אתמול (02.11.2021) היה ללא ספק אחד הימים הדרמטיים במשפט נתניהו, יום שבו צלבו השופטים את עד התביעה אבי ברגר, יום שבו התברר סופית (אותי זה לא הפתיע) שברגר משקף היטב את שלטון הפקידים בישראל.
שלטון שבו פקיד לוקח את החוק לידיים, ממציא מדיניות משל עצמו, מנסה לסחוט באיומים תאגיד פרטי (במקרה הזה בזק), מצפצף על החוק ועל כל הנהלים, מחזיק את בזק בגרונה, מורח אותה עם בקשת המיזוג לבזק יס במשך שנה תמימה, בלי שטרח בכלל לענות לכאן או לכאן.

בלתי נתפס שבגלל ברגר מתנהל משפט פלילי שיעלה מאות מיליונים. במקום להעמיד אותו לדין, העמידו בטעות את מי שסבלו משגעון הגדלות שלו ומפעולותיו הלא חוקיות.

הנה הקטעים החשובים של יום הדיונים אתמול.

***

השופטים צולבים את ברגר שנותר ללא מענה

עו"ד בן צור: "האישור של הממונה על ההגבלים העסקיים לעסקת מיזוג בזק-יס ניתן במרץ 2014 תחת תנאים. השר ארדן רוצה לקבל עמדה של המשרד אם יש תנאים נוספים לפני הפגישה עם רון איילון, מנכ"ל יס".

ברגר: "כן".

בן צור: "תאשר לי שעד סיום תפקידך במאי 2015 אין תנאים. ממאי 2014 ועד סיום תפקידך אין שום תנאים".

ברגר: "לא היו תנאים".

בן צור: "למה לא הכנתם?"

ברגר: "היינו עמוסים, אי אפשר לעשות עבודה שטחית".

השופטת רבקה פרידמן פלדמן בתהייה: "אנחנו מדברים על טווח של שנה".

ברגר: "היינו עמוסים, זה ירד בסדר העדיפויות".

השופט בר-עם: "יש תיעוד של פעולות בנושא?"

ברגר: "לא זוכר פעולות כלשהן, ביקשתי מהרן לבאות מדי פעם לבדוק מה קורה עם זה".

השופט בר-עם: "בתוכניות העבודה שלכם זה לא היה?"

ברגר: "לא זוכר אם זה היה בתוכניות העבודה".

השופט בר-עם: "זה לא צריך להופיע בתוכניות העבודה?"

ברגר: "תוכניות עבודה היו של דברים גדולים" (שקר, מיזוג בזק-יס היה גדול מאוד).

השופט בר-עם: "אמרת את זה לשר ארדן?"

ברגר: "לא זוכר את כל המפגשים, אבל בפירוש היה תעדוף של סדרי עדיפויות".

בן צור: "אני חושב שהכל זה מילים מכובסות של מחדל עצום בעניין בניגוד לדין, שצריך לתת עמדה אבל במשך שנה לא עושים שום דבר. אתם חושבים, אתם מתעדפים, הרבה עבודה, אתם משרתים את הציבור. שנה שלמה לא הכנתם דבר! למה?".

ברגר: "היה עומס עבודה, לכן זה ירד בתעדוף".

השופטת פרידמן פלדמן: "למה לא קורה כלום במשך שנה, למה לא עניתם, אלא אם אדוני אומר שעשיתים רק רפורמות?"

ברגר: "שר התקשורת ביקש ממני להסתכל על זה בראייה כוללת" (עוד ביטוי חביב מאוד וחלול מאוד של ברגר).

השופטת פרידמן פלדמן: "אז אדוני אומר שהיה עומס?"

ברגר: "היה עומס".

השופט בר-עם: "זה לא נראה לך בעייתי שאין תשובה, אין שום תגובה במשך שנה?"

ברגר: "יכול להיות שזה בעייתי".

בהמשך:

השופט בר-עם: "הייתם צריכים לפחות להשיב, קיבלנו את מכתבתם, נבחן אותו ונענה. למה לא עניתם באופן הזה?"

ברגר: "היה אפשר לעשות את זה".

בן צור: "אני אומר לך שזה חסר תקדים מה שעשיתם, איך טיפלתם בבקשות אחרות של חברות אחרות?"ברגר: רוב הבקשות האחרות היו של השלכה המשפטית".

בן צור: "תאשר לי שכולן אושרו".

ברגר: "לא זוכר בקשה שלא אושרה אבל אני לא זוכר את כל הפרטים".

בן צור: "היתה לך גישה לכרוך את מיזוג בזק-יס לבין השוק הסיטונאי?"

ברגר: "זו החלטה של ארדן".

בן צור הסביר באריכות למה ברגר למעשה פעל שלא כדין וברגר ממשיך באותן תשובות בנאליות.

בן צור: "אתה מתעתע את בית המשפט. לא היתה שום מדיניות. אתה מנסה לאחז עיניים".

ברגר: "עשיתי מה שארדן הנחה".

בהמשך:

בן צור: "ניסיתם לעשות ניסיון סחיטה באיומים בריוני".

השופט בר-עם: "מי זה הם?"

בן צור: "ברגר בראשותם".

ברגר נגד כל העדים האחרים

בן צור: "עו"ד איתן צפריר, ראש מטה משרד התקשורת, העיד בנוגע למיזוג בזק-יס שהרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, אמר שיש להם מנוף על בזק".

ברגר: "כל אחד משתמש במילים אחרות, אני אמרתי כריכה".

בן צור: "לבאות אמר לו שהם מתרצים (ההדגש על מתרצים) את זה בבעיית כוח אדם".

ברגר: "היינו עמוסים, אנשים עבדו עד 12 בלילה. לבאות היה עמוס, לא יודע להתייחס למה שאמר".

בן צור: "לבאות אמר שאתם ניסיתם לייצר מנוף על בזק, אז לא יכולתם לכתוב את זה כי זה לא היה מחזיק באף בית משפט. ולכן תירצתם את זה בבעיית כוח אדם. נכון?"

ברגר: "לא נכון".

בן צור: "אתה אמרת שהיית חייב חוות דעת כלכלית של לבאות בעניין המיזוג".

ברגר: "כן".

בן צור: "לבאות אמר בעדותו שהיה צריך לנצל הזדמנות ושלא היה שום קשר לתחרות באישור המיזוג".

ברגר: "אני מבין שהוא התכוון לעניין הכריכה".

בן צור: "הוא אומר שלא היה קשר בתנאים לתחרות".

ברגר: "בשיחות שלי איתו היו כל מיני אילוצים. תשאלו אותו".

בן צור: "לבאות אמר עוד שאתה חשבת שאין אינטרס גדול לאשר את המיזוג בלחץ זמנים. שאתה חשבת לנצל את ההזדמנות כדי לקבל משהו אחר".

ברגר: "כמו שאמרתי, חשבתי שצריך לכרוך".

בן צור: "לבאות אמר במפורש שלפי רשות הגבלים לא היתה מניעה לאישור המיזוג?"

ברגר: "לא בטוח. היתה צריכה להיות בחינה אחרת".

בן צור (בלגלוג): "כן, כן, אצלך זה בראייה כוללת. לבאות אמר שנשאר רק הליך טכני של אישור שר. מסכים?"

ברגר: "לא. לבאות היה צריך להכין חוות דעת ולא הכין אותה".

בן צור: "מימון שמילה, סמנכ"ל במשרד התקשורת, אומר שאף אחד לא טיפל בבקשה לאישור המיזוג".

ברגר: "הוא התכוון שאף אחד לא טיפל, זו המועצה לכבלים ולוויין" (שימו לב: ברגר מנסה לגלגל את האחריות לאחרים – רק לא על עצמו).

בן צור: "הוא אמר שהיתה מדיניות של תן וקח, לא לתת סוכריות למי שמערים קשיים. כלומר, הוא אומר שלא תיתנו את האישור".

ברגר: "שמילה לא היה חלק מההליך במשרד התקשורת".

בן צור: "הוא אומר שהבקשה של יס לא טופלה, הנחתם את זה בצד. נכון או לא נכון?"

ברגר: "הוא לא היה בין גורמי המפתח במשרד התקשורת והרן לבאות היה בקטע של העומס".

בן צור: "אני שואל אם זה משקף מה שהוא אמר".

ברגר: "היה את עניין הכריכה".

בן צור "אף אחד לא כתב לבזק שאתם כורכים את העניין?"

ברגר: "אמרתי שזה לא נכתב".

בן צור: "אתם רשות שלטונית וכרשות שלטונית יש לכם אחריות, שלא תהיינה החלטות נסתרות".

ברגר: "לא היתה החלטה".

בן צור: "שמילה גם אמר שאי אפשר שרגולטור יעשה מה שבא לו. מוסכם עליך?"

ברגר: "היה עומס עבודה".

בן צור: "תיאורטית, אם יש מניעים זרים שבשלם לא מטפלים, משתהים, זה לא תקין. מוסכם?"

ברגר: "תיאורטית, זה לא תקין. המשפט נכון".

בן צור: "השר ארדן אמר עדותו שהממונה על ההגבלים, שזה המיין ביזנס שלו, אישר זאת. עד כאן מסכים?"

ברגר: "הממונה על התחרות מתעסק בתחרות ומשרד התקשורת זה בהיבטים רחבים יותר".

בן צור: "אז אתה לא מסכים איתו?"

ברגר: "לא יודע מה הוא אמר, אני אומר שיש דברים נוספים שהיה צריך לבדוק".

בהמשך, כשברגר שוב ושוב חוזר על עניין ה"כריכה", אומר לו בן צור: "כריכה? זו לא מדיניות, זו בריונות! היא לא נכתבת והיא לא מפורסמת".

ברגר: "השר ארדן הנחה אותי. בעיני ההנחייה של ארדן עומדת במסגרת המדיניות".

בן צור: "לא היתה החלטה וממילא לא פורסמה".

ברגר: "אמרתי שלא פורסמה, אמרתי שנאמרה בעל פה".

בן צור: "אתה יודע שזה לא רציני, העניין הזה שבעל פה".

ברגר קובע: לא היתה שום הטבה רגולטורית לבזק בתקופת כהונתו

בעז בן צור: "בחקירה אמרת שלא חשבת שבזק קיבלה איזושהי הטבה במהלך כהונתך".

ברגר: "ידעתי שהיו לחצים עליי ברבעון האחרון לכהונתי".

השופט בר-עם: "אתה אמרת שלא קרה כלום?"

ברגר: "מבחינתי המשכנו על פי המדיניות".

השופט בר-עם: "אמרת שלא היה לך שמץ של מושג מה קורה מאחורי הקלעים?"

ברגר: "נכון, לא ידעתי מה קורה מאחורי הקלעים".

בן צור: "בתקופה שלך, בשנה וחצי, בזק לא זוכה לשום הטבה ולשום דבר כזה מבחינתך".

ברגר: "המשכנו בתהליכים שהתווה גלעד ארדן".

בן צור: "כשנתניהו הופך לשר התקשורת – אתם ממשיכים את המדיניות של ארדן?"

ברגר: "ממשיכים את המדינות ואת ההחלטות הכתובות".

המשמעות: לא היה שום שינוי מעשי בתקופת נתניהו – כך אומר ברגר עצמו.

הפרקליטות נבהלה והפסיקה כביכול להציג לעדים קווי הגנה אופציונליים

עו"ד בעז בן צור: "ספר על רענון העד שעברת?"

ברגר: "יום שלם רענון על תיק 4000, שעתיים על תיק 1000 וביוזמתי באתי לקרוא את העדויות שלי".

בן צור: "מה זה יום שלם?"

ברגר: "6-7 שעות".

בן צור: "הראו לך מסמכים ותכתובות שלא הראו לך בחקירות שלך ברשות ני"ע ובמשטרה?"

ברגר: "למיטב זכרוני כן".

בן צור: "ביקשו את עמדתך למסמכים?"

ברגר: "שאלו אותי על המסמכים, לא זוכר את היקף המסמכים, היה מספר בודד של מסמכים".

בן צור: "אז איך התנהל הרענון שלך?"

ברגר: "מעבר החומרים מבחינת התביעה. חלק היו דברים בירוקרטיים והחלק השני שאלות ותשובות וקצת מסמכים".

בן צור: "הכינו אותך לשאלות ואתה נתת תשובות?"

ברגר: "בדברים מסויימים כן".

בן צור: "ואם היו תשובות שלא הסתדרו?"

ברגר: "רוב התשובות שלי הסתדרו עם העדויות שלי".

בן צור: "הציגו לך את קווי ההגנה האפשריים?"

ברגר: "לא, אמרו שאסור לדבר על זה".

בן צור: "אצל עדים אחרים זה דווקא כן היה".

ברגר: "לי אמרו, אנחנו לא מכינים אותך לשאלות של ההגנה. זה אסור".

בן צור: "מעניין, אצלך לא, אצל אחרים כן. אתה עוקב אחרי התהליך המשפטי?"

ברגר: "משתדל לא לעקוב יותר מדי. עניין אותי מתי אגיע לעדות".

בן צור: "קראת את כתב האישום?"

ברגר: "קיבלתי אותו, לא קראתי אותו".

בן צור: "אתה לא יודע אם העדות שלך מסתדרת עם כתב האישום?"

ברגר: "לא".

המשמעות: ראשית, הפרקליטות הפסיקה לעת עתה עם הכוונת העדים לשאלות ההגנה כיוון שזה לא חוקי והדגש על כביכול – איש אינו יודע מה קורה בחדרים הסגורים.
שנית – יש לנו אחד ממחוללי כתב האישום המופרך שלטענתו לא יודע מה יש בכתב האישום. מדינת חלם.

כך דרס וגימד ברגר את עו"ד איתן צפריר, שמונה ע"י נתניהו כראש מטה משרד התקשורת

בן צור: "היה ויכוח בינך לבין עו"ד איתן צפריר מי חושב שהוא שר התקשורת. אתה נתת הוראה לעובדי משרד התקשורת למדר את צפריר?"

ברגר: "בהתחלה היתה שקיפות מלאה, באיזשהו שלב אמרתי שהכל יעבור דרכי".

בן צור: "כלומר, צפריר לא יכול היה לפנות לגורמים במשרד התקשורת".

ברגר: "אמרתי שהכל יעבור דרכי, כי היתה תחושה של אי נוחות".

בן צור: "זה מידור הלכה למעשה".

ברגר: "ביקשתי שהדברים יעברו דרכי".

בן צור: "דנה נויפלד אמרה שצפריר הפך לגורם טכני".

ברגר: "לא מדוייק, כי צפריר ביקש שדברים יעברו דרכו, לכן ביקשתי שהדברים יעברו דרכי".

בן צור: "נויפלד אומרת שהורת לצפריר לא לפנות לגורמים המקצועיים".

ברגר: "אני לא בוחן את המילים של נויפלד, אמרתי שהכל יעבור דרכי".

בן צור: "ניר חפץ אמר בעדותו שהוא קיווה שצפריר יהפוך לדמות מקצועית, אבל זה לא קרה בפועל. הוא אמר שאתה ניטרלת אותו מכל העניינים, וחבל שבחור ישר והגון הפך על-ידך לעציץ במשרד התקשורת. תגובתך?"

ברגר: "לא נכון, לא הרגשתי שהוא עציץ".

השופט בר-עם: "אז מה הסמכויות של ראש מטה, אין לא שום סמכויות?".

ברגר: "מדובר בצורת עבודה של יועצים".

השופט בר-עם: "הוא לא יועץ, הוא ראש המטה".

ברגר: "ראש המטה הוא יועץ של השר, אין לו סמכויות".

בן צור: "באופן תיאורטי, אם שר מייפה את כוחות של ראש מטה, אז עדיין מה שאתה אומר נכון?".

ברגר: "הפעלתי חשיבה ביקורתית (מושג חלול שברגר חזר עליו שוב ושוב). כל דבר זה לגופו של עניין, זה לא אומר שהוא יכול להשתתף בדיונים הפנימיים של המשרד".

בן צור: "צפריר בעדותו אמר שהיתה אפשרות שאקוניס יתמנה לשר במשרד התקשורת והוא ביקש ממך להעביר לו את קלסרי החפיפה ואז אמרת לו: 'מי אתה, אני לא מעביר לך שום דבר'".

ברגר: "לא זכור לי. זכור לי שהיועצים של השר אקוניס התקשרו אליי".

בן צור: "אתה אומר שצפריר בודה זאת ממוחו הקודח?"

ברגר: "אמרתי שאני לא זוכר".

בן צור: "צפריר אמר לאקוניס שאתה לא דובר אמת".

ברגר: "אין לי מושג מה הוא אמר. המימשק בינינו היה מתוח".

בהמשך:

בן צור: "אם הפכת את צפריר לעציץ, אז תסביר לבית המשפט שבעצם הפכת את שר התקשורת נתניהו לעציץ?"

ברגר: "ההנחיות של צפריר לא היו בהתאם למדיניות אז הפעלתי חשיבה ביקורתית".

בן צור: "לא תיעדת שום הנחייה לשיטתך שניתנה?"

ברגר: "ההנחיות ניתנו בעל פה".

בן צור: "שאלתי אם תיעדת?"

ברגר: "כל השיחות היו בעל פה".

בהמשך:

בן צור: "צפריר אמר בעדותו שאתה לא ספרת אותו בכלום, שהוא היה מטפס על הקירות".

ברגר: "לא קיבלתי את כל ההנחיות שלו, הפעלתי חשיבה ביקורתית".

בן צור: "צפריר אמר שהיה עונה על פניות הציבור ושלא נתת לו שום גמישות. הוא אמר לנתניהו שאין לו מה לעשות שם והוא רוצה לעזוב".

ברגר: "לא יודע על זה".

בן צור: "צפריר גם אמר שראית בו כקוץ בישבן".

ברגר: "זה מה שהוא הרגיש".

בן צור: "צפריר עבר מהסקטור הפרטי לציבורי, מרגיש קוץ בישבן, ואז מבקש לעזוב. זו החוויה שלו?"

ברגר: "לא הייתי קשור לזה".

בן צור: "ניר חפץ אמר בעדותו שצפריר נבלם מכל פעילות במשרד. הוא ישב בחדרו וחיפש מה לעשות. זה נכון?"

ברגר: "הוא לא צריך היה לשבת בדיונים מקצועיים".

המשמעות: ברגר תיפקד כשר התקשורת בפועל ועשה ככל העולה על רוחו. שלטון פקידים לתפארת מדינת ישראל.

***

אתמול בפייסבוק של אלי
07:58 -> 11:03 -> 12:27 -> 14:41 -> 15:47