דיונים על דיונים בממשלה ובקבינט הקורונה ואין ממש החלטות, ואם הן מתקבלות – זה באיחור רב, בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי.

הגל הרביעי מתפשט במהירות וממשלת בנט מתקשה להפנים את חומרת המספרים: למעלה מ-360 חולים קשים, 63 נפטרו בשבוע הראשון של אוגוסט, לאחר שביולי כולו נפטרו 51 אזרחים. ואנחנו מדברים על מדינה שכ-5.4 מיליון אזרחים התחסנו במנה ראשונה ושנייה.

***

בנט איבד שליטה על הקורונה והפקיר את בריאות הציבור

בחודש האחרון אני מראיין מדי שישי את רן רזניק, פרשן תחום הבריאות של "ישראל היום". רזניק, לשעבר ב"הארץ", הוא הוותיק מבין כתבי הבריאות, המנוסה מביניהם והטוב מכולם.
למרבה הצער – כל התחזיות שהשמיע בתוכניתי – התממשו אחת לאחת.

אתמול הוא כתב ב"ישראל היום" את הדברים הבאים, שמדברים בעד עצמם:

"אם יש עוד שרים, ולמרבה הצער יש כאלה, שמתכחשים ועיוורים למציאות הקשה של הגל הרביעי, ניתן לומר שאם הממשלה לא תתעשת בדחיפות, מהיום להיום, ישראל עלולה למצוא את עצמה במהירות עם גל מתעצם של אלפי חולי קורונה במצב קשה ומאות קורבנות שווא של המגיפה"

מתחילת הגל הרביעי נפטרו כאמור 114 אזרחים.

עוד כותב רזניק:

"הניסיונות המסוכנים להתחמק ולהתנער מהקורונה מאפיינים את קבינט הקורונה והממשלה כולה מאז הקמתה… עולה החשש שקולות מכחישי הקורונה השתלטו על הממשלה…
הממשלה נאחזת בתקוות שווא, שגם אם לא עושים כמעט כלום, למעט המבצע החשוב של החיסונים במנה השלישית, הגל הרביעי ייעלם מעצמו…

ויש עוד תחום שבו הממשלה טומנת ראשה בחול בעיוורון בלתי נסלח: שלא כמו הממשלה הקודמת, היא עד עכשיו מתנערת מחובתה לתקצב מחדש פיצויים לנפגעים הרבים מהגבלות הקורונה החדשות שכבר הוחזרו, וגם מהמגבלות העתידיות, כולל הסגר. וזוהי עוד גזרה שבה הממשלה עיוורת למציאות ומתעתעת עד עכשיו בכולנו".

וכמי שעיסוקו בכלכלה, לא נותר לי אלא להסכים עם רזניק: בניגוד לנתניהו, שמיהר לדאוג לשכירים ולעצמאים שנפגעו מהקורונה ודחק בפקידי האוצר להגדיל את הסיוע – בנט לוקח את הזמן.

מנדלבליט עוטף את ממשלת בנט בצמר גפן ונזהר מלהביע נגדה עמדה כלשהי נגד הקואליציה

היום יתקיים בעליון דיון בשידור חי בעתירת חברי אופוזיציה מהליכוד וש"ס על דורסנות הקואליציה בוועדות הכנסת. וראו איזה פלא, למרות שהעליון ביקש את עמדתו של מנדלבליט בעניין החליט אתמול היועץ המשפטי להימנע מכך (פתאום הוא מהאו"ם) תוך שהוא מפנה את האחריות לייעוץ המשפטי של הכנסת:

"מטבע הדברים מכלול העובדות הצריכות לעניין והרקע המשפטי הרלבנטי בענייננו, לרבות הנהוג בעניין הרכב הועדות הכנסת בעבר והתקדימים הרלבנטיים, נתונים בידי הייעוץ המשפטי לכנסת… ואינם מצויים בידי היועץ המשפטי לממשלה".

כזכור, היועצת המשפטית של הכנסת קבעה שיש קשיים משפטיים בהתנהגות הקואליציה וצריך להמשיך בהידברות, אלא שמנדלבליט החליט לא להביע עמדה עצמאית ולזוז הצידה (מעניין מה היה קורה אם זה היה הפוך ונתניהו היה עומד בראש הקואליציה).

עו"ד אילן בומבך, שהגיש את העתירה אמר בתגובה:

"היועמ"שית לכנסת כתבה שיש קשיים משפטיים בהחלטת הכנסת ושההחלטה לא מאוזנת אך כדאי להמשיך את ההידברות. היועמ"ש לממשלה התבקש על ידי בג"ץ לתת את דעתו העצמאית אך הוא נמנע מכך וסומך ידיו על עמדת היועמ"שית לכנסת. האם היועמ"שים הנכבדים לא מודעים שההידברות הסתיימה ונדרשת הכרעה דחופה? ועדות הכנסת לא מתפקדות יותר מחודש וחצי!".

היום נראה איך הדיון יתפתח ונעדכן בדף הפייסבוק שלי, בטלגרם ובטוויטר.

מנדלבליט לא מאפשר חקירה נגד בנט וחובות "הבית היהודי" – אז אולי עתירה נגד המפלגה תחשוף את אי הסדרים בהיקף עשרות מיליונים

עתירה של חברי "הבית היהודי" לחשיפת הדוחות הכספיים, החשבוניות והקבלות של המפלגה בתקופת בנט שהגיעה לחובות של עשרות מיליוני שקלים: "חשד שכספים של המפלגה שימשו צדדים שלישיים שלא כדין"

ארבעה חברי הבית היהודי – אברהם צימרינג, יהושע זוהר, אבנר מלקאן וסלאח עלי – עותרים נגד מפלגת הבית היהודי (בשליטתו של בנט), נגד בן ציון ארביב, גזר הבית היהודי, רו"ח חגי גולדברג, וחגית משה, יו"ר הבית היהודי וסגנית ראש עיריית ירושלים.

העותרים מבקשים לעיין במסמכי הבית היהודי בין השנים 2013 ל-2018, ובעיקר בחשבוניות והקבלות בגין הכנסות והוצאות בשנים אלו, לרבות הדוחות הכספיים הנוגעים לשנים אלה.

העתירה הוגשה ע"י עו"ד עמית שגב ופורסמה לראשונה ע"י גלעד צוויק ב"ישראל היום".

שלושת העותרים הראשונים הינם חברי מרכז הבית היהודי מזה שנים רבות ומשלמים מסי חבר. סלאח עלי התמודד מטעם הבית היהודי על ראשות עיריית בענה, וככזה זכאי להשבת הכספים ששילם לצורך ההתמודדות מהמפלגה, אשר התחייבה להשיב לו את הכספים אך לא ביצעה זאת בפועל.

העתירה מגוללת את ההסתבכות של הבית היהודי ובנט בחובות של עשרות מיליוני שקלים, אותם בנט ושקד זנחו ועברו למפלגה חדשה. כך זה קרה:

• בעקבות מערכת הבחירות לכנסת בשנים 2013 ו-2015 פרסם מבקר המדינה דוחות חריפים על התנהלותה של מפלגת הבית היהודי ועל כך שהדוחות שהגישה למבקר לא היו שלמים ולא שיקפו את מלוא הוצאותיה ובעקבותיהם נקנסה המפלגה ארבע פעמים בסכום מצטבר של יותר משני מיליון שקלים.

• באפריל 2015 קיבלה הבית היהודי הלוואה מהמדינה בסך 8 מיליון שקל, הסכום המירבי שאותו יכולה היתה לקבל והודיעה בכתב לחשב הכנסת כי היא עדיין חייבת לבנקים סך של 3 מיליון שקל. המפלגה הגישה תוכנית מפורטת לפירעון ההלוואות באמצעות תשלומים חודשיים האמורים היו להימשך עד לסוף 2018.

• לאחר בדיקת הדוחות הכספיים של הבית היהודי ע"י המבקר התברר כי במהלך שנת 2016 הפסיקה המפלגה להחזיר את חובותיה לבנקים, לא דיווחה על כך, ורק לאחר הערת עובדי משרד המבקר במהלך הביקורת, מסרה המלגה בדצמבר 2017 הודעה ליו"ר הכנסת לפיה הפסיקה להחזיר את ההלוואה.

• בדוח משלים משנת 2018 יצא שום מבקר המדינה כנגד התנהלות הבית היהודי וכתב בין היתר: "הכנסות הסיעה לא עמדו בגבולות הקבועים בחוק, שכן לא ניתן לקבוע את חוקיות חלק מהכנסותיה של הסיעה ובנוסף הסיעה לא פרעה חובותיה לזכאים בסך של כחצי מיליון שקל במשך שנים רבות, כך שחובות אלה הפכו לתרומות מאולצות. הסיעה ניהלה חשבונותיה שלא בהתאם להנחיות מבקר המדינה לסיעות. הדבר התבטא בעיקר בכך שהסיעה לא שמרה את מלוא האסמכתאות לגבי חלק מהוצאותיה. הסיעה כללה הוצאות בגין תשלומי מס הכנסה שמקורן במערכת בחירות קודמות ואשר נכללו בדוחות הכספיים לגבי מערכות אלה, כך שהדוחות שהגישה הסיעה למבקר המדינה לא היו שלמים".

• עוד כתב המבקר כי סך הגירעון המצטבר של המפלגה לסוף 2016 עומד על כ-28 מיליון שקל.

• מדוחות המבקר עולה חשד של ממש כי הדוחות כספיים שהוגשו על-ידי הבית היהודי אינו משקף נאמנה את תזרים המזומנים של המפלגה או את מלוא ההכנסות וההוצאות שהיו אצלה בפועל ובין היתר עלה חשד אצל העותרים כי קבלות וחשבוניות שהוצאו על של הבית היהודי משקפים עבודה שלא בוצעה עבור המפלגה אלא עבור חבריה באופן אישי.

• בעתירה נכתב כי בתקופה האחרונה נעשה ניסיון אצל חברי המפלגה לנסות ולהבין כיצד הגיעה המפלגה למצב אליו נקלעה ולחובות עתק ממנה קשה להתאושש ולאחר שלא עלה בידי העותרים לקבל מידע רלוונטי מהגורמים האמונים ובין היתר גזר המפלגה, ולנוכח החשד כי כספים של המפלגה שימשו לצרכים של צדדים שלישיים שלא כדין, הוגשה בספטמבר 2019 תלונה למשטרת ישראל.

• אלא שמשטרת ישראל החליטה לא לחקור בעניין כבר בחודש אוקטובר אך לא מסרה על כך הודעה לאיש והדבר התגלה רק עתה כתוצאה מפרסומים בתקשורת.

האם העתירה המינהלית תסבך בעתיד את בנט ושקד? הליכים משפטיים הרי נמשכים שנים אבל אנחנו נמשיך לעקוב.

***

אתמול בפייסבוק של אלי
09:25 -> 10:24 -> 11:44 -> 12:32 -> 13:41 -> 16:38 -> 16:44 -> 17:59 -> 20:37 -> 21:06