אתמול עסקתי לאורך כל היום, כצפוי, בעניינים משפטיים, כי ישראל הפכה בצר לה ולמצער גם למעצמת משפטיזציה, שכמעט כל תהליך עובר בה דרך בתי המשפט, ובמיוחד בג"ץ.

אביעד גליקמן שוב מביך את עצמו ומשקף את הלחץ של ליאת בן ארי

אתמול עדכנתי בצהריים שהחומרים שהוסתרו ע"י הפרקליטות בטלפונים של אילן ישועה נמסרו לפרקליטי נתניהו ואלוביץ' ביום ראשון על-פי החלטת בית המשפט (לאחר העיכוב של הפרקליטות).
חקירתו הנגדית של ישועה, אם כך, תתחדש ביום שני בשבוע הבא ואתם יכולים בהחלט להתכונן להפתעות.

עוד כתבתי, כי אם הפרקליטות לא מדליפה מהחומרים אז כנראה שכולם מזכים. זה כנראה הטריד מאוד את ליאת בן ארי ויהודית תירוש ואלו הדליפו, כרגיל, לאביעד גליקמן (או דליפמן בלשוני) בערב שהחומרים מחזקים דווקא את התביעה.
איך מחזקים על-פי דליפמן ושולחיו? כיוון שיש כמה "שרשורים" של מיילים בין ישועה לאלוביצ'ים שנוגעים למקרים בכתב האישום!

זו כמובן סתירה: אם המקרים האלה נוגעים ל"היענות חריגה" שכתר נמצאת בכתב האישום הם אינם יכולים "לחזק" את תיזת התביעה, כי ממילא הם נמצאים.

מפליא שהשטות הזו עברה עורכים בערוץ 13, אבל אנחנו כבר רגילים שהערוץ הפך לצינור העברת המסרים של הפרקליטות.

בסוף הדיווח, כבדרך אגב, ציין דליפמן שיש עוד שיחות חדשות עם פוליטיקאים ואנשי עסקים (למשל, אבי גבאי) – אבל פה הוא נזהר בדבריו. כמובן שהחומרים הללו מזכים ומעידים שלא היתה שום "היענות חריגה" (מה גם שהמושג הזה מעורפל וחסר כל ביסוס).

שני דברים חשובים:

• עו"ד ז'ק חן, פרקליטו של אלוביץ', כתב לבית המשפט בעבר כי מהחומרים החלקיים שהועברו לעיונם מתוך הטלפונים – נדרשת הפרקליטות לקיים חשיבה מחדש על תיזת כתב האישום בתיק 4000. אפשר לסמוך על עו"ד חן שהוא יודע על מה הוא מדבר – הוא הרי מכיר את החומרים לפני ולפנים – בניגוד לדליפמן.
• ליאת בן ארי ויהודית תירוש נמצאות גם בלחץ פנימי: הן חייבות לשדר פנימה, בתוך הפרקליטות, שהכל מתנהל כשורה ואין בחומרים שהוסתרו שום חדש. זה לא יצליח להן: בעוד פחות משבוע הפאשלות שלהן תמשכנה להיחשף.

לאופוזיציה נמאס מהוועדה בכנסת: שלחה מכתב התראה לבנט ולסילמן

לליכוד, לש"ס וליהדות התורה נמאס מהמשחקים של הקואליציה בוועדה המסדרת כפי שבאה לידי ביטוי אתמול.
הן שכרו את שירותיו של עו"ד בומבך, ששלח מכת התראה דחופה לבנט, עידית סילמן ויו"ר הכנסת:

"אתם נוקטים מגוון בלתי נתפס של אמצעים פסולים המכוונים כולם לתכלית אחת: הפיכת הכנסת לחצר האחורית של הממשלה ורמיסת מעמדה ופועלה של האופוזיציה עד עפר… החלטות הוועדה המסדרת מכפיפות אותה לגחמות הקואליציה".

עוד דברים שכתב עו"ד בומבך על הפעולות של הוועדה המסדרת אתמול:

"עומדות בניגוד גמור לסעיפים בתקנון הכנסת ומפרים כל פרקטיקה נוהגת בדבר קביעת הרכב ועדות הכנסת. ההחלטה עושה פלסתר מהוראות סעיפים לתקנון הכנסת…
"הליקויים המתוארים בפעילות הכנסת, וכן הפגמים שנפלו בהחלטה, אינם אקראיים. דרך כולם מתוחה כחוט השני השאיפה הכוחנית לסכל את חובתה של האופוזיציה למלא את תפקידה החוקתי, ולסכל את כוחה של הכנסת כגוף המפקח על פעילות הממשלה. פעילות הקואליציה מגלמת פגיעה קשה במרקם החיים הדמוקרטיים, וכן חתירה תחת יסודות המבנה של שיטתנו הפרלמנטרית".

השופט נעם סולברג נגד אסתר חיות: ביקורת חריפה על האקטיביזם השיפוטי

העתירות נגד התיקונים לחוקי יסוד בעניין ממשלת החילופים של מרצ והתנועה לאיכות השלטון נדחו אתמול בבג"ץ, אבל הקטע שכתב השופט נעם סולברג חשף שוב את המתחים בתוך העליון על האקטיביזם השיפוטי.
למעשה, סולברג, במילים משפטיות, הגיש כתב אישום חריף נגד אסתר חיות וחבריה על הניסיון להתערב שוב ושוב בעבודת הכנסת.

כך כתב סולברג:

"לא אוכל להחריש נוכח מגמת התעצמותה של הביקורת השיפוטית המהותית על חקיקת-יסוד. ביקורת זו נסמכת על דוקטרינות שיפוטיות עמומות ובלתי-גדורות. מציאות זו, אינה מניחה את הדעת. מחמת דוחק הזמן, משהעתירות הפכו בעיקרן תיאורטיות, ואף המעט שנותר אינו מצדיק כל התערבות שיפוטית, גם לדעת המחמירים – אסתפק כאן בקריאת כיוון ראשונית; את ההרחבה הנדרשת בסוגיה נכבדה זו – אותיר לימים אחרים; לכשיִרווח, וככל שיִצטרך.

"אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לשיטתי, כעניין של מדיניות משפטית, בעוסקו בגבולות הגזרה של החוקה הנרקמת, בזיהויו של חוק-יסוד, יסתמך בית המשפט על מבחן צורני בלבד; על כללים קשיחים אשר אינם מצריכים הפעלת שיקול דעת מהותי. קביעת כללי זיהוי מהותיים, אשר יִשׂומם מצריך הפעלת שיקול דעת שיפוטי רחב, תהפוך את בית המשפט לשותף פעיל ביצירת החוקה ובתחימת גבולותיה. מלאכה זו נמסרה לכנסת ישראל; לא לנו השופטים. כינונה של חוקה המעגנת את ערכיה היסודיים של המדינה, את סדרי-המשטר, ואת כללי המשחק – טעונה הסמכה, ומצריכה הסכמה ציבורית רחבה. עיסוק של בית המשפט בשאלה – איזו נורמה ראויה להיכלל בחוקה ואיזו לא, חורג מן השורה, פוגע בעקרון הפרדת הרשויות. תפקידם של המחוקק והמכונן – לקבוע את הנורמה; תפקידו של בית המשפט – לפרשה. אין זה מתפקידו של בית המשפט לקבוע, אם יאה היא אותה נורמה להיכלל בחוקה המתגבשת".

אתמול בפייסבוק
12:33 -> 13:57 -> 17:29 -> 20:56 -> 21:07 -> 21:33 -> 21:42