הערכות: הפרקליטות עלולה לעכב את משפט נתניהו
מחר (יום שני, ה-28.6) אמורה הפרקליטות להעביר את כל החומרים שנעלמו-הוסתרו במשפט נתניהו לידי הסניגורים.
לפי אביעד גליקמן, שופר הפרקליטות, ליאת בן ארי ויהודית תירוש עשויות לבקש ארכה כי הפרקליטות לא השלימה את מלאכת החיפוש וההפקה של החומרים.
ראשית, זו לא הפעם הראשונה שהפרקליטות מורחת ומצפצפת על בית המשפט ולא עומדת בהחלטותיו. שנית, גליקמן אומר שבינתיים היא תעלה את העד הבא – אבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת.
העובדה שהפרקליטות גם משבשת את סדר העדים שהיא קבעה – כי אחרי ישועה היו אמורים לעלות אבירם אלעד ומיכל קליין (עורכים בוואלה) – ממחישה בבירור שהתיזה של הפרקליטות בנוגע ל"היענות חריגה" קרסה, והיא ממהרת לעבור לצד של "ההטבות הרגולטוריות".
בכל מקרה, עפ"י גליקמן אין "דרמות" בחומר שהוסתר, לבד מפניות נוספות של פוליטיקאים ואנשי עסקים לישועה כדי לקבל סיקור אוהד.
סליחה? ברור שזו דרמה כי הפניות האלה ממחישות עד כמה ישועה היה עסוק בסחר-מכר באתר לטובתו האישית, בלי כל קשר לנתניהו. להזכירנו, לולא החומר שהוסתר לא היינו יודעים בכלל שישועה ניהל סחר-מכר ישיר עם פוליטיקאים ואנשי עסקים.
השקרים של ישועה (1): שיקר למשטרה בנוגע לפגישותיו ושיחותיו עם ברוך קרא ורביב דרוקר
החקירה נגדית חשפה לנו שפע של שקרים שבהם נתפס אילן ישועה. אחד מהם הוא הפגישות והשיחות עם ברוך קרא, רביב דרוקר ועיתונאים נוספים.
כשנשאל במשטרה בזמן אמת על פגישות אפשריות כאלה, הוא ענה לקונית שאף אחד לא יצר איתו קשר בעניין החקירה ולא שוחח איתו.
ישועה גם הוזהר לא לשוחח עם התקשורת בנושא החקירות. כשנשאל ע"י בעז בן צור, פרקליט נתניהו, על המזכר המשטרתי הזה ישועה החל להתפתל: "אני לא זוכר במדוייק, יכול להיות, אני חושב שכן".
והתירוץ: "הייתה עליי התנפלות (של עיתונאים)".
זו תשובה מיתממת כי: ראשית, אתה לא חייב לענות, במיוחד אם אתה מוזהר גם אם יתקשרו אליך 1,000 עיתונאים; שנית, תמיד יש אפשרות לענות לקונית שיפנו לעורך דינו אייל רוזבסקי ושהוא מנוע מלדבר.
ישועה לא עשה זאת ומעניין שכל פגישותיו היו עם "עיתונאי" שמאל שהיו שותפים, במישרין או בעקיפין, לתפירת התיק.
השקרים של ישועה (2): שיקר במשטרה על הפסקת הקשר עם זאב רובינשטיין; היה מיודד איתו ובה בעת תיעד והקליט את השיחות איתו
כולנו יודעים שאילן ישועה הוא עד לא אמין, שהוא שקרן כרוני, שהוא פעל בוואלה אך ורק לטובת האינטרסים האישיים והכלכליים שלו, שהוא פעל יחד עם הפרקליטות כדי לתפור את תיק 4000 נגד נתניהו.
את כל זה אנחנו יודעים, אבל יש עוד אספקט באישיותו של ישועה שמתחברת לכל התכונות הרעות הללו שנחשף בחקירות הנגדיות: הוא מנוול, כן מנוול, מי שבגד בחבריו וכנראה השתמש בהם בצורה מאוד מתוחכמת כדי לאסוף עדויות מפליליות לכאורה נגד נתניהו.
מסתבר שישועה היה מיודד עם זאב רובינשטיין, מי שנחשד שהיה חלק מהתיווך של כל אותן "היענויות חריגות" אבל תיקו נסגר. כזכור, כתב האישום מייחס לרובינשטיין כ-70 פניות לישועה, בעיקר בנושא שרה נתניהו, אליה היה מקורב.
רובינשטיין אמר שפניותיו לא היו על דעת בני הזוג נתניהו והוא עשה זאת כאקט של חברות, כמו במקרים אחרים. העובדה שתיקו של רובינשטיין נסגר בלא כלום, רק ממחישה שכל 70 הפניות שלו הוכנסו לכתב האישום במזיד.
ועכשיו מסתבר עוד דבר שעלה בחקירתו הנגדית של ישועה: הוא ורובינשטיין היו חברים-ידידים או איך שתקראו לזה. נשותיהם הכירו, רובינשטיין אף הציע לישועה ולאישתו ללון אצלם בארה"ב (הוא משמש כסגן יו"ר הבונדס ומתגורר בארה"ב) ואף הציע לישועה עזרה עם בנו – ובין לבין – ישועה מקליט ומתעד את שיחותיו וחלופת התכתובות איתו. מדהים!
ולא די בכך: בעז בן צור תופס את ישועה בשקר לגבי שנת ניתוק היחסים בינו לבין רובינשטיין. ישועה אמר דבר אחד בחקירה שלו אבל בן צור, בעזרת ההתכתבויות ביניהם (שכנראה הוסתרו), מוכיח לנו שהקשר החברי נמשך אחרי שהוא אמר שנותק.
הנה תמליל חקירתו של ישועה בעניין רובינשטיין כפי ששלף לי אבי וייס. כל השיח הזה, אגב, מחזק את האפשרות שישועה פעל כסוכן במטרה להפיל אנשים בפח כמו אלוביץ' ורובינשטיין.
בן צור: "עכשיו נעבור לזאב רובינשטיין קצת. היו לך לא מעט התכתבויות עם זאב רובינשטיין. נכון?"
ישועה: "כן".
בן צור: "עכשיו נדבר על ההתכתבויות האישיות ביניכם. בסדר?"
ישועה: "בבקשה".
בן צור: "ננסה לאפיין את הקשר ביניכם. טוב?"
ישועה: "בבקשה".
בן צור: "אני מפנה אותך להתכתבות הבאה, נעבור בחטף כי אני מנסה להגיע לקו המסקנות, לקו השאלות העובדתיות. הנושא פה, אני מבין שאתם מתאמים איזו פגישה או בקפה מונטיפיורי או בקפה איטליה, זה נכון? ואנחנו רואים בסוף: תמסור ד"ש חמה ממני ומחני (חני ישועה, אישתו של אילן ישועה). גילה זו אשתו, נכון?"
ישועה: "כן".
בן צור: "ואז אני רואה שיש לכם פה כבר איזו היכרות קודמת, לפי מה שכתוב כאן. אנחנו מדברים על יולי 2013".
ישועה: "כן. נפגשנו גם במרץ. נדמה לי שבאותה שנה נפגשנו".
בן צור: "או.קיי. אני מפנה אותך להתכתבות הבאה: ערב נפלא, זוג מדהים, חיבוקים, נשיקות שוב לגילה. אתה רואה את זה?"
ישועה: "כן".
בן צור: "ואז התכתבות מה-28.7.2013, השתתפות בצערך, נכון, ביטויי אהבה?"
ישועה: "כן".
בן צור: "אחרי זה, אתה אמרת בחקירה הראשית שלך, שהקשר ביניכם, בינך ובין רובינשטיין נגמר במחצית שנת 2014. אתה רוצה לחזור בך מהתשובה הזאת?"
ישועה: "אני זוכר שהיינו פעם אחת ב-2014 במסעדה, ויכול להיות שהיו גם התכתבויות אחרי זה. אני לא זוכר. אני זכרתי שהוא ירד (כוונתו שהקשר ירד)"ץ
בן צור: "שמה?"
ישועה: "הקשר ירד. היו התכתבויות גם אחרי זה. אבל הקשר ירד".
בן צור: "אני לא יודע כמה הוא ירד, בוא נראה מה קרה בפועל".
ישועה: "זכרתי שהוא ירד, כי נכנסו איזשהם מחירים למאזן, או קרנה ירדה, אני לא זוכר בדיוק" (שימו לב: ישועה נתפס בשקר ומתחיל להתפתל).
בן צור: "אמרת איזשהו – אני כרגע ביחסים האישיים ביניכם".
ישועה: "או.קיי, היחסים האישיים, בסדר".
בן צור: "רק היחסים האישיים. אין חצר, אין ביזנטיון" (ישועה הגדיר את רובינשטיין באחד מהדיונים כפקיד בכיר בחצר של נתניהו).
ישועה: "או.קיי".
בן צור: "עכשיו, בוא נסתכל בתכתובת הבאה, ב-12.3.2015, אחרי שאמרת שזה הסתיים, לדעתי, במחצית 2014, ואז אתה כותב שאתם במאי, בארה"ב, בטקס של גיא בהאווארד (בנו של ישועה), קודם כל ברכות אני אומר לך, נכון?"
ישועה: "תודה".
בן צור: "והוא קיבל עבודה בסן דייגו ואז רובינשטיין כותב לך: אתם מוזמנים אלינו. רואה?".
ישועה: "כן, כן".
בן צור: "או.קיי, ואז אתם מחליפים מחמאות. זה בסדר. ואז הוא מציע לך: אתם יכולים גם לישון אצלנו".
ישועה: "כן".
בן צור: "תשמרו על שאול, הורגים אותו, אני יודע, אני מבטל, ובזה ההתכתבות הזו מסתיימת. רואה?".
ישועה: "אהמ".
בן צור: "עכשיו, כשהוא מזמין אותך לישון אצלו, אני מניח שזה ביטוי של קרבה, נכון? זה ברור שזה ביטוי של קרבה?"
ישועה (ממשיך להתפתל בשקריו): "כן. אבל לפני זה, נדמה לי, בהתחלה הוא מתלונן שניתקתי איתו קשר, באיזשהו מקום. אני לא זוכר אם זה בהתכתבות הזאת או לא, והוא מציע אני אבוא לישון אצלו. לא עשינו את זה. לא באנו ולא ישנו שם. לא היה לזה המשך. אבל נדמה לי שזה בתחילת ההתכתבות הזאת, יש משהו שהוא מתלונן שניתקתי איתו קשר?"
בן צור: "לא יודע".
ישועה: "לא יודע, באמת לא יודע. זה לא עד כדי כך רלוונטי".
בן צור: "אני לא עד כדי כך ביוגרף של ההתכתבויות שלך".
ישועה: "נכון. זה גם לא רלוונטי".
בן צור: "ואז בוא נראה מה ההמשך של ההתכתבות. אתה זוכר שהוא הציע לך גם עזרה לגבי הבן שלך?"
ישועה: "יכול להיות. יכול להיות שהציע משהו, אני לא זוכר".
בן צור: "לא זוכר".
ישועה: "אני זוכר משהו מעורפל שהציע משהו, אבל אני חושב שלא פניתי בקשר לזה".
בן צור: "סליחה?"
ישועה: "לא עשיתי עם זה כלום".
בן צור: "בסדר. הוא הציע לחבר אותו (את הבן של ישועה) למכר שהוא בעל חברה להרצאות ולהשבחת מנהלים?"
ישועה: "יכול להיות. לא זוכר".
בן צור: "מה?"
ישועה: "לא זכרתי את זה. זכרתי שהוא אמר משהו, לא זכרתי מה, אבל לא היה היה לזה המשך".
בן צור: "אתה נורא רוצה לברוח מההמשך".
ישועה: "אני לא בורח מההמשך, אני רק מציין, אתה ציינת שאני אמרתי שבאיזשהו שלב הקשר נותק, ונדמה לי שההתכתבויות האלה היו בקשר לזה שהוא אומר לי: מה קורה, למה הקשר בינינו נותק? ואז הוא הוא אומר את הדברים שהוא אומר. אבל בוא נראה מה, יכול להיות שזה לא רלוונטי".
בן צור: "יש פה תוספת, אז בוא נסתכל יחד".
ישועה: "אפשר את התאריכים?"
בן צור: "כן בטח, ספטמבר, 1.9.2015, ישועה רואה".
ישועה: "כן".
בן צור: "אז אתה כותב לו מתי נגיע, חשבתי לקפוץ לפני החגים. שמח לשמוע על גיא, מה הוא עושה היום, הוא כותב לך, נכון?"
ישועה: "הוא כותב".
בן צור: "ואז אתה כותב לו באיזו חברה הוא נמצא, בוא נתקדם קצת, ואז, יפה, גיל פרץ גר שם, אולי כדאי לחבר ביניהם, חברה להרצאות. אשמח לבוא להיכרות, אתה כותב. נכון?"
ישועה: "כן".
בן צור: "בוא נתקדם עוד טיפה. תודה, אשאל".
ישועה: "כן".
בן צור: "עכשיו אני שואל אותך משהו על הסגנון של זאב רובינשטיין לי שהסגנון שלו, גם על פי מה שראינו בהתכתבויות, הוא לפעמים אולי דרמטי, יכול להגזים קצת, יכול להיות מוקצן. שותף לתיאור הזה?"
ישועה: "כן".
