העדות של ציפי לבני במשפט נתניהו הייתה מביכה מאוד. על פי בדיקה שביצעתי על הפרוטוקול הרשמי, לבני הרבתה ב"לא זוכרת, לא יודעת, לא מכירה, אין לי מושג, יכול להיות ואולי".

בסך הכל היא אמרה 160 פעם את אחד ממושגי השכחה, ממוצע של פעם ב-2 דקות, דבר שממקם אותה בצמרת הטבלה של ה"לא זוכרים, לא יודעים", שבראשה עומד דני יופה, החוקר המרכזי של הדס קליין.

***

בקטע שאני מביא מהפרוטוקול הרשמי, לבני נתפסת בשקר על ידי עו"ד עמית חדד לאחר שאומרת שדיברה פעמיים-שלוש עם נוני מוזס על חוק "ישראל היום" ובפועל דיברה לפחות 10 פעמים.

עו"ד חדד: את דיברת עם נוני מוזס למשל על החוק הזה?

לבני: בוודאי, כן

עו"ד חדד: כמה פעמים?

לבני: אני לא זוכרת כמה פעמים,

עו"ד חדד: אמרת שזה חוק שולי כזה, לא רלוונטי, כשיש זהות, לאום, כמה פעמים דיברת עם נוני מוזס על החוק הזה?

לבני: נוני מוזס ידע מלכתחילה שאני מתנגדת לחלוקתו בחינם של ישראל היום ולכן,

עו"ד חדד: זאת לא השאלה שלי

לבני: הוא לא היה צריך לבקש ממני לתמוך בו, לפני ההצבעה לפני ועדת השרים לחקיקה, עוד פעם, אני לא זוכרת אם זה היה ממש לפני ועדת השרים או לפני שזה הועלה לסדר היום דיברנו, דיברנו.
אני דרך אגב בכל נקודת זמן אמרתי לו שלדעתי זה ייגמר בערר ולכן המאמץ אני לא יודעת אם זה שווה את זה , הבהרתי לו שמבחינתי התמיכה שלי בחוק היא ממילא בגלל התפיסה שלי שמדובר,

השופט עודד שחם: השאלה הייתה כמה פעמים שוחחת?

לבני: דיברתי איתו,

השופט שחם: השאלה הייתה פשוטה, כמה פעמים שוחחתם עם מר מוזס, זה הכל, זו השאלה?

לבני: אני חושבת שפעמיים.

עו"ד חדד: פעמיים?

לבני: אבל אני לא יכולה להעיד במדויק,

השופט שחם: זה מה שהוא שאל

לבני: אבל אני רוצה לדייק, מאחר ומדובר בהצעת חוק שהייתה חדשה ובעבר גם היו שני חוקים שהציגו בעצם את אותו דבר, אז אני לא זוכרת את מספר הפעמים אבל כן ברור ומובן מאליו שהוא ידע שאני מאוד תומכת בתפיסה של ישראל היום.

השופט עודד שחם: השאלה הייתה כמה פעמים שוחחת?

לבני: נדמה לי פעמיים או שלוש.

עו"ד חדד: גב' לבני תראי, אני לא רוצה להטעות אותך בסדר? יש לנו נתונים קשיחים בחומר לגבי לפחות כמה פעמים דיברתם וזה הרבה יותר מפעמיים-שלוש, תיכף נדבר על זה.

לבני: אוקי

עו"ד חדד: אבל לפני כן, דרך אגב, גם בתהליכים, גם זה, כמה דיברת והמעורבות שלך בנושא יש לי נתונים קשיחים בחומר

לבני: אוקי

עו"ד חדד: לכן זה לא פעמיים ושלוש, והיית מאוד מעורבת

השופט שחם: אז אולי נתקדם

עו"ד חדד: עוד רגע, עוד רגע, דרך אגב, גם אני לא חושב שיש עם זה בעיה, בכלל לא

לבני: גם אני לא

עו"ד חדד: חקרנו את היועץ המשפטי של הכנסת בנושא הזה

לבני: גם אני חושבת שאין בעיה

עו"ד חדד: אז אני אומר לך למשל שאני רואה שיחות ביניכם ב-22 לאוקטובר. יש לפחות עשר שיחות שאנחנו רואים

לבני: על איזה תקופה?

עו"ד חדד: בימים האלו, בימים אוקטובר, נובמבר.

לבני: אוקי, אני באמת לא זוכרת כמות כזו אבל אם זה מתועד, מתועד.

עו"ד חדד: תגידי, ביחס לשותפות הזאת היה לנוני מוזס חלק? אני רואה שזה קיבל פרסום יפה בעיתון, אני אומר לך שנוני מוזס בהקשר הזה היה שחקן פוליטי, הוא היה רלוונטי להצעת החוק כשחקן פוליטי ולכן הוא בקשר איתך בנושא הזה, הוא בקשר עם חברי כנסת אחרים, הוא נתן עם איתן כבל, עם אחרים, הוא שחקן פוליטי

לבני: ומה השאלה?

עו"ד חדד: ולכן את מדברת איתו גם על הצעת החוק, הוא אומר לך זה טבעי, זה דבר הכי טבעי שיש שאת מדברת עם נוני מוזס

לבני: מה השאלה?

עו"ד חדד: אני שואל אותך אם ככה תפסת את הדברים בזמן אמת?

לבני: שמה, שהוא שחקן? מה השאלה?

עו"ד חדד: שבכלל בתקופה הזאת הוא שחקן פוליטי?

לבני: לא. מבחינתי אני מדברת עכשיו על חוק ישראל היום

עו"ד חדד: לא, אני מדברת קודם כל על החזית המשותפת הזאת, האם דיברתם עם נוני מוזס?

לבני: אני לא זוכרת אם דיברתי איתו על זה. אם אתה מקריא, אם אני מסתכלת על מה שאמרתי אז אני אומרת דיברתי עם יאיר לפיד, למה אני צריכה מישהו שלישי שידבר?

עו"ד חדד: אז למה את אומרת לא, תגידי שלא היה, תגידי שכן היה.

לבני: כי אני לא זוכרת את השיחות מה עלה, מה לא עלה? האם עסקתי או האם דיברנו על ישראל היום, אמרתי שהתשובה היא כן, כמה פעמים? לא זכרתי.
למה דיברנו? כי אני מבחינתי מאז שיצא ישראל היום חשבתי שזה דבר אסור על פי החוק ושצריך למנוע את חלוקתו בחינם ולו היה אינטרס כלכלי משלו למנוע את חלוקתו בחינם של ישראל היום. לכן לי היה חשוב שהחוק יעבור מסיבותיי ולו היה חשוב שהחוק יעבור מסיבותיו.

עו"ד חדד: בסדר, תשובה נהדרת. עכשיו אני שואל, חוץ מחוק ישראל היום דיברת עם נוני מוזס, אגב זה טבעי ולגיטימי שיש שיתוף כזה נכון? מבחינתך?

לבני: זה טבעי ולגיטימי שכל הצעת החוק כמעט או כל חוק במדינת ישראל יכול להיות שיקול ציבורי שיש עניין לקדם אותו ויכול להיות שמישהו יהיה לו עניין כלכלי בקידום, כך למשל יכול בעל חברה לאנרגיה מתחדשת לרצות לקדם הקמת או רגולציה רלוונטית ויכול להיות שאני רוצה לקדם את זה בגלל זיהום אוויר וניקיון האוויר.

עו"ד חדד: אבל זה לגיטימי מבחינתך נכון?

לבני: אם זה לגיטימי?

עו"ד חדד: כן

לבני: לגיטימי כל עוד אין בזה תן וקח

עו"ד חדד: תיכף נראה. עכשיו, מבחינתך ודאי שלא היה תן וקח נכון?

לבני: ברור

עו"ד חדד: יופי. מבחינתך כשאת מדברת, דרך אגב, דיברת עם נוני מוזס בתקופה הזאת על דברים נוספים חוץ מחוק ישראל היום?

לבני: השיחות בדרך כלל יכלו להיות גם מה אני חושבת על המצב או על עוד נושאים שהם חלק משיחה.

עו"ד חדד: באוקטובר נובמבר? השאלה אם יש עוד שיחות חוץ משיחות על חוק ישראל היום, שיחות נוספות?

לבני: כן. כן

עו"ד חדד: בימים האלו?

לבני: לא, אני לא זכרתי את כמות השיחות הזאת ביחס לימים האלה אז אני בטח לא זוכרת את … אבל אני בוודאי זוכרת שדיברנו על ישראל היום, על החוק.

עו"ד חדד: אני אגיד לך למה אני שואל, כי לבוא ולהגיד למר מוזס תשמע אני בעד החוק ממילא ולכן … אני בעד החוק בלי קשר לשום דבר אחר זה נגיד שיחה. הוא ידע את זה גם ממילא כי אמרת שאמרת לו את זה, אבל יש שיחה שנייה ושלישית ורביעית וחמישית ושישית ושביעית ושמינית ותשיעית ועשירית, לכן אני שואל על מה עוד דיברתם חוץ מזה?
ואני מציע לך תשובה דרך אגב שנוני מוזס אמר לך תראי כבל תומך, יש רוב מפה, חברי הכנסת האלו בעד, היה שיח שהוא כן שיח פוליטי, יש תאריכים, נעשה כך, נעשה אחרת, זה שיח של כמו קמב"ץ כזה, איך מעבירים את החוק הזה.
אוקי, שיח של הערכות, יעבור, לא יעבור, איך יקרה? מי תומך? מי לא תומך נכון?

לבני: כן.

עו"ד חדד: דרך אגב זה קורה כל הזמן עם נוני מוזס, הוא אומר למשל הבית היהודי כן יתמכו, לא יתמכו, כל מיני הערכות מה יקרה?

לבני: כן, ברגע שהוגש החוק אז כל ראשי הסיעות חתמו עליו אז זה היה ברור שכולם תומכים.

עו"ד חדד: דרך אגב, את לא חשבת שיש עם זה שום בעיה לסוג כזה של שיח עם נוני מוזס כי אין עם זה שום בעיה נכון?

לבני: לא חשבתי ואני לא חושבת שיש איזושהי בעיה עם השיח הזה.

עו"ד חדד: אני מסכים דרך אגב, ממש מסכים. תראי, אחר כך בהמשך לכתבות שראינו מקודם אז היה הרי פרומו ב-24 יש כתבות במהדורת סוף שבוע, כוח שלום, את רואה? יוצרת ברית עם יאיר לפיד כדי לדחוף את נתניהו לתהליך מדיני,

לבני: אני כמעט בטוחה שלא דיברתי איתו על ברית עם יאיר בהקשר הזה אבל אני לא בטוחה ובוודאות לא דיברתי איתו על איזשהו פרסום של איזושהי כתבה שקשורה אלי בעיתון ידיעות אחרונות, בוודאי.

עו"ד חדד: אוקי, ואחר כך אנחנו רואים שיש בעמודים, דרך אגב, כתבה כזאת אבל לא מגיעה במקרה נכון? להציג את התמונות

לבני: תגדיר לא מגיעה במקרה?

עו"ד חדד: זה דבר שעושים אותו איתך, בתיאום, בתיאום איתך,

לבני: אם זה כולל ראיון איתי אז בוודאי

עו"ד חדד: את מדברת עם העורך נכון?

לבני: אני מדברת עם המראיינים.

עו"ד חדד: עם המראיינים, יש את האנשים העוזרים שלך, היועצים שלך שגם מעורבים בנושא בקשר עם ידיעות אחרונות נכון?

אלון גילדין (מהפרקליטות): סליחה אני מתנגד.

עו"ד חדד: שהעדה תצא

גילדין: זה לא בעיה שיש שהיא תשמע אבל אם חברי רוצה אז שהעדה תצא.

עו"ד חדד: שהעדה תצא, אתה רוצה חיסיון עיתונאי? זה מה שאתה רוצה?

גילדין: מה שאני רוצה להגיד לא היה צריך שהיא תצא אבל לא בגלל חיסיון עיתונאי אבל אם אתה רוצה אז שתצא.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: אולי רק לפני כן שאלה, היא נחקרת גם על תיק 4000?

עו"ד חדד: לא.

השופטת פרידמן-פלדמן: כי אני רואה את גברת תירוש

גילדין: היא עברה, היא הייתה בירושלים, היא חשבה איך לשרוף כמה שעות, אנחנו תמיד שמחים.

השופטת פרידמן-פלדמן: זו הייתה תהייה

גילדין: היא התכוונה לשבת שם, אמרתי לה שבי פה (בסמוך לו)

ההתנגדות נדחית. בהמשך:

עו"ד חדד: אנחנו ממשיכים גב' לבני, אז את רואה יש כתבה בעיתון סוף השבוע בעמוד הראשון והשני, זה דאבל ספרד כזה להציל את ביבי מביבי עם תמונות מחמיאות והכתבה משקפת את הביקורת הנוקבת שלך על מר נתניהו נכון? זוכרת?

לבני: אני לא,

עו"ד חדד: אני אראה לך, להציל את ביבי מביבי

לבני: לא, בשביל לדעת אם הכתבה משקפת או לא אני צריכה לקרוא אותה

עו"ד חדד: אני מסכים איתך, גב' לבני אני מקבל. אני אומר לך שהיא משקפת ביקורת נוקבת נגד מר נתניהו?

לבני: אוקי

עו"ד חדד: דרך אגב, כשהייתה לך ביקורת נוקבת כזו את זה את יודעת?

לבני: נכון, נכון.