אתמול בפייסבוק חשפתי, מתוך מסמכים, את עלויות האבטחה לבכירים של משרד המשפטים, וסיכמתי עבורכם את כל מיסי "מנסור עבאס" של ממשלת בנט שהובאו אתמול לאישור הממשלה. כמובן שפתוחה הדרך להטלת מסים נוספת בהמשך הדרך.

הנה הפרטים באופן מרוכז…

***

משרד המשפטים מוציא עשרות מיליוני שקלים על אבטחת בכירים – בלי לגלות לציבור אילו איומים קונקרטיים יש עליהם

במסמכים של מכרזי הפטור של החשב הכללי במשרד האוצר גלום שפע של מידע שאיש מבין ה"עיתונאים" לא טורח לבדוק אותו. דרך מינהל הרכש הממשלתי עוברים כל המכרזים וכל מכרז פטור של כל משרדי הממשלה עם פרוטוקולים (גם אם באיחור). הרוב זה מכרזים על ציוד וכד' אבל מקצת מכרזי הפטור הם לחוזה ייעוץ וכד' – אלו החוזים המעניינים ביותר.

אחד מהפטורים ממכרז שפורסם אתמול היה של משרד המשפטים כדי להאריך שכירת חברת שירותי הביטחון טי.אנד.אם גושן לצורך "אבטחה צמודה ו/או זקיפים בבתי מאובטחים במתקנים ובתנועה עבור המשרד".
מדובר בבכירי הפרקליטות, ביניהן ליאת בן ארי ושי ניצן בעבר, שזכו לאבטחה צמודה למרות שמשרד המשפטים לא הציג שום איום קונקרטי עליהם.

על-פי הפטור האחרון מדובר בסכום של כ-6.9 מיליון שקל רק לחצי השנה מיולי ועד סוף דצמבר 2021, כאשר ההתקשרות בין הספק למשרד המשפטים מוארכת מדי שנה, בהיקף התקשרות משתנה "בהתאם לכמות המשימות, הערכות מצב משטרתיות ושינוי אבטחה בהתאם".

ממסמכי המכרז עולה כי ההתקשרות עם הספק, אחד משניים (כלומר, העלות היא גדולה יותר) היתה כבר ב-2019 בסכומים מצטברים, כולל הסכום האחרון, של כ-35 מיליון שקל (!).
האם יש צורך באבטחה צמודה, מי מאובטח – כמה ולמה – לזה אין בכלל שקיפות?

הרי מה איכפת לבן ארי ושות' – יש לה מאבטח צמוד – זו "פוזה" מתקרבנת, שמרבים לדבר עליה בתשקורת – והכל על חשבוננו. "פוזה" של מאובטחת על חשבוננו.

מס עבאס: 3 מיליארד שקל מס של ליברמן ובנט – על מעמד הביניים והשכבות החלשות – וזו כנראה רק ההתחלה

מסים כמו על כלים חד פעמיים ועל משקאות עם סוכר – פוגעים בעיקר בשכבות החלשות – כיוון שסל התצרוכת שלהם מהיקף הכנסותיהם הוא גבוה יחסית לעשירונים העליונים ולכן הפגיעה בהם תהיה משמעותית.

ויש עוד מס: מס קורונה. כל עוד הגל הרביעי מתפשט ומספר המבודדים עולה (היום יותר מ-100 אלף) זה יפגע בשכירים ובעצמאים שייאלצו בפועל לממן בעצמם את ימי הבידוד. לכן, סוף עידן המענקים ועליית התחלואה היא סימן לא טוב לכלכלה וגם לעובדים. סוג של עוד מס.

והנה הנתונים על המסים החדשים שאספתי ממסמכים שהגיש האוצר:

• "מס נטפליקס": גביית ערך מוסף בגין שירותים אלקטרוניים, בשירותי תקשורת ושידורי רדיו וטלוויזיה לתושב ישראל מאת תושב חוץ כאשר החייב בתשלום המס יהיה נותן השירות (כלומר, המס יתגלגל לצרכן).
  התרומה להכנסות המדינה: כ-360-380 מיליון שקל בשנה.

• מס כלי פלסטיק: הגדלת מסי הקנייה על צלחות, קערות, כוסות, קשיות, סכינים, מזלגות, כפות וכפיות חד-פעמיים העשויים פלסטיק או המכילים פלסטיק:
  התרומה להכנסות המדינה: תוספת הכנסות של כ-800 מיליון שקל בשנה.

• מס משקאות מתוקים:
  הטלת מס עבור משקאות מתוקים בהם שיעור הסוכר המוסף גבוה מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה. המס עומד על 1.3 שקל לליטר מס ו-0.7 שקל עבור משקאות בהם שיעור הסוכר המוסף נמוך מ-5 גרם. המס על ליטר תרכיז להכנת משקה יעמוד על 7.8 שקל לליטר (גבוה מ-5 גרם סוכר) ו-4.2 שקל לליטר (נמוך מ-5 גרם סוכר). המשמעות: התייקרות משמעותית במחירי המשקאות.
  התרומה להכנסות המדינה: תוספת הכנסות של כ-300 מיליון שקל.

• מס קיצור תורים במערכת הרפואה הציבורית:
  א. לקבוע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי שדמי השתתפות עצמית בעד ייעוץ מקצועי במרפאות רפואה יועצת בקהילה או במכוני חוץ ייגבו במועד קביעת התור, ולא יושבו למבוטח אלא אם ביטל את התור שנקבע לו לכל הפחות 24 שעות לפני מועד התור (כלומר, קנס של מאות שקלים על אלו שמבטלים).
  ב. דמי ההשתתפות העצמית עבור ביקור במרפאה לרפואה יועצת ללא הפניית רופא משפחה יהיה גבוה ב-20 שקל מהסכומים הנקובים כיום.
  התרומה להכנסות המדינה: חיסכון של 100 מיליון שקל בהוצאה.

• מס חיזוק מערכת הבריאות הציבורית:
  יוטל היטל בשיעור של 40% על כל תשלום שישלמו חברות הביטוח או שירותי הבריאות הנוספים של קופת החולים (שב"ן) לרופא או למוסד הרפואי בגין פעילות של ניתוחים וייעוציים. כספי ההיטל ייגבו מחברות הביטוח וקופות החולים על ידי משרד הבריאות ויועברו על הכנסות המדינה. המשמעות היא שיוטל היטל על כל תשלום שתשלם חברות הביטוח או שירותי הבריאות הנוספים לרופא או למוסד הרפואי בגין פעילות פרטית של ניתוחים וייעוציים. כמובן שההיטל הזה יגולגל על הצרכנים.
  התרומה להכנסות המדינה: 940 מיליון שקל.

• מס תחליפי דלק כמו שמני סיכה המשמשים כתחליף לסולר לבעירה או למהילה עם סולר ובנזין, לרבות לשם שימוש בכלי רכב:
  התרומה להכנסות המדינה: 510-550 מיליון שקל בשנה.

• מס תחבורה ציבורית: יבוטלו הנחת ערך הצבור בטעינת כרטיס ה"רב קו", שניתנה כתמריץ לשימוש בהסדר נסיעה זה.
  האוצר לא ציין את החיסכון בסעיף זה.

***

אתמול בפייסבוק של אלי
09:33 -> 13:55 -> 15:11 -> 16:30 -> 17:29 -> 21:44