גולת הכותרת של הדיון אתמול במשפט נתניהו לא היתה שייכת בכלל לתיק 4000, אלא לתיק 1000.
מדובר בעוד תכסיס מכוער של הפרקליטות להשיג כותרות על חשבון ערכים משפטיים, תכסיס שנבלם ע"י פרקליטי נתניהו והשופטים.
פרט לכך היו כמה עניינים חשובים שעלו בעדות עצמה.
***
התכסיס המכוער של הפרקליטות נבלם
אחרי סיום חקירתו הראשית של אבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, ע"י עו"ד יהודית תירוש, ביקשה הפרקליטות לחקור אותו על תיק 4000 בנוגע ליחסיו של נתניהו עם ארנון מילצ'ן הקשורים לערוץ 10 (מילצ'ן היה בעל מניות בערוץ 10).
אלא שלפני החקירה המתוכננת ע"י עו"ד קרן צבירן (מצוות הפרקליטות לתיק 1000) קם עו"ד עמית חדד, שמייצג את נתניהו בתיק 1000, והתנגד לכל העדות מהטעם הפשוט:
הנושא המסוים הזה לא נמצא בכלל בכתב האישום !!!
עו"ד חדד: "למה העדות לא רלוונטית בהגדרה? כי העדות מתייחסת לערוץ 10 שזה בכלל לא בתקופה של כתב האישום וזה גם לא מצוין בכתב האישום, אז למה צריך להעיד אותו על כך? יש ניסיון לצבוע בשחור אירוע שהוא בכלל לא הבשיל לכתב אישום. אפשר להוכיח שמה שהוא מתאר כשחור זה בכלל לבן, אבל למה בכלל לבזבז זמן שיפוטי? אין מנוס לקבוע שכל החלק הזה לא יישמע בבית המשפט".
עו"ד קרן צבירן מהפרקליטות: "אכן לא כללנו את האירוע הזה בכתב האישום אבל מדובר ביחסים של נתניהו ומילצ'ן באופן כללי".
השופט שחם (נוזף בה): "איך אפשר להזכיר פעולה במשתמע? זה לא נזכר בכתב האישום!".
עו"ד צבירן: "אני לא מתייחסת לאירוע הזה אלא לאירוע רחב יותר של ניגוד עניינים".
השופט שחם: "זה היה צריך להיות בכתב האישום, הם צריכים לדעת בפני מה הם מתגוננים".
עו"ד צבירן: "האירוע של ערוץ 10 נועד לבסס את ניגוד העניינים, התכוונו לעיסוק של נתניהו בדברים האישיים של מילצ'ן. זה בעצם נושא מתמשך".
השופט שחם: "את מתחילה עם טיעונים מעגליים. את מבקשת שאנחנו נשמע עדות לתקופה שלא רלוונטית לתקופת האישום כדי שנסיק ממנה לגבי התקופה הרלוונטית לכתב האישום? העד לא רלוונטי לתקופה הזו".
עו"ד חדד: "אני לא מבין מה אני שומע מצבירן. אפשר להגיד: 'סליחה, טעינו'. מדברים איתנו על 'קשר כללי'. כתב האישום הוא שתוחם ממה אנחנו צריכים להתגונן. התביעה החליטה שלא לתקן את כתב האישום על העניין הזה. יש פירוט ספציפי של שלושה מקרים על ניגוד העניינים – אבל האירוע הזה לא נמצא. אנחנו לא צריכים לשמוע עדים שיוכיחו ודבר שלא קיים בכתב האישום".
לאחר דין ודברים עם שאר השופטים שבו עו"ד צבירן די גמגמה, החליטו השופטים לצאת התייעצות ובתום כחצי שעה הם החליטו לפסול את העדות.
זו היתה מבוכה גדולה מאוד לפרקליטות. עוד מבוכה לפרקליטות.
נכון שזה אירוע מאוד מסוים בתיק 1000 אבל זה מתחיל להצטבר: תיקון כתב האישום, מחסור באישורי יועמ"ש, הסתרה על חומרים מזכים ועכשיו ניסיון לחקור עד על מה שלא מופיע כלל בכתב האישום.
עשרות פרקליטים עבדו על כתב האישום הזה – והדעת לא יכולה לסבול תקלות כה מהותיות.
אפשר לצפות בתיק של ראש ממשלה, תיק הדגל של הפרקליטות – שיהיו א-פ-ס תקלות.
החקירה הראשית של עד התביעה אבי ברגר
מרבית יום הדיונים אתמול הוקדשה, כאמור, לחקירתו הראשית של אבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת. העדות שפעה במושגים רגולטוריים שספק אם מי מהכתבים הבין על מה מדובר.
בכל מקרה, ברגר ניסה לשווק את תזת הפרקליטות שהיו לחצים עליו לאשר את מיזוג בזק-יס, למרות העמדה המקצועית לדבריו של משרד התקשורת שרצה לכרוך את מיזוג בזק-יס ברפורמה אחרת (השוק הסיטונאי הנייח שלא יושמה עד עצם היום הזה כיוון שהיא מיותרת).
הנה שני האירועים המהותיים שתיאר ברגר – וצריך להדגיש שלא הוצגו שום ראיות לכך – אלא זו גרסתו של ברגר שהיה לעומתי מאוד לבזק בתקופתו.
עד התביעה לא מספק תיעוד
תזכורת: ברגר היה סמנכ"ל טכנולוגיות בפרטנר לפני תפקידו במשרד התקשורת ולאחר מכן הוא ייעץ לסלקום – שתי חברות מתחרות לבזק.
עו"ד תירוש: "פגשת את אלוביץ'?"
ברגר: "פגשתי את אלוביץ' בשלבים הראשונים של תפקידי, הוא ניסה לשכנע למה הרפורמות פוגעות קשה בבזק".
תירוש: "היו עוד פגישות?"
ברגר: "זוכר עוד שתי פגישות – פגישה אחת יחד עם אור אלוביץ' ואלי קמיר – הם ניסו להסביר את עמדתם ואני ניסיתי להסביר שהם צריכים לשתף פעולה והפגישה הסתיימה בלא כלום".
תירוש: "מה היו הטענות של אלוביץ'?"
ברגר: "מעבר לטענות הכלכליות, הם תהו למה אני נגד בזק ברמה האישית".
תירוש: "הייתם נגד בזק?"
ברגר: "משרד התקשורת ואני פעלנו מעמדה מקצועית ולא אישית" (ממש לא מדוייק. ברגר היה כאמור מאוד לעומתי לבזק – א.צ.).
תירוש: "והפגישה השנייה?"
ברגר: "היא היתה במשרד שלי, השתתפו בה הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, היועץ אלי קמיר ואלוביץ'. היא היתה שבועות בודדים לפני שפוטרתי מתפקידי. מי שיזם את הפגישה היה אלי קמיר".
תירוש: "ומה היה?"
ברגר: "אלוביץ' ניסה להוריד אותי מהטלפוניה הסיטונאית הנייחת. הוא אמר לי ברמה האישית ששלמה וקס, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, כתב חוות דעת שקרית והוא לא מצא עבודה ואחרי 5 שנים פנה אליו כדי שיעזור לו למצוא עבודה. הבנתי שזה איום מרומז. דיברתי עם דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, ועם מנכ"לית משרד המשפטים ואמרו לי להמשיך לעבוד כרגיל".
השופט בר-עם: "יש לך תיעוד בכתב על העניין?"
ברגר: "אין לי, לא תיעדתי. דיברתי עם שלוש עורכות דין על כך".
שורה תחתונה: ברגר מתאר אירוע מסוים כ"איום" אבל אין לו תיעוד על כך.
ברור לי שאלוביץ' יכחיש זאת – כך שאין שום ראיה ברורה לאותו "איום" כביכול.
המינוי של ראש מטה משרד התקשורת
האירוע השני שכביכול משרת את תזת הפרקליטות הוא לאחר שגלעד ארדן עזב את תפקידו כשר התקשורת ובנימין נתניהו החליף אותו.
נתניהו מינה את עו"ד איתן צפריר כראש מטה משרד התקשורת ולטענת ברגר הוא ביקש ממנו להיות "חיובי" לבזק ולקדם את מיזוג בזק-יס על פי הנחיות ראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו.
תירוש: "היתה לך היכרות עם איתן צפריר, ראש המטה של נתניהו במשרד התקשורת?"
ברגר: "לא היתה לי היכרות קודמת איתו, הוא היה הגוף המקשר ביני לבין נתניהו. לא זוכר מתי נפגשתי איתו, בערך שבועות אחרי שגלעד ארדן עזב".
תירוש: "נפגשת עם נתניהו?"
ברגר: "היתה לי פגישה גם עם נתניהו והצגתי את משרד התקשורת באופן כללי ונאמר לי שאיש הקשר הוא איתן צפריר וכל ההנחיות שלו הן כאילו ההנחיות של ראש הממשלה. עד הפיטורים שלי לא היו לי פגישות עם נתניהו".
השופט בר-עם: "שיחות כאלה עם ראש הממשלה – אין שום תיעוד, אין שום כלום?"
ברגר: "לא היה שום תיעוד".
תירוש: "איתן צפריר הכחיש את הטענה שלך שנתניהו אמר לך בפגישה לפעול לפי הנחיותיו ונאמר לכם לעבוד בשיתוף פעולה".
ברגר: "אני עומד על דעתי, הייתי מוכן לעימות איתו (עם צפריר). החוקרים שאלו אותי אם אהיה מוכן לעימות והסכמתי. בהמשך צפריר אמר לי שאני לא עושה מה שאומרים לי ושעדיף לי להתפטר. הוא גם אמר לי שהוא דה-פקטו שר התקשורת".
תירוש: "צפריר אמר שאתה אמרת לו שאתה דה-פקטו שר התקשורת".
ברגר: "מעולם לא אמרתי את הדברים, זה מספיק מכובד להיות מנכ"ל משרד התקשורת".
עו"ד ז'ק חן בשלב הזה מפנה לנקודה חשובה: איתן צפריר הוא עד תביעה ואומר ההיפך ממה שאומר ברגר. למי להאמין עם תירוש מטיחה עד תביעה בעד תביעה?
בכל מקרה, צפריר עצמו עבר חקירה מאוד ברוטלית עם איומים וצרחות והלך עם האמת שלו – ובסופו של דבר תיקו נסגר. כמו כן העיר חן לפני כן שהוא לא מכיר שום תיעוד שהחוקרים מציעים לעשות עימות.
תירוש: "עד כמה צפריר נתן לך הנחיות?"
ברגר: "נתן לי הנחיות בנושא של ערוץ 00, לאשר חוות דעת שהוא הגיש בלוח זמנים של 24 שעות; נושא שני זה להיות נחמד לבזק; נושא שלישי – עיסקת בזק-יס – לזרז את התהליכים וגם לשמוע את דוד בן בסט מהרדיו האיזורי. הוא גם ביקש ממני להיפגש עם סטלה הנדלר, מנכ"לית זק ועם רון אילון, מנכ"ל יס".
תירוש: "מה אמר לך צפריר על מקור ההנחיות?"
ברגר: "הוא לא הבהיר לי מאיפה, תמיד הטלתי ספק במה שהוא אמר. אני איש ספקני, למרות שאמר שזה לעיתים מלשכת ראש הממשלה" (שוב, צפריר הכחיש זאת מכל וכל).
תירוש: "יש תיעוד לכך?".
ברגר: "בנוגע לערוץ 10 ביקשתי שהוא ישלח לי את חוות הדעת במייל ויש תיעוד. בכל המקרים האחרים אין תיעוד, אלו היו פגישות בארבע עיניים. עדכנתי את הרן לבאות ואת דנה נויפלד".
זה הדבר הכי משמעותי: אין שום תיעוד לשיחות בין צפריר לברגר ולכל אחד יש גרסה סותרת.
ועוד דבר משמעותי: בראיונות פרישה של ברגר הוא אכן הזכיר את ערוץ 10 אבל לא דיבר מילה וחצי מילה על מיזוג בזק-יס. איך זה יכול להיות שאם הדברים היו טריים מאוד והיו לחצים עליו – הוא לא הזכיר שום דבר בראיונות הפרישה? תמוה.
שורה תחתונה של שני האירועים המרכזיים: יש את גרסת ברגר אבל לא שום תיעוד, לא פרוטוקול, לא מיילים, לא הקלטה – שום כלום. אז מה היא שווה?
התיאור המסולף של מיזוג בזק-יס
אירוע חשוב נוסף בעדותו היה התיאור המאוד מסולף לאישור מיזוג בזק-יס: ברגר הודה שהוא "מרח" את האישור חודשים ארוכים אחרי שהתקבל האישור מרשות ההגבלים העסקיים (דבר שתירוש פסחה עליו כמובן) ותירץ זאת ש"זה היה בסדר עדיפויות נמוך" ושהוא נתן את ההנחיה.
התירוץ שלו היה "עומס" אבל זה תירוץ מגוחך מפיו של רגולטור שאמור לעשות את עבודתו ולקדם עסקת מיזוג לגיטימית.
ועניין חשוב עוד יותר: ברגר ניסה לכרוך את אישור מיזוג בזק-יס ברפורמה אחרת (השוק הסיטונאי) והשתמע ממנו שזו החלטה של ארדן ומשרד התקשורת. אלא שלמשרד התקשורת אין שום סמכות לעצור מיזוג משיקולים זרים והיא צריכה לסמוך על שני רגולטורים עצמאיים: רשות ההגבלים (היום רשות התחרות) ומועצת הכבלים הלוויין.
כלומר, ברגר המציא תנאים (שלא פורטו באף מסמך) וחמור מכך: הכריכה בין אישור מיזוג בזק-יס לבין רפורמת השוק הסיטונאי היתה בלתי חוקית והיא היתה מעין סחיטה רגולטורית.
לא היתה כל זיקה עניינית בין אישור עסקת בזק-יס לבין ענייני השוק הסיטונאי. לא היה ולא יכול היה להיות שום קשר בין שני הדברים ולכן אסור היה למשרד התקשורת להתנות את אישור העסקה בהתנהלות כזו או אחרת של בזק ברפורמת השוק הסיטונאי.
אני מניח שכל הדברים הללו יעלו בחקירה הנגדית היום ובשבוע הבא.
***
אתמול בפייסבוק של אלי
09:03 -> 09:28 -> 12:36 -> 15:32 -> 16:29
