הפרוטוקולים הרשמיים של עדות כורש ברנור הגיעו ומהיום אני מתחיל סידרת כתבות חדשה בשם "תיק ברנור, תיק תפירה" על בסיס אותם פרוטוקולים. אביא חלקים משמעותיים מתוך הפרוטוקולים.
***
ביום העדות הראשון אמר ברנור 106 פעם "לא זוכר, לא יודע, לא מכיר, אין לי מושג ויכול להיות", ומספרן של האמירות הללו רק הלך ועלה בימי החקירות הבאים.
צריך לקחת בחשבון שיום העדות הראשון כלל את החקירה הראשית שבה ברנור כמובן תיאר את החקירות בתיק 1000 ו-2000 כנטולות רבב.
עו"ד חדד: מר ברנור אנחנו קיבלנו ביום שלישי שעבר מסמך שמרכז את מה שהתביעה חושבת שצריך להעביר לנו מהשיחות שניהלתם, כמה ישיבות היו לך בפרקליטות?
ברנור: איזה פרקליטות? לקראת העדות?
עו"ד חדד: פרקליטות מיסוי וכלכלה.
ברנור: לא ספרתי, אני מניח כמה פעמים ישבתי בפרקליטות?
עו"ד חדד: כן, כורש שאלה פשוטה, מה אתה מסתבך?
ברנור: לא, כמה פעמים ישבתי בפרקליטות?
עו"ד חדד: מה נעשה בהמשך
ברנור: אני התכוננתי לעדות
עו"ד חדד: כמה פעמים?
ברנור: אני מניח שישבתי שם שמונה-תשעה פעמים, משהו כזה. אני מעריך, יכול להיות יותר.
עו"ד חדד: יכול להיות יותר. כמה זמן בכל פעם?
ברנור: מספר שעות
עו"ד חדד: כמה זה מספר שעות? ברור לי שזה מספר שעות, כמה? שעה, שעתיים, חמש, תשע?
ברנור: לא, יותר, מתשע, שמונה וחצי עד ארבע-חמש
עו"ד חדד: זאת אומרת ימים מלאים אתה יושב
ברנור: קראתי את החומר, כן
עו"ד חדד: שמונה-תשעה ימים, אולי יותר אמרת?
ברנור: כן
עו"ד חדד: דרך אגב מי נכח בישיבות האלו?
ברנור: איזה ישיבות?
עו"ד חדד: בפרקליטות?
ברנור: אני עם החומר לבד
עו"ד חדד: והיו איתך ישיבות גם עם הצוות?
ברנור: לקראת המסמך, כן.
עו"ד חדד: מה זה? מה זה לקראת המסמך? זה לא לקראת המסמך,
ברנור: אתה רוצה שאני אעשה לך סדר?
עו"ד חדד: אני רוצה לעשות לך סדר כורש. אני רואה שסדר אתה לא יודע להביא
ברנור: לא, אני יודע טוב מאוד, אל תכניס לי מילים לפה
עו"ד חדד: כורש תן לי לשאול אותך שאלות ותענה לי תשובות
ברנור: אל תדבר אלי ככה
עו"ד חדד: כבודכם אם אפשר, אני מבין הוא בא עם אקדח וזועק
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: עו"ד חדד רגע. מר ברנור כמה? שמונה-תשעה ימים,
ברנור: אני אסביר את התהליך גברתי
עו"ד חדד: אתה יכול בבקשה כשבית משפט לפחות מדבר איתך לכבד את בית המשפט?
השופטת פרידמן-פלדמן: מתוך שמונה-תשעה ימים כמה ימים ישבת לבד עם החומר וכמה ימים ישבו איתך פרקליטים?
ברנור: ברוב הימים ישבתי, לקחתי את הזמן, הכינו לי את החומרים, קראתי תמלילים, מסמכים, הודעות וביום האחרון שהייתי שם ישבתי עם הפרקליטים לקראת המסמך שנקרא,
השופטת פרידמן-פלדמן: ביום האחרון?
ברנור: בדיוק
עו"ד חדד: זאת אומרת אתה יושבת אמרת שמונה-תשעה ימים, יכול להיות יותר, אמרת פה עשרה או אחד עשר ימים ואתה קורא תמלילים, מסמכים והודעות ואני מניח שהכנת לך נקודות מדברים שראית נכון?
ברנור: כן
עו"ד חדד: איפה הדפים האלו עם הנקודות?
ברנור: אצלי
עו"ד חדד: אתה יכול להביא לי אותם?
ברנור: לא.
עו"ד חדד: למה?
ברנור: הם לא אצלי כאן
עו"ד חדד: אתה יכול להביא אותם מחר?
ברנור: לא
עו"ד חדד: למה?
ברנור: לא נשאר כל המסמכים
עו"ד חדד: מה שנשאר, אתה יכול להביא את מה שנשאר? לא נשארו המסמכים בטח גם זה במקרה? מה, זרקת אותם?
ברנור: אני צריך להביא לך את המסמכים האלה?
עו"ד חדד: כן, האמת שכן.
ברנור: לא שמרתי את כל המסמכים, רשמתי לי נקודות
עו"ד חדד: את מה ששמרת אתה יכול להביא לי?
ברנור: לא.
עו"ד חדד: למה?
אלון גילדין (מהפרקליטות): אנחנו מתנגדים לשאלה. יש פה בקשה לחומר חקירה, אנחנו לא חושבים שהדברים האלה הם חומר חקירה, חובתנו הרי להעביר רק דברים שהעד מוסיף על דברים שעולים מחומר החקירה.
השופט משה בר-עם: רשימות פרטיות זה לא רלוונטי?
גילדין: זה לא חומר חקירה, אני לא מכיר אף החלטה שיפוטית כזאת
עו"ד חדד: האמת שהייתה החלטה כזאת, בית המשפט הזה הורה למסור נקודות, בתיק 4000 בית המשפט נתן החלטה… כבודכם עם כל הכבוד, 108 קלאסי (סעיף) זה כשהעד על הדוכן ושואלים שאלות, זה 108 לפי הוראת החוק, לפי הסעיף כשקוראים אותו זה הסעיף, חוץ מזה ביחס לעדים שהכינו רשימות בית המשפט הזה כבר נתן החלטה, לדעתי אצל אילן ישועה נתתם כבודכם הוראה למסור את הרשימות. הרשימות האלה אצלך בבית?
ברנור: כן
עו"ד חדד: אז בכלל העובדה שיש לעד שנמצא בבית המשפט מעיד רשימות שהוא הכין לעצמו מתוך חומרים והחומרים לא נמצאים אצלו בבית זה מצב שהוא לא תקין, אנחנו בהחלט זכאים לקבל ולכל הפחות לקבל הסבר למה הוא לא מוכן? דרך אגב, גם ב-108 צריך הסבר למה מישהו לא מוכן לבוא ולמסור את החומר.
השופטת פרידמן-פלדמן: הוא לא מוכן כי זה שלו.
עו"ד חדד: לא, זה לא שלו האמת, זה לא שלו
השופטת פרידמן-פלדמן: זה שלו
עו"ד חדד: למה אתה לא מוכן להביא? למה אתה לא מוכן להביא?
ברנור: רשמתי לעצמי את סיכומי ההודעות כדי לרענן את הזיכרון שלי לקראת הריענון, ככה אני עושה לפני כל הכנה, לפני כל חקירה, רושם לי את הרשימות אוקי? זה סיכום של הודעה של פלוני, של אלמוני מתוך התיק, אם זה רלוונטי כל כך? אני לא חושב.
השופטת פרידמן-פלדמן: זה הכל סיכומים?
ברנור: זה שלי, כן. אני מסכם הודעה של משה, של דוד, של יוסי בנקודות כדי לזכור ולהתכונן לעדות שלך פה.
עו"ד חדד: הבנתי. אז אם זה רק סיכומים למה אתה מסרב להביא לי את זה?
ברנור: אין בעיה לסרב, זה נקודות שלי
עו"ד חדד: אבל כורש אם זה רק סיכומים
ברנור: זה כדי לרענן את הזיכרון, אני לא חושב
עו"ד חדד: אם זה רק סיכומים למה שלא,
השופט בר-עם: העד קורא איזשהו תמליל ורושם לעצמו הערות, אם, אני לא אומר שזה קרה,
ברנור: לא רשמתי הערות
עו"ד חדד: לא רשמת הערות? לפני כן אמרת נקודות עכשיו אתה משנה את הגרסה מר כורש אבל אנחנו נראה בהמשך.
השופט בר-עם: אני שואל שאלה עקרונית, אם נרשמים התייחסויות של העד ביחס לתמליל שהוא קורא באשר לעד למהימנותו, לזהותו, אינני יודע, דברים שקשורים זה לא דבר שצריך להעביר?
קרן צבירן (מהפרקליטות): לא אדוני, זה לא חומר חקירה, זה לא חומר חקירה, אני גם לא רואה איך סיכומים מהסוג הזה לחברי יש זכות לקבל אותם, אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לטעון משפטית גם בלי קשר להסכמה של העד, אני מניחה אותו בצד, ואני גם חושבת שההחלטה של כבודכם בעניינו של אילן ישועה הייתה אחרת ולא, הייתה שם איזושהי הפרדה אבל אנחנו נטען, בבקשה, נכין תגובה משפטית ונגיש לכבודכם.
השופטת פרידמן-פלדמן: אתה רוצה לומר עוד משהו עו"ד חדד? יש לאדוני עוד משהו לומר בעניין הזה.
עו"ד חדד: אני אמשיך לשאול עוד שאלות ונראה למה זה רלוונטי
השופטת פרידמן-פלדמן: נכון לעכשיו אנחנו דוחים את הבקשה.
עו"ד חדד: אני שאלתי למה אתה לא מוכן למסור לנו את החומר, מה התשובה שלך? אם זה רק סיכומים לטענתך? כי מקודם אמרת שהיו נקודות, עכשיו אתה אומר רק סיכומים, זה שני דברים שונים?
ברנור: אני אמרתי לך והסברתי לך, ישבתי, קראתי את החומר כדי להתכונן כמו שאני עושה לפני כל משפט והעדתי בעשרות משפטים, אוקי? כדי לרענן את הזיכרון, בטח אחרי שמונה שנים,
עו"ד חדד: שמעת את השאלה שלי?
ברנור: שמעתי את השאלה שלך, אני לא מוכן לתת לך את החומר.
עו"ד חדד: למה?
ברנור: ככה.
עו"ד חדד: ככה
ברנור: כן
עו"ד חדד: תגיד לי אילו נקודות או סיכומים?
ברנור: סיכומים
עו"ד חדד: כמה עמודים הסיכומים האלה?
ברנור: לא זוכר
עו"ד חדד: כמה? זה עמוד, שניים, שלושה?
ברנור: תמצית
עו"ד חדד: תראה, לפני כן שאלתי אותך איפה הם? אמרת חלק אצלי חלק לא אצלי, עכשיו זה נורא מוזר לי כי אם אתה אומר שאילו סיכומים שאתה מכין אותם לקראת העדות למה לא שמרת אותם?
השופטת פרידמן-פלדמן: עו"ד חדד, תתקדם.
עו"ד חדד: לא, אני לא רוצה להתקדם, אני רוצה לברר, יש פה סתירה על פני הדברים בלי לבקש את החומר עדיין. אני רוצה לדעת, אתה אמרת שחלק מהדברים לא אצלך יותר, זרקת אותם, נעלמו לך,
ברנור: אני יושב, רושם, מה שנקרא נוטס, חלק אתה רושם שומר, חלק אתה זורק
עו"ד חדד: למה, למה זרקת אם זה נקודות שהכנת?
ברנור: כי זה נוטס אתה יודע שאחר כך מעלה על הכתב
עו"ד חדד: תגיד לי, היית הישיבה אחת עם הפרקליטות? ישיבת הכנה?
ברנור: אמרתי אני הגעתי, הכינו לי חומר מספר ימים, שמונה-תשעה, עשרה ימים, קראתי את החומר שהכינו לי וביום האחרון ישבתי עם הפרקליטים וניסחו את מכתב הריענון הזה.
עו"ד חדד: בסדר, בישיבה שאנחנו מקבלים מהפרקליטות אנחנו רואים שכתוב שקיימו איתך פגישות ראיון, לא פגישת ראיון, פגישות ראיון, ברבים.
ברנור: אני זוכר שישבתי ביום ראשון וערכנו את המסמך הזה, אני לא זוכר פגישות.
עו"ד חדד: זאת אומרת אתה אומר שהייתה ישיבה אחת שבה ערכתם את המסמך הזה?
ברנור: ישבנו, לא זוכר כבר עם מי, ערכנו, אחר כך התקשרו אלי, הקריאו לי את זה כי אני לא הייתי בזה,
עו"ד חדד: אתה לא זוכר מי ערך את המסמך?
ברנור: מי ישב איתי?
עו"ד חדד: כן? אמרת אני לא זוכר עם מי לפני רגע
ברנור: ישב איתי אלון, גן, טפת הייתה, לא זוכר
עו"ד חדד: אני רוצה שתסביר לי לשנייה את מהלך הדברים, נעשה את זה בצורה ממצה וקצרה. אתה מגיע לפגישה בפרקליטות אתה קורא את החומרים, זה קודם כל מה שקורה? אתה קודם כל קורא את החומרים שמונה-תשעה ימים? כן?
ברנור: כן
עו"ד חדד: ואחר כך יש ישיבה אחת, אני לא שואל שוב כמה ישיבות בית המשפט הורה לי, אני מכבד את מה שאומר בית המשפט,
ברנור: כן
עו"ד חדד: ישיבה אחת שבה אתה יושב עם הפרקליטים, רק אחת?
ברנור: למיטב זיכרוני, כן
עו"ד חדד: ואז אתה מגיע אני מניח עם הדפים שלך, עם הנוטס שלך עם ההערות שלך,
ברנור: אני לא זוכר שהגעתי עם הניירות אבל כן, היו רשימת נושאים, כן
עו"ד חדד: הבנתי, רשימת נושאים שאתה הכנת?
ברנור: שאני הכנתי, כן, גם
עו"ד חדד: עכשיו, הפרקליטים שואלים אותך שאלות? אני מנסה להבין איך הנייר הזה נוצר?
ברנור: לא אני יצרתי את הנייר הזה
עו"ד חדד: אני רוצה להבין איך הוא נוצר, אז הם כתבו אותו ורק אמרו לך אם זה נכון?
ברנור: הם כתבו אותו על סמך מה שאני דיברתי, אמרתי לשאלות שלהם
עו"ד חדד: אז היו שאלות שהם הפנו אליך?
ברנור: בין השאר, כן.
עו"ד חדד: כלומר באה התביעה ושואלת אותך שאלות, למשל מציגים לך קווי הגנה שלנו כי אני רואה, אולי שבית משפט, לכן אולי בית המשפט לא כל כך מבין את השאלות שלי בנושא הזה שבית משפט יראה את ראיון העד, אנחנו מגישים אותו כמובן רק ככלי עזר לחלק הזה, אני רוצה להבין פשוט איך נוצר המסמך הזה שהוא בא ומתייחס לטענת הגנה כזאת, טענת הגנה כזאת, מנסה להתמודד באופן לא מוצלח לטעמי, אנחנו נראה את זה בהמשך עם טענות הגנה, אני רוצה להבין בדיוק, בוא תסביר לנו איך נוצר המסמך?
ברנור: אני חושב שהסברתי
עו"ד חדד: אני לא הבנתי
ברנור: הם ישבו איתי, ישבתי איתם,
עו"ד חדד: הבנתי ישבו, ישבתי, ישבתם
כב' השופט ע' שחם: תן לו להשיב מר חדד
עו"ד חדד: כן. כן
ברנור: קראתי את כל החומרים בעיון רב בחלקם הגדול, ישבתי אחר כך בתום התשעה-עשרה ימים שהייתי שם לישיבה מסכמת. היו רשימה של נושאים, הסברתי, אמרתי, תועד הדברים האלה, לאחר מכן התקשרו אלי מספר ימים לאחר מכן, הייתי במכללה אז הקריאו לי את המסמך של החמישה עמודים, אישרתי ובזה נגמר העניין.
עו"ד חדד: נעשה את זה קל, תגיד לי, אני מסתכל בראיון העד עכשיו גם בית משפט רואה אותו, אני רואה שנעשה פה ניסיון לתת מענה לשורה של בעיות וקשיים שעלו בעדויות של חוקרים אחרים בסדר?
ברנור: אוקי
עו"ד חדד: קודם כל מי הציף בכלל את הבעיות האלו? אתה, התביעה? אני רואה שיש פה ניסיון להתמודד עם בעיות שעלו במהלך המשפט, כל מיני דברים שחוקרים אחרים אמרו, מי הציף את הדברים האלו, את הבעיות האלו? למשל על אופן איסוף המסמכים מהדס, על העניינים שקשורים לארי הרו, אתה יכול למעשה כל שורה פה היא מהווה, אתה רואה על הבעיות עם היומנים של ראש הממשלה, כל מיני שורות של בעיות שעולות למה לא תפסו טלפונים, יש פה שורה של בעיות לאורך הדרך, אני שואל,
השופט עודד שחם: הוא שואל האם זה עלה מהם או עלה מאדוני?
ברנור: אני מניח שזה גם ממני וגם מהפרקליטות, אני לא זוכר, תשמע, אני קורא חומרים יש לי רשימה של שאלות לעצמי ואני גם שואל את הפרקליטות אני מתאר לעצמי.
עו"ד חדד: רגע, אז אתה אומר שחלק מהדברים, אני מקבל את מה שאדוני אמר, אני רוצה עדיין תשובה כללית. אז אתה אומר שחלק מהדברים התייחסות לבעיות ספציפיות זה נושאים שאתה העלית מיוזמתך?
ברנור: כן
עו"ד חדד: אם אני אומר לך שהפרקליטות היא זו ששאלה אותך את השאלות האלו באופן ספציפי וגם הציעה לך תשובה?
ברנור: הציעה לי תשובה?
עו"ד חדד: כן
ברנור: לא
עו"ד חדד: בוא ניקח למשל את הנושא, אני עושה בדיוק את מה שאמר לי אדוני, ניקח נושא אחד ספציפי, ניקח למשל את השאלה אם היה מותר לכם לקבל מסמכים מהגב' קליין, זה נושא שאתה העלית או שהתביעה העלתה?
ברנור: זה נושא שאני קראתי, אני לא זוכר, אני חושב שזה אני
עו"ד חדד: אתה העלית?
ברנור: כן
עו"ד חדד: ואת הטענה שהיה לכם צו שמאפשר לכם לקבל את זה?
ברנור: אני ראיתי את הצו
עו"ד חדד: לא שאלתי אם ראית, התשובה הזאת,
ברנור: איזה פתרון? לא הבנתי פתרון?
עו"ד חדד: יש שאלה מכוח מה קיבלתם את המסמכים?
ברנור: היה צו
עו"ד חדד: את האמירה על הצו,
השופטת פרידמן-פלדמן: מר ברנור יש כאן כל מיני נושאים והשאלה היא אתה יושב עם הפרקליטות, יש נושאים שעל פני הדברים לא נראה שאתה פתאום אומר אותם, ולכן השאלה היא אם נשאלת שאלות וענית?
ברנור: אני לא זוכר לעשות את הדיפרנציאציה
השופטת פרידמן-פלדמן: או שיש דברים שנראו לך, או שיש דברים שקראת בעיתון או משהו וידעת עליהם או שיש דברים שנראו לך בעייתיים והצפת אותם?
ברנור: אני כמו שאמרתי לעמית, ישבתי עשרה ימים כמעט, קראתי בעיון רב את כל התיק, ככה אני מתכונן לפני, בטח כראש היחידה, במהלך הקריאה אתה קורא את ההודעות, אתה רואה דברים שאתה צריך ללבן עם עצמך וגם עם הפרקליטים, בטח אחרי שמונה שנים שעברו. גם מקריאה של מסמכים לפעמים אתה לא זוכר במאה אחוז מה היה לפני שמונה שנים.
השופט בר-עם: אבל אלה מסוג העניינים שאדוני אולי רשם לעצמו תוך כדי הקריאה לגבי עניינים שאדוני רוצה לברר עם הפרקליטות? יכול להיות, אני לא יודע, אני שואל.
ברנור: אני סיכמתי לעצמי את ההודעות וכו' ולאחר מכן היו כמה נקודות שגם ליבנתי עם עצמי אל מול החומרים כדי לחפש אותם, למצוא אותם אפילו אני זוכר שפניתי לפרקליטות תביאו לי את הצו הזה, תראו לי את ההודעה של זה כי אני לא זכרתי, היו לי כל מיני דברים שלא זכרתי.
אני קורא איזה קלסר אני רואה פתאום וואלה יש איזה עוד הודעה נוספת, עוד איזה דבר נוסף, אני ביקשתי מהמתמחה בעיקר שיכינו לי את החומרים תשלימו לי את החומרים כי זה דברים שאני מרענן גם עם עצמי, לאחר מכן ישבו איתי והכנו את המסמך הזה.עו"ד חדד: כורש אבל אמרת שיש דברים
השופטת פרידמן-פלדמן: מה זה הכנו? הרי בסוף לא אתה מכין?
ברנור: לא
השופטת פרידמן-פלדמן: אז מה זה הכנו?
ברנור: לא אני הכנתי את המסמך, עברנו על הנושאים גברתי
השופטת פרידמן-פלדמן: לכן אני אומרת, אתה אומר הכנו לכל אורך הדרך
ברנור: אני מתכונן לאורך כל התשעה-עשרה ימים על נושאים, צפים לי נושאים גברתי, צפים לי נושאים בטח בחלוף שמונה שנים נושאים שהם רלוונטיים בתיק הזה, הודעות של ארי הרו, הצווים, תפיסת מסמכים, ברור שזה צף, אתה רואה זה הגרעין למעשה הראייתי החשוב אז אני מכין את עצמי.
השופטת פרידמן-פלדמן: זה בסדר בשביל זה יש ריענון זיכרון, אני שואלת מה זה הכנו את המסמך?
ברנור: עברנו על נקודות ובסוף מי שערך את המסמך, אבל עברנו על נקודות שחלקם גם אני אמרתי אותם.
השופט בר-עם: אמרת אותם על סמך אותה,
ברנור: על סמך קריאה של עשרה ימים, כן
השופט בר-עם: שרשמת לעצמך חלק מהנקודות?
ברנור: כמו שאני עושה בכל תיק, אמנם לא העדתי הרבה זמן אבל, כן
עו"ד חדד: כורש אמרת מקודם וזה כמובן מוקלט שיש דברים שאתה לא זכרת וגם מהמסמכים לא היה לך תשובה אז השאלה שלי אם מהזיכרון לא היה לך תשובה ומהמסמכים לא היה לך תשובה איך פתאום נוצרה לך תשובה? ואני אומר לך שזה כתוצאה מזה שאתה שמעת מהפרקליטות את הדברים? נכון?
ברנור: תשמע, אני,
עו"ד חדד: קודם כל מה שאני אמרתי הוא נכון?
ברנור: לא במדויק, אני קורא חומר, יש לי איזה שתי דקות ניסיון בחקירות,
עו"ד חדד: כורש לא מדויק זה אומר,
ברנור: ברשותך עמית
עו"ד חדד: אבל אתה אמרת שיש דברים שלא זכרת ולא למדת עליהם מהחומרים, אז אתה יודע אותם עכשיו מאיפה?
ברנור: אני רוצה לדייק ברשותך
עו"ד חדד: תדייק
ברנור: אתה רוצה לראות, אתה פונה ומבקש לראות הודעה מסוימת, תמליל מסוים ואפילו ביקשתי לראות הקלטה מסוימת,
עו"ד חדד: נו?
ברנור: כי זה רלוונטי
עו"ד חדד: שמעת את השאלה שלי.
ברנור: כן, שאלתי גם את הפרקליטות לקראת המסמך
עו"ד חדד: נכון, והם נתנו לך תשובה נכון?
ברנור: הם לא נתנו לי תשובה, רעננו לי, זה המושג של ריענון לפעמים אני גם לא זוכר חלק מהדברים.
עו"ד חדד: ואז הפרקליטות נותנת לך את התשובה?
ברנור: לא נותנת לי את התשובה.
עו"ד חדד: אז תראה, בוא ניקח למשל
ברנור: התשובה היא שלי, היא שלי
עו"ד חדד: בוא נראה, בוא נבדוק
ברנור: הסר ספק מליבך, אני ברשותך אל תכניס לי מילים, מה שאתה עושה זה לא ראוי
עו"ד חדד: לא ראוי, מה שאתם עשיתם לא ראוי אבל
ברנור: מי זה עשיתם?
עו"ד חדד: משטרת ישראל. עכשיו כורש
ברנור: עמית ברשותך אל תרד נמוך
עו"ד חדד: טוב. אפשר להמשיך כורש? עוד משהו? עוד הערה כזאת?
ברנור: לא. אתה מעיר את ההערות האלה, לא אני.
עו"ד חדד: תראה אני אומר לך שיש פה דברים, יש פה תשובות שלא יכול להיות שהן תשובות שאתה חשבת אותם, לא בזמן אמת ולא בדיעבד. למשל בנושא של קבלת המסמכים מהדס קליין, אמת או שקר? שאילו תשובות שניתנו לך על ידי הפרקליטות, אמת או שקר?
ברנור: הפרקליטות לא נתנה לי תשובות
עו"ד חדד: אז היא הציעה לך תשובות
ברנור: היא לא הציעה לי תשובות, לא, היא רעננה לי את הזיכרון
עו"ד חדד: היא אמרה לך מה לשיטתה התשובה,
ברנור: היא רעננה לי את הזיכרון, לא נתנה לי את התשובה, אל תכניס לי מילים לפה, זה תפקידו של הריענון
עו"ד חדד: כורש תסביר לי, בוא תסביר לי
ברנור: נתתי לך תשובה,
השופט בר-עם: בעקבות הריענון כל הדברים שמופיעים פה זה דברים שאדוני מאשר כמי שאדוני זוכר אותם היום?
ברנור: כן. כן, חלפו שמונה שנים
השופט בר-עם: בסדר, אדוני אמר ריענון אז הריענון אמור להוביל לתוצאה מסוימת
ברנור: נכון, זו התוצאה
עו"ד חדד: אז אני שואל למשל לעניין קבלת המסמכים מהדס, אנחנו כמובן נדוש בזה לא היום לא מעט אבל מחר ואולי ביום שלאחר מכן, אז אתה כשאתה בא ואומר שזה כתוצאה מזה שהיה לך צו זה רעיון שלך או רעיון של הפרקליטות אמרה לך אותו ורעננה לך את הזיכרון?
ברנור: לא. אני ראיתי את הצו
עו"ד חדד: מי הראה לך את הצו הזה?
ברנור: היה לי קלסר צווים שמה, עברתי על הצווים, זה התפקיד שלי
עו"ד חדד: ומכוח הצו הזה אתם קיבלתם את המסמכים של הדס?
ברנור: גם, כן
עו"ד חדד: כן? אתה בטוח?
ברנור: כן
עו"ד חדד: והטענה להסכמה של מילצ'ן זו טענה שאתה זכרת אותה או שהפרקליטות אמרה לך?
ברנור: זה אני זכרתי, אני הייתי בחקירה של מילצ'ן
עו"ד חדד: אז שני הדברים האלה אלה דברים שאלה זכרת ואתה עומד מאחוריהם?
ברנור: כן
עו"ד חדד: יופי, אנחנו נבדוק את זה בהמשך, טוב שיש לנו הצהרות. עכשיו, הדברים שמופיעים פה בראיון העד שלך אילו דברים מזיכרון, כך אתה אומר וגם אישרת לבית המשפט, אמנם רעננו לך את הזיכרון אבל היום אתה זוכר אותם?
ברנור: מהזיכרון, מריענון הזיכרון
עו"ד חדד: אבל היום זה זיכרון שלך?
ברנור: זה הזיכרון שלי, כן
עו"ד חדד: וכתוצאה ממסמכים שראית נכון?
ברנור: הקלסרים, החומרים
עו"ד חדד: ומצגים שהוצגו לך על ידי הפרקליטות?
ברנור: חומר שהיה בפרקליטות, כן
עו"ד חדד: הבנתי. עכשיו, אני לא יכול לדעת מראיון העד הזה איזה מסמכים הובילו לאמירות שיש פה בראיון עד הזה נכון? אין לי דרך לדעת.
ברנור: לא
עו"ד חדד: אתה יודע להגיד למה לא פירטתם, מכוח איזה… על איזה מסמכים אתם מסתמכים כשאתם כותבים פה את הדברים האלו? אם אתה יודע להגיד?
ברנור: לא, אני לא יודע להגיד
עו"ד חדד: בוא ניקח למשל עוד איזה מקרה בוחן, במקום מסוים בראיון עד בסעיף 8 כבודכם יכול להסתכל אתה טוען שם שרציתם לחסוך בתקציב ולכן לא הוצאתם איכונים, אנחנו נגיע לזה בהמשך כמובן באופן מסודר, אתה זוכר כמה חיקורי דין בחו"ל היו בתיק הזה? רק ב-1000 ו-2000?
ברנור: מספר מדויק?
עו"ד חדד: אתה זוכר?
ברנור: לא, אבל היו הרבה
עו"ד חדד: הרבה, למשל היה חיקור דין בארצות הברית של אלן … ומר שניאור בניו יורק
ברנור: נכון
עו"ד חדד: עוד בארצות הברית של לארי אליסון ופול מרינלי, זה בסן פרנסיסקו הרחוקה, עוד חיקור דין של מילצ'ן בלוס אנג'לס, בגרמניה נחקר דופנר, באנגליה מילצ'ן, בסרי לנקה מוריס, באנגליה לבטניק ובאוסטרליה מר פאקר זה רק ב-1000 ו-2000. אתה יודע מכל חיקורי הדין האלו כמה אנשים העידו פה בבית המשפט?
ברנור: לא
עו"ד חדד: רק אחד, מילצ'ן, בסדר? כל חיקורי דין האלו שעלו המון המון כסף למדינת ישראל, הכל … שום דבר לא הגיע לפה לבית המשפט אז אתם לא חוסכים בחיקורי דין מסביב לעולם אבל באיכונים בתיק שלנו חסכתם?
ברנור: איכונים זה נושא של עלויות זה חלק מהאיכונים, מה שעולה שמתייחס למסמך או בכלל לאיכונים שעושה
עו"ד חדד: אתה זוכר פעולת חקירה שביקשת בתיק הזה ולא אושר לך תקציב עבורה? כן, לא?
ברנור: משטרת ישראל לא עובדת על מודל כלכלי של תקציבים
עו"ד חדד: אתה אומר שלא היה תקציב, אני חושב שזו טענה אם נאמר בעדינות, לא מדויקת, אני שואל האם אי פעם הייתה פעולת חקירה שביקשת לבצע ואמרו לך בגלל תקציב אתה לא יכול לבצע אותה?
ברנור: בתוך הארגון כן, יש מקרים שבהם,
עו"ד חדד: בתיק 1000 ו-2000?
ברנור: גם, כן
עו"ד חדד: אז בוא תספר לנו על פעולה
ברנור: אם צריך לנסוע שני חוקרים או חוקר אחד או שלושה אז עלויות כספיות כן
עו"ד חדד: שמעת מה שאלתי כורש, לא שאלתי אם משרד, אם הם רוצים לצאת כל יאח"ה לחו"ל
ברנור: לא, את דיברת על האיכונים
עו"ד חדד: לא, כורש אני מבקש כשאני אסיים את השאלה ואז תיתן תשובה
ברנור: בבקשה
עו"ד חדד: לא שאלתי אם אתם יוצאים צוותות שלמים לטיולים בחו"ל עם מני יצחקי כשאני לא מבין למה הוא נוסע,
ברנור: המילה טיולים לא במקום
עו"ד חדד: בסדר, אני שואל אם הייתה פעולת חקירה שרצית לבצע ואמרו לך אל תבצע אותה כי זה יקר מדי? בתיק 1000 ו-2000?
ברנור: היו הרבה פעולות שלא אושרו, אני לא זוכר אם זה היה על תקציב
עו"ד חדד: הבנתי, אני אומר לך שמעולם לא הייתה פעולה שלא אישרו לכם אותה בגלל תקציב
ברנור: אני לא זוכר
עו"ד חדד: לא זוכר, בסדר. אתה יכול להגיד לי, אתה זוכר ישיבה שבה עלתה השאלה אם לבצע איכונים, אתה הכרעת שאתה חייב לשמור על הקופה הציבורית ולכן אתה לא מבצע איכונים?
ברנור: עוד פעם?
עו"ד חדד: האם אתה זוכר ישיבה,
ברנור: ישיבה ספציפית שהנושא שלה איכונים?
עו"ד חדד: כן
ברנור: לא זוכר ישיבה ספציפית על איכונים אבל כן ישיבות שעלו פעולות של מה שנקרא בעגה המשטרתית, מחת"ק, מחקרי תקשורת.
עו"ד חדד: אתה יכול להסביר לי, יש לכם תיעוד איפשהו בזה שאתה מציע או מישהו מציע לבצע מחת"קים ואז מחקרי תקשורת בעגה המשטרתית כמו שאמרת ואתה בא ואומר רבותי, בזבזנו פה לא יודע כמה, הרבה מיליונים, את העוד איכונים אנחנו לא נעשה זה יקר מדי? כן, חמשת אלפים שקל איכונים אנחנו לא נבזבז פה? אתה יכול לספר לי ישיבה כזאת?
ברנור: מאיפה הבאת את הסכום של החמשת אלפים
עו"ד חדד: חמשת אלפים, עשרת אלפים שקל, כמה שזה לא יעלה.
ברנור: יש עשרות מסמכים של בקשות, האם היה מסמך או פעולה שבה רשום מחת"ק ואישור כספי? אני לא זוכר, מחת"ק היה, זה בטוח
עו"ד חדד: אני אומר לך דרך אגב, שמעולם, מעולם לא היה עניין כזה לאורך כל הדרך שרציתם להוציא מחת"קים בגלל עניין כספי, לא הוצאתם את המחת"ק, אתה יכול לאשר את מה שאני אומר נכון?
ברנור: לא, מחת"קים מאושרים ברמה ספציפית לתקופות.
עו"ד חדד: שמעת מה אמרתי? אני אומר לך שמעולם לא כללת,
ברנור: נתתי לך תשובה שאחד השיקולים יכולים להיות כספיים
עו"ד חדד: עזוב יכולים להיות, אני מדבר על התיק שלנו
ברנור: אני לא זוכר, עוד פעם אני אומר לך, יש עשרות אם לא מאות פעולות שביקשנו
עו"ד חדד: שמעת מה שאלתי?
ברנור: ברשותך אני אשיב
עו"ד חדד: מה שאלתי?
ברנור: שאלת לגבי תקציב אז אני מנסה לענות
עו"ד חדד: תקציב למה?
ברנור: תקציב למחקרי תקשורת
עו"ד חדד: יפה
ברנור: האם ביקשנו מחקרי תקשורת? כן. האם ביקשנו איכונים? כן. האם קיבלנו תשובה לא על חלק בגלל תקציב, את זה אני לא זוכר.
עו"ד חדד: אתה יכול להסביר לי אם אתה לא זוכר טענה כזאת שבגלל תקציב לא הוצאתם איכונים איך מגיע לסעיף 8 אותו חלק שמדבר על זה שאתם לא הוצאתם איכונים בגלל עלויות, בגלל שיקולי תקציב? איך מגיעה בכלל תשובה כזאת?
ברנור: אתה יכול להראות לי את החלק הזה?
עו"ד חדד: אני אראה לו על המסך, אין בעיה. איך מגיעה תשובה כזאת אם זה לא היה בזמן אמת ואתה לא זוכר אותה.
ברנור: מה השאלה?
עו"ד חדד: אתה אישרת לי כאן שאתה לא זוכר בזמן אמת
השופטת פרידמן-פלדמן: בנוגע למה אתה שואל אותו?
עו"ד חדד: עוד שנייה. אתה אישרת לי שאתה לא זוכר שבזמן אמת לא הוצאתם איכוני תקשורת בגלל שיקולי תקציב נכון? זה מה שאמרת בהגינותך, אישרת לי את הדבר הזה נכון?
ברנור: אוקי
עו"ד חדד: לא אוקי, נכון?
ברנור: מה השאלה?
עו"ד חדד: אני אומר אתה אישרת לי שאתה לא זוכר שלא הוצאתם איכונים בגלל שיקולי תקציב.
ברנור: אני אישרתי לך משהו אחר, אמרתי שבפעולות שביקשנו אני לא זוכר שקיבלנו תשובה שלילית בגלל תקציב
עו"ד חדד: שזה מה שאמרתי בעצם?
ברנור: לא, לא אמרת את זה בדיוק ככה.
עו"ד חדד: אז עכשיו אמרת את זה במדויק
ברנור: אוקי
עו"ד חדד: אז עכשיו תסביר לי איך זה יכול להיות שבראיון העד שלך כתוב שלא הוצאתם איכונים בגלל העלויות הגבוהות?
ברנור: תפנה אותי בבקשה
עו"ד חדד: לשאלתנו מדוע לא הוצאו איכונים של גב' קליין או מר חסון העד השיב כי לא סבר שהוצאת איכונים נדרשה. אז קודם כל בשונה ממה שאמרת פה מקודם שדווקא כן ביקשת איכונים אני רואה שפה בראיון העד כתוב מפיך שלא ביקשת איכונים, אז מה האמת, מה שאמרת פה או מה שאמרת בפרקליטות?
גילדין: אני מתנגד לשאלה, זה ממש לא מהעד אמר
עו"ד חדד: זה ממש מה שהעד אמר.
גילדין: לא, זה ממש להטעות את העד, העד התייחס
עו"ד חדד: סליחה רגע, לא, לא, אני מבקש א. אתה מתנגד העד יצא, ואז תגיד את ההתנגדות שלך
ברנור: שאני אצא?
עו"ד חדד: כן, אם אתה רוצה להתנגד. מה לא?
גילדין: אני חושב שבית המשפט היה יכול לפני דקה אם יהיה צורך שאני אתנגד בעניין הזה ויסביר שזה לא משנה מה. מה שבית משפט אומר
עו"ד חדד: אילו התשובות של העד מילה במילה, העד אמר אנחנו ביקשנו מחת"קים, אני לא זוכר אם הסירוב היה על סעיף תקציבי.
גילדין: אבל הוא לא אמר על שני האנשים האלה
עו"ד חדד: אבל למה? זאת התשובה. עכשיו מה יענה העד, מה יענה העד?
גילדין: אני אמרתי מבחינתי שהעד יצא ואני אסביר
עו"ד חדד: לא נכון, אתה אמרת שהוא לא צריך לצאת
בהמשך:
עו"ד חדד: רגע, סליחה רגע, התשובה של מה שאמר מקודם עו"ד גילדין נכונה? כלומר לשיטתך לא דיברת על הדס ויונתן?
ברנור: אתה שאלת שאלה כללית על מחת"ק אמרתי, התייחסתי למחת"קים בכלל, ביקשנו מחת"קים.
עו"ד חדד: על יונתן והדס?
ברנור: על יונתן והדס ממה שאתה עכשיו
עו"ד חדד: לא מבלי מה שאני תגיד, תגיד לי אם כן או לא?
ברנור: לא ביקשנו, אני לא זוכר אוקי? כי היו עשרות פעולות, להתייחסות הזאת בריענון אתה עכשיו מתייחס להדס קליין ויונתן חסון נכון?
עו"ד חדד: כן
ברנור: יופי,
עו"ד חדד: ביקשת להוציא להם או לא?
ברנור: השיקולים
עו"ד חדד: אתה ביקשת להוציא להם או לא?
ברנור: שנייה ברשותך
עו"ד חדד: קודם כל ביקשת או לא ביקשת להוציא?
קרן צבירן: תן לו לענות, להשלים
עו"ד חדד: לא, ביקשת או לא ביקשת להוציא להם?
ברנור: אני לא זוכר כי היו הרבה נחקרים ומאות פעולות שביקשתי, האם ספציפית ביקשתי? לא. למה לא ביקשתי יכול להיות רלוונטי לשניים האלה א. לא חשבתי ככל הנראה שזה רלוונטי. 2. שני עדים. 3. ומניסיון של עשרות תיקי חקירה אם לא יותר גם מידתיות, שבע, שמונה, תשע שנים להוציא איכונים לעדים לא מידתי ודבר אחרון, כן, יש גם שיקול תקציבי כשמדובר על שבע, שמונה, תשע שנים.
עו"ד חדד: תגיד לי עוד פעם, סליחה, אתה סותר את עצמך בתשובה שלך תוך כדי
ברנור: בגלל השאלות שלך
עו"ד חדד: מה אני יכול לעשות, אילו השאלות. כורש ביקשת או לא ביקשת איכונים ליונתן והדס?
ברנור: קיבלת תשובה, אמרתי לך שאני לא זוכר
עו"ד חדד: לא זוכר, בסדר, כי אמרת לא זוכר ואחר כך אמרת לא
ברנור: אני לא זוכר אם ביקשתי על שרה נתניהו, על יאיר נתניהו, על מילצ'ן ועוד הרבה, שורה ארוכה של עדים שהיו רלוונטיים אבל אני אומר לך עוד פעם, לגבי הריענון
עו"ד חדד: תעצור, תעצור
ברנור: לגבי הריענון
עו"ד חדד: כבודכם אפשר להורות לעד לענות לשאלה ששאלתי?
השופטת פרידמן-פלדמן: אתה נשאר עם אותה שאלה, הוא עונה אותה תשובה.
עו"ד חדד: לא, לא נכון, השאלה היא לגבי יונתן והדס
ברנור: קיבלת תשובה עמית
עו"ד חדד: שאתה לא זוכר. פה כתוב מפיך שלא הוצאו איכונים כי זה סברת שהוצאת איכונים לא נדרשת.
בהמשך:
השופטת פרידמן-פלדמן: אתה אומר שאתה לא זוכר אבל לפי מה שכתוב פה נראה שלא ביקשת.
השופט בר-עם: בסעיף 8 נראה שלכאורה לא ביקשת
השופטת פרידמן-פלדמן: וזה לא כל כך מזמן, המסמך הזה לא מזמן
עו"ד חדד: מה התשובה כורש
השופטת פרידמן-פלדמן: השאלה אם אתה לא זוכר או שלא ביקשת כי פה כתוב לכאורה שלא ביקשת.
ברנור: נכון, לא ביקשתי כי אם אין איכונים אז לא ביקשתי אבל אני אומר עוד פעם לגבי השניים שאתה מזכיר
עו"ד חדד: נו?
ברנור: למה אתה מחייך?
עו"ד חדד: כי לפני רגע אמרת שאתה לא זוכר, אני פשוט מתפלא על הקסם, קסם הבריאה שפתאום בא לך זיכרון.
ברנור: אתה רוצה שאני אתן לך הרצאה מפיך על זיכרון?
עו"ד חדד: אני לא רוצה שתיתן לי הרצאה
ברנור: כי אני זכרתי את ההרצאה שלך על זיכרון
עו"ד חדד: אתה יכול לתת לי בבקשה תשובה?
השופטת פרידמן-פלדמן: מר ברנור,
עו"ד חדד: אני לא… עם מאתיים האיומים שלך
ברנור: אני לא מאיים
עו"ד חדד: לא מאיים רק מרים את האצבע בצורה מחוצפת.
השופטת פרידמן-פלדמן: מר ברנור
ברנור: אני חצוף?
השופטת פרידמן-פלדמן: אדון ברנור א. אל תנהל ויכוחים עם עו"ד חדד. נתחיל עם זה. הוא שואל, אתה עונה. ב. אם אתה רוצה אפשר להתחיל מהתחלה את השאלות על זה כי אתה לא זוכר או לא ביקשת או כן ביקשת ולא נתנו, או לא קיבלת תקציבים , נעשה לך איזשהו סדר במה ביקשת או לא ביקשת, תקציבי, לא תקציבי.
ברנור: גברתי בתיק אין איכונים אוקי? של השניים, אוקי? למיטב זיכרוני גם אין איכונים על אחרים כן? שנחקרו בתיק הזה. אוקי?
השופטת פרידמן-פלדמן: האם זה כי לא ביקשת או כי ביקשת ולא אישרו או כי חשבת שלא צריך או מה?
ברנור: אני חשבתי אז למיטב זיכרוני שזה לא רלוונטי וגם לא מידתי, בגלל הראיות הנוספות שהיו בתיק.
השופטת פרידמן-פלדמן: אתה מדבר על זה בכללי או על שני העדים האלה?
ברנור: גם על שני העדים האלה ועדים נוספים.
עו"ד חדד: הבנתי, טוב, לא מידתי, למשל למה לא להוציא שנה אחת ולבדוק בשנה אחת האם הסיפורים שאני אומר לך שנסתרו פה על ידי כל העדים, לרבות הדס עצמה, האם הסיפורים האלה היו נכונים או לא נכונים? לקחת שנה אחת, לעשות שנה מייצגת, למה זה לא דבר שעשיתם?
ברנור: כי חשבנו שיש לנו מסד ראייתי מספיק ולא צריך את האיכונים.
עו"ד חדד: טוב, נבדוק את זה בהמשך.
ברנור: אוקי
עו"ד חדד: תגיד אז הטענה של תקציב היא טענה שאתה לא זוכר אותה מזמן אמת?
ברנור: לא
עו"ד חדד: לא זוכר אותה מזמן אמת אז בוא תסביר לי איך היא מופיעה פה בראיון העד שלך? שכרוכה בעלויות גבוהות וכו', מאיפה זה מגיע?
ברנור: אני אומר עוד פעם, במחקרי תקשורת בטח ארוכים של שנים תמיד עולה שאלה של תקציב.
עו"ד חדד: ובמקרה הזה זה עלה?
ברנור: סביר להניח שכן,
עו"ד חדד: אתה אמרת שלא ביקשת
ברנור: אז לא ביקשתי אז למה אתה שואל את זה
עו"ד חדד: כי אני לא מבין, אתה אומר דבר והיפוכו. בסדר,
ברנור: אוקי, אז אני לא חייב
עו"ד חדד: לא חייב טוב, בוא נתקדם.