הדו"ח השני. את שניהם כתבת באותו זמן.

ראכלין: נכון.

עו"ד חדד: דו"ח אחד להגנה, דו"ח אחד חסוי. נכון?

ראכלין: נכון.

עו"ד חדד: ומהדו"ח להגנה אי אפשר ללמוד שהיו עוד דברים שנאמרו על ידי פרדו.

ראכלין: אבל ההגנה באה, לא ההגנה, הפרקליטות באה והסתכלה,

עו"ד חדד: אבל אתה לא ידעת שיום אחד הפרקליטות תעשה את זה.

ראכלין: וסברה שזה כן נכון שיהיה בפניך את הדו"ח השני, אז יש בפניך שני דו"חות.

עו"ד חדד: אבל גיל בזמן אמת לא ידעת שהפרקליטות תעשה את זה. לא ידעת שהפרקליטות יום אחד תביא לי את הדו"ח החסוי.

ראכלין: מה הקשר? בזמן אמת … דברים אחרים,

עו"ד חדד: בוא נמשיך. חבל. באמת. אתם הצגתם למר פרדו אישור שמותר לו לחלוק איתכם סודות מהמוסד?

ראכלין: תשאל את מומי. אני לא יודע מה הוצג לו.

עו"ד חדד: אתה כמובן לא עברת סיווג בטחוני ספציפי לחקירה הזאת.

ראכלין: כבר אמרתי שלא.

עו"ד חדד: כן כן. הוא אמר. בוא נמשיך. לפי הדו"ח המשלים, אנחנו רואים שכתוב בו שבתקופתו של פרדו מילצ'ן היה סייען של המוסד. אתה רואה את זה?

ראכלין: כן.

עו"ד חדד: למה לא שאלתם שאלות מה זה אומר סייען של המוסד, סייען, איזה פעולות הוא עשה?

ראכלין: זה רלוונטי?

עו"ד חדד: ודאי.

ראכלין: אני סבור שלא רלוונטי.

עו"ד חדד: לא רלוונטי?

ראכלין: לא רלוונטי.

עו"ד חדד: זאת אומרת התרומה הביטחונית של מילצ'ן והשאלה איזו סכנה עמדה בפניו ביחס לסיפור עם האמריקאים, אתה אומר שזה לא רלוונטי בתיק.

ראכלין: לא רלוונטי.

עו"ד חדד: בסדר. כתוב פה דרך אגב ש"לשם תיחזוק הקשר", כלומר תיחזוק, יש לנו ראש מוסד שמתחזק סייען פעיל של המוסד, אז לא רק שהוא בקשר עם אנשי מוסד אחרים, אלא "ראש המוסד בעצמו מתחזק את מילצ'ן כסייען פעיל של המוסד ונפגש איתו פעם-פעמיים בשנה למשך 40 דקות בכל פעם"

ראכלין: זה מה שהוא אומר, שזה לא מהווה דבר חריג, כן?

עו"ד חדד: כן. הוא לא מהווה דבר חריג בפגישות עם מילצ'ן. שאלתם את פרדו 'מר פרדו, כמה מקורות של המוסד, כמה סייענים אתה מתחזק בתור ראש מוסד'?

ראכלין: למה זה רלוונטי? למה אני צריך לשאול אותו את השאלה הזאת? אני פשוט לא מבין את הכיוון שלך.

עו"ד חדד: אתה לא מבין.

ראכלין: לא מבין.

עו"ד חדד: אני באמת מוכן להאמין לך שאתה לא מבין.

ראכלין: אתה יודע שהוא היה סייען. אתה יודע שהוא עשה דברים, בסדר?

עו"ד חדד: כן.

ראכלין: וביקש מראש הממשלה שיעזור לו עם הוויזה. מה עכשיו רלוונטי עד איזה עומק הוא היה סייען ומה בדיוק הוא עשה בתור סייען?

עו"ד חדד: זאת אומרת לשיטתך עומק הסיוע, עומק הסכנה שמילצ'ן עמד בפניה, אלו לא דברים רלוונטיים. נכון?

ראכלין: לא.

עו"ד חדד: לא רלוונטיים.

ראכלין: לא.

עו"ד חדד: תראה, אומר לכם ראש המוסד שיש ארכיב למוסד ואפשר לבוא ולראות גם כל מיני דברים שמילצ'ן עשה בעניין הזה. נכון?

ראכלין: כן.

עו"ד חדד: יופי. לא הלכתם לארכיב הזה כדי לבדוק מה יש שם.

ראכלין: גם לא שאלתי אותו אם יש סייענים נוספים שקיבלו סיוע ישירות מראש הממשלה. לא שאלתי אותו את הדברים האלה. לא. הוא לא נשאל.

עו"ד חדד: תגיד לי גיל, אתה יודע בכלל מה ראש הממשלה עשה או לא עשה בעניין הוויזה? יש לך מושג?

ראכלין: כן.

עו"ד חדד: אתה חקרת את ראש הממשלה בעניין הזה? בדקת? בדקת עם גיל, שפירו, בדקת,

ראכלין: יש כתב אישום שמפורש שם בפירוש מה עשה נתניהו בעניין הזה.

עו"ד חדד: תגיד לי, אתה יודע מה עשו אחרים, בדקתם? הרי מילצ'ן פנה לכל העולם,

ראכלין: עמית, בוא תשאל שאלה ספציפית מה אני בדקתי. זה לא 'מה בדקתם'.

עו"ד חדד: רגע, אז אתה כן מכיר את כתב האישום.

ראכלין: אמרתי שאני לא מכיר את כתב האישום?

עו"ד חדד: אז בוא תסביר לי במה חשוד מר בנימין נתניהו בתיק 2000.

עו"ד אלון גילדין (מהפרקליטות): לא הבנתי,

חדד: תסביר.

השופט משה בר-עם: במה הוא הואשם.

גילדין: אמרת 'שאתה מכיר את כתב האישום' ואז אמרת 'במה חשוד',

עו"ד חדד: כן. כי מקודם הוא אמר 'כתב האישום, לא מכיר', אני רוצה לדעת, עכשיו כשאתה אומר שכן קראת אותו, במה מר בנימין נתניהו,

ראכלין: אמרתי שלא הכרתי את כתב האישום?

השופטת פרידמן פלדמן: מה זה קשור?

עו"ד חדד: אני ממשיך. אף אחד, דרך אגב, זו חידה שאף אחד לא יקבל בה ציון 'עובר', במה נאשם נתניהו בתיק 2000. לא יהיה אחד.

גילדין: כל מי שיודע לקרוא ידע.

עו"ד חדד: בסדר. אל תגיד את זה עם חיוך. אתה יודע, בדקת שבמסיבת הפרידה של פרדו מילצ'ן היה? זה נושא שעלה אצלכם?

ראכלין: לא זוכר.

עו"ד חדד: מה זה?

ראכלין: לא זוכר.

עו"ד חדד: לא זוכר. אני רואה שיש פה המון חלקים שהם תחת חסיון. אתה יודע אם היה לך סיווג בטחוני רלוונטי כדי לשמוע אותם?

ראכלין: סיווג של היחידה. של המשטרה.

עו"ד חדד: טוב. עכשיו, אני רואה שאתם מדברים שם על ראש המוסד יוסי כהן, כל מיני עניינים כאלה. למה זה היה חשוב לך לרשום את הדברים האלה? למה זה בכלל נושאים שעלו אצלכם בשיחה עם פרדו, על יוסי כהן?

ראכלין: לא זוכר, זה עלה, אני לא זוכר למה.

עו"ד חדד: למה, אבל זה נושא שעלה אני מניח משאלות שלכם. למה שאלתם שאלות על יוסי כהן?

ראכלין: אני לא זוכר. אחרי שבע שנים, לא זוכר.

עו"ד חדד: אתה לא זוכר.

ראכלין: לא.

עו"ד חדד: דרך אגב, אם היה לנו דו"ח הודעה נורמלי, היינו רואים שאלה, תשובה. היינו יכולים להתחקות אחרי זה.

ראכלין: כן.

עו"ד חדד: אבל עכשיו אתה לא יכול לדעת להגיד למה יוסי כהן עלה פה.

ראכלין: לא.

עו"ד חדד: וזה במסמך נפרד. מעניין. תגיד לי, אני רואה שיש פה, פרדו לא הבין מדוע מילצ'ן ביקש לצרף את יוסי כהן לפגישה, כל מיני דברים כאלה. אתה רואה את זה?

ראכלין: איפה?

עו"ד חדד: למשל 11.ב.

ראכלין: כן. אוקיי.

עו"ד חדד: אתה רואה, כתוב למשל בסעיף 11.א "הוא נפגש עם מילצ'ן במסגרת תחזוקתו כסייען ומילצ'ן פנה אליו לאור קשריו של פרדו עם הירדנים", לא היה חשוב להבין על מה מדובר? איזה קשרים? מה בדיוק עזר מילצ'ן עם הירדנים? מה פרדו עזר עם הירדנים?

ראכלין: לא, זה לא רלוונטי. בקצב שלך שאתה רוצה לדעת דברים… את החקירה היינו גם מגיעים לעוד איזה 10 שנים של חקירה.

עו"ד חדד: כן. עשר שנים של חקירה.

ראכלין: מה הקשר לדברים האלה? מה הקשר? מה רלוונטי?

עו"ד חדד: אתה צודק, את הדברים החשובים לא, פשוט לוקחים טלפונים וואטסאפים.

ראכלין: בסעיף 15, אני לא אחזור על הדברים בקול, רק תסתכל. אתם כבר נמצאים בחודש אוגוסט 2017. אני מבקש לא להקריא בקול. למה זה היה רלוונטי הדברים האלה שמופיעים פה? למה שאלתם אותו על הדברים האלה? רק שכבודכם יראה, אני לא רוצה לחזור על זה בקול.

השופטת פרידמן פלדמן: לאיזה סעיף אדוני מפנה?

עו"ד חדד: 18. למה שאלתם אותו בחודש אוגוסט 2017,

השופטת פרידמן פלדמן: סעיף 18 שחור. קשה לי לקרוא.

עו"ד חדד: סעיף 15. סליחה. למה שאלתם את השאלות האלה? מה זה היה רלוונטי?

ראכלין: קודם כל מי שלמעשה ניווט את התשאול הזה זה היה מומי. אני מציע שתשאל אותו.

עו"ד חדד: אז אתה לא יודע?

ראכלין: אני לא יודע. אני יכול לתת לך השערה, אבל אז אני לא יודע.

עו"ד חדד: תראה כמה שאלות אתם שואלים על מי שמופיע בסעיף 15. אין סוף שאלות. 'למה הוא, למה ככה, למה הוא מונה, למה הוא לא מונה'. למה אתם שואלים את השאלות האלה?

ראכלין: כן. כנראה שמומי מצא לנכון לשאול את השאלות האלה.

עו"ד חדד: מומי מצא לנכון. קיבלתם אישור לשאול שאלות כאלה על בעל תפקיד כזה? אישור מהיועץ המשפטי לממשלה?

ראכלין: תשאל את מומי.

עו"ד חדד: אני אומר לך שהתשובה היא לא. בוא נמשיך. סיימנו עם הדו"ח המשונה הזה.