עוד פרוטוקולים רשמיים מעדותו של דני יופה, החוקר המרכזי של הדס קליין.

***

עו"ד חדד: ידעת שהדס אמרה שיונתן הוא כמו בן בשבילה, או משפחה, דברים כאלו, הכרת את זה נכון?

יופה: כן

עו"ד חדד: ולא היה אכפת לך שהם מדברים ביניהם תוך כדי החקירה, שואלים שאלות אחד את השני לגבי החקירה, מה לענות, איך לענות?

יופה: אני מניח שיש איזשהו ביטוי ונאמר בטוח שאסור להם לדבר אחד עם השני כדי שלא יהיה שיבוש חקירה, זה לא, זה לא רלוונטי לשיבוש, זה שהיא הייתה הבוסית שלו ודאגה לו והפעילה אותו זה הכל נכון אבל,

עו"ד חדד: זו לא השאלה, אני שואל על החקירה אם אמרת להם פעם אל תדברו על החקירה, אסור לכם לדבר אחד עם השני?

יופה: אני מניח שכן, אני מניח שכן

עו"ד חדד: אם אני אגיד לך שלא, אתה אפילו נתת יד לזה שהם יתאמו ביניהם גרסאות, שהיא תשאל אותו שאלות שהיא לא זוכרת או לא יודעת?

יופה: לא יודע, תן לי משהו

עו"ד חדד: אני שואל אם אתה זוכר משהו?

יופה: לדעתי לא, הקפדנו שלא יהיה שיבוש

עו"ד חדד: זה כן דבר חריג נכון?

יופה: שמה?

עו"ד חדד: אם קורה דבר כזה שאתה נותן לעדה אחת לדבר עם עד אחר כדי להשלים זיכרון, זה דבר שהוא חריג, לא דבר רגיל, אם זה קרה בכלל דבר כזה?

יופה: לא יודע, אז בוא נראה אם זה קרה שלא נדבר על משהו היפותטי.

עו"ד חדד: אה, בוא נראה? בסדר בוא נראה. תראה 13 בדצמבר 2016 אנחנו עדיין באותה חקירה, הפעם בעמוד 21 הדס אומרת לך שהיא תשאל את יונתן לגבי היבט מסוים של החקירה ואתה כמובן לא מתריע בפניה שהדבר אסור אלא להיפך, היא אומרת לך כן,

יופה: איפה, רק תראה לי שנייה שאני אראה.

עו"ד חדד: עכשיו, אני צריכה לשאול את יונתן, אתה רואה זה חשבונית גם על מואט, רגע, כן, אבל אני לא מכירה מה זה סיגר הוואנה, סיגר הוואנה קלאב, סיגר בתפזורת, כנראה זה בטוח שלנו אבל אני רק רוצה, זה בטוח, אני לא, אומרת אולי בטעות כי היו אז לג'יימי כי אז לא היה לנו פה חברה ואני לא חושבת, זה לא הגיוני, אני אשאל את יונתן. אז אתה אומר רגע, בואי נראה,

יופה: אני רק רואה, או עשו עכשיו, לא, לא צריך, זה מה שאני אומר לה. אתה רוצה שאני אתקשר ליונתן? לא, לא צריך, אוקי.

עו"ד חדד: תיכף שנייה, אל תדאג תיכף אתם מתקשרים ליונתן

יופה: סבבה, בוא נראה

עו"ד חדד: אז קודם כל תראה אתה לא אומר לה אסור, אתה לא אומר לה זה שיבוש.

יופה: שוב, אני רואה ממה שהראית לי עד עכשיו, רצתם עם העמוד למעלה, אני רואה שאני אומר לה לא להתקשר ליונתן, בוא נראה אם זה התפתח אחר כך למשהו אחר.

עו"ד חדד: תראה, מה שקורה כאן אתה רואה, אתה רואה פעמיים הדס אומרת לך אני אתקשר ליונתן, אני אשאל את יונתן,

יופה: אבל אני רואה למטה שאני אומר לה לא להתקשר

עו"ד חדד: אתה רואה? עכשיו אני צריכה לשאול את יונתן, חכה רגע, קודם כל אתה רואה שהיא אומרת לך עכשיו אני צריכה לשאול את יונתן?

יופה: נו?

עו"ד חדד: והיא אומרת לך בהמשך אני אשאל את יונתן, כלומר פעמיים היא אומרת לך שהיא צריכה לשאול את יונתן כדי לתת תשובה לזה.

יופה: עמית תרד למטה

עו"ד חדד: רגע שנייה

יופה: לעמוד

עו"ד חדד: אתה לא אומר לה שאסור נכון?

יופה: מה?

עו"ד חדד: אתה לא אומר לה שאסור?

יופה: אבל אני אומר לה בהמשך, אני רואה שאני אומר לה אל תתקשרי ליונתן.

עו"ד חדד: הכל בסדר, אז אתה אומר לה, כן, הנה תראי, ואי, כן, אני רוצה, סליחה, היא אומרת לך אני רוצה רק לשאול את יונתן אי אפשר? אתה אומר לה – אוקי. תתקשרי אז, אתה לא אומר לה שזה אסור, אתה אומר לה הפוך, תתקשרי אז.

יופה: אוקי. אז כנראה משהו פה, טה טה טה, בסדר

עו"ד חדד: אין משהו פה, אתה חלק מצוות החקירה

יופה: אז אני אענה לך עמית, הכל בסדר

עו"ד חדד: אתה מחייג לעדים לשאול שאלות?

יופה: אני אענה לך, יכול להיות שהיה פה איזה שאלה, צריך לראות לרגע את הקונטקסט של איזשהו סוג של סיגר או משהו כזה, זה לא איזה משהו, איזשהו שיבוש של איזושהי עדות או משהו כזה, על איזה סוג הוואנה קלאב או פרטגס או אני לא יודע.

עו"ד חדד: אבל זה רק סוגיה סופר חשובה האם נתניהו קיבל או לא קיבל משהו, האם זה נקנה לג'יימי, זו הסוגיות שאלה חוקר אותה. זה סוגיה שהיא בליבת העניין. אומרת לך הדס אני לא יודעת.
מה שאתה אומר לעשות בסיטואציה כזאת, לרשום לא יודעת ולהתקדם קדימה. אתה יכול לשאול אותה מי יודע? היא תגיד לך יונתן. יונתן לבוא תשאל אותו, לא לתת לעד אחד לדבר עם עד שני.

יופה: אוקי

עו"ד חדד: מה אוקי? אתה מסכים איתי?

יופה: לא, אני, מה אתה רוצה שאני אגיד לך, אז נעזרתי בה לדעת איזה סוג סיגר מדובר, כן זה היה.

עו"ד חדד: לא, זה לא נעזרת בה

יופה: מה אתה רוצה שאני אגיד

עו"ד חדד: הרגע אמרת שאסור, ומה פתאום? ואמרת שלא הסכמת והנה תראה מה כתוב למטה שאמרתי לה אל תתקשרי, זה מה שאמרת לפני רגע, פתאום אתה רואה שאמרת לה כן תתקשרי אז זה כבר הופך להיות מבעיה גדולה והנה, לכן אמרתי לה אל תתקשרי לכן, שטויות זה לא נורא.

יופה: אז זה קרה, אז אמרתי, אז זה רשום פה גם, מה, אני יכול להתווכח עם זה?

עו"ד חדד: תראה, אתה לא מבין שיש פה בעיה? היא גם אומרת לך יונתן יודע שאני פה. אתה רואה? תסתכל. אתה רואה – כי יונתן יודע שאני פה, לא מטריד אותך איך יונתן יודע שהיא נחקרת? למה הוא יודע שהיא נחקרת? תוך כדי היא מחייגת לשאול אותו שאלות? אתה לא מבין שהם מתאמים ביניהם גרסאות?

יופה: לא, זה אני לא מבין

עו"ד חדד: אתה לא מבין?

יופה: לא

עו"ד חדד: היא הודתה דרך אגב גם פה בבית המשפט שאם היו "מזכירים? אחד לשני דברים, נזכרים ביחד בדברים שלא היו ולא נבראו.

יופה: לי אין שליטה על זה.

עו"ד חדד: אין לך שליטה על זה, בסדר, קורה. אתה רואה דרך אגב, אתה אומר לה אין בעיה, אין בעיה. כן, כן, כן. אתה יודע. היא שואלת אותך זה בסדר? אתה אומר לה כן, כן, כן. כן.

יופה: אוקי, אז פה אני יכול כן לתת פרשנות לזה, אתה יודע זה כתוב משהו, כן, כמו שאתה מסביר אז אני אגיד לך כן, כן, בוא נתקדם רק, או בואי נמשיך את החקירה.

עו"ד חדד: לא, היא שואלת אותך, הנה, 058 מחייגים, נשמע צליל חיוג

יופה: אבל אמרנו, אמרנו

עו"ד חדד: אתה אומר לדפדף אותה, כן, כן, כן. להיפך,

יופה: אבל הראית לי גם קודם עמית ולא התווכחתי שאמרתי לה כן שתחייג אבל אני לא מתווכח על זה.