במהלך ראש השנה תשפ"ב ובמיוחד עם צאת החג, חגגו בתקשורת את הירידה הדרמטית של מקדם ההדבקה (R) אל מתחת ל-1 ובהמשך לרמה של קצת מעל ל-0.8.
ה"חגיגה" הזו לוותה אצל חלק מעיתונאי החצר של בנט בהכרזות על "סוף המגיפה", "התכווצות המגיפה" ועוד צהלות שמבשרות לציבור – הנה, אנחנו לקראת הסוף.
במקביל, לא ניתן כמעט ביטוי למספר הנפטרים מהקורונה, שרק הולך ועולה וממש לא נבלם, במקביל ליציבות ועלייה קלה במספר החולים קשים.
אגב, לאופטימיות הזו שותף במיוחד פרופ' ערן סגל, אחד מספקי הנתונים של ערוץ 12 – אופטימיות שנראית לי מהצד צבועה בצבעים פוליטיים עזים. לא פעם ולא פעמיים טעה פרופ' סגל בהערכותיו, אבל האופטימיות שלו כנראה מתאימה לערוץ 12.
***
משרד הבריאות ועיתונאי החצר של בנט מרמים את הציבור
מקדם ההדבקה מחושב על פני נוסחא שמפורטת באתר משרד הבריאות. המשרד כותב במפורש בהסבריו:
"באופן אינטואיטיבי, צפוי שיהיה קשר בין היקף הבדיקות המבוצעות לבין מספר המאומתים שמתגלים כל יום, ולכן צפויה גם השפעה של מספר הבדיקות על מקדם ההדבקה אשר מחושב לפי מספר המאומתים היומי…".
ברור אם כן, שהיקף בדיקות נמוך במהלך החג (משהו כמו שליש עד 40% מהיקף הבדיקות בממוצע היומי) משפיע על מספר המאומתים, ומכאן שמשפיע על מקדם ההדבקה ומעוות אותו.
האם מקדם ההדבקה ירד מ-1? ייתכן, אבל הירידה לא היתה כה דרמטית כפי שחושבים, וצריך לעבור את תקופת החגים כדי להבין יותר טוב את המגמות.
כלומר, לסמוך על נתונים תנודתיים וחריגים – זה לא רציני – וצמרת משרד הבריאות מבינה זאת היטב.
בהסברי משרד הבריאות אף נכתב:
"כאשר עולה מן הנתונים כי קיימת השפעה משמעותית לשינוי במדיניות הבדיקות על הערכות מקדם ההדבקה בצורה שאינה משקפת את היקף התחלואה בפועל, מצורפת להערכת מקדם ההדבקה הערה המציינת השפעה אפשרית זו".
אם כך, איפה ההערה? ברור שיש "שינוי במדיניות הבדיקות" בגלל החגים, אז למה משרד הבריאות לא הצמיד הערת אזהרה למקדם ההדבקה?
פשוט מאוד: הערה כזו לא תשרת את האינטרסים של המשרד שמעוניין להציג הצלחה בבלימת המגיפה – ולשרת בכך את הדרג הפוליטי, כולל שר הבריאות שנוקט במדיניות "הכלת המתים".
רן רזניק, פרשן הבריאות של "ישראל היום" אמר לי בתוכניתי ברדיו גלי ישראל, כי היחידה שנשארה להניף את דגל המאבק במגיפה במשרד הבריאות היא ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד. כל השאר, במיוחד השר ניצן הורוביץ' והמנכ"ל נחמן אש, נטשו את המערכה.
"שים לב", אמר לי רזניק, "הם לא מדברים בכלל על המתים".
הכלת המתים היא הדבר הנורא והטראגי מבחינתי. נכון לרגע כתיבת שורות אלה נפטרו מתחילת הגל הרביעי 882 אזרחים, וזה אחרי הובלה עולמית בחיסונים וחיסוני בוסטר זמינים שהוזמנו ושולמו.
אנחנו בין הגרועים בעולם ויש מדינות שצולחות את הגל הרביעי בצורה הרבה יותר מוצלחת, כמו אוסטריה, שווייץ, הונגריה וצ'כיה – שדומות לנו בהיקף האוכלוסייה.
למרבה הצער, בשבוע הבא, אני מעריך שנחצה את רף 1,000 הנפטרים מהגל הרביעי.
מדי יום נפטרים 25-30 איש מקורונה (השבוע ביום ג' זה הגיע ל-33 נפטרים) ונדמה שלאיש ממש לא אכפת – לא לשר הבריאות, לא למנכ"ל שלו ולא למי משרי ממשלת ישראל.
היחידה שכאמור מדברת על זה – היא ד"ר שרון אלרעי פרייס – אבל היא נותרה בודדה במערכה.
שיתוף הפעולה של התקשורת עם "הכלת המתים" הוא בלתי נתפס – התעלמות כמעט מוחלטת ממספר הקורבנות מהמגיפה – התעלמות שנעשית אך ורק ממניעים פוליטיים, כדי לשרת את ממשלת בנט-לפיד ותפיסותיה, כדי לייפות את המציאות הנוראית.
אין כמעט ביקורת על מדיניות ההכלה, אין הצגת המחיר הכבד של ההכלה – יש רק שבחים ל"הצלחה" של בנט כביכול.
איזו מן הצלחה זו?
אסכם זאת כך: מדובר באחיזת עיניים וגניבת דעת, ברמאות של ממש, בניסיון לייצר מציאות מדומיינת שמתאימה רק לבנט ולאנשיו.
זה חמור מאוד: ספטמבר, לפי מרבית המומחים הרציניים והמקצועיים שעוד שנשארו נאמנים לאמת המקצועית שלהם, עלול להיות אף יותר קשה מאוגוסט מבחינת תמותה.
אני מקווה שלא, מאוד מקווה שלא. בכל מקרה, זו לא הצלחה, זה חתיכת כישלון שארוז ע"י כתבתי החצר של בנט כ"הצלחה".
***
