ביום רביעי אמורה להגיע לעדות ציפי לבני, שרת המשפטים לשעבר, לעדות בתיק 2000.
עדותה תמחיש את האכיפה הבררנית ואת הפוליטיזציה במערכת אכיפת החוק.
***
וזה הסיפור: לבני קיבלה חוות דעת מנוני מוזס על חוק "שראל היום" שהיא הייתה בין תומכיו.
במקביל, לבני קיבלה סיקור מאוד אוהד ב"ידיעות אחרונות".
לפי התיזה החדשנית של הפרקליטות בתיק 4000 היחסים בין ציפי לבני לנוני מוזס היו צריכים להגיע לחקירה תחת אזהרה לכאורה. כי מצד אחד יש פה "היענות חריגה" של סיקור ומצד שני יש פה פעולה לטובת בעל אינטרס פרטי.
היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין אמר שפעולתה של לבני הייתה חריגה כיון שהיא לא תאמה את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים.
איל ינון, היועמ"ש לשעבר של הכנסת, אמר שפעולה של פוליטיקאי לטובת בעל אינטרס כשבמקביל הוא מקבל סיקור אוהד איננה פעולה באינטרס אישי. אם כך הוא, אז למה האיפה ואיפה בין נתניהו לציפי לבני?
לקראת עדותה של לבני אני חושף כמה קטעים מהחקירות שלה ושל נוני מוזס שמדברים בעד עצמם.
כאמור, המעורבות של מוזס בכנסת בחוק "ישראל היום" הייתה כה עמוקה ומשמעותית, עד שהוא הצליח להשפיע אף על חברת הקואליציה הבכירה ומי שכיהנה אז כשרת המשפטים – ציפי לבני.
מוזס סיפר שעוד לפני שהצעת החוק הועלתה להצבעה בקריאה טרומית הוא העביר לשרה לבני חוות דעת כלכלית כדי לגייס גם אותה לטובת הצעת החוק.
מוזס: כמו כן נזכרתי בימים האחרונים שעוד לפני שהחוק הועלה להצבעה טרומית בכנסת, הוגשה על ידנו לשרת המשפטים ציפי לבני חוות דעת כלכלית על ידי ד"ר שלומי פריזט כדי לתמוך בטענה שאם המצב יישאר כפי שהיה לאורך זמן עלול להישאר רק עיתון אחד בישראל.
בחקירתה מיום 21.5.2018 ציפי לבני החלה לספר על הנסיבות בהן קיבלה את חוות הדעת הכלכלית, אלא שמיד כשציינה שקיבלה חוות דעת בעניין, עצר אותה החוקר וביקש ממנה להתייחס לנושא אחר לחלוטין.
ציפי לבני: זה הצעת החוק העוסקת בנושאים כלכליים שאותי זה לא היה זווית שבכלל מבחינתה בהקשר שלה הסתכלתי על החוק אה, וכדי לראות האם במאזן האינטרסים אה, יש להם באמת פגיעה, אנחנו צריכים לראות אם יש אה, פגיעה כזאת. אה… אני שאלתי אותם כי קיבלתי פנייה אה, האם מעניין אותי לקבל חוות דעת כלכלית שעוסקת באמת בפגיעה ברשות התקשורת מאחר,
חוקר: ברשותך גברת לבני,
ציפי לבני : כן.
חוקר: אנחנו קצת אה… בדיון הזה שאנחנו מתייחסים אליו,
ציפי לבני : כן.
חוקר: בנוגע ל… שבועיים לפני הפיטורין, שלושה,
ציפי לבני : כן. כן.
חוקר: הבאת לוועדה אה, אה, את ה… את חוק ישראל היום,
ציפי לבני : כן.
חוקר: או חוק…
ציפי לבני : כמו…
חוקר: להחלטה על חופש ההצבעה. את זוכרת את זה?
ציפי לבני : בוודאי.
חוקר: אז על זה אנחנו מדברים.
החוקרים לא שבו לסוגיה זו והיא לא לובנה כלל במהלך חקירתה של ציפי לבני.
במצב כזה נותר לנו ללמוד כיצד תפסה ציפי לבני את האירועים מדברים שאמרה בראיון שהעניקה ביום 3.3.2015 בכנס הון-שלטון-עיתונות:
דיברתי עם מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, וקיבלתי חוות דעת שידיעות אחרונות הזמין שעסקה בהיתכנות הכלכלית, אבל הכל היה שקוף בוועדת השרים.
למרות המעורבות העמוקה של מוזס לאורך כל הליך החקיקה, למרות שמוזס הודה במפורש כי העביר חוות דעת כלכלית לשרת המשפטים דאז, למרות שציפי לבני סיפרה קבל עם ועדה שהיא שוחחה עם מוזס ועשתה שימוש בחוות דעת שקיבלה ממנו במהלך דיון בהצעת החוק שהתקיים בוועדת השרים – למרות כל זאת, החוקרים לא סברו שיש מקום להעמיק חקר בסוגיה, לא שאלו את ציפי לבני שאלה אחת בנושא, ואף עצרו אותה מלספר על כך כאשר העלתה את הדברים מיוזמתה.
אם החוקרים היו עושים זאת הם היו יכולים לבדוק מדוע שרת משפטים תומכת בחוק שבכירי משרד המשפטים אומרים שיש בו קשיים חוקתיים משמעותיים.
מדוע לבני לא הזמינה חוות דעת חיצונית כדי לבחון את הטענות, אלא הסתמכה על חוות דעת של בעל עניין ואף הגישה אותה בדיון שהתקיים בועדת השרים, וכיוצא באלה שאלות שנותרו ללא מענה.
כל זאת כאשר לכולם בשוק התקשורת היה ברור ציפי לבני היא "במועדון המאותרגים של מוזס" כולל שערים.
